קנו מגרשים להקמת בית בלוזית ונותרו ללא הכסף או המגרש
מושב לוזית וחברת נופי בראשית הציעו חלום ישראלי - מגרש להקמת בית צמוד קרקע. 10 משפחות שקפצו על המציאה גילו שהמגרשים שווקו ללא אישור של מינהל מקרקעי ישראל. בלי בית ועם חששות לגורל הכסף ששילמו פנו הרוכשים לבית המשפט. המינהל והחברה מגלגלים את האשמה זה לפתחו של זה
בשנת 2010 הוא נתקל במודעה שפרסמה חברת נופי בראשית, המציעה את החלום הישראלי האולטימטיבי: מגרש ששטחו חצי דונם שמיועד להקמת בית צמוד קרקע במושב לוזית, הממוקם בין בית שמש לבין קריית גת ושייך למועצה האזורית מטה יהודה. לאחר ששילם לחברה 330 אלף שקל והמתין חודשים ארוכים לתחילת העבודות גילה וייזמן לפתע כי מינהל מקרקעי ישראל עומד לשווק את המגרש במכרז פומבי. עד היום קיבל בחזרה רק מחצית מכספו.
החלום של וייזמן דומה לחלומן של 9 משפחות נוספות שרכשו מגרש בפרויקט ההרחבה של מושב לוזית ולאחר שנתיים מצאו עצמן ללא מגרש וללא חלק גדול מכספן. המשפחות חתמו על הסכם לרכישת בית באזור יפהפה, הנודע בשל מערות לוזית המיוחדות ומטע עצי השקד הגדולים בארץ.
הן שילמו מאות אלפי שקלים לשם כך, חלקן אף מכרו את דירתן היחידה לצורך מימוש החלום. ואולם, לימים הפך חלומן לסיוט. הן נותרו ללא בית ועדיין ממתינות לכספן. "קשה לתאר את עוצמת האכזבה שלנו", מספר וייזמן. "בסך הכל רציתי שאני ובני נהנה מסביבה שקטה ונעימה, ואת כל חסכונותיי השקעתי במגרש ".
בדומה למושבים וקיבוצים רבים בארץ, בסוף שנות ה-90 התנהלו מגעים בין האגודה החקלאית במושב לוזית לבין מינהל מקרקעי ישראל להקמת פרויקט הרחבה על מנת להזרים דם חדש וצעיר למושב המזדקן. האגודה יזמה תוכנית לשיווק 130 מגרשים בני חצי דונם לבנייה עצמית של 130 יחידות דיור. במסגרתה שונה ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים.
לצורך מימוש הפרויקט התקשרה האגודה עם חברת נופי בראשית שבבעלות אנשי העסקים יוסף צליח ואמנון פחימה. ההסכם העניק לחברה זכות לנהל ולשווק את הפרויקט, לבצע את עבודות הפיתוח ולהקים את התשתיות בו.
120 משפחות שרכשו מגרשים בפרויקט בונות היום את בתיהן. לעומתן 10 משפחות גילו כי החברה והמושב שיווקו את המגרשים הללו מבלי שהיתה להם הזכות לעשות זאת, והן לא יזכו לקבל אותם.
החברה גבתה מאות אלפי שקלים מהרוכשים וכבר ביצעה בכספים אלה עבודות פיתוח. משום שרק חלק מהכספים הושבו למשפחות הן הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד החברה ובעלי השליטה בה, המושב, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן בתל-אביב, שעמד מאחורי ההסכמים שחתמו עליהם. בתביעה דורשות המשפחות שכספן, 2.7 מיליון שקל, יושב להן.
תחילת הפרשה במהלך 2010, אז נתקלו המשפחות בפרסומי החברה לשיווק המגרשים. נציג המכירות שלה הסביר להן כי מחיר הבית כולל את עלות דמי הפיתוח, תשלום נוסף לחברת נופי בראשית ותשלום למינהל מקרקעי ישראל. חלק מהרוכשים נדרשו לשלם "דמי רישום" בסך 23 אלף שקל. עלות מגרש אמורה היתה להסתכם ב-320 אלף שקל בגין פיתוח ובתשלום של 200 אלף שקל למינהל מקרקעי ישראל בגין היוון; בסך הכל כ-520 אלף שקל, שיש להוסיף להם את עלות בניית הבית.
"המצג היסודי והעיקרי שהובא בפני התובעים היה כי ליזמים יש זכות לשווק את המגרשים, לגבות כספים עבורם ולהקצות אותם לתובעים", צוין בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אמיר זוהר. עוד נכתב כי החברה הבהירה ללקוחות שתשלום לחברת נופי בראשית מהווה תנאי לחתימה על הסכמי הקצאת המגרשים. הרוכשים התבקשו לגשת למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כדי לחתום על הסכם עם המושב ועם נופי בראשית. הוסבר להם כי המשרד, אחד הגדולים בארץ, משמש נאמן לכספי הפיתוח.
בתביעה נטען כי בנספח להסכם עם נופי בראשית צוין שהרוכשים חייבים לשלם כספים שהמינהל מגדיר כ"כספים אסורים". מינהל מקרקעי ישראל פעל בשנים האחרונות נגד התופעה החמורה של גביית כספים אסורים, הנפוצה בפרויקטי הרחבה במושבים ובקיבוצים, וגם בתי המשפט מתחו עליה ביקורת חריפה. מדובר בתשלום מופרז בגין עבודות פיתוח, החורג מזה שקובע מינהל מקרקעי ישראל, שקבלנים דורשים מרוכשי בתים במושבים ואף מתנים את הדבר בזכות לרכוש את הבית.
בשנת 2009 קבע המינהל בהחלטה 1180 כי 115% ממספר הנחלות הקיימות ביישוב במרכז הארץ ישווקו ללא צורך במכרז, ולשיווקם של יתר המגרשים בפרויקט ההרחבה יידרש מכרז. לימים התברר כי המושב וחברת נופי בראשית שיווקו מספר מגרשים הגדול בעשרה מכפי שהותר להם ושהמינהל עומד על כוונתו לשווקם במכרז פומבי, אף שהמשפחות כבר שילמו מאות אלפי שקלים ועבודות הפיתוח בשיאן.
בתביעה נטען כי להסכם שהרוכשים חתמו עליו צורף נספח שפירט את "כללי המינהל בכל הקשור להקצאת מגרשים בהרחבה" ולא את ההחלטה המעודכנת שלו (1180), שלפיה מספר המגרשים שהמושב רשאי לשווק מוגבל ל-120.
בהסכם שנחתם עם האגודה החקלאית נקבע כי על הרוכשים לשלם דמי פיתוח לחברת נופי בראשית לפני שיופנו למינהל וכן לחתום על תצהירים המציינים כי לא ניגבו מהם כספים אסורים. האגודה התחייבה לנתב את הרוכשים למינהל 14 יום לאחר קבלת אישור החברה על תשלום דמי הפיתוח, כשהמגרשים יהיו נקיים מכל שעבוד או עיקול.
בפועל כל משפחה שילמה
המשפחות פנו לנופי בראשית ולוועד האגודה כדי לקבל את כספם בחזרה, אך רק חלק מהסכום שנשמר בנאמנות הושב להם. יתרת הכסף לא שולמה להם עד היום. כדי לבנות את בתי חלומותיהן מכרו חלק מהמשפחות דירות שבבעלותן, לקחו הלוואות של מאות אלפי שקלים ונותרו בפני שוקת שבורה.
חלקן טרם מצאו פתרון דיור ונאלצו לשלם שכר דירה. המשפחות טוענות כי מינהל מקרקעי ישראל נהג ברשלנות כאשר אפשר לוועד האגודה ולחברת נופי בראשית לשווק את המגרשים בהיעדר סמכות.
"המדינה הקנתה למושב את הזכות לבחור למי ישווקו המגרשים, ומי ששיווק אותם בפועל הוא בעל המגרשים - מינהל מקרקעי ישראל", מסביר עו"ד זוהר. "לעומת זאת, החברה החתימה את הרוכשים על הסכם מכר ואף גבתה מהם כ-300 אלף שקל, 160 אלף שקל מתוכם מיועדים לפיתוח והופקדו בחשבון נאמנות ו-140 אלף שקל הם כספים אסורים כביכול שהרוכשים נדרשו לשלם ישירות לחברה.
"המינהל יכול היה לדאוג שהכספים שיתקבלו בעתיד מרוכשי המגרשים יוחזרו ל-10 המשפחות ולא יועברו כתשלום כפול על פיתוח, אך נראה כי העדיף שכספי המשפחות יממנו את פיתוח כל הפרויקט", הוא מוסיף.
וייזמן מספר כי ב-2010, כשעיניו נתקלו בפרסומת של נופי בראשית, הבין שמצא את מה שחיפש. "הראיתי לבן שלי, שהיה אז בן 4.5, את המקום שנבנה בו בית, אמרתי לו שיוכל לרוץ בדשא והוא היה מאושר. מכאן ואילך נוצרה סחבת ארוכה מאוד שלוותה במפגשים רבים עם נציגי החברה, והם הבטיחו שוב ושוב שהעניין בטיפול ושנקבל את הבית. במשך כמעט שנתיים לא ידענו מה יעלה בגורלנו, לאחר שאת מיטב כספי- 330 אלף שקל שחסכתי לרווחת הבן שלי ולרווחתי - שילמתי לחברה".
לדברי וייזמן, המינהל נרדם בשמירה ולא שם לב שהחברה שיווקה יותר מגרשים מכפי שהותר לה. "אנחנו לא בעלי הון. הופר הסכם שנחתם עמנו, אז איך לא מחזירים לנו את הכסף? אם אני הייתי מפר הסכם הייתי נאלץ לשלם בגינו, אבל עכשיו החברה מגלגלת את ההאשמות למינהל בטענה שהוא בעל הבית ושעבודות הפיתוח שמומנו בכספים שלנו נעשו במגרשים ששייכים עכשיו לו".
מטיאס, אדריכל במקצועו, מכר את הדירה שלו ושל אשתו במודיעין כדי לרכוש את המגרש בלוזית. "כאדריכל תמיד רציתי לבנות את הבית שלי. אמנם לוזית רחוק מהאזור שחיפשנו בו, אבל הסכמנו להתפשר בגלל המחיר. מכרנו את הדירה שלנו במודיעין ועברנו לגור בשכירות במושב ליד לוזית.
חתמנו על החוזה ושילמנו 320 אלף שקל על הפיתוח, חצי מהכסף הועבר לחשבון הנאמנות וחצי לחברה.
"לא הבנתי את המשמעות של הפקדת חלק מהכסף לא בנאמנות ולא העליתי על דעתי ששווקו כאן יותר מגרשים מהמותר. פחימה הבטיח לנו כל הזמן שהנושא ייפתר, וזה לא קרה", הוא מוסיף.
מטיאס טוען שהשקיע שעות רבות בתכנון הבית ושבימים אלה הוא מתכנן בית עבור חבריו שרכשו מגרש בהרחבה של מושב לוזית במסגרת המותרת. "בינתיים הוחזרה לנו רק כמחצית הסכום. הפסדנו גם את הדירה במודיעין וגם את הבית במושב. המינהל'דופק' פה למעשה 10 משפחות שבסך הכל רצו לגור בפריפריה".
"ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה לדרישת הרוכשים לפיצויים, לצו מניעה האוסר עליו לפרסם מכרז למגרשים מסוימים בהרחבה ולצו עיקול זמני של הזכויות והנכסים של נופי בראשית ושל המושב: "המינהל מתנגד לסעדים המבוקשים ככל שאלה נוגעים אליו. סכום כספי הפיתוח במכרז ייקבע בהתאם לאישור המינהל. כמו כן, את עבודות הפיתוח מבצע הגורם המפתח, והכספים מועברים אליו ולא אל המינהל. אשר על כן התחשבנות, ככל שתהיה, בעניין כספי הפיתוח תיעשה בין החברה המפתחת לבין התובעים".
עוד נמסר כי "המינהל לא התרשל במילוי תפקידו ואינו צד בהסכמים שנעשו בין נופי בראשית, האגודה והתובעים או בסכסוך שהתגלע ביניהם. על התובעים לבוא בטענות כלפי החברה ו/או המושב. זאת ועוד, התובעים שהועברו לגביהם המלצות למינהל הצהירו כי ידוע להם שהמושב הוא האחראי הבלעדי לפיתוח וציינו מפורשות את הסכום שנדרשו לשלם עבור הוצאות אלה. המינהל מתנגד לכל גבייה של כספים אסורים. לא היה באפשרות המושב לתת המלצתו להקצאת מגרשים בהרחבה מעבר למכסה המותרת לפי החלטת מועצה מספר 1180 המפורסמת וידועה היטב לציבור".
גורם בנופי בראשית מסביר כי עוגמת הנפש שנגרמה לרוכשים היא תוצאה של התנהלות מינהל מקרקעי ישראל. "לא ייתכן שהמינהל פתח תיקים לכל 130 הרוכשים, ואחרי שנתיים וחצי שינה את עמדתו והחליט שהוא מעדיף לשווק עשרה מהמגרשים בעצמו במכרז". כמו כן אמר הגורם כי נופי בראשית עתידה להגיש תביעה נגד המינהל בסך 7 מיליון שקל.
מחברת נופי בראשית נמסר בתגובה: "בשנת 2006 אישר המינהל למושב לוזית לשווק את כל 130 המגרשים בהרחבת המושב וחתם על תוכניות לפיתוחם. נופי בראשית ביצעה פיתוח מלא של כל המגרשים. החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1180, המגבילה את כמות המגרשים לשיווק, פורסמה ב-2009 וחלה רטרואקטיבית. נקבע בה כי המינהל יפרסם הוראות החורגות מיישום ההחלטה, והוראות כאלה לא הותקנו מעולם. על כל פנים הושג הסדר עם המשפחות, ואנו תקווה כי המינהל יקצה את המגרשים למשפחות".
ממשרד גולדפרב זליגמן נמסר: "זה סכסוך עסקי בין רוכשי זכויות במקרקעין לבין חברה יזמית. משרדנו אינו צד לסכסוך זה. זיקתו היחידה הינה הסכמתו לשמש נאמן לחלק מהכספים שהפקידו הרוכשים. פעלנו ללא דופי לפי תנאי הנאמנות והשבנו את כספי הפיקדונות לידי הרוכשים ככל שהדבר התחייב בתנאי הנאמנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם