משרד השיכון: רצינו לעזור לסילמן
הקרב על הדיור הציבורי: משרד האוצר ומשרד השיכון מנהלים מלחמה על הפיתרון למצוקתם של 2,400 זכאי דיור ציבורי שממתינים שנים ארוכות לדירה. בינתיים היאוש של הזכאים רק גובר
- אש המחאה: ההצתות ששינו את ההיסטוריה
- נתניהו: טרגדיה אישית גדולה, מאחל לו החלמה מהירה
- סיפורו של סילמן: פשיטות הרגל, המצב הבריאותי ומצוקת הדיור

2,400 זכאים על פי הגדרות משרד השיכון לדיור ציבורי, הנמצאים לעיתים שנים ארוכות, ברשימת המתנה מתסכלת לדירה. מחאת הדיור שפרצה בקיץ האחרון, הציפה את מצוקתם של זכאי הדיור הציבורי, וגם את מצוקתם של אלה שאינם זכאים על פי הקריטריונים היבשים של משרד השיכון לדיור ציבורי, למרות שאינם רחוקים מלענות עליהם. ככל שיוקר המחייה בישראל עלה, כך הצורך בדיור ציבורי הפך יותר ויותר אקוטי. עד שנות ה-70 בנתה המדינה בנחישות דירות המוגדרות כדיור ציבורי בכל רחבי הארץ, מספרן הגיע ל-100 אלף דירות, ונשמר עד שנת 2000. בשנת 1999 העביר חבר הכנסת רן כהן (מר"צ) הצעות חוק לפיה המדינה תמכור את הדירות שבבעלותה לזכאים בהנחה משמעותית. זאת מתוך הנחה כי רק בדרך זו יוכלו אוכלוסיות חלשות לצאת ממעגל העוני.
למרות שהצעת החוק נדחית שוב ושוב מאז ועד היום במסגרת חוק ההסדרים, המדינה יצאה בשנת 2000 במבצע מכר ברוח הצעת החוק, ומכרה שליש מהדיור הציבורי שבבעלותה לזכאים בהנחה של עד 90%. כתוצאה מהמבצע שהופסק רק לפני כשנה, היום עומד מספר הדירות על 64 אלף בלבד. במשרד השיכון מבכים את האובדן של למעלה מ-30 אלף דירות, בעיקר באזורי ביקוש שנמכרו בהנחות שהביאו להפסדים של מאות מיליונים למדינה, אך במיוחד על כך שלאחר המכירות, נותרה המדינה ללא מלאי של דירות, בעיקר במרכז הארץ, שם מומשו ההנחות הגדולות ביותר.
מחקרים שנערכו בנושא הראו כי המשפחות שרכשו את הדירות אמנם שיפרו משמעותית את מצבן, אך משפחות שהוגדרו כזכאיות לדיור ציבורי בהמשך הדרך, נותרו לפתע ללא דירות ונכנסו לאותן רשימות המתנה ארוכות. המדינה הכניסה לכיסה בגין מכירות הדירות סכום של כ-2.5 מיליארד שקל, ולמרות שהתחייבה בסכומים אלה לרכוש דירות לטובת הגדלת מלאי הדיור הציבורי, ב-20 השנה האחרונות לא נבנתה אף יחידת דיור למטרה זו.

בימים הקרובים תתבקש הכנסת לדון בהצעת החוק של ח"כ דב חנין (חדש) להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתדון בשאלה לאן נעלמו 2.5 מיליארד שקל שקיבל משרד האוצר ממכירת דירות הדיור הציבורי, לאור העובדה שעל פי חוק, התחייב משרד האוצר להשתמש בכספים ממכירת הדירות לצורך רכישת דירות ציבוריות חדשות. "מדובר בגזל של משרד האוצר", מסר כהן למעריב עסקים לפני כשבוע. במשרד האוצר דחו את הטענות וטענו כי מרבית הכספים הופנו לשיפוץ דירות קיימות ורכישת דירות חדשות.
גם העובדה כי מרבית הדירות המדוברות הן בנות 40 שנה ויותר ועלות החזקתן יקרה, אינה תורמת למצב. 64 אלף הדירות הקיימות מנוהלות ברובן על ידי עמידר, והשאר על ידי חברות חלמיש, עמיגור, פרזות, חלד ושקמונה.
דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנה קבע כי החברות המשכנות מספקות רמת תחזוקה ירודה במיוחד של הדירות, דבר שפוגע באיכות חייהם של הזכאים המתגוררים בהן. בחוק ההסדרים לשנים 2011-2012 ישנה החלטה ברורה להפסיק את מכירת הדירות בדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן, במטרה לשמור על מלאי הדיור הציבורי. גם מסקנות ועדת טרכטנברג קובעות כי יש לשמר את מלאי הדיור הציבורי שנשחק. המכירות הופסקו בפועל בחודש ינואר 2011.
במשרד השיכון מסבירים כי חרף החמרת הקריטריונים לקביעת זכאות לדיור ציבורי בעשור האחרון, המגדירים כי רק משפחות עם למעלה משלושה ילדים והכנסות המסתכמות ב-5,600 שקל, מוגדרות כזכאיות לדיור ציבורי, אלפי משפחות במעמד סוציו-אקונומי
כיום מתנהל מאבק בין משרד השיכון למשרד האוצר בעניין הפיתרון הראוי למצוקה החמורה בה נתונים זכאי הדיור הציבורי. שר השיכון אריאל אטיאס יזם הצעת חוק המקודמת כיום בכנסת כהצעת חוק פרטית על ידי ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), לפיה בכל פרויקט חדש שיוקם על קרקע שמשווק מינהל מקרקעי ישראל, יוקצו 5% מהדירות למען הדיור הציבורי.
לחילופין הקבלן הזוכה במכרז, יוכל להעביר למדינה סכום שיקבע שמאי מקרקעין כשווה ערך ל-5% מהדירות שייבנו על הקרקע, שיעברו לקרן יעודית באמצעותה ירכוש משרד השיכון דירות לזכאים. אטיאס מסביר כי דרך זו לא תעלה למדינה שקל אחד, שכן הדירות יוקצו ממכרזי קרקע חדשים. משרד האוצר לעומת זאת, סבור כי אין עוד הצדקה לכך שהמדינה תקים דירות לדיור ציבורי, ויש למקד את התמיכה בזכאי הדיור הציבורי, בהגדלת הסיוע בשכר הדירה. לפני חודש אכן אושרה הגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאים מסכום של 1,500 שקל ל-3,000 שקל בחודש. אלא שהויכוח האמיתי בסיפור הכואב הזה, אינו באמת מתייחס לגובה שכר הדירה שייינתן לזכאים, אלא להשקפת עולמו של משרד ממשלתי האם נכון כי המדינה, כמו בשנים עברו, תקים בעצמה דיור לאוכלוסיות חלשות. מי שאמור להכריע בעניין הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.