מנכ"ל משרד רוה"מ יקבע את גורל השוק הסיטונאי החדש
האוצר דורש להפעיל את השוק באמצעות זכיין. הנהלת השוק ומשרד החקלאות מעדיפים תיקצוב ממשלתי של 270 מיליון שקל. יו"ר החברה רענן כהן: "אם תתקבל הצעת האוצר להקמת השוק בשיטת ה-BOT לא יהיה שוק סיטונאי חדש"

הדמיית השוק הסיטונאי החדש. מחר ההכרעה במחלוקת הדמיה: אורבך הלוי אדריכלים
פגישה ישתתפו נציגי האוצר, מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, יו"ר השוק הסיטונאי רענן כהן
וכלכלנים כגון פרופ' יצחק סוארי המעורבים בתכנון השוק.
השוק נמצא בשלבים האחרונים לקראת הקמתו ומדינת ישראל חייבת לקבל את ההחלטה בנוגע למתכונת ההפעלה שלו. פקידי האוצר לוחצים לפרסם מכרז ולהקים את השוק במתכונת של BOT לפיה לזכיין המקים את השוק תינתן הזכות להפעילו במשך מספר שנים.
הנהלת השוק החדש בראשות רענן כהן מתנגדת בתוקף בנימוק שאין לכך תקדים בכל העולם המערבי. חברת הייעוץ האחים מרגולין קובעת שלא ניתן להקים השוק בדרך זו. יזמי השוק סבורים כי מתכונת הפעלה כזאת תעניק לזכיינים רווחים עודפים ובכל מקרה תאריך משמעותית את לוח הזמנים לקראת הפעלתו.
כלכלני השוק הסיטונאי החדש מציעים שהשוק יבנה במימון המדינה בתקציב של
260 מיליון שקל שיתפרס לאורך שלוש שנים (החל מינואר 2013). הללו סבורים שהתועלת שתצמח לצרכן מהפעלה מהירה ככל שניתן של השוק תהיה עצומה ולכן אסור שיהיה שום עיכוב בלוח הזמנים.
על פי נתונים שהוכנו על ידי החברה הממשלתית המקימה את השוק, הקמתו תסייע לצמצום של 1-2.5 מיליארד שקל לשנה בפערי המחירים. מחקר שהוכן על ידי ד"ר חיים צבן המתמחה בכלכלה חקלאית גורס כי שקיפות המחירים (בשוק) תביא להקטנת פער מחירים של בין 6% ל-14%.
יש לציין כי הירקות והפירות מהווים 2.4% ממדד המחירים לצרכן. עד כה כבר התקיימו דיונים רבים באוצר ובמקומות אחרים בנושא וכעת ממתינים להכרעתו של לוקר.
בתגובה לפניית nrg עסקים מסר רענן כהן: "אני מאמין שהראל לוקר יבחן את ההחלטה לגופו של ענין ויקבל את ההחלטה הנכונה. הוא עושה מאמצים להסיר חסמים בתהליכים ואני מאמין כי ימצא את הדרך הנכונה לטובת מדינת ישראל. אם תתקבל הצעת האוצר להקמת השוק בשיטת ה-BOT המשמעות היא שלא יהיה שוק סיטונאי חדש".