לא נוצץ: כורתים את ענף היהלומים
הבורסה הישראלית ליהלומים מתבוססת במשבר הגדול ביותר מאז הקמתה. פשיטת המשטרה בינואר על הבנק הפיראטי שפעל בה והמשבר הכלכלי העולמי שאבו אותה לתהום שבה הדרישה פוחתת, הייצוא נבלם והקניינים בורחים. בכירים בענף טוענים שרק המדינות החזקות ישרדו. החדשות הרעות הן שישראל היא לא אחת מהן
גם הנתונים הסטטיסטיים מעידים על קריסה טוטאלית. על-פי נתוני מכון הייצוא, בחודשיים האחרונים התרסק ייצוא היהלומים ב-43% לשפל חסר תקדים. קדמה לכך ירידה שהחלה בחודש ינואר, ובחצי השנה האחרונה צנח ייצוא היהלומים ב-23% ל-4.9 מיליארד דולר.
נוכח המצב הקשה מתמיד אפילו לנשיא הבורסה ליהלומים יאיר סהר נמאס לנסות להתחמק מהאמת הכואבת: "גם הוותיקים שביהלומנים אומרים שזו התקופה הגרועה ביותר בתולדות הבורסה ליהלומים, שקיימת 70 שנה".
כך , בפחות מחצי שנה, חלפה לה תהילת העולם. ישראל, שהיתה ממובילות תעשיית היהלומים העולמית, הפכה לתחנת מעבר נשכחת במזרח התיכון. מה הוביל לקריסה המוחלטת של תעשיית היהלומים בארץ? התשובות חלוקות, אך רוב היהלומנים תולים את האשמה בחקירה אינטנסיבית שרשות המסים ויחידת להב 443 ניהלו עד לאחרונה באשר לבנק הפיראטי שנחשף בבורסה.
הפרשה, שהרעידה את קירות בנייני הבורסה ברמת גן בחודש ינואר השנה, חשפה כי בלב ליבה של התעשייה, בתוך בנייני הבורסה, פעל במשך שנים בנק מחתרתי וגלגל כמיליארד שקל בשנה. על-פי החשד, הבנק עסק בהלבנת כספים עבור גורמים שונים מהארץ ומחו"ל.
כולם בבורסה סבורים שבין כותלי הבניין השמור התנהלה פעילות פלילית, אך בתעשייה שמבוססת בעיקר על אמון, אשר בכל יום נחתמים בה חוזים של מאות מיליוני דולרים על פתקים קטנים, החקירה היתה הרסנית. החוקרים נתפסו כפולשים אסורים שמנסים לחדור לעולמם הסגור של היהלומנים, שחיים בקודים נפרדים משלהם. כתגובה מיידית לאיום שותקה פעילות היהלומנים לחלוטין.
גם יהלומנים מחו"ל החלו לראות בישראל מדינה בעייתית והעדיפו לקחת את העניינים שלהם למדינות אחרות. החקירה כבר נגמרה, ובקרוב צפויים להיות מוגשים כתבי אישום, אך בבנייני הבורסה מתקשים להתאושש מהטראומה.
"יש האטה גדולה מאוד בפעילות שלנו", מודה סהר נוכח הנתונים הקשים. "ההשלכות של החקירה ידועות ואין ספק שזו היתה חוויה לא נעימה והיא השפיעה על כולנו. ענף היהלומים בנוי על קניינים ועל תנועה של אורחים, ולכן דורש שקט תעשייתי, יציבות ורגיעה. זה הבסיס לכל העסקים הנורמליים, במיוחד בעולם שלנו, שיש בו צורך בדיסקרטיות. לכן ברגע שנוצר לחץ מהחקירה הכל קפא במקום. הפעילות פחתה, קניינים הפסיקו להגיע לישראל ורוב הסחורות הוצאו להונג קונג ולארה"ב".
גם לדברי נשיא התאחדות היהלומנים אברהם טראוב היתה לחקירה השפעה קשה במיוחד. "ענף היהלומים מיוחד ורגיש. אנחנו פועלים על-פי מוסכמות ומתבססים על 'המילה' של אנשים. ככה התעשייה עובדת וכך גם גלגלנו ב-2011 מחזור של 28 מיליארד דולר - בלי עורכי דין, בלי הסכמים ובלי בתי משפט. לכן כשהחקירות החלו היתה להן השפעה לא קטנה. בעולם ידעו תמיד שישראל היא מקום נעים ונוח לעסוק בו במסחר יהלומים ושמה שיהלומן קונה בשעה חמש בניו-יורק נמצא על שולחנו בבוקר שלמחרת. אבל כדי להשיב את המצב הזה לקדמותו צריך שקט תעשייתי".
התוצאה ההרסנית ביותר של החקירה היא שרבים מהיהלומנים העתיקו את פעילותם לחו"ל. מאז תחילת החקירה היעד הפופולרי ביותר להעברת הסחורות הוא הונג קונג, לרבים מהיהלומנים הישראלים שם יש משרדים, שכן העיר משמשת נקודת מעבר למסחר לארצות אסיה.
"אחרי שחוקרים דפקו ליהלומנים בדלת באמצע הלילה וקשרו אותם באזיקים לפני הילדים שלהם כדי לקחת אותם למעצר, כל היהלומנים החלו לפחד ותהו מה כדאי להם לעשות כדי להימנע מעין הסערה", אומר אחד מבכירי היהלומנים בישראל. "רבים מהם העדיפו להוציא את הסחורה מישראל
"המצלמות הנסתרות תיעדו את כל מי שנכנס לבנק הפיראטי במשך חודשים ארוכים ומצאו שם הרבה מאוד פתקים ועליהם שמות", הוא מוסיף, "אז גם יהלומנים שכלל לא קשורים לפרשה חששו שמחר יגיעו אליהם החוקרים ויחרימו להם סחורה וכספים. אין ספק שהעברת כל הסחורות לחו"ל היא תגובה היסטרית קצת, אבל רבים העדיפו לא ליטול סיכון". "
בעוד רבים מהיהלומנים תולים את האשמה בקריסת הבורסה ליהלומים בחקירת הבנק הפיראטי, בכירים בבורסה טוענים כי הסיבה העיקרית לנפילה היא המשבר הכלכלי העולמי. 2011 היתה דווקא שנת שיא במכירות הבורסה ליהלומים, אך מאז המצב התהפך ותעשיית היהלומים העולמית, וישראל בתוכה, נשאבה לשפל חסר תקדים.
לדברי המפקח על היהלומים שמואל מרדכי, "ישראל היא רק אחת מהמדינות שתעשיית היהלומים שלהן נפגעה מהמשבר העולמי. הבורסות ברחבי העולם קורסות, הצמיחה בארה"ב אפסית, יוון מתמוטטת, ספרד טובעת בחובות ואיטליה ניצבת פסע אחד מקריסה כלכלית והיא תפיל לתהום את כל אירופה. במצב כזה גם האזרחים שנותרו מבוססים כלכלית אינם ממהרים להוציא את כספם על מותרות, ושיא המותרות הוא אותן אבנים מנצנצות. זה היה כך תמיד - בעת שפל כלכלי היהלומנים הם הראשונים להיפגע".
"אמנם בעקבות החקירה התעורר חשש מביצוע עיסקאות, משליחת סחורות ומאי-קבלת החזר כספי במזומן, ויהלומנים זרים חשבו שישראל מתנהלת כמו מדינת עולם שלישי שאפשר להחרים בה סחורה ונכסים, אולם לא הכל נגרם בשל החקירה", הוא מדגיש.
גם לדברי היהלומן אלון גרטי, שעובד בהונג קונג בחברת היהלומים ויידיאם אסיה, "זה לא סוד שיש האטה בכל ענפי התעשייה בעולם, והיהלומנים הם הראשונים שנפגעו. לצערי זו גם התעשייה האחרונה שמתאוששת. כשלאנשים יש שוב כסף, הם קונים קודם כל בית ואוטו, ורכישת תכשיטים היא בעדיפות הנמוכה ביותר".
ההאטה בתעשיית היהלומים מגיעה מכיוונן של שתי מדינות עיקריות, שנחשבות בשנים האחרונות למעצמות יהלומים: סין והודו. בסין נמחקו לאחרונה 10 מיליארד דולר משום שאנשים וחברות נטלו הלוואות מהבנקים, פשטו רגל ולא יכלו להשיב את הכסף. כעת הבנקים מקשים במתן אשראי ודורשים ערבויות גבוהות יותר וכך חונקים את תעשיית היהלומים המקומית והעולמית.
"יש שאומרים שכשסין מתעטשת כל העולם חוטף שפעת", מחייך גרטי, "זה מדויק מאוד במקרה שלנו. המכירות שלנו בסין ירדו ב-50% בחצי השנה האחרונה בהשוואה לשנה שעברה. אמנם החברה הסינית התעשרה מאוד בעשור האחרון, אבל רוב העם עני ואין לו די כסף ליהלומים. הממשלה לא מזריקה כסף לכלכלה, והבנק המרכזי מחזיק במלאכותיות את שער היואן הנמוך אל מול הדולר כדי להישאר אטרקטיבי בשוק".
גם הודו, שנחשבת מובילה בתעשיית היהלומים כיצרנית וכמשווקת, מצויה במשבר שקצו לא נראה לעין. גרטי טוען כי במשברים הללו יינצלו רק המדינות החזקיות. החדשות הרעות הן שישראל היא לא אחת מהן. "העולם נהיה תחרותי יותר ויותר, וזה תהליך שעוברות כל התעשיות בעולם - רק הגדולים שורדים".
"בעבר היה פורץ משבר כלכלי עולמי בכל 10 שנים, כיום פורץ משבר בכל 4-3 שנים בממוצע, ובין לבין צריך לעשות מספיק כסף לשרוד", הוא מסביר. "מהבחינה הזאת לא בטוח שישראל תחזיק מעמד. זו מדינה קטנה שרק נותנת שירותים ואין לה ליטושים או מכרות. ישראל היא כמו תיבת דואר - משמשת רק למעבר. בהשוואה לשאר העולם זה כלום. אם המדינה לא תערוך שינויים משמעותיים כדי להתרומם, היא תהפוך רלוונטית פחות ופחות במסחר העולמי".
באשר לטענות של יהלומנים בארץ כי רבים מעמיתיהם העתיקו את מלוא פעילותם להונג קונג עקב החקירה אומר גרטי: "זה לא נראה לי מדויק. להרבה מאוד יהלומנים יש משרדים בהונג קונג ויכול להיות שהם העבירו לכאן חלק גדול מהפעילות, אבל לא את כולה. גם התחרות בהונג קונג קשה ליהלומן. בגלל ההאטה העולמית והירידה בביקושים בקרב ארה"ב ואירופה כל היהלומנים מכל העולם מגיעים לאסיה. נהיה פה צפוף מאוד".
למרות המצב הקשה נשיא הבורסה מבקש לשדר אופטימיות ושוזר בדבריו הצהרות ציוניות באשר לחשיבות תעשיית היהלומים בישראל. "בשנת 2006, כשהיו לנו בעיקר אוטובוסים מתפוצצים, נשאלתי בכנס בינלאומי איך אנחנו בישראל מתכננים לשרוד. אמרתי לכולם שזה הבית שלנו ואנחנו נלחמים עליו, כמו על כל דבר", אומר סהר.
הוא מוסיף כי "תעשיית היהלומים בישראל היא שם דבר בעולם והגאווה שלנו. אנחנו מעסיקים 20 אלף מפרנסים והענף חולש על 25% מהייצוא התעשייתי של ישראל. אמנם זכיתי להגיע בתקופה שוותיקים ממני אומרים שהיא התקופה הקשה ביותר שחוותה הבורסה בכל שנות קיומה, אבל אנחנו נשרוד. אני מחזיק את התעשייה בשתי ידיים כדי שלא תיפול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם