גארמיש ואמנות אחזקת האופנוע
אוהלי ענק, תצוגות ראווה, מתחמים מקצועיים, טונות של בשר ועשרות אלפי ליטרים של בירה. גיל מלמד פשט עם עוד 35 אלף רוכבים מכל העולם על העיירה הבווארית גארמיש לשני לילות פסטיבל "ימי האופנועים של ב.מ.וו"
מבלי לפקפק ולזלזל בחשיבות המטרה, אנו נזכרים בשוטרים המסתתרים מאחורי עצים ותחנות אוטובוס בשאיפה למלא מכסת דוחות על עבירות שוליות. גם כך, לנוכח תעריפי ביטוח החובה השערורייתיים שמשלמים הרוכבים, שהם הגבוהים ביותר בעולם, וההתנהגות הבלתי אוהדת בעליל של לא מעט נהגים על הכבישים, קשה להאשים את מי מבין הרוכבים שחש רדוף ודפוק בארץ הקודש.
למען ההגינות צריך לומר שבכל ציבור יש כנראה קומץ שפועל כדי להבאיש בהתנהגותו את ריחו של הכלל - כך גם בקרב הרוכבים - ואלה בדיוק היו מחשבותיי למראה שוטר התנועה הגרמני בכניסה לעיירה הציורית גארמיש שלמרגלות האלפים על גבול גרמניה-אוסטריה.
שמו הרשמי של האירוע, שנערך לפני כחודש במזג אוויר גשום מעט אך מושלם מכל בחינה אחרת, הוא "ימי האופנועים של ב.מ.וו", אבל רוב אופנועני אירופה מכירים אותו בתריסר שנות קיומו כ"מפגש בגארמיש".
בשנת 2000 אימצה ב.מ.וו, ששורשיה המוטוריים נעוצים בתעשייה האווירית ובתעשיית האופנועים, את עיירת הסקי הפופולרית וקיימה בה מפגש ראשון ללקוחותיה. לאותו מפגש הביאה ב.מ.וו את מה שמקובל בבוואריה לשיפור מצב הרוח - הרבה מאוד בירה מקומית. בתמורה קיבלה החברה הרבה יותר מכפי שהיתה יכולה לצפות: אלפי רוכבים מאושרים מעצם האפשרות להתכנס במקום אחד ולחלוק חוויות עם אנשים כמותם - מי שמבינים את חדוות הרכיבה ואת הקשר הבלתי אמצעי של רוכב אל הדרך ואל הרוח.
מאז ועד היום, שנה אחר שנה, תופח המפגש של גארמיש ומהווה מרכז משיכה לאופנוענים מכל קצוות תבל. השנה הצטרפו רוכבים שהגיעו בטיסות מאוסטרליה, מטייוואן, מצ'ילה ומארה"ב לאלפי אופנוענים שרכבו כל הדרך מאיטליה, מאוסטריה, מצרפת, מספרד ומרוסיה, ולעשרות אלפים שהגיעו מכל רחבי גרמניה.
קבוצת רוכבים אחת, שגמאה ברכיבה את המרחק הרב ביותר, הגיעה ממלזיה במסע של 19 אלף ק"מ שארך יותר מחודשיים, ואופנוען סלובני אחד סיים בגארמיש מסע סובב עולם שבמהלכו ביקר ב-21מדינות. בסך הכל התכנסו השנה בגארמיש כ-35 אלף רוכבים - מספר שהפך את האירוע הזה לגדול מסוגו באירופה.
לשם המחשה, מספר האופנוענים שגדש השנה את גארמיש גדול מסך הכלים הדוגלגליים שנמצאים כרגע בכל גוש דן, ושקול לשליש מכל הדו-גלגליים שרשומים בישראל. אנחנו, קבוצת עיתונאים ישראלים אורחי ב.מ.וו, רכבנו ממינכן בכמה מהדרכים היפות והמשובחות של דרום גרמניה, כך שחוויית המפגש שלנו החלה כמה מאות קילומטרים לפני היעד.
סגנון הרכיבה בגרמניה שונה מאוד מזה המוכר לנו בארץ ולא כולל השתחלויות בין טורי מכוניות, אפילו אם הן מכונסות בפקק תנועה. תשתית הכבישים ידידותית לכל סוגי כלי הרכב, גם לאופנועים, בעיקר בכל הקשור לרמת האחיזה הפנומנלית של האספלט ולריהוט בטיחות כמו גדרות הפרדה מוגנות בחלקן התחתון כדי לקלוט אופנוע מחליק.
עשרות רבות של קילומטרים לפני גארמיש כבר אפשר היה להבחין בתכונה מיוחדת. קבוצות רבות של אופנוענים, רובן בנות 10-4 רוכבים, ניצלו את מזג האוויר המעולה ואת תחילתו של סוף השבוע הארוך לרכיבה מהנה בנופים המרהיבים.
התחושה, לפחות בהתחלה, היתה מוזרה מעט, מכיוון שרבות מהקבוצות רכבו בדרך ההפוכה - מגארמיש החוצה - כדי לנצל את שעות האור והפיכחות לרכיבה למרגלות האלפים ואל תוך אוסטריה. יד שמאל של כמעט כל הרוכבים לא נחה לרגע על הכידון, מפני שבכל פעם שקבוצה אחת חולפת על פני רעותה מקדמים הרוכבים זה את זה בברכת שלום, מחווה שמרחיבה את הלב ולפני שנים לא רבות היתה מקובלת אפילו אצלנו בין הרוכבים.
הקילומטרים האחרונים לפני העיירה היו גדושים באופנועים שנסעו פנימה והחוצה - מגמה שהתחילה כבר ביום שישי בבוקר ונמשכה כמעט ללא הפסקה עד יום ראשון
עשרות השוטרים, וגם לא מעט סדרנים עטויי אפודים צהובים, עסקו לאורך כל האירוע בהכוונת התנועה ובסיוע בחלוקת הנטל בין מספר רב של מגרשי חניה נרחבים - חלקם סלולים וחלקם שטחים חקלאיים שגויסו לטובת האירוע. ההתנהלות, גם של האופנוענים וגם של המארגנים, העניקה דוגמה מרשימה לסדר ולארגון הגרמניים וסייעה ליצירת אווירה נעימה ורגועה. מספרם העצום של האופנועים שחנו סביב האתר - כ-35 אלף בשיא האירוע - צייר תמונה דרמטית ומרשימה, אפילו מרגשת, כך שתחושת הביחד והאחווה של האופנוענים מתגבשת הרבה לפני שמדוממים מנועים ומסירים קסדות.
במהלך החורף משמש מקום הכינוס כאתר סקי, אבל לאורך "ימי האופנועים" משמשים חלק מהמדרונות הבוציים כנתיבים לרכיבת שטח חווייתית ומאורגנת, ועל שטחים אחרים מתקיימות פעילויות ראווה, תצוגה ורכיבה. המארגנים הקימו באתר כמה עשרות אוהלים גדולים ועוד כמה אוהלי ענק, ואלה אירחו יריד גדול של תצוגות ופעילויות הקשורות לעולם הדו-גלגלי.
נוסף על מוזיאון מאולתר למורשת אופנועי ב.מ.וו, כמעט כל חטיבות החברה ניצלו את האירוע לתצוגת כוח מרשימה, שכללה בין השאר את מחלקת הספורט המוטורי, את חטיבת המכוניות, את מחלקת הייעוץ הטכני (שיפורי אופנועים) ואת מחלקת נסיעות מבחן, ולכל אחת הוקדש אוהל מדוגם ומסביר פנים.
במרכז עיר האופנועים הציגו כמה חברות מתמחות שיפורים ואביזרים שונים לאופנועים. מאוהל אחד יצאו נסיעות מבחן על כל דגמי ב.מ.וו והוסקווארנה (חברת אופנועי שטח בבעלות ב.מ.וו) במקום אחר פעלה חנות ענק לממכר הציוד הממותג של החברה, ובאוהל ענק מוקמו דוכנים של כמה עשרות חברות שמתמחות בהיבטים שונים של טיולי אופנועים בגרמניה ובעולם כולו. כל אחת מסוכנויות החברה במדינות מערב אירופה הפעילה אוהל אירוח ומפגש לאופנוענים שלה, שנועד בין השאר לחזק את הקשר עם הלקוחות.
אבל יריד ההפתעות לא נועד רק לקידום מכירות: לצד הפעילויות הרווחיות והשיווקיות הפיקו אנשי ב.מ.וו עשרות רבות של פעילויות בחינם לטובת הרוכבים, למשל מתחמים של תצוגות רכיבה וראווה ופעילויות לילדים, מתחם נסיעות ולימוד עבור מי שעדיין לא מחזיקים ברישיון נהיגה באופנוע וסינמטק שבו הוקרנו סרטים שמתעדים מסעות של אופנוענים ברחבי הגלובוס.
הכניסה למתחם הענק היתה חופשית וללא תשלום, האווירה היתה מחשמלת, ידידותית, שמחה ומרגשת לאורך כל שעות היום והגיעה לשיאה בשעות הערב באוהל המרכזי, שהכיל אלפים רבים של חוגגים. עוד קודם לכן, בערב שישי, אורגנה שיירה מרשימה של אופנועים קלאסיים, ובצהרי שבת יצאה לדרכה שיירה עצומה של אלפים לרכיבה משותפת בת כשעתיים.
כידוע, אסור לערב אלכוהול ורכיבה, אבל פסטיבל בבוואריה חייב לכלול כמויות אדירות של בירה. החגיגה האמיתית החלה בשעות הערב המאוחרות באוהל המרכזי, שבו הוצבה במת מופעים ענקית. אמנים הטריפו את הקהל, ובמקום לתאר את השמחה האדירה אפשר להתמקד באספקת האנרגיה שלה - המארגנים דיווחו על צריכת 1.2 טונות בקר נמוך, 2.2 טונות סלט תפוחי אדמה, 4,800 עופות שחולקו לרבעים וניצלו ועשרות אלפי ליטרים של בירה בשני ערבי חגיגות.
מחוץ למתחם פעלו ברציפות שירותי הסעה למלונות העיירה, שלא נותר בהם שום חדר פנוי, ואלפים הקימו אוהלים במתחם ענק שבו מגרש חניה צמוד. גארמיש חיה ומתפרנסת מתיירות, ולכן רוב תושביה מקדמים בברכה את נחיל האדם והמכונה שנוחת עליהם בכל חודש יולי.
אי אפשר לסיים בלי אבחנה חשובה אחת על אודות תרבות הרכיבה האירופית: על אף עומס התנועה והגודש האנושי, לאורך כל האירוע שמרו הרוכבים על שקט ועל נהיגה רגועה ברחבי העיירה, ונהגי המכוניות המקומיים כיבדו אותם בחזרה.
בישראל ,2012 ודאי ביולי-אוגוסט, קשה לדמיין רמות כאלה של כבוד הדדי בין רוכבים, נהגים, שוטרים ואזרחים, אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף לכך. אגב, ביולי 2013 תחגוג ב.מ.וו 90 שנות אופנוענות, מה שמבטיח שהכינוס ה-13 בגארמיש יהיה אדיר במיוחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם