אינטל וגוגל מביאות את המהפכה הבאה לעולם המכוניות
מכונית הניסוי של גוגל, שפועלת באוטונומיות וללא התערבות נהג, היא נקודת ציון בדרך למהפכה בעולם הרכב והטכנולוגיה. מומחה של אינטל: "הדור הבא של המכוניות יציע WiFi שיאפשר לשחק כמו ב–Wii, הולוגרמות שישמשו להכוונה ואפילו מערכת שמחנה מכונית בעצמה"
המכונית שנבחנה, מתוצרת טויוטה, הנחשבת לאתגר הנדסי ממדרגה ראשונה, נעה באזור הסטריפ של לאס וגאס, שלאורכו בתי קזינו ומלונות מפוארים. בכירים בענקית החיפוש רומזים כי מכוניות נוסעים משפחתיות שהנהג בהן לא יצטרך לאחוז בהגה, אלא לשבת במושבו בלבד יגיעו לשוק בתוך 3-5 שנים.
"בניסויים הבאים שנערוך ייבחנו ביצועי מכונית ללא נהג בתנאים מגוונים, למשל בכבישים מכוסי שלג וקרח", מסביר המהנדס כריס אורמסון מהצוות שמפתח את הרכב האוטונומי של גוגל. "נבדוק כיצד היא מתרגמת תמרורי דרך זמניים המוצבים בכביש המצוי בשיפוץ וכן את תגובותיה במצבים בלתי צפויים, כאלה שנהג האוחז בהגה יודע כיצד להתמודד עמם. כמו כן ייכללו בניסוי מטלות מורכבות כמו הסעה ופיזור נוסעים בין אתרים שונים".
גוגל, בלי ספק אחת החברות המזוהות ביותר עם עולם האינטרנט, התקשורת הסלולרית והמחשוב המתקדם, אינה הנציגה היחידה שלו המכניסה עתה רגל לתעשיית המכוניות. הנוכחות של אינטל, של מיקרוסופט ושל יצרניות הסמארטפונים והטאבלטים בתחום רק גדלה, וחלקן אף משתפות פעולה ביניהן.
אינטל, לדוגמה, חזתה שבשנה הבאה תהיה המכונית מקום הבילוי השלישי של בני האדם, אחרי מקום העבודה והבית, והם ישהו בה ברוב שעות היממה, עסוקים בתקשורת עם אחרים. בעוד 3.5 שנים, על-פי תחזית שסופקה להנהלתה בשבוע שעבר, "רמת ההצטיידות של המכונית באביזרי תקשורת בלוח המחוונים וסביבו תהווה שיקול קריטי של הצרכן בעת רכישתה".
השוואה בין תעשיית המכוניות לבין תעשיית המחשוב והסלולר תניב מהר מאוד את המסקנה - פער הטכנולוגי גדול מאוד. אמנם יש סמארטפונים מהירים מאוד שמקבלים שטפי וידיאו "ישר לכיס", ויש גם תקשורת לוויינית שמופעלים בזכותה מכשירי ה-GPS המחוברים ללוח המחוונים, אבל כל נהג יודע שלא פעם התקשורת הלוויינית מאכזבת.

יצרניות המכוניות מודות שהן עדיין מאחור במרוץ מול יצרניות הסלולר וכי הפערים הטכנולוגיים חייבים להיסגר במהירות, עד שנת 2020. הסיבה: הצרכנים הצעירים הגדלים עתה על ברכי האייפונים והאייפדים דורשים זאת, והם יציבו זאת כתנאי בל יעבור בקניית רכב.
הם יחפשו לעצמם מכוניות שסביבת הנהג ולוח המחוונים בהן - כל מה שנמצא ליד ההגה, לפניו ומעליו - יזכיר בתצורתו ובתפקודו אייפד. הם ירצו מכונית בעלת גישה מלאה לאינטרנט במהלך הנסיעה (התחזית: ב-2017 יהיו בארה"ב בלבד יותר מ-42 מיליון מכוניות כאלה). הם יתבעו מערכת המכוונת לדרכים חלופיות במזג אוויר קשה או בפקקי תנועה ועומסים ותזהיר מפני תאונות. אפליקציות מובנות ברכב להפעלתו בפקודות קוליות, להמרת קול לטקסט, לזיהוי קול ולקישור בין הרכב הנע לבין תחנות שירות ומוסכים - הכל צריך להיות שם.
ענקית
אינטל משתפת פעולה עם בטר פלייס, חברת התשתיות לטעינת רכב חשמלי של היזם הישראלי שי אגסי. דור מעבדי האטום החדש שלה לשוק המחשבים הניידים והנטבוקים, שעסקו בפיתוחו מהנדסים ישראליים, יוכנס ליחידה הראשית של מערכת המולטימדיה ברכב החשמלי. כך תהיה לנהג ולנוסעים תקשורת ניידת רציפה עם כל רשתות הסלולר בעולם ועם מסדי נתונים ואינטרנט והם יוכלו להשתמש בכל אפליקציות האייפון והאייפד.

"לא די שנציע לצרכנים טכנולוגיות למכונית המצוידת בטלפוניה ניידת ומקושרת לאינטרנט - וכזאת כבר קיימת - גם נעמיק את חוויית השימוש במכונית", אומר ג'ואל הופמן, הממונה על האסטרטגיות של אינטל בתעשיית המכוניות. "הכוונה היא בראש ובראשונה לספק סביבה בטוחה בעת הנהיגה. עד שהמכוניות ייסעו בעצמן והנהג לא יאחוז בהגה יחלפו כמה שנים טובות, ואלה יהיו מכוניות יקרות מאוד. האתגר הטכנולוגי הגדול הוא לספק למכונית מידע על התשתיות ועל תמרורי כבישים ולהעניק WiFi.
הוא מוסיף: "אנו חותרים להוסיף לרכב החשמלי פונקציות של חישוב צריכת אנרגיה, תוכנית חיסכון באנרגיה החשמלית וניווט הנהג לנקודת הטעינה הקרובה ביותר או להחלפת המצבר".
הופמן הדגיש שאביזרים רבים מעולם האינפוטיינמנט (מידע ובידור) מצויים בלא מעט כלי רכב משפחתיים ונעשים מתוחכמים משנה לשנה. מחשוב ענן יהיה נוכח יותר במכוניות. אבל היעד העיקרי לעתיד הקרוב הוא שיפורי בטיחות משמעותיים. החברה מעסיקה לשם כך סוציולוגים ואנתרופולוגים, שמאתרים פתרונות להקלה בעקת הנפש של אנשים רבים בנהיגה.
"שבבי המעבדים בהתקנים האלקטרוניים הם רכיבים מרכזיים ברכב", אומר הופמן. "הם לא נועדו רק לתקשורת סלולרית, אלא גם לאחסון המידע שמערכות הרכב אוספות ומנתחות במהלך הנסיעה. בלוח המחוונים - שנעשה דומה יותר ויותר לקוקפיט בשל ריבוי צגי מגע - מרוכזים היום יותר מ-60% מסך המעבדים, השבבים והרכיבים האלקטרוניים במערכות המכונית. עשרות אחוזים נוספים מהמעבדים נמצאים במערכת הבלמים.
"מבחינה אלקטרונית מערכת השמע ברכב מסובכת יותר ממערכת השמע בכל סמארטפון. ההשקעה בפיתוח חידוש אלקטרוני לרכב נאמדת ב-50-100 מיליון דולר - עד עשירית מההשקעה בפיתוח תרופה משלב הרעיון, דרך הניסויים הקליניים ועד בית המרקחת".
"עקב המשבר הכלכלי תעשיית הרכב לא מרבה להשקיע בפיתוחים אלקטרוניים עתידיים", מדגיש הופמן. "לכן אינטל יזמה את GENIVI, ברית החברות (170 כיום) המאגדת נציגויות מתעשיות הרכב, המחשבים, החומרה, התוכנה והאינטרנט ליצירת חידושים מבוססי קוד פתוח למערכות המידע והבידור ברכב".
"החידושים מוצעים ליצרני המכוניות, אבל הם שמרניים מאוד", הוא מסביר. "מנגד, הצרכנים, גם לנוכח המצב הכלכלי, עדיין לא מוכנים לשלם הרבה עבור אביזרים חדשניים. הבעיות הכלכליות הנוכחיות על רוב יצרני המכוניות, והן ממעטות להשקיע בפיתוחים פורצי דרך. יידרש זמן נוסף לשכנע אותם לאמץ חדשנות כמו זו שתצא מתוככי הברית. אגב, לחברות תוכנה קטנות אני אומר: עולם הרכב הוא ההזדמנות שלכן להציע רעיונות מתקדמים".
הופמן מודה כי חלק מהחידושים המצויים בפיתוח "עדיין יקרים מדי ללקוח הממוצע", אבל יש גם אתגרים טכנולוגיים שטרם באו על פתרונם, כמו זיהוי קול ופקודות קול. "הטכנולוגיה קיימת, אבל במכונית נוסעת בסביבה רועשת יש עדיין בעיות. לדוגמה, בין השמעת הפקודה הקולית לבין ביצוע המשימה יש השהיה ארוכה מדי, ולפי שעה אי אפשר לסמוך על המכונית במצבים קריטיים. יש מערכות שניתן להכלילן במכונית, אולם עלות כל אחת מהן היא כ-100 אלף דולר - סכום גבוה מדי אפילו לעשירים. כשהמערכת המאפשרת הנעת מכונית בלא אחיזה בהגה תימכר סביב 1,000 דולר, לצרכנים יהיה כדאי יותר לשלבה במכונית שירכשו".

ומה בכל זאת נראה בעתיד הקרוב במכוניות המשוכללות שיוצעו לנו? מערכת WiFi ברכב תהיה עניין שבשגרה. עד שנת 2020 לוח המחוונים צפוי להיראות כמו אייפד ענק וייוצרו צגים הולוגרפיים כחלק ממערכת הבידור, השמע והמידע ברכב. פרויקט GEElab (מעבדת ניסוי למשחקים ולבידור במכוניות) מבקש ליצור מערכת כזאת, הכוללת חיישני תנועה ופועלת בדומה לקינקט של מיקרוסופט ול-Wii של נינטנדו, עבור נוסעי המושב האחורי. הולוגרמות בלוח המחוונים או על השמשה הקדמית ישמשו להצגת מידע, לשליטה ברכב ולהכוונה, וחלק מרכבי הפאר יכילו אותן בקרוב ועתיד תשמש הטכנולוגיה גם משפחתיות עממיות.
עוד נמצאת בפיתוח תקשורת מחשבים בין מכונית למכונית (M2M) המאפשרת להחליף מידע על מצב התנועה בכביש, מזהירה מפני תאונות ומורה על דרכים חלופיות. אינטל, בין היתר, מעורבת בפרויקטים כאלה. שיתוף פעולה גרמני-צרפתי בשם פרוטון-פלאטה הוא אחד הפרויקטים המרכזיים כיום, ופירותיו צפויים להיראות בתעשיית הרכב בתוך שנתיים. גם המערכות הסלולריות צפויות להתאים למכוניות ולהציע עבורן אפליקציות שונות.
יונדאי הספיקה להציג מערכת לשליטה מרחוק על רכב, המאפשרת לבעל הרכב לנעול אותו, לאתרו במגרש חניה עמוס ולהתניעו מרחוק. במקרה של ניסיון פריצה תתקבל התרעה בסמארטפון של בעל הרכב. ויש כבר מערכת אלקטרונית שמחנה מכונית בבטיחות בחניון לצד מערכת השולטת על השיוט, מוודאה שהנהג לא חורג מהמהירות המרבית המותרת על-פי חוק ומונעת התנגשויות בין רכבים.
מערכת אחרת שבפיתוח פורד ומיצובישי מיועדת למושב הנהג ותפקידה לנטר את בריאותו. המערכת תצויד בתקשורת אוטומטית עם רופא המשפחה או עם מרכז רפואי קרוב בעת מקרה חירום ותמדוד את טמפרטורת הגוף, את קצב פעימות הלב ופרמטרים אחרים. לשוק היא צפויה להגיע רק בעוד עשור.