האם המשק הישראלי מוכן למלחמה עם איראן?
הדיבורים על המתקפה דורשים לא רק היערכות של צה"ל ושל כוחות הביטחון, אלא גם מוכנות של המשק, ובכללו משרדי הממשלה, הבנקים וחברת החשמל. האם מקבלי ההחלטות נערכו למלחמה או שהם שוב פועלים בשיטת ה"סמוך"
כל אחד ממשרדי הממשלה נדרש להיערך לחירום. עליהם להעלות תרחישים בעייתיים אפשריים, להציג דרכי התמודדות עמם ולהגדיר את השירות המינימלי שיינתן על אף המצב. כשירותיים חיוניים הוגדרו רשתות מזון, פתיחה מדודה ומצומצמת של לשכות משרדי הפנים והתחבורה, בנקים, ביטוח לאומי, פינוי זבל ברשתות המקומיות, תיקון תקלות שוטפות במערכת הביוב ואספקה חלקית של חשמל. להלן סקירת פעולתם של כמה משרדים מרכזיים שרק מחכים להתקפה אפשרית בדום מתוח.
המערכת שתספוג את אחת הפגיעות הגדולות ביותר היא מערכת החינוך. היא תעבור להילוך נמוך ובמקרה של ירי או של סכנה ביטחונית יופסקו הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים בכפוף להערכת המצב. מוסדות החינוך עשויים לשמש מחנות פליטים למשפחות המפונות מבתיהם, וחלק מהצוות החינוכי וממנהלי המוסד יסייע בתפעול המחנות. חומר הלימוד יועבר לתלמידים במערך אינטרנטי שנבנה במיוחד לצורך לימוד מרחוק.
המשימה של משרד התיירות היא לספק מהר ככל האפשר תמונת מצב על התיירים המצויים בישראל ולארגן כהלכה את פינוים בשיתוף משרד התחבורה. במסגרת זאת רשות שדות התעופה מתכוננת לתנועה אינטנסיבית במיוחד בשדה התעופה על רקע יציאת תיירים מישראל וכניסת סיוע כזה או אחר שישראל תידרש לו, אשר יעבור גם דרך הנמלים שיעבדו במתכונת פינוי חירום ב
4-3 הימים הראשונים.
הירידה החדה הצפויה בפעילות המגזר העסקי ובתנועת המבקרים במרכזי קניות עתידה לצמצם משמעותית את מערכי ההסעה ההמוניים, הרכבות והאוטובסים הציבוריים, ואלה יעבדו במתכונת מיוחדת שאושרה מראש ולפיה התדירות תהיה נמוכה יותר. (רותם סלע)
האימה האוחזת בציבור נוכח הדיבורים על מלחמה לא בהכרח מתקשרת מיד לפעולות אלמנטריות ויומיומיות כמו משיכת כספים והפקדת צ'קים. את נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ואת המפקח על הבנקים דודו זקן זה מטריד קצת יותר.
בניין בנק ישראל בירושלים, הסמוך למשרד ראש הממשלה, ממוגן וערוך לירי טילים או למלחמה כוללת וכן מצויד במרתף חלופי, שממנו יופעלו בעת חירום שירותים חיוניים.
הנגיד פישר אמר בעבר כי "יהיו השלכות עזות לתקיפה באיראן ויהיה קשה מאוד להתמודד עם מלחמה רחבה", אך ציין: "אנו נערכים למשבר גדול ולהרעה במצב הביטחוני". הוא ובכירי הבנק פועלים כבר עתה כדי להבטיח תפקוד שוטף של המערכת הפיננסית, ובכללה ניהול יתרות המט"ח, אספקת כסף לציבור, הפעלת סניפי בנקים מוגנים והמרת מט"ח בהיקפים הדרושים לפעילות הביטחונית.
אם תהיה מלחמה יעמוד פישר בפני אתגר מכובד - יהיה עליו לספק את הצרכים של הממשלה,
כדי להקל על הציבור הכין המפקח על הבנקים תוכנית להמשכיות עסקית. על הבנקים לבחור מראש גרעין של 25%מהסניפים, לפזרם ברחבי המדינה ולהגדירם כסניפים לשעת חירום שמתחילים לפעול מיד עם התרחשות האירוע.
בתוך 24 שעות מתחילתו יפעיל הבנקים סניפים ניידים על-פי יחס של סניף נייד אחד כנגד 50 סניפים רגילים. הסניף הנייד יפעל בתוך רכב, וזה יעבור בין היישובים השונים (כמו הדואר-נע לשעבר) ויספק את השירותים הללו: משיכה והפקדה של מזומנים ושל צ'קים, הפעלת תיבות שירות והעברת כספים בין חשבונות. (יוסי גרינשטיין)
גם הבנקים המסחריים מתכוננים למלחמה: בנק לאומי מפעיל זה תקופה בונקר עמיד בפני התקפה גרעינית שיאפשר לבנק להתנהל במנותק לחלוטין מהעולם החיצון במשך 72 שעות. במבנה החדש של מזרחי-טפחות בלוד יש כמה קומות תת-קרקעיות המיועדות לפעילות בשעת חירום.
בנק הפועלים מתכנן אף הוא להקים בונקר, ומהבינלאומי נמסר כי בימים אלה נבנה בסטנדרטים גבוהים של מיגון מרתף לחברת המחשוב שלו.
הבנקים המסחריים פועלים בהתאם להוראה מיוחדת של בנק ישראל, שמכתיבה בפירוט את הדרישות מהם בשעת חירום. הבנקים נדרשים לאתרים חלופיים, להתאמת פעילות מערכות המחשוב למתקפה פיזית או ממוחשבת וכדומה.
כמו כן מגדיר בנק ישראל לוחות זמנים לתגובת הבנקים בשעת חירום. בתוך שעות מתחילת האירוע על הבנקים לדאוג לפעילות תקינה: למלא מזומן בכספומטים ולוודא שניתן להשתמש בכרטיסי אשראי. יתרה מזאת, הסניפים יאפשרו משיכה והפקדה של מזומן ושל צ'קים ויספקו שירותי מידע.
על הבנקים לוודא שניתן להעביר כספים מחו"ל ולחו"ל ולחדש את העבודה מול הגורמים בשוק ההון. בתוך ימים ספורים מתחילת האירוע הבנקים מחויבים לחדש את פעולת הריקון של תיבות השירות ולהכניס לתוקף תוכנית הקלות לאוכלוסייה שתיפגע, שבמסגרתה אפשר יהיה לדחות החזר הלוואות למשל.
"לצערנו הבנקים הישראלים למודי ניסיון בנוגע לפעילות בשעת חירום", אומר גורם בבנק לאומי, שהסכים לחשוף טפח מהיערכותו של הבנק לעתות מלחמה, "נערכנו הרבה מעבר לדרישות המחמירות ממילא של בנק ישראל", אמר.
לדבריו, כל סניף מגובה בסניף אחר לעת חירום, כך שאם קורה דבר מה לאחד הסניפים, הסניף התאום מתפקד אוטומטית כשניים. נוסף על כך, יש סניפים ניידים ומיגוניות מבטון, שיכולה להתנהל בתוכן פעילות. אמצעים אלה קיימים גם בבנקים האחרים בשל הנחיות בנק ישראל. (מורן רייכמן)
בשעת חירום חברת החשמל לא סומכת על אף אחד. מערך עצמאי של צוותי חילוץ והצלה, מערך כיבוי אש פרטי ושורה של חובשים ורופאים העובדים בשירות החברה - כל אלה הם רק חלק מהכוח שאמור לסייע לה במקרה של מלחמה.
בצבא הקטן של חברת החשמל יש גם כלי רכב ובמות הרמה ממוגני ירי (שמשמשות לתיקון תקלות בקווי ההולכה בגובה) וכן ציוד אישי צבאי לעובדים הכולל קסדות ואפודים קרמיים.
על המתקנים האסטרטגיים של חברת החשמל - תחנות הכוח - קשה מאוד להגן. מלבד תחנות משנה ניידות, שהחברה יכולה להניע על גלגלים במקרה של השבתת יחידה, מערך החירום כולל אמצעי הגנה על העובדים: מקלטים וחדרי בקרה ממוגני ירי טילים וחומרים מסוכנים. עובדי החברה, שבשעת חירום מוטלים עליהם צווי ריתוק מהמדינה ומחויבים להגיע לעבודתם, מתרגלים גם רעידות אדמה ומלחמות פעם בשנה.
כמה כל זה עולה? התקציב שמקצה חברת החשמל להיערכויות שלה אינו פומבי, אולם על-פי גורמים בכירים בחברה, הסכומים נאמדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. בשנים האחרונות, עם התגברות האיומים הביטחוניים, גדל סעיף התקציב הזה אף הוא.
בשאר ענפי האנרגיה והתשתיות המצב מורכב, ולכל חזית רמת מוכנות משלה. חברות הדלק למשל מחויבות להחזיק במלאי חירום, החברות הממשלתיות בתחום האנרגיה נוהגות בהתאם להנחיות מדויקות, אולם הפן המורכב הוא התיאום בין כל השחקנים במשק האנרגיה, שמטרתו להבטיח שברגע האמת יהיו בישראל חשמל, דלק ומלאים אסטרטגיים.
לשם כך מקיים משק האנרגיה בכל שנה תרגיל מקיף המדמה רעידת אדמה, דליפת חומרים מסוכנים או ירי טילים לעבר ישראל. התרגיל מחייב את כלל הגורמים במשק האנרגיה להיערך, לקיים תרגילים לעובדיהם ובעיקר לשתף פעולה עם המשטרה, עם כוחות הביטחון ועם מטה משרד האנרגיה והמים המפקח על הנושא.
נושא רגיש נוסף הוא מלאי המים. כל הרשויות המקומיות ותאגידי המים בישראל מחזיקים מלאי מספק לשעת חירום המאפשר להפעיל תחנות חלוקת מים ביישובים. אם ייפגעו התשתיות יחולקו לתושבים מים ממכלים או מים מינרלים. ברשות המים מעריכים כי בשל גודלו של המלאי הסבירות שלא תהיה במדינה כמות מים מספקת לשתייה - נמוכה.
ברשות נערכים גם לזיהום במאגר המים האסטרטגי של ישראל - הכינרת. במקרה כזה מערכת של ניטור וחיישנים ערוכה לאתר את הזיהום ולעצור את אספקת המים למערכת.
בתחום התשתיות הימיות, שגם בו מונהגת שגרת תרגילים, ישראל איננה סומכת רק על עצמה. הסכמים עם מדינות שכנות, בעיקר מצרים וקפריסין, אמורים לסייע בהתמודדות עם מצבים קיצוניים ברגע האמת. עם האי השכן קפריסין למשל קיים הסכם בתחומי חיפוש והצלה, שבו מתחייבות ישראל וקפריסין לסייע זו לזו באירועי חירום, איתור כלי תחבורה והצלת חיי אדם.
פעילות זו מנוהלת דרך חדר החירום של משרד התחבורה במשרדי רשות הספנות והנמלים, שמאייש אותו צוות מיומן 24 שעות 365 ימים בשנה. (יעל דראל)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם