פרוייקט פינוי-בינוי - כשהחלום הופך למציאות
כבר 20 שנה מדברים פה על פינוי-בינוי, אבל את הפרויקטים המאוכלסים ניתן לספור על יד אחת. 5 משפחות שהתגוררו שנים בבנייני סלאמס וזכו להפוך את החלום למציאות מספרות איך התהליך התגלגל וגם מייעצות למי שחולם להמיר את השיכון הישן במגדל חדש
לימור (44) ומשה (48) סגאה, היא מנחת קבוצות הורים, הוא אינסטלטור עצמאי, רכשו ב-1995 דירה ברחוב גורדון 15 בכפר סבא והתגוררו בה במשך 12 שנה. "זה היה בניין רכבת ישן, ושטח הדירה היה 54 מ"ר ברוטו ובקושי 45 מ"ר נטו", מספרת לימור.
"קנינו אותה כיוון שהיה לנו תקציב מוגבל וגם בגלל הפוטנציאל שלה. הבניין היה מכוער מאוד, אבל האזור היה נהדר. גידלנו בדירה הזאת שתי בנות, ולאורך השנים נאלצנו למצוא פתרונות כמו מיטת קומתיים. לא היה מקום לשולחן כתיבה ובקושי רב הכנסנו לדירה שולחן מחשב".
מעבר הזוג סגאה לדירה לווה בהחלטה שימתין 5 שנים להתפתחות בנושא התחדשות הבניין ואם דבר לא יזוז - ימכור אותה. "לשמחתנו, אחרי שנתיים של מגורים בדירה התעוררה יוזמה רצינית לפינוי-בינוי. יזם שביקר את אחת השכנות אמר שיש פוטנציאל אדיר למקום וחילק לדיירים דפי מידע בנושא.
"עברנו מבית לבית והסברנו לשכנים שיש אפשרות להרוס את הבניין ושכל אחד יקבל דירה חדשה", היא מספרת, "לימים יצא אותו יזם מהסיפור, נבחר ועד והתחדש משא ומתן עם חברת מצלאוי. מרגע שבחרנו ועד עד שנכנסנו לדירה עברו 8 שנים. היו קשיים בדרך, כמו דייר שהתנגד נחרצות לפרויקט והגענו איתו לבית משפט. מכרים ובני משפחה ששמעו שאנחנו מחכים לפינוי-בינוי צחקו ואמרו לנו שזה לא יקרה לעולם".
"לפני 3 שנים הרסו את הבניינים הללו, עברנו לגור בשכירות במימון היזם ולאחר מכן חזרנו למבנים החדשים באותו המקום. אנחנו המשפחה הראשונה שנכנסה לבניין החדש. קיבלנו דירת 115 מ"ר ובשבת הראשונה שיצאתי למרפסת השמש פשוט הרגשתי אסירת תודה.
"הילדות שלנו היום בנות 17 ו-13 וסוףסוף הן גרות בדירה מרווחת. כולם הרוויחו מהפרויקט הזה - אנחנו, הקבלן וגם העירייה, שמקבלת היום ארנונה גבוהה יותר: בדירה הישנה שילמתי 250 שקל לחודשיים ובדירה החדשה 1,160 שקל".
הפרוייקט: רחוב ערבי נחל בגבעתיים: 126 דירות ישנות ייהרסו, 528 דירות חדשות יוקמו. סטטוס: בניין אחד מתוך ארבעה מאוכלס. יזם: חברת משהב וקבוצת מבני אופיר
יוליוס (83) ואדריאנה (74) דרוקמן, הוא צלם לשעבר בטלויזיה החינוכית שצילם תוכניות קאלט כמו פרפר נחמד, היא רופאה לשעבר במשרד הבריאות, הם פנסיונרים. מאז 1977 הם גרים בשיכון ברחוב ערבי נחל בגבעתיים.
"היתה לנו דירת 55 מ"ר והרחבנו אותה ל-70 מ"ר. גידלנו בה את הבן שלנו",מספרת אדריאנה. "בגלל עצי האקליפטוס הסמוכים, ששורשיהם חודרים לתשתית, נוצרו סתימות בביוב.
השמועות על פינוי-בינוי החלו בשנות ה-90 והפכו מבוססות יותר בשנת 2000. למרות שנים רבות של דיבורים בלבד האמנו שבסוף זה יקרה, כי סביבנו, ברמת גן ובתלאביב, נבנו מגדלים כל הזמן". כשחברת משהב וקבוצת מבני אופיר נכנסו לתמונה, ומהפגישות שלנו עם ראש העיר דאז אפי שטנצלר, הבנו שזה עומד לקרות".
בני הזוג עברו לבניין סמוך למשך תקופת
מנהל הפרויקט איציק בטיטו מספר כי אחד המפונים שקיבל דירה חדשה מכר אותה לאחרונה ב-
2.55מיליון שקל, ובכל זאת הזוג דרוקמן לא חושבים על מכירה. "אנחנו כבר רגילים לאזור", אומר יוליוס, "יש קאנטרי קרוב לפה ואנחנו גם יכולים ללכת ברגל להצגות בתל-אביב".
למרות השמחה הגדולה מצא יוליוס חיסרון קטן: "אני מתגעגע לזוג היונים שהייתי מאכיל בדירה בבניין הישן. במשך 4 שנים הן היו מתיישבות על אדן החלון והייתי מאכיל אותן. לצערי, בקומה העשירית אין יונים".
הפרוייקט: רחוב התמר בנוה מונוסון: 200 דירות ישנות נהרסו, 620 דירות חדשות ייבנו. סטטוס: הבניינים הישנים נהרסו, הפרויקט בבנייה. היזם: חברת אשדר
אסתר (70) ואלי (80) מייזליש הם זוג פנסיונרים מקסימים, היא מורה לשעבר והוא איש תקשורת. "אנחנו גרים בנווה מונוסון משנת 1974,כשהבניינים הישנים עדיין היו חדשים", מספרת אסתר. "רוב הדירות היו בנות 3 חדרים ובמהלך השנים רוב השכנים הוסיפו להן חדר.
בשלב מסוים החלו הדיירים לתהות איך אפשר להתקדם. בהתחלה חשבנו להוסיף מעלית או לשפר את איכות החיים בדרכים אחרות, אבל עם הזמן הרבה דיירים התייאשו ועזבו, גם משום שיכלו להרשות לעצמם להתקדם. חלק אחר התעקש ונשאר, כי קשה לעזוב יישוב כמו נווה מונוסון. עם זאת, רבים עזבו ליהוד, לשוהם ולמודיעין בשל מחירי הבתים הגבוהים", היא אומרת.
"לפני 15 שנה הועלתה האפשרות של פינוי בינוי כאן. בעלי הווילות התנגדו וטענו שבנייה מוגברת תפגע בהם. בסופו של דבר הם הבינו שאם לא יבוא ליישוב דם צעיר, הוא יזדקן. את האותות לכך נתנו מודעות האבל בחלק שרוב התושבים בו מבוגרים", נזכרת אסתר.
"לבסוף הובילה ההתנגדות לשינוי התוכנית לטובה: השטחים הציבוריים הוגדלו, נוסף פארק והמגדלים הורחקו מהווילות. אשדר כבר בנתה שני מגדלים ומממנת עבורנו שכירות זמנית. לצערי חלק מהאנשים נפטרו בדרך ולא הספיקו לראות את הבניינים נהרסים".
"מי שכן הצליח שדרג את עצמו כלכלית. הרווחנו. תמורת דירות ישנות בשיכונים נקבל דירות מרווחות ששוות כפליים. הרבה אנשים שמכרו כאן דירות במהלך השנים ודאי מתחרטים היום. גם מי שלא מוכן לגור בדירה מצ'וקמקת, לא צריך למכור אותה - כדאי להשכיר אותה ולשכור דירה במקום אחר ופשוט לחכות".
הפרוייקט: רחוב בית אל בנווה שרת בתל-אביב: 96 דירות ישנות נהרסו, 270 דירות חדשות נבנות. סטטוס: הבניינים הישנים נהרסו, הפרויקט בבנייה. היזם: אשלי וש. מיכלסון
אנדי סנדי (48) עוסק בתחום מוצרי הפלסטיק ואשתו ציפי (48) עקרת בית, עלו לארץ לפני 25 שנה. הם רכשו דירה קטנה ב-30 אלף דולר ברחוב בית אל בשכונת נווה שרת.
"לא היה לנו כסף, אז קנינו דירה ששטחה 34 מ"ר, שהיתה הכי קטנה בבניין. זה מה שיכולנו להרשות לעצמנו", מספר אנדי. "חשבנו שהיא תשמש אותנו רק בתחילת הדרך ומשם נתקדם, אבל נתקענו כי המחירים עלו ולא יכולנו להרשות לעצמנו לקנות דירה אחרת".
לימים נולדו להם 3 ילדים והדירה הפכה צפופה. "אני ואשתי היינו ישנים בסלון והילדים בחדר",
מספר אנדי. "כשהועלתה האפשרות להרחיב את הדירה ב-20 מ"ר לפני 10 שנים בערך, פנו אלינו בנוגע לפינוי-בינוי, אז החלטנו לוותר על ההרחבה.
עברו פה הרבה יזמים עד שהחברות אשלי וש. מיכלסון נכנסו לתמונה", הוא מספר, "הן קידמו את התוכנית מהר ובשקיפות, ובלעדיה זה פשוט לא היה עובד. היום אנחנו גרים בשכירות בשכונה כי הילדים לומדים בבית הספר השכונתי. נבנית לנו בפרויקט דירה חדשה ששווה שני מיליון שקל, ואני מרגיש שזכינו בפיס בלי למלא טופס".
הפרוייקט: רחוב החלוץ ברמת השרון: 48 דירות ישנות ייהרסו, 192 דירות חדשות יוקמו. סטטוס: לפרויקט ניתן היתר בנייה, החל תהליך הפינוי. היזם: החברה להתחדשות עירונית. הקבלן המבצע: תדהר
אתי (55) ושמואל (58) אהרון מתגוררים כבר 35 שנה בדירה צנועה ברחוב החלוץ בשכונת מורשה ברמת השרון. שמואל מכונאי ואתי עובדת אצל אדריכל.
"גרנו בצפיפות רבה בדירת 70 מ"ר עם 3 ילדים", מספרת אתי. "במהלך השנים יזם משרד השיכון פרויקט שיקום שכונות והרחיב את הדירות ל-80 מ"ר. עם הזמן השטח שהתווסף שקע והבניינים נעשו מסוכנים. בחדר ילדים באחת הדירות נפלה קורה ובנס לא קרה אסון. דיירים עזבו את הבניין. גם אנחנו חשבנו למכור, אבל לא יכולנו להרשות לעצמנו ולא רצינו לקחת משכנתה בשל גילנו".
"ערכנו אינספור ישיבות על הוספת מעלית או על ביצוע תמ"א 38לא פעם הבאנו יועצים וכולם אמרו לנו שהתשתיות הרוסות ושרק פינוי-בינוי יציל אותנו. לפני 4 שנים התחלנו לדבר ברצינות על פינוי-בינוי, ולאחר שנתיים אושרה התוכנית".
הפרויקט יוצא דופן משום שהדיירים הם שיזמו אותו, ושום קבלן לא הוביל את התהליך. הדיירים נעזרו בחברה להתחדשות עירונית שבבעלות האדריכל גיל שנהב ועו"ד יריב בר דיין, והתוכנית אושרה בתוך 22 חודשים בלבד. רק לאחר אישור התוכנית פרסמו הדיירים מכרז וזכתה בו חברת תדהר.
"אנשים חייבים להיות אופטימיים כדי לממש פרויקט כזה, גם אם חלק מהדיירים מערימים קשיים. היו דיירים שעיכבו חוזה חצי שנה כי סעיפים בהסכם לא מצאו חן בעיניהם, אבל בסוף הכל הסתדר. נקבל דירת 120 מ"ר הכוללת מרפסת שמש, חניה ומחסן. מי חלם שנזכה לקרש קפיצה כזה בחיים? לקבל דירה ששווה פי שניים או שלושה ממה שיש לנו".
נכון להיום כ-200 פרוייקטי פינוי-בינוי תקועים עקב חסמים שונים - היעדר היתכנות כלכלית ליזם, דיירים סרבנים או בירוקרטיה בוועדות התכנון.
לדברי עו"ד ליאור עמידור, שייצג את הדיירים ברחוב התמר בנוה מונוסון, "לא צריך לקבל את הסכמתם של 100%מבעלי הדירות כדי לפנות ליזם. החוק קובע שנדרש רוב של 67% ולכן מספיק ציר מרכזי של דיירים המעוניינים בפרויקט.
"לאחר מכן יש לבחור ועד של 3-4 דיירים שיוביל את הפרויקט ולפנות לעורך דין מומחה כדי שיגייס הצעות מיזמים העונות על ציפיות הדיירים",ממשיך עמידור. "חשוב לשלב את הרשות המקומית בתהליך מתחילתו, שכן הוועדה המקומית היא שצריכה לאשר את התוכנית החדשה. כמו כן יש לעגן כל תהליך מול היזם בלוח זמנים קבוע מראש, כי חברה שעוסקת בכמה פרויקטים בו בזמן עשויה לזנוח תהליך שמתעכב".
לדברי האדריכל גיל שנהב מהחברה להתחדשות עירונית, "על-פי המודל החברתי, הדיירים פונים לחברה כדי לקדם פינוי-בינוי במתחם מגוריהם, והחברה מסייעת להם בהבנת התהליך ובגיבושו מבחינה תכנונית וכלכלית. במקביל החברה מבצעת בדיקות היתכנות לפרויקט ומגישה בשם הדיירים תוכניות לרשויות המקומיות. לאחר מכן היא מפרסמת מכרז סגור, הדיירים בוחרים יזם והפרויקט יוצא לדרך".
רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק של חברת אשדר, מדגישה כי "יש לבדוק היטב מיהי החברה העומדת מאחורי ההבטחות לפרויקט החדש, אם יש לה מוניטין, אילו שכונות בנתה ומהי רמת שביעות רצון הדיירים בהן. נוסף על כך כדאי לבחון מיהם הספקים שהחברה בוחרת לעבוד איתם, מהו תכנון הדירה הפונקציונלי, מהי רמת המפרט שיקבלו ומהי יכולת השבחת הנכס".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם