חלב רזה: הרפתות הקטנות מנסות להחזיק את הראש מעל המים
מחיר המטרה של החלב, שעלה במהלך החג ב–20 אגורות, יגרום לסל הקניות של משפחה ישראלית ממוצעת לזנק ביותר מ–300 שקל בשנה. בינתיים הרפתות הקטנות מתקשות לשרוד, ואילו רפתות הענק של הקיבוצים ושל המושבים רושמות שולי רווח של עשרות אחוזים
אושרי מחזיק רפת של 60 פרות בכפר ויתקין. ביישוב 22 רפתות שלכל אחת מהן 100 פרות בממוצע, מה שהופך אותו לאחד מיצרני החלב הגדולים בארץ. "אני רפתן מיום הולדתי, דור שלישי לרפתנים. הייתי שוליה של אבא שלי, שהיה שוליה של סבא שלי. הרוב המוחלט של הרפתנים הם חלק משושלת. זה אורח חיים ודרך חיים שמי שלא נולד לתוכם בדרך כלל לא יאמץ".
אורח חיים - וגם חלק משמעותי מסל המזון של הצרכן הישראלי. בתעשיית החלב הגולמי זורמים בכל שנה כ־1.3 מיליארד ליטר; שוויים, לאחר עליית תעריף של 20 אגורות שמשרד החקלאות קבע בתחילת השבוע, הוא כ־3 מיליארד שקל.
החלב הזה, שמגיע למדפי הסופרים כחלב טרי, גבינות רכות וקשות ויוגורטים, ניצב בשנה וחצי האחרונות בחזית המאבק לצמצום יוקר המחיה. הרפתנים נלחמו בכוונתה של ועדת קדמי לחולל מהפכה במשק החלב בין היתר באמצעות חיתוך חד של מחיר המטרה - המחיר הקבוע שכלל הרפתות מוכרות בו את החלב. מחיר המטרה, שמצוי כעת במחלוקת בין האוצר לבין משרד החקלאות, מסדר לחלק מהרפתות הגדולות רווחים שוליים של עשרות אחוזים ההופכים אותן לעסקים מהרווחיים ביותר בישראל.
לרווחים העצומים שחלק מהמחלבות קוטפות שני מקורות: הדרך שבה נקבעת נוסחת מחיר המטרה ואופן פעולתו של משק החלב, שאינו מתנהל על־פי כללי השוק החופשי. השוק מתנהל על־פי משטר של מכסות שמועצת החלב מחלקת בין כ־1,220 בעלי מכסות וכ־970 רפתות.
הרפתות נבדלות זו מזו בפרמטרים של גודל ושל מגזר: 191 קיבוצים זוכים למכסות בגובה 58% מתנובת החלב הארצית, ואילו יתרת ה־42% מתנובת החלב נחלקת בין 1,012 מושבים. החלוקה הזאת בין המושבים לקיבוצים לא אקראית ובמועצת החלב מוודאים כי גם אם רפתן יוצא מהתחום יעברו המכסות שלו לרפתן אחר מאותו מגזר כדי לא להפר את הסטטוס קוו המקודש בין המושבניקים לקיבוצניקים.
הרפתנים שקיבלו מכסה זוכים בהכנסה מובטחת בדמות האפשרות למכור את החלב, בדרך כלל לשטראוס, לתנובה או לטרה, במחיר קבוע ומפוקח המכונה מחיר המטרה. כאן העסק מתחיל להסתבך. בין הרפתות קיים שוני עצום: כ־191 מהרפתות כוללות פחות מ־45 פרות ואינן נהנות מיתרונות לגודל בהעסקת כוח אדם ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת; ומנגד קיימות כ־48
הפערים הללו בסדרי הגודל התפעוליים גוררים הבדלים עצומים במבנה העלויות, אך מחיר המטרה מבקש לחבוק את השוק כולו: לכסות את העלויות ולספק מחיה הן לרפתות הקטנות והן לגדולות, מה שהופך אותו למעין פשרה - תוצאה של סקר הנעשה בין המחלבות וכולל נוסחה סופית שאיתה יוכלו לחיות כולם.
כך, הרפתות הקטנות נאבקות על קיומן ונזקקו להעלאת המחיר האחרונה כמו אוויר לנשימה, אך מנתונים שמציגים גורמים מוסמכים בענף עולה כי הרפתות "בעשירון העליון" של המגזר הקיבוצי נהנות משולי רווח ממוצעים של 35% במשטר המחירים הנוכחי.
במילים אחרות, יש כיום רפתות אשר מצליחות לייצר חלב במחיר הנמוך מ־1.8 שקלים לליטר ולהמשיך לשמור בכיסן רווח יפה, ואם השוק היה כופה עליהן למכור את החלב במחיר תחרותי הן היו עשויות "לסדר" לצרכן הישראלי, המוציא בממוצע על־פי הלמ"ס כ־283 שקל בחודש על מוצרי חלב, הנחה שהיתה יכולה להגיע לכדי עשרות שקלים בסל המזון החודשי.
60 הפרות של אושרי הופכות אותו לחבר ברבעון התחתון של הרפתות, אך עדיין מאפשרות לו לשרוד ברווחה יחסית בהשוואה לרפתות הקטנות. עם מכסה שנתית של 630 אלף ליטר וחריגה של 80 אלף ליטר, שעליה קיבל השנה קנס בגובה 42 אלף שקל, הוא טוען כי החיתוך של 5 אגורות במחיר המטרה שהציע השבוע משרד האוצר עשוי להיות קטלני.
"אנחנו נסבול, נשרוד בקושי, אבל האיום האמיתי הוא על הרפתות הקטנות בפריפריה, הורגים למעשה יישובים שלמים בערבה, בגליל, בעוטף עזה ובבקעה. במקרה הזה השמנים ירזו אבל הרזים ימותו", הוא אומר. "בכלל, כל הדיון על מחיר המטרה עקר. מחיר המטרה מוגדר כחוק ואני לא מבין למה צריך לדון בזה. כבר כיום יש רפתות השקועות בחובות והאיום הבריוני של האוצר פשוט בלתי נסבל".
למה בישראל החלב יקר יחסית?
"ליטר חלב אירופי מסובסד בעקיפין וישירות בחצי שקל. בישראל אין את זה", הוא אומר, ומציין כי גם העלויות העצומות של עמידה בדרישות המשרד להגנת הסביבה אחראיות לזינוק העצום בעלויות. "כל הזבל ברפתות בישראל מנותב למתקן שמפיק מתאן ומיועד להפקת חשמל, יש חוקים מחמירים מאוד באיכות הסביבה, שהם נוקשים הרבה יותר מאשר באירופה. כך לדוגמה הרפתות בכפר ויתקין משלמות בכל שנה יותר ממיליון שקל לפינוי השפכים".
לתפיסתו, המדיניות הטובה ביותר היא המשך משטר המכסות הנוכחי תוך עידוד הרפתות הקטנות לגדול. בהיעדר תכנון מרכזי, הוא אומר, המגה־רפתות ידרסו את השוק. "אם לא היה פה משטר תכנון מרכזי, היה מגיע שייח' סעודי, מקים רפת של 30 אלף פרות וסוגר את השוק. למרבה הצער, המדינה מכוונת לשם, היא מוציאה מידיה כלי ניהולי ומעבירה אותו למשפחה או שתיים. השליטה בשוק המזון תעבור למעטים.
"עם כל הקושי, המצוקות והשלטון הלא אוהד, החקלאים הישראלים נוחלים הצלחה. אנחנו מייצאים תשומות, ידע ואנשי מקצוע. רוב ההתפתחויות הטכנולוגיות של הרפתות בעולם יצאו מישראל".
על רקע העלאת מחיר המטרה והדרישה שתנובה כבר הספיקה להגיש להעלאת מחירי המוצרים המפוקחים החליטו באוצר לפעול. לדבריהם, אמנם ההעלאה היא על־פי החוק והנוסחה, אך נוכח דחיית דרישתם להפחית כ־5־6 אגורות במחיר המטרה הם מתכננים לצאת לאחר החג בצעדים הכוללים הפחתה הדרגתית של מכסות ומכסים על ייבוא של גבינות קשות. משמעות הצעד היא הגברת התחרות והפחתת מחירים אפשרית שעלולה לפגוע ברפתנים. יש מי שמברך על כך.
"פתיחת השוק לייבוא יוצרת יותר תחרות, והיצרנים המקומיים צריכים לדעת לעמוד בפני תחרות גוברת. הסיטואציה שבה תעשיית המזון מוגנת לנצח לא הגיונית", אומר אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר. "המגמה של ארגון הסחר הבינלאומי היא פתיחת מכסים. התחום היחיד שאין בו תחרות אמיתית הוא תחום המזון, וגם פה יש מגמה עולמית שעלינו להצטרף אליה. כל זמן שאנחנו יוצרים מכסים ברמות דרקוניות אנחנו מחילים על הציבור מס שמשרת מטרה ברורה מאוד של הגנה מופרזת לבעלי עסקים ספציפיים".
גם המשמעות העקיפה של המהלך - פגיעה בחלק מהרפתנים וסגירת רפתות - לא מפחידה אותו: "נשענו בעבר על תעשיות טקסטיל זולות, התעשיות הללו נעלמו והאבטלה עדיין נמוכה. יכול להיות שיש פיטורים פה ושם, אך בסופו של דבר העובדים יכולים לעבור התאמה לתעשיות חדשות, בסיוע הממשלה".
אושרי כמובן רואה את הדברים אחרת. "ברגע שמייבאים לפה גבינות קשות מחסלים את שוק אבקות החלב. בחורף אנחנו מייצרים עודפים שהופכים לאבקת חלב, שמהן מיוצרות הגבינות שהאוצר מאיים לייבא. נאלץ לצמצם את הפעילות שלנו, ואמנם בעקבות זאת כמות החלב שתיוצר בחורף תהיה מספקת, אך בקיץ יירשמו חוסרים והמחיר יזנק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם