כלכלת בחירות: ראיון נוקב עם מנכ"ל משרד האוצר
דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר, טוען שהמצב הכלכלי דווקא לא רע. מחירי הנדל"ן? באשמת בנק ישראל. העלייה במחירי המזון? בגלל משרד התמ"ת. התייקרות החשמל? זה הגז המצרי. עוני? קיים רק בקרב מובטלים. המחאה החברתית? לא משפיעה על האוצר. ומה הלאה? הגירעון לא יורחב והמגזר הציבורי יקוצץ. ראיון בלעדי
כשאני שואל את דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר, אם אינו חושש מכלכלת בחירות, הוא ממהר להרגיע: "ראש הממשלה אמר שהבחירות יתקיימו מהר ככל האפשר. ב-2012 כבר יש תקציב, ובתקופת המעבר שעד הקמת הממשלה הכלכלה תנוהל לפי תקציב זה. אין כוונה לשנות את המדיניות הממשלתית עד לבחירות, וזה גם לא מעשי. לא תהיה כלכלת בחירות, ואין כוונה לפרוץ את מסגרת התקציב".
למרות זאת, ההחלטה על הקדמת הבחירות תדחה את הטיפול ברפורמות משקיות שונות שכבר אמורות היו לצאת לדרך: בתחומי הפנסיה, מס ההכנסה, הליסינג למכוניות ועוד. מנכ"ל האוצר מודה בראיון בלעדי ל"מוספשבת", שעלולה להיווצר כאן בעיה.
"אכן, לא ניתן יהיה לקדם בטווח הקרוב שום רפורמה שאותה התכוונו לקדם במסגרת חוק ההסדרים. בימים הקרובים נתחיל בעבודה מטה שבמסגרתה נכין ניירות עמדה לגבי הרפורמות הנדרשות שאותן נגיש לממשלה החדשה. בכל מקרה, קשה להאמין שבחצי השנה הקרובה יקרה משהו דרמטי. אם הבחירות יתקיימו בלוח זמנים קצר כמו שאמור לקרות, העיכוב יהיה קצר".
אז מהי הסיבה שבגללה הוקדמו הבחירות?
"הקדמת הבחירות לא נעשתה כי יש משבר כלכלי במשק. הצמיחה שממנה נהנה המשק בשנים האחרונות אפשרה את הגדלת תקציב 2013 ב-13 מיליארד שקל נוספים. תקציב החינוך ב-2013 יגדל בשישה מיליארד שקל נוספים, תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל בחמישה מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות, ותקציב התשתיות בחמישה מיליארד שקל, אבל אלה תשלומי השכר במגזר הציבורי שיגרמו לחריגה תקציבית, הנאמדת ב-12-10 מיליארד שקל. ומדובר בהרבה מאוד כסף המחייב שינוי בסדרי העדיפויות. אלו החלטות לא פשוטות מבחינה פוליטית, והן חייבו הליכה לבחירות. לכן, יותר נכון שאת ההחלטות בנושא הזה תקבל הממשלה החדשה.
"מה שחשוב מבחינתי - והודעתי על כך בכל הזדמנות לאנליסטים ולבנקאי השקעות זרים - הוא שהממשלה לא תחרוג מהגרעונות התקציביים, ואני שמח שזה לא קרה. זה חיזק את מעמדה של ישראל כמדינה אחראית ויציבה המקפידה על המשמעת הפיסקלית, ומאפשר לנו ליהנות ממעמד מיוחד בשווקים הפיננסיים בעולם ולהמשיך להיות מוקד משיכה למשקיעים זרים".
אז מדוע בכל זאת להקדים את הבחירות ולא לקבל החלטה אמיצה על אישור תקציב 2013 כולל הגזירות שבו?
"ההחלטה על התקציב וסדרי העדיפויות שמרכיבים אותו היא פוליטית. אני לא יודע להגדיר מה זה גזירות כלכליות. מבחינתי, מה שחשוב הוא השמירה על המסגרת התקציבית והאחריות הכלכלית. מבחינת פוליטית, לא ניתן היה להעביר את התקציב, אז הוחלט להעביר את הנושא להחלטת העם. הממשלה החדשה רשאית להחליט אם לשנות את סדרי העדיפויות ואולי אפילו את מסגרת הגירעון לשנה הבאה, העומדת נכון להיום על שלושה אחוזים".
תסכים איתי שזו חריגה מהותית מתוואי הגירעון היורד. יש סיכוי שהממשלה הבאה תפחית את היקף הגירעון?
"ישראל היא אחת המדינות המערביות עם הגירעון הנמוך ביותר. נציגי קרן המטבע הבינלאומית כבר אמרו לנו שיעד גירעון של 1.5 אחוזים אינו ריאלי והמליצו לקבוע יעד גירעון גבוה יותר. עובדה שישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שדירוג האשראי שלה לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. יעד הגירעון החדש הוא סביר ושומר על מחויבות הממשלה להקטנת יחס החוב-תוצר. גם אם הממשלה החדשה תשנה את יעד הגירעון, למרות שהוא כבר התקבל בהבנה על ידי כולם, אני לא מאמין שבשום מצב הוא יעלה על 3 אחוזים".
אבל ממשלת נתניהו כבר הקדימה לקבל החלטות בנוגע לתקציב 2013: העלאת המע"מ, מס ההכנסה ועוד. ייתכן מצב שהחלטות אלה ישונו על ידי הממשלה החדשה?
"שר האוצר הגיע בסוף אוגוסט למסקנה שאם תקציב 2013 לא יאושר והמשק יישאר ללא תקציב, יהיה צורך בקבלת החלטות מיידיות בנוגע לתקציב, וזאת לאור הירידה בהיקף גביית המס והצורך בשמירת יעד הגירעון. הקיצוץ בוצע בנוגע לתקציב 2012, אבל בהצטמקות צד ההכנסות יהיה צריך לטפל גם בתקציב 2013. חבילת המסים תגדיל את ההכנסות בהיקף של 14.4 מיליארד שקל".
אתה בכוונה מתעלם בשיחה הזאת מתקציב משרד הביטחון?
"לא. כדי לאפשר לממשלה לקבל החלטות מושכלות מבחינת סדרי העדיפויות, שר האוצר נלחם באדיקות על שני שינויים בתקציב הביטחון: העלאת גיל הפרישה לפנסיה ונושא השקיפות והבקרה. במשרד הביטחון מוצב כיום מסוף המאפשר בקרה על ההוצאות התקציביות, והדבר חשוב במיוחד לגבי העתיד - הממשלה תוכל לשלוט על ההוצאות ולרסן גידול בלתי סביר. אני מעריך
דורון כהן התמנה על ידי יובל שטייניץ לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר בתחילת 2012. קודם לכן שימש כממלא מקום המנכ"ל וכמנהל רשות החברות הממשלתיות. הוא החליף בתפקיד את חיים שני, שנסיבות פרישתו מהתפקיד נותרו עלומות עד היום. הוא הגיע מהמערכת העסקית ונחשב למקורב מאוד לשטייניץ. על כן, באופן טבעי, יש לו רק מילים טובות לומר על מצב המשק והכלכלה שהממשלה הנוכחית מותירה אחרי ארבע שנות כהונה.
"המשק כיום במצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני ארבע שנים. הוא במצב טוב מאוד ביחס למה שקורה בעולם. בשנים האחרונות נוצרו למעלה מ-350 אלף מקומות עבודה חדשים, הצמיחה גבוהה יותר ממרבית מדינות העולם, ומצב התעסוקה טוב. שר האוצר דיבר עם תחילת כהונתו על ארבעה מנועי צמיחה למשק: שימור הצמיחה, שימור היתרונות הטכנולוגיים, התמודדות עם בעיית אי השוויון והשקעה בתשתיות. בכל התחומים הללו התקדמנו בצורה ניכרת. שיעור תעסוקת החרדים עלה מ-39.5 אחוז ל-45 אחוז , וגם בהיקפי תעסוקת הנשים והמיעוטים נרשם גידול. זאת ההתמודדות הטובה ביותר עם בעיית אי השוויון. אני יכול לומר לך ששיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים עומד על שני אחוזים בלבד; עוני קיים אצל אנשים חסרי תעסוקה. ההשקעה בחינוך, כמו גם גני ילדים חינם, הם לדעתי אמצעים יעילים לצמצום ממדי העוני ומתן הזדמנות ליציאה למעגל העבודה".
זה נשמע כמו דף מסרים מקמפיין תעמולת בחירות. בוא נדבר למשל על מחירי הנדל"ן הגבוהים שהממשלה הנוכחית נכשלה בטיפול בהם.
"אני לא חושב שמדובר בכישלון. נקטנו צעדים להקטנת הביקושים באמצעות צמצום ההטבות לרוכשי דירות יד שנייה, אבל זאת תרופה קצרת טווח. עם בעיית ההיצע התמודדנו באמצעות שיפור הליכי התכנון והגדלת קצב שיווק הקרקעות. ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל נקבע יעד לשיווק 60 אלף יחידות דיור ב-2013, מתוכן 40 אלף במרכז. מאחר שהמנהל עומד ביעדים מעבר ליעד הביקושים במשק )כ-35 אלף דירות(, אני מעריך שבטווח הארוך יירשם ריסון בעליות המחירים.
"חייבים לזכור כי עליית מחירי הנדל"ן נובעת בראש ובראשונה ממדיניות הריבית הנמוכה הננקטת על ידי בנק ישראל בעקבות ההאטה במשק. מאחר שהמשק נמצא מאז 2009 בהתאוששות, אני רואה את ההתייצבות שלו כהישג בלתי רגיל, למרות התייקרות הדירות. היקפי האבטלה הסבירים, בוודאי ביחס לעולם, מעידים על עוצמתו של המשק. בספרד מפגינים נגד צעדי הצנע ומגינים על העובדים החזקים, הנהנים משכר גבוה ומקביעות למרות שמחצית הצעירים בספרד מובטלים".
אבל גם אצלנו הממשלה נמנעת מטיפול בסקטורים החזקים באמת במשק, כמו המגזר הציבורי.
"התחלנו לטפל בקידום רפורמה בסקטור הציבורי והגדלת המשילות, ונמשיך בכך למרות הקדמת הבחירות. בכוונת האוצר להעצים את יכולת המנהלים להוציא אל הפועל שינויים במשרדי הממשלה השונים. זה יהיה באמצעות גמישות רבה יותר בנושא התגמול וגמישות תעסוקתית. כשמדברים על כך, העובדים חושבים מיד על מתן יד חופשית לפיטורים, ואני חייב להודות שיש בזה משהו. כיום כל מהלך אלמנטרי כמו הטמעת תוכנה חדשה או שדרוג התוכנה, מחייב הסכמה של ארגון העובדים, והם מונעים מהלכים כאלה במשך חודשים ולעתים גם שנים".
בוא נדבר על המחאה החברתית. שר האוצר אמר במפגש סגור שבפועל לא הייתה מחאה, שבעצם זו המצאה של התקשורת. אתה מסכים לקביעה הזאת?
"אנחנו באוצר מתמודדים עם הצרכים האמיתיים של המשק, שבמרכזם המשך רמת הצמיחה ולצדה שיפור רמת התעסוקה וצמצום אי השוויון. ואלה היעדים שלנו בשנים האחרונות, ללא קשר להפגנת מחאה כזאת או אחרת. ואכן, התקבלו מספר החלטות המגדילות את הסיכוי של צעירים להתמודד עם אי השוויון".
אבל לפחות בנושא הטיפול ביוקר המחיה, הממשלה הזאת נכשלה.
"אין ספק שבעניין מחירי המזון יש בעיה, הנגרמת מהעלייה הגלובלית במחירי המזון. בישראל המחירים עלו עוד אפילו מעבר לכך. הדרך להתמודד עם התופעה היא באמצעות הגברת התחרותיות, בין השאר באמצעות הפחתת חסמים, פתיחת השוק לייבוא וצעדים נוספים לצמצום הריכוזיות הענפית והמשקית. זה לא דבר שעושים ביום אחד, ואפילו לא בשנה אחת. הצעדים הללו מתחילים לעזור, והמחאה החברתית אולי עזרה לכך. מאז פרוץ המחאה בקיץ האחרון מחירי המזון כמעט לא עלו".
רק החודש נרשם גל עליית מחירים.
"כן, יצרני מזון מנצלים את התקופה שאחרי החגים להעלאת מחירים. לכן הממשלה חייבת להפעיל לחץ כשצריך ולהיות עירנית. אני לא חושב שצריך לעשות את זה באמצעות פיקוח".
לממשלה יש בהחלט חלק בגל עליות המחירים - זה הנוכחי התחיל בעקבות העלאת מחיר הלחם המפוקח ב-6 אחוזים.
"אני חושב שעליית המחירים לא נוצרה בגלל מוצר כזה או אחר, אלא התפרשה בפועל על פני עשור שלם. אם אתה מדבר על מחיר הלחם, אזי ההחלטה הייתה של משרד התמ"ת. הם קיבלו את ההחלטה על רקע התייקרות התשומות, ואין לי עניין להיכנס כאן לוויכוח פומבי איתם. כפי שציינתי, בבעיה צריך לטפל באמצעות הגדלת התחרות".
בוא נדבר על אחד הגורמים הנוספים ליוקר המחיה והם תעריפי החשמל המשפיעים על מחירי המים, התחבורה הציבורית ובכלל על התעשייה והמשק. כיצד נולדה הפאשלה שגררה את הייקור החד בתעריפים?
"חברת החשמל נקלעה למשבר פיננסי בגלל הפסקת אספקת הגז המצרי והידלדלות מאגר הגז בים תטיס. עקב כך, הגז משמש כיום כמקור אנרגיה עבור 20 אחוז מפעילות חברת החשמל, והיתר מגיע ממקורות יקרים יותר; הוצאות חברת החשמל גדלו; והנזק למשק נאמד ב-15 מיליארד שקל לשנה. אלמלא התערבות שר האוצר, תעריפי החשמל אמורים היו לזנק בשנה האחרונה ב-40 אחוז . החלטנו להתערב, וההתייקרות התמתנה ונפרשה על פני שלוש שנים. זה נעשה בין השאר בזכות מימון והערבויות שהעמדנו לרשות החברה".
ואין לכך שום קשר להעדר ההתייעלות בחברה ולצורך ברפורמה בה?
"אין ספק שחברת החשמל צריכה לעבור רפורמה שתאפשר ניהול גמיש, יעיל וחסכוני בתשומות הייצור. על הצורך ברפורמה מדברים כבר שנים ארוכות, אבל כיום זה כבר מקבל צורה שונה. בניגוד לעבר, אני לא חושב שיש כיום צורך בפירוק החברה למספר חברות, כי זה לא מתאים בהכרח למשק כמו ישראל. עם זאת, צריך לאפשר ריבוי יצרנים ותחרות לצד שחקן גדול ומרכזי. לצורך העניין, צריך להגיע להסכמים עם העובדים כדי להבטיח תחרות הוגנת. ניהול מערכת החשמל נמצא כיום בתוך החברה, וזה דבר שאינו סביר והגיוני".
ומה עם המשך חשמל חינם לעובדים שכבר הפך ממש לסמל?
"הסוגיה תבוא על פתרונה במסגרת הסדר כולל עם העובדים על שינוי מבני בענף. בחברת החשמל נוצרו הסדרים שונים ומשונים של קופות וקרנות ייעודיות לעובדים שיש מקום לבטלם לטובת כולם. החברה צריכה לעבור שינויים ולמכור נכסים שאינם משמשים אותה לפעילותה השוטפת - אם צריך, אפילו תחנות כוח. ללא קשר למשבר הגז, לחברה יש בעיית תזרים קשה ומתמשכת. כדי לפתור את הבעיה צריך לבצע שינויים מרחיקי לכת".
השבוע התפרסמו ידיעות על מחלוקת קשה בין שטייניץ לבין שר הביטחון. שר האוצר אף הואשם בהדלפות בנושא איראן מישיבות הקבינט. תסכים שזה לא בדיוק תורם להבנות בין השניים על תקציב המדינה.
"אני לא רוצה להיכנס למחלוקת בין השניים, כי מדובר בעניין אישי שאין זה מתפקידי או מסמכותי להתייחס אליו. אני יכול להעיד ששר האוצר מחויב לעניין המשמעת התקציבית ולא היסס בתקופת כהונתו לשלם מחיר אישי כבד כדי שמדינת ישראל תעמוד במה שמצופה ממנה בפורומים הבינלאומיים. עם זאת, דווקא משום שישראל נמצאת בבעיות ביטחוניות, ונטל תקציב הביטחון כבד כל כך, מערכת הביטחון הייתה חייבת להיות הראשונה שחושפת בפני האוצר את נתוני פעילותה האמיתיים ובשקיפות מלאה. זה היה מבטיח את האמון של עם ישראל בכך שהכסף הגדול בתקציב הביטחון מנוהל בצורה ראויה ושכל שקל אכן מגיע ליעדו. הוצאת עשרות מיליארדי שקלים במערכת לא שקופה יוצרת תחושת מועקה, לא רק בממשלה אלא גם בציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם