דוח המבקר: "הטבות שכר לא חוקיות בגובה 3.4 מיליארד ש' בחברת החשמל"
בין השנים 1996-2008 שיפרה חברת החשמל את תנאי ההעסקה והפנסיה של עובדיה בלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך ובניגוד לחוק. כספים למימון שי לחגים, חשמל חינם ומענקי פרישה הופרשו מחשבון שאינו אמור לשמש לכך. החברה: "נפעל ליישום ההמלצות בדוח"

בדו"ח המבקר נכתב עוד כי "התוספות לשכר ולפנסיה ניתנו שלא בהתאם לחוקים – בהם חוקי התקציב וחוק החברות הממשלתיות. נוסף על כך, התוספות הללו ניתנו שלא בהתאם להסכם בין החברה לממשלה משנת 1975, שעל פיו יש לקבל מהממשלה אישור לכל שינוי בתנאי השכר והפנסיה בחברה".
המבקר מציין עוד כי החברה פתחה חשבון נאמנות וצברה בו כספים שישמשו למילוי "המחויבות האקטוארית" שלה (ההתחייבויות הפנסיוניות). בשנת 2006, הורה מנכ"ל החברה לשעבר, ד"ר יעקב רזון - בלי אישור הדירקטוריון- להפקיד בחשבון הנאמנות 20 מיליון שקל בחודש.
בעקבות החלטה זו הופקד סך של 720 מיליון שקל נוספים בחשבון הנאמנות - ובשנת 2010 הסתכמו ההפרשות שנצברו בה בכ-2 מיליארד שקל. כספים אלה הופרשו מקופת החברה, בין היתר למימון שי לחגים, חשמל חינם, גילום מס עליהם ומענק פרישה לעובדים. כספים אלו הופרשו על פי המבקר, מבלי שהתבקש אישור של משרד האוצר או רשות החברות הממשלתיות.
אי סדרים שונים נמצאו גם בחישוב מחויבויותיה של החברה, אשר על פי מבקר המדינה נובעים בין השאר בשל שימוש של חברת החשמל בתקנים חשבונאיים שונים מאלו שהיו נהוגים על ידי קופת הגמל שלה.
תקנים אלו יצרו הבדלים גדולים מאוד בין הרישומים שהופיע בדוחות הכספיים של חברת החשמל לבין דוחותיה של קופת הגמל (כפ"י) – עד להיקפים של כ-6.3 מיליארד שקל. "על רשויות המדינה – בהן הרשות לניירות ערך, המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית והשרים האחראים לנושא לפעול ולהכריע האם מדובר בעודפי הפרשות", מבהיר המבקר.
ליקויים חמורים נמצאו על ידי המבקר גם באופן שבו גייסה חברת החשמל הון בשנים האחרונות - הליכים אשר הביאו בין השאר לכך "שמשקיעים ישראלים הופלו לרעה משום שנמנעה מהם האפשרות לרכוש אג"ח של החברה שהונפקו בחו"ל".
זאת ועוד, המבקר מדגיש כי בכל הליכי גיוס ההון של החברה, "הנהלת חברת החשמל לא בחנה לעומק ואף לא הביאה לדיון בדירקטוריון, חלופות שונות לגיוסי ההון שביצעה, ובין היתר, החלופה של גיוס הון לטווח קצר או בינוני בריבית יותר נמוכה, שאולי הייתה יכולה
החשב הכללי באוצר ורשות החברות הממשלתיות מצוינות לרעה בדו"ח כשני גורמים אשר לא פעלו באופן מספק למציאת חלופות ובדיקת המהלכים – שיכלו, כאמור, לחסוך מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור. לצידם מופיעה גם רשות החשמל - הרגולטור האחראי על החברה - אשר לדברי המבקר אינה מעורבת בזמן אמת במהלכי חברת החשמל ומקבלת רק בדיעבד עדכונים.
"העובדה שהרשות עדכנה את בסיס תעריפי החשמל באיחור של למעלה מארבע שנים השפיעה על קביעת דירוג האשראי של החברה, והיה בה כדי להביא את החברה לשלם שיעורי ריבית גבוהים בגיוסי ההון שלה בישראל ובחו"ל".
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "הדוח מתייחס לנתונים שהועברו עד לשנת 2009. החברה קבלה את טיוטות דוחות מבקר המדינה ואח"כ את הדו"חות הסופיים. החברה שיתפה פעולה בכל מהלך הביקורת עם הגורמים המקצועיים במשרד המבקר ועם קבלת הדוחות הסופיים החברה פועלת ליישום ההמלצות של מבקר המדינה. החברה מברכת את מוסד המבקר על ההחלטה לבחון את משק האנרגיה ורואה בכך חשיבות ממדרגה ראשונה".