מחטיאים את המטרה: יעקב בכר יציל את שוק המחלבות

יעקב בכר, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר, הגיע להסכם עם משרד ראש הממשלה על הרפורמה במשק החלב. עכשיו הוא מנסה למכור אותה לרפתנים ולהציל את הענף מייבוא פרוע, ואפילו את השואה הוא מכניס למשוואה: "הציבור הישראלי יכול לגלות שבשביל לחסוך 10 אגורות הוא מסבסד רפתן אוסטרי שמי יודע מה הסבא רבא שלו עשה"

רותם סלע | 26/10/2012 12:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"הנחה של 10 אגורות במחיר החלב בגלל הייבוא פירושה שהצרכן הישראלי מממן את הרפתן באוסטריה. עכשיו ניזכר לרגע מה הסבא רבא שלו עשה ונחשוב אם אנחנו רוצים לתת לו כסף. אחרי הכל באוסטריה ובגרמניה יש הרבה חלב", אומר יעקב בכר, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר. בימים אלה הוא חותר להשיג את הסכמת הרפתנים במושבים ובקיבוצים לרפורמה בשוק החלב, אשר החלופה שלה - התוכנית של האוצר לפתיחת השוק לייבוא - תהרוס לטענתו את הענף לחלוטין. "יש אינסוף התנגדויות של אינספור גורמים וזה לגיטימי", אומר בכר.

לדבריו, מדובר בהסדר כואב, אך האלטרנטיבה שלו כואבת עוד יותר. "החלופה היא למעשה ביטול התכנון שהונהג עד כה במשק החלב וייבוא חופשי של אבקות וחמאות תעשייתיות, שלא יאפשר לנהל פה משק. במציאות כזאת יקומו מחלבות שלא ראו פרה מימיהן וישתמשו באבקות מחו"ל ומנגד יהיו רפתות עצומות של 30 אלף פרות בבעלות טייקוני חלב".

ב-3 השנים האחרונות משמש בכר ‏(49‏) כמנכ"ל הארגון וכמייצג האינטרסים של הרפתנים. אלה מגלגלים בשנה 3 מיליארד שקל ו-1.3 מיליארד ליטר של חלב ומפרנסים יותר מ-1,000 קיבוצים ומושבים. העלאת מחיר המטרה של החלב ב-20 אגורות ל-2.34 שקלים, הביקורת הציבורית שהתעוררה עקב המחאה הצרכנית והמלצות ועדת קדמי - הותירו אותו בין הפטיש לסדן.

בכר, המגדיר את עצמו כ"עופר עיני של משק החלב", מנסה למכור לרפתנים רפורמה כואבת שתוציא מהשוק את השחקנים הקטנים ותפגע בשולי הרווח של הגדולים, אך האוצר נושף בעורפו באיום גדול הרבה יותר בעיניו - פתיחת משק החלב לייבוא, מהלך שיהרוס לדעתו את הענף, שאסור להסתכל עליו רק דרך החור של הגרוש. "אני מקווה שהרפתנים יקבלו אותה, זה קשה", הוא אומר.

הקו האדום - הקו הלבן

בתחילת השבוע התייצבו במשרד ראש הממשלה המנכ"ל לוקר, שר האוצר יובל שטייניץ ונציגי מועצת החלב והודיעו על הסכם לשינוי היסטורי של משק החלב. ההסכם אמור להוריד את מחיר החלב הגולמי, שהינו 2.34 שקלים, ב-25 אגורות עד שנת 2016 ולפתוח את השוק לייבוא במידה מוגבלת מאוד.

הורדת מחיר המטרה תיעשה בשתי דרכים. הראשונה - הפחתה של 6.8 אגורות במחירו; השנייה - הוצאת הרפתות הקטנות משוק החלב באמצעות מתן "מענקי פרישה" נדיבים של 2.6 שקלים עבור כל ליטר של מכסת חלב שתקצה המדינה. הרפתות הנותרות יוכלו לרכוש את אותן מכסות חלב ב-20 אגורות לליטר במהלך שעלותו למשלם המסים צפויה להיות 200 מיליון שקל. בסופו של התהליך ייעלם מערך שלם של רפתות שתפוקתן קטנה מ-700 אלף ליטר, ובעקבות זאת צפוי לרדת מחיר המטרה.

ואולם, חוסר הסכמה של חלק מהרפתות הגדולות, החוששות מחיתוך כה חד של המחיר, גורם לעיכוב באישור ההסכם. אחרי הכל משמעות האלטרנטיבה שהציע האוצר היא לא רק פרישה חצי כפויה של הרפתות הקטנות, אלא גם חיסול של הענף עצמו.

בשבוע שלפני החתימה על העיסקה הודיע משרד האוצר במפתיע כי הוא מתכוון להגדיל את מכסות ייבוא מוצרי החלב לישראל ולאפשר ייבוא זול של שורת מוצרים ארוכה הכוללת גבינות קשות, חמאה, שמנת חמוצה, יוגורט ואפילו חלב טרי. הצעד, שהפליא מאוד את הרפתנים וגורמים המצויים בתעשיית החלב, נוגע במה שנחשב ל"קודש הקודשים" של התעשייה - מוצרי "הקו הלבן", שהם לדברי בכר הקו האדום שלו: החלב והגבינות הטריות, שחולשים על הנתח הגדול ביותר במכירות בשוק הישראלי, הייבוא שלהם עשוי לדבריו

להוביל לרעידת אדמה תעסוקתית, כלכלית והתיישבותית.

"הצעד של האוצר היה ונדליזם כלכלי, אלימות, בריונות, זה גוף שאי אפשר להאמין לו. ראש הממשלה ביקש מאיתנו לנהל משא ומתן נוסף על מחיר המטרה ועל המכסים, כבר דנו עם לוקר על כך ופתאום האוצר הפיל פצצה. גם ככה קשה לי מאוד "למכור" לרפתנים ולתנועת ההתיישבות את הפשרות הקשות שהגענו אליהן, ועכשיו זה הופך לבלתי אפשרי כמעט".

"אם האוצר היה מצליח, אלפי רפתנים קטנים בפריפריה היו נזרקים לרחוב. מקומות כמו הערבה, ש-50%-60% מהעיסוק בהם קשור בתעשיית החלב, פשוט היו שוקעים. במקום הרפתות הקטנות והבינוניות שהם מנהלים היו מופיעות רפתות ענק, ובדומה לנמצא במגזרים אחרים במשק היו נוצרים כאן טייקונים של חלב".

ההחלטה הפזיזה לפתוח את שוק החלב לייבוא תגרום לדבריו לנזקים שיהיה קשה לתקן בהמשך. "המגזר החקלאי מקנה לישראל ביטחון ועצמאות תזונתית. היום אנחנו מייצרים בעצמנו את הבשר, החלב, הירקות והדגים. אם מחר יירדו לדוגמה המכסים על דגים, כל ענף הדגה בישראל ימות בתוך 10 חודשים, כי בשביל לחסוך שקל לדג יציפו הדגים הסינים את השוק הישראלי וזה כל מה שיאכלו פה. זאת דוגמה לענף שאפשר להרוג בשנייה אחת ויידרשו שנים להרימו מחדש", הוא אומר.

בכר מסביר כי הסיבה למחירו הגבוה יחסית של החלב בישראל היא בין היתר הסבסוד שמקבל החקלאי האירופאי. "הוא זוכה לשני תקבולים - הראשון הוא תקבול כספי עבור כל ליטר במחלבה והשני הוא כסף מהאיחוד האירופי, שמסבסד 10 יורו סנט לליטר, כיוון שבהסתכלות שלו הרפתן שומר על שטחים פתוחים".

צילום: ראובן קסטרו.
יעקב בכר, מנכ''ל ארגון מגדלי הבקר צילום: ראובן קסטרו.
אילוצים סביבתיים

מחיר המטרה נקבע באמצעות סקירה של הרפתות הגדולות והקטנות, הקיבוציות והמושביות, היעילות והלא יעילות. זה המחיר הממוצע שהרפתות הקטנות והיעילות פחות יוכלו לשרוד בו. עם זאת, הצד השני של המטבע הוא רווחיות גדולה וחריגה של הרפתות הגדולות, העשויה לבוא על חשבון הצרכן הישראלי. לפיכך הרפורמה המוציאה את הרפתות הקטנות מהשוק צפויה להוריד את המחיר.

אך האם נכון ליצור מחיר דיפרנציאלי לרפתות? התשובה, לפי בכר, שלילית. "המשק מחולק ל-55% רפתות קולקטיביות ול-45% רפתות משפחתיות. המטרה היא גם התיישבותית וכוללת היאחזות בקרקע, ולכן אפליה בתוך המנגנון הזה אינה צודקת", אומר בכר. "במחאה החברתית דיברו על סולידריות, ומה מבטא טוב יותר סיוע הדדי מאשר הקשר בין מושבניקים לבין קיבוצניקים, בין רפתנים גדולים לקטנים, בין מרכז לפריפריה, שכולם עובדים יחד במשק החלב?"

הנקודה שמבקש בכר להדגיש היא שלא הכל כלכלי. "האם הציבור הישראלי יהיה מוכן להרוויח 10 אגורות במחיר החלב ולוותר על הפריפריה? אם אגף התקציבים היה צריך להקים מדינה, הוא היה מחליט שזה לא כדאי כלכלית ושיש לוותר על הרעיון".

עובדת היותו של הענף זרוע מיישבת שווה בעיניו כמה אגורות במחיר החלב. כך לדוגמה, בשבוע שעבר ביקר בבאר מילכה, יישוב קטן סמוך לקדש ברנע ולמתקן הסהרונים שהמדינה בונה כדי לקלוט את הפליטים הסודנים החוצים את הגבול. הסיבה לביקור של בכר במקום, שהמרחק בינו לבין העיר הקרובה ביותר באר שבע הוא כ-90 ק"מ, היא פתיחה של רפת חדשה בעלת כ-300 פרות, הכרוכה ב-13 מיליון שקל, אשר תניב 3 מיליון ליטר של חלב.

"אם לא היינו פה מישהו אחר היה פה", אומר בכר ומציין: "מתחילת הדרך בחנו את ענף החלב והחקלאות לא רק דרך הפריזמה הכלכלית, אלא גם מנקודת מבט התיישבותית. במקום שיש בו רפת יש התיישבות". מבחינתו מדובר קודם כל בשאלה ציונית. בכר מדגיש כי פתיחת המשק לייבוא עשויה להעביר את ההכנסה של החקלאי היהודי-ציוני לצאצא למסע שמד שנעשה באבותינו.

וזה לא נגמר כאן, כי מלבד כלכלה, ציונות ומלחמה באנטישמים - ישנה איכות הסביבה. מתברר שהפרות הישראליות גם מנקות את הקרקע. בכר מציין כי בשל משבר המים נאלצו החקלאים והרפתנים להתחיל להשתמש במי שופכין מטוהרים. לדבריו, "הרפתות מצילות את ישראל מטביעה בביוב" ואחראיות גם לסילוק שורה ארוכה של מזהמים כמו גפת הבירה, המרכיבה את התערובת שמעכלות הפרות.

"לאחרונה ביקש המשרד לאיכות הסביבה להטיל עלינו כמה מגבלות חדשות, והסברנו שהתוצאה תהיה תוספת של 17 אגורות למחיר המטרה. אף שעד כה ההצעות החדשות לא הוצאו לפועל, הרפת הישראלית מובילה בשמירה על הסביבה גם בהשוואה עולמית". בכר מציין כי ישראל מתקדמת מאוד ביחס לאירופה. מה חבל שזה לא בהכרח יהפוך אותה לזולה יותר בכל הנוגע לחלב.

צילום: ראובן קסטרו.
יעקב בכר, מנכ''ל ארגון מגדלי הבקר. צילום: ראובן קסטרו.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים