הדרך לפריימריז עוברת בוועד
במשחק הפוליטי, שבו כל מתמודד בפריימריז עושה שמיניות באוויר כדי לרצות את הפעיל שיכול לגייס עבורו הכי הרבה קולות, אין גופים רבים שיכולים להתחרות בוועדי העובדים. כך קונים הח"כים את נאמנות הוועדים כדי להידבק לכיסא
הפוליטיקה הנראית לעין - בנאומים בכנסת, בראיונות בתקשורת, בהצהרות, בכרזות ובקרוב בתשדירי הבחירות - היא קצה הקרחון המציץ מעל פני השטח של המשחק הפוליטי. לשתי המפלגות העשויות להיות הגדולות ביותר בכנסת הבאה, הליכוד ביתנו והעבודה, שטח פוליטי מבעבע: יותר מ-60 אלף מתפקדים בעבודה ויותר מכפליים בליכוד, אשר בוחרים את מועמדיהן וגם קובעים את רשימותיהן לכנסת. במפלגות שהמועמדים בהן נבחרים בפריימריז הפוליטיקאים יודעים היטב שאת המיקום שלהם ברשימה יקבעו גחמות, דילים, אינטרסים ודעות קדומות של אותו קומץ פעילים מפלגתיים.
כדי להבין את ההתנהלות ואת גבולות הכוח של חברי הכנסת הנוכחיים והעתידיים יש להכיר את אותו ציבור מתפקדים, שגם בו יש מי ששווה יותר ומי ששווה פחות. ערכו של פעיל מסוים נגזר מיכולתו לארגן קבוצה גדולה וממושמעת ככל האפשר של פעילים. ובמשחק הזה אין גופים רבים שיכולים להתחרות בוועדי העובדים.
"בעיקרון כולם מנסים להפריז בכוחם, בכמות האנשים שהם פקדו וביכולתם להשפיע עליהם, אבל לוועדים יש קבלות", אומר פעיל פוליטי במפלגת העבודה המסייע למועמדים בעבודת השטח. "ראש ועד שפוקד את עובדי המפעל או את העסק שלו הרבה פעמים יכול לספק 'מפקד ברזל', כלומר, העובדים מקבלים ממנו רשימה של מועמדים, מסמנים אותה והולכים".
עו"ד נחום פיינברג, המתמצא היטב בדיני עבודה, מכיר די מקרוב את דרכי הפעולה של ארגוני העובדים. "מי שינסה להגיע לשר בישראל ייתקל בסוללה של יועצים שיעכבו אותו. לעומת זאת, מי שיתקשר ללשכה של כל שר, לא משנה מאיזו מפלגה, כשהוא מציג עצמו כיו"ר ועד, לא משנה איזה, יוכל לארגן פגישה דחופה בלי בעיות, השר אפילו יטען שהוא בסביבה ותכף קופץ, במיוחד בתקופת בחירות".
הסיבה לכך, לדברי פיינברג, היא שוועדי עובדים יכולים לשלם במטבע החשוב ביותר לפוליטיקאי - כוח אדם נאמן. "לפוליטיקאים חשוב שיש לאדם חיילים, אם אין לו הוא לא נחשב. לוועד עובדים יש כוח רב יותר מאשר למנכ"ל או ליו"ר של חברה, וזה בולט בהסתדרות. אחרי הכל ועד חזק, ששולט בכיפה זמן רב, עובד כמו חמולה בכפר ערבי".
בחברה ממשלתית, התלויה
"הפוליטיקאים מייחסים כוח אדיר למקומות העבודה", אומר פיינברג ומביא לראיה את הצעת החוק, אשר נידונה בכנסת ולא עברה, שחברי כנסת וראשי ערים - כמו אנשי ארגון עובדים - יוכלו להיכנס למקומות עבודה ללא תיאום עם המעביד או הסכמה שלו. "הרצון שלהם שתהיה אפשרות כזאת מעיד שהם מכירים בכוח שיש בזה".
היועץ המשפטי לממשלה אסר על פוליטיקאים ועל מועמדים לבחירות לנהל תעמולה במקומות עבודה במגזר הציבורי ובחברות ממשלתיות.
אחד מחברי הכנסת של הליכוד הסתובב בין נקודות ההצבעה בפריימריז הקודמים וביקש להטות לטובתו קולות לפני ההכרעה. באחת הנקודות התנפלה עליו מתפקדת כדי להביע בפניו את הערכתה לפועלו ולהתנצל על שאינה יכולה להצביע עבורו. "למה לא?" תהה חבר הכנסת. "אתה לא ברשימת המומלצים", היא התנצלה. לאחר שנפרדו השניים קפצה לפתע המתפקדת, לאחר שגילתה מעיון נוסף ברשימה כי שמו כן מופיע, והבטיחה לו את קולה.
הכוח הארגוני של הוועדים, בעיקר בחברות הממשלתיות, טמון ביכולתם להשפיע על עתידם המקצועי של העובדים. מנקודת המבט של העובדים המשמעת שלהם מבטיחה שמירה על תנאי השכר והעבודה שלהם, סיכול רפורמות ורגולציה שעשויות לפגוע בהם ויצירת מסלול עוקף הנהלה באמצעות הפוליטיקה.
כך למשל, בתקופת כהונתו של שאול מופז כשר התחבורה התפקדו לקדימה עובדי נמלים, רשות שדות התעופה ורכבת ישראל והעניקו לו כוח פוליטי שסייע לו בהתמודדות מול ציפי לבני. בתמורה הם ציפו להתחשבות באינטרסים שלהם בכל הנוגע להפעלת כוחו במשרד התחבורה.
בין פעילי העבודה יש מפקדים גדולים של עובדים מחברת החשמל, מההסתדרות ואף מאל על, שאמנם אינה שייכת למגזר הממשלתי, אך מאוימת בידי רפורמת השמים הפתוחים, אשר עשויה לחשוף אותה לתחרות מצד חברות תעופה זרות. בליכוד ישנם עובדי אגד, ובעיקר הכוח הבולט והאגרסיבי של עובדי התעשייה האווירית, הכפופים לח"כ חיים כץ.
כץ, ששימוש ממוקד ברשימות חיסול לא זר לו, הגיע לליכוד ממפלגת עם אחד של עמיר פרץ ומהעבודה וקנה לעצמו כוח במהרה כשפקד למפלגה כ־7־12 אלף מעובדי התעשייה האווירית, שכיהן בה כיו"ר הוועד במשך שנים.
כשח"כ כרמל שאמה־הכהן הסתכסך עם כץ על רקע הדיונים במסקנות ועדת ששינסקי לחלוקת תמלוגי הגז, הוא טען בתקשורת כי כץ מתנכל לו בתוך המפלגה ומהלך אימים על גורמים בה בניסיון לטרפד את החוק. שאמה־הכהן אף העלה הצעת חוק המונעת מפקדי ברזל של ועדים וקובעת כי חבר ועד לא יכול להורות לעובד למי ולמה להצביע, להסיע אותו לקלפי במסגרת מאורגנת או לברר על הצבעתו. הצעת החוק לא התגלגלה לספר החוקים, אך גורמים בליכוד טוענים כי במלחמה שהפכה גלויה בין כץ לשאמה־הכהן החליט כץ להבטיח את חיסולו הפוליטי של חבר הכנסת הצעיר.
"התנאי הראשון של כץ בכל דיל הוא ששאמה בחוץ. יש בזה הרבה מאוד היגיון - בהתנגדות הכוחנית הוא מאותת שאיתו לא מתעסקים. לכץ חשוב ששאמה לא יהיה במקום ריאלי ברשימת הליכוד, חלק גדול מהמוניטין שלו תלויים בזה", אומר חבר מרכז בכיר. "כץ אובססיבי בנוגע למתפקדים ולצבירת כוח. אין לו ביקורי נימוסים, הוא מיד חותר לעיקר - כמה מתפקדים יש לך, מה אתה רוצה?".
הכוח של כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת האחרונה, זיקתו הפוליטית ליו"ר ההסתדרות עופר עיני וקשריו עם ח"כ שלי יחימוביץ', שחולקת איתו במידה רבה תפיסת עולם, הביאו אותו לעצב במידה רבה את האג'נדה הכלכלית של הליכוד ולהטות אותה בחוזקה שמאלה. הוא הביא לתמיכה בוועדים, בזכויות עובדים ובמדיניות חברתית שמזוהה יותר עם סדר היום של מפלגת העבודה. כך למשל, אחד מהישגיו הגדולים בעיניו הינו הריגת תוכנית ויסקונסין, שתמך בה ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר ביקשה להקטין את כמות מקבלי הבטחת ההכנסה.
בזכות כוחו של כץ ושיתופי הפעולה שקידם הפכה הוועדה שלו לשיאנית החקיקה של הכנסת הנוכחית בזכות 121 חוקים, ובהם מתן הטבות לאלמנות צה"ל, הגדלת שכר המינימום ודמי המחלה המגיעים לעובד, עיכוב העלאת גיל הפרישה של נשים וגם חוק האכיפה המוגברת, שהעביר את האחריות הפלילית להפרת חוקי העבודה מקבלן כוח האדם למזמין העבודה.
עבור חלק מהגורמים במגזר העסקי החוק האחרון היה הקש ששבר את גב הגמל. איגוד לשכות המסחר תוקף את החוק בבג"ץ בימים אלה, וארגונים נוספים בלשכת התיאום שוקלים להצטרף לעתירה. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וחבר מפלגת הליכוד, תקף במכתב פומבי את יו"ר הקואליציה זאב אלקין: "מכרת את זכויות היסוד של המעסיקים להסתדרות הכללית", ציין בביקורתו על עיסקת החבילה של הממשלה ושל ההסתדרות. לין טען כי מדובר ב"נטישת הערכים של התנועה", אשר מזוהה לדבריו עם כלכלה ליברלית, וביקש לציין כי המכתב והביקורת מופנים גם כלפי כץ, ש"הקצין בהעברת חוקי עבודה ברמה הפוגעת ללא איזון במגזר העסקי".
ייתכן כי האמת כרוכה בהכרה פשוטה בכוח. לכץ, בניגוד ללין ולחברי המגזר העסקי, יש מפקד ברזל קל לזיהוי ולא קומץ ערטילאי של מצביעים. חברי הכנסת של הליכוד או של העבודה יכולים להמשיך ולהעלות על נס את הערכים של כלכלה חופשית, צדק חברתי, בן־גוריון, ז'בוטינסקי, כצנלסון או בגין. בסופו של דבר כדי להוציא חלק מהם לפועל הם צריכים להיבחר, הם צריכים חיילים, ובישראל של ימינו אם הם שייכים למפלגות הגדולות הם צריכים ועדים.
אילן מרסיאנו, יועצו של ח"כ כץ, מסר בתגובה: "לאנשי ציבור רבים יש ציבור תומכים נאמן, כך בנויה דמוקרטיה. לכן צריך להגיד תודה גדולה לעובדי התעשייה האווירית, לגמלאים ולציבור התומכים בחיים כץ. בזכותם הגיעה ועדת הרווחה בראשותו לנתון המדהים הזה: ב־4 שנים חוקקה הכנסת 416 חוקים בקריאות שנייה ושלישית, 125 מהם בוועדת הרווחה של הכנסת בראשות כץ. חיים כץ עשה צדק חברתי בוועדה.
"בנוגע לשאמה־הכהן כ-40 חברי כנסת מכהנים לא ממשיכים לכנסת הבאה. האם הם מייללים כל היום כמוהו? לח"כ כץ אין רשימת חיסול, אלא רשימת תמיכה, ומה לעשות שהוא חושב שיריב לוין חרוץ יותר משאמה ושאלקין נאמן ממנו לארץ ישראל?".
צילומים: אריק סולטן, פלאש 90
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם