זה הקטן: 7 עקרונות לטיפול בפגים
שמירה על התנוחה העוברית, הקפדה על סימטריה ואימוץ שיטת הקנגרו. פרופ' היידס אלס, מנושאות הדגל של הטיפול בפגים, הציגה בביקורה בארץ את 7 העקרונות שכל הורה לפג צריך ליישם
פרופ' היידי אלס, מבית החולים לילדים בבוסטון (העובד בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הארוורד), שהוזמנה להרצות בכנס, נחשבת לגורו של שיטת "Individualized Developmental Care Assessment Program New Born" (Nid-Cap) - טיפול התפתחותי אישי בפגים, שהינו תת-תחום מתפתח בתחום הניאונטולוגיה.
גילה רבינוביץ, מרפאה בעיסוק ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל-אביב, שתחום ההתמחות שלה הוא פגים ותינוקות, הייתה אחת ממארגנות הכנס, והיא מונה כאן את כל הנושאים החשובים והחדשים שהציגה פרופ' אלס בכנס.
נקודת הפתיחה של פג אינה מלבבת. הוא מתחיל את חייו בסביבה קרה של מכונות, צינורות, פירוד מהוריו, כאב, המון ידיים שנוגעות בו ותנוחות שמקשות עליו. כל אלה יוצרים תעוקה (סטרס) חזק על מערכת העצבים המרכזית/מוח שלו, ועלולים לגרום לנזק. לכן טיפול עדין שמעניק נוחות, גרייה הולמת ותנאים קרובים ככל שניתן לרחם הוא כל כך קריטי בתקופת החיים הראשונה.
הבעיה המרכזית היא שעדיין אין פרוטוקולים מפורטים לטיפול בפגים. לכן חשוב כל כך שההורים ילמדו להכיר את שפת הגוף והסימנים של התינוק הזעיר שלהם, הסבירה פרופ' אלס. לדבריה פגים "מדברים" בעזרת סימנים התנהגותיים שונים, ומסבירים אם נוח וטוב להם או שמא הם כאובים ושרויים בלחץ.
1.שפת הסימנים של הפג
הסימנים לכך שהיילוד רגוע ויש לו יכולת ויסות עצמי (מסוגל להרגיע את עצמו) הם בין היתר יד קפוצה (כמו רפלקס האחיזה), הבאת יד לפה, ניסיונות מציצה בפה ומבט ממוקד. סימנים לכך שהוא בלחץ
יכולים להיות, בין השאר, גיהוק, התעטשות, פיהוקים, יד פתוחה והסטת מבט. חשוב מאוד שההורים ילמדו את הסימנים ויהיו, ככל שרק ניתן, שותפים פעילים בטיפול בתינוקם.
2. שמירה על התנוחה העוברית
אחת המשימות הראשונות היא לשמור ככל שניתן על תנאי הרחם, שהם התנאים האידיאליים בהתפתחות מוחו של הפג: חשוב להקפיד שהפג הקטנטן השוהה באינקובטור גדול יחסית (לרחם) ישכב בתנוחת כיווץ עוברית ולא יתיישר או יתפרש לצדדים, שכן התנוחה העוברית, כפי שהיא קיימת ברחם, היא הדרך הנכונה להתפתחות. לפיכך צריך ליצור מעין "קן" העשוי מחיתולים בתוך האינקובטור, שיתחום את גופו (כדי שלא יחוש שהוא הולך לאיבוד) וישמור על התנוחה העוברית.
3. הקפדה על סימטריה של הגוף
במסגרת התנוחה העוברית חשוב לשמור על סימטריה של איברי הגוף והראש. ברחם התינוק זז לו באופן חופשי, אבל עם יציאתו לאוויר העולם חל עליו כוח הכבידה והוא לא יכול לזוז בכוחות עצמו. בניגוד לתינוק רגיל שכל היום מוחזק, מוזז ומחובק, הפג שוכב מרבית היום באינקובטור, ולכן חשוב מאוד להקפיד להזיז את ראשו ואיברי גופו פעם לימין ופעם לשמאל, כדי שלא יווצרו קיצורים בשרירים כתוצאה משכיבה בתנוחה אחת לאורך זמן.
4. אימוץ שיטת הקנגורו
ברגע שרק ניתן כדאי מאוד לאמץ את שיטת הקנגורו, שפותחה בבוגוטה בשל היעדר אינקובטורים - האמהות התבקשו להחזיק את הפג על גופן החשוף בין השדיים. התברר כי תינוקות אלה עלו במשקל והפכו יציבים יותר מבחינה נשימתית מהתינוקות שבאינקובטורים. בשל יתרונותיה אלה וגם משום שבדרך זו מתפתח בונדינג (התקשרות) חשוב בין ההורים לתינוק, אומצה השיטה על ידי העולם המערבי (שבו לא חסרים אינקובטורים), והיא מיושמת גם בפגיות בארץ.
5. המגע כצורך קיומי
כידוע, עד רגע הלידה עטוף העובר ברחם במים ובעצם, ונמצא במגע תמידי עם האם ותנועותיה. האינקובטור הוא לא רק סביבה יבשה, אלא גם יותר מנוכרת ופחות נוגעת. לכן, כדי לשמור על משהו מתנאי הרחם, מעודד הצוות הרפואי את הורים (תוך הדרכה והשגחה)
6. רפלקס המציצה
זהו מרכיב התפתחותי חשוב שמתקיים ברחם, ועל כן חשוב לעודד אותו גם מחוצה לו. אלא שהמעבר לאינקובטור ובמקרים רבים גם חיבור לזונדה (לשם האכלה) עלולים לפגוע ברפלקס זה. לכן, גם כשתינוק מוזן באמצעות זונדה, מומלץ לתת לו מוצץ קטנטן כדי לעודד את רפלקס המציצה. בנוסף מומלץ בהדרגה להתחיל בהאכלה באמצעות בבקבוק - יש להחזיק את התינוק, לספק מגע נעים ולהקפיד על כך שראשו יהיה מכופף ולא ייזרק אחורה.
7. גרייה במינון הנכון
פרק נרחב הקדישה פרופ' אלס לגרייה של פגים. לדבריה, כל חוויה סנסורית (חושית) נרשמת במוח ומשפיעה על מבנהו, וקיימת נקודת זמן קריטית שבה אנחנו מחויבים לתת לפג את הגרייה הנכונה. ידוע
היום כי למעלה מ-50% מהתינוקות שהיו פגים וסבלו בילדותם מבעיות התפתחות כגון קשיי למידה, בעיות קשב וריכוז וכדומה, סבלו מהיעדר גרייה נכונה, או במילותיה של פרופ' אלס, "משהו בהתפתחות המוח שלהם היה שונה מהתפתחותו ברחם". המשהו הזה הוא הגרייה.
לכן חשוב מאוד שגם במשך תקופת השהות של הפג בבית החולים, שיכולה להימשך כעשרה שבועות, תסופק לו כל הגרייה שהוא זקוק לה, ולא נכון להמתין רק לרגע שבו מגיע התינוק הביתה. "חשוב להתחיל את הגרייה בפגייה מיד עם רגע הלידה, ואולם, חשוב לעשות זאת במינון הנכון. המוח של הפג פגיע מאוד, וגם עודף גרייה עלול להזיק. "הגרייה צריכה להיות באיכות, בכמות ובמגוון המותאמים לכל פג באופן ספציפי", סיכמה פרופ' אלס ונתנה את הדוגמאות הבאות: למשל, יש להתאים את גירויי השמע והראייה בסביבתו של הפג בפגייה לאלו הקיימים ברחם: בפגיות רבות התינוק שוכב בחדר שבו יש רמת רעש גבוהה (טלפונים, רדיו, דיבורים בקול וכדומה) ותאורת ניאון לא טבעית, שדולקת 24 שעות ביממה ופוגעת במעגלי השינה/ערות.
ההמלצה היום היא לעמעם את האורות בפגייה ו/או לכסות חלק מהאינקובטור (לא את כולו, שכן צריך לצפות בפג) וכן, להפחית משמעותית את רמת הרעש.
דוגמה נוספת מתייחסת לבדיקות הכרוכות בדקירת מחט. "בעבר סברו שהדקירות המרובות שפגים חווים לא כואבות להם. היום אנחנו יודעים שהכאב הוא מאוד משמעותי, ולכן ההמלצה היא להרגיע את הפג בעזרת מוצץ ולספק לו מגע מרגיע לפני שדוקרים אותו", המליצה פרופ' אלס, וסיכמה: "הדברים שמבטיחים ועוזרים ליילוד להתפתח בצורה תקינה הם מתקן דמוי רחם, אמו, השד שלה וקשר העין עם הוריו". לטיפולכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
