עקרות פסיכוגנית: זוגות שמסיבה אינה ברורה לא מצליחים להרות
כשבני זוג מנסים להיכנס להיריון ולא מצליחים אולי הבעיה היא בראש, כשהתזמון ומועד הכניסה להריון מעסיקים נשים רבות. עם זאת, 10% מהזוגות לא מצליחים להרות מסיבה לא ברורה. "הגוף עלול לפתח התנגדות להיריון", מסביר הפסיכולוג אריה טבעון
עניין התזמון ומועד הכניסה להיריון מעסיק לא מעט נשים. לדברי ד"ר בני שכטר, מומחה למיילדות וגינקולוגיה מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, בישראל הדברים נוטים להתרחש מהר יותר מהמקובל בעולם.
אי פריון מוגדר כחוסר הצלחה להרות אחרי שנה שלמה של ניסיונות. בכל זאת, אם ננסה במשך שלושה חודשים וניכשל במשימה, נרוץ אל הגינקולוג בבכי מר ונתלונן: "משהו אצלי לא בסדר. אנחנו מנסים בלי הפסקה ולא מצליחים להיכנס להריון".
"90% מהזוגות יהרו בתוך שנה", מסביר ד"ר שכטר. "מתוך אלה שלא מצליחים להרות, עשרה אחוזים לא מצליחים מסיבה בלתי מוסברת". דהיינו, לא נמצאה אצלם כל סיבה או ממצא רפואי שיכול להעיד על גורם שמהווה מכשול בתהליך. מהמקום הזה עולה לא פעם השאלה אם הבעיה יכולה להיות נפשית.
ח', בת 39, אם לשניים מאיזור הצפון, מספרת כי חיכתה חמש שנים בציפייה לבתה הבכורה בת השמונה. "חמש שנים של עצב, תסכול, ניסיונות כושלים, ניסיונות רפואיים, קרוב לשבע הזרעות (הכוללות השבחת זרע), שלוש הפריות והמון מתח תוך חיטוט רפואי לא נעים, פולשני והכי לא טבעי, המיועד לייצר את מה שהטבע נועד לעשות", היא משחזרת.
ח' ובעלה החליטו לנסות להרחיב את המשפחה כשנה אחרי שנישאו, בשנות ה-20 המאוחרות לחייהם. חצי שנה של ניסיונות כושלים הובילה אותם למסכת של בדיקות, שם נאמר שהכל בסדר. לדברי ח', אחד הרופאים נהג לומר שמדובר בביש מזל, בעיקר משום שהצליחה להרות שלוש פעמים וכל הריון הסתיים בהפלה טבעית.
מה קרה לזוגיות שלכם באותה התקופה?
"היו ימים שחשבתי שהכל עומד להיגמר ברגע. תמיד הייתה בינינו אהבה גדולה, והיא שהצליחה להחזיק אותנו. לא היה לנו את מי להאשים. ניסינו הכל, השתטחנו על קברי צדיקים, ביקרנו אצל מיסטיקניות שהבטיחו הבטחות עד לירח, לקחתי כדורים, קיבלתי זריקות, התנפחתי, הזעתי".
מתי התייאשתם?
"אחרי חמש שנים של ניסיונות קמתי בוקר אחד ואמרתי די, זה מה שזימן לי הגורל ואת זה אני מקבלת. לא ויתרתי על הרעיון להיות אמא, רק על הגישה. התחלתי לחשוב על אימוץ. שיתפתי את בעלי, שהסכים לצאת למסע, ומכאן התחלנו
"נפגשנו עם כמה גורמים בתחום, הורים שכבר אימצו, שאלנו, קראנו, התעניינו ועצם היחד חיזק והעצים אותנו. אחרי ארבעה חודשים וחצי נכנסתי להיריון באופן טבעי, שהסתיים בהולדת בתנו הבכורה".
אריה טבעון, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי וזוגי ומנהל מכון טבעון, מסביר כי לא פעם מדובר בבעיה שנקראת "עקרות פסיכוגנית". הסיבות העיקריות לאי הפריון הן הפרעות בביוץ, הפרעות מכניות כחסימת חצוצרות וכמובן בעיות זרע בגבר. במידה שכל אלה נשללים, הבעיה עשויה להיות נפשית.
"קיים קשר מוכח בין המערכות הנפשית והגופנית", מסביר טבעון. "המערכות החיסונית והמטבולית שלנו מגיבות באופן מיוחד למצבי לחץ, אז הגוף מגייס אנרגיות חיוניות עבור מערכת ההגנה שלו. כשאותן אנרגיות פועלות ברמה גבוהה וממושכת הן מובילות לתשישות בגוף, אשר זוכר כל הזמן לשמר אותה הרמה ואף מרגיל את עצמו אליה. ידוע כי לגוף יש חוכמה משלו".
"הטענה הרפואית היא שלחץ אינו אחת הסיבות לקושי להרות", מבהיר ד"ר שכטר, אך עם זאת גם מדגיש כי ידוע שהגוף אינו מתפקד היטב במצבי לחץ. לדבריו, כאשר מגיע אליו זוג שמודאג מאי היריון, הוא בראש ובראשונה מרגיע אותם ואחר כך עורך תשאול ממוקד בנוגע לנושאים כמו מחזורים סדירים אצל האישה, היסטוריית דלקות באגן או ניתוחים קודמים שיכולים להוות מכשול.
"לרוב אני מציע לזוגות: תתחילו לעבוד על זה וקחו לעצמכם שנה של פעילות בשקט. אם לא יסתדר אחרי חצי שנה, אתם מוזמנים לחזור", הוא אומר.
אם אחרי חצי שנה עד שנה של ניסיונות הזוג עדיין לא מצליח להרות, זה הזמן לבצע בדיקות הורמונליות, בדיקת זרע, צילום רחם ועוד מיני בדיקות משלימות על פי הצורך ושיקולו של הרופא המטפל. גם כאשר לא נמצאה בעיה, הזוג מקבל המלצה להתחיל בטיפול הורמונלי תרופתי, שאותו נוטלת האישה, כדי לשלוט במחזור, להסדירו ולהוביל לביוץ המיוחל.
טבעון אומר כי המסע שמתחיל זוג דרך טיפול הורמונלי, הזרעות, הפריות וכד' הוא מפחיד ומייגע. כמו כן, תוספות של הורמונים עלולים לעורר מצב של חוסר איזון, גם נפשי, אצל האישה. "יכולות להיות סיבות נפשיות רבות לכישלון להרות", הוא אומר. "אחת הבולטות בהן היא הקונפליקט הגדול סביב הכניסה להיריון, חוסר מוכנות או חוסר תיאום ציפיות בין בני הזוג. הגוף מפתח לחץ והתנגדות גופנית להריון. יש הטוענים כי דופן הרחם והחומרים הנעים בתוכו משתנים במצבי דחק".
לדברי טבעון, נשים שנמצאות בקונפליקט לגבי היריון חייבות לחוש שלמות עם עצמן. "בעבר הייתה מטופלת שחוותה טראומה קשה בלידת עובר מת. בתהליך הטיפול עלה הנושא שבגללו לא הצליחה להרות במשך שנים רבות.
"היא לא התאבלה על העובר ולא פקדה את קברו, הרי באמונה היהודית מי שלא מלאו לו שמונה ימים כאילו לא נולד. רק לאחר שיצאה למסע רגשי היא הגיעה למקום הקבר וערכה טקס התאבלות אישי. היא הצליחה להשתחרר מהמועקה, וכעבור כמה חודשים הרתה באופן ספונטני ותקין".
כיצד מזהים את הלחץ ואיך מתמודדים איתו?
"חשוב שבני הזוג יעשו בירור כללי בינם ובין עצמם, ואף כל אחד בנפרד. שיבחנו את מידת המוכנות שלהם להרות, שיימנעו מהאשמות הדדיות שפעמים רבות צצות בזמן התהליך. אם עדיין קיים מתח רב במערכת היחסים, זה הסימן ללכת לטיפול".
טבעון מוסיף כי עבור זוגות אשר נמצאים בתקופת טיפולי פוריות חשוב מאוד להיעזר בסיוע רפואי ונפשי, גם כדי לייצר סיוע מניעתי. הוא מציין כי מחקרים מראים שטיפולים פסיכולוגיים הצליחו לעזור בלא מעט מקרים של אי היריון.
ד"ר שכטר אומר כי גם ייעוץ טרום הריוני יכול לסייע בהורדת לחץ. ההורים, שבדרך מקבלים מעט מידע ונתונים על הנושא, מבינים את סיכוייהם, מקבלים הכוונה מקצועית, נשאלים בנוגע להיסטוריה רפואית מחשידה, ובעיקר נרגעים מכך שלרוב מדובר בתהליך שאורך כשנה ולאחריו הם עשויים להרות.
ד"ר שכטר גם התייחס לתופעה שבה זוגות לא מצליחים להרות גם אחרי טיפולים רפואיים ממושכים, אך הרו באופן עצמוני לאחר שהפסיקו להתעסק בנושא. "זוגות אשר מתייאשים מהטיפול הרפואי משיבים שלא במודע את הגוף אל הנורמה. הגוף נרגע וחוזר לתפקד באופן ספונטני", הוא מסביר.
מה קורה למיניות תחת לחץ?
"המסע לקראת היריון הופך להיות פרויקט מורכב מאוד. ההנאה נעלמת, הרופא אומר מתי צריך לקיים יחסים, התזמון כבר לא ספונטני והמיניות הופכת להיות עבודה של ממש. כמו כן, הגבר צריך לתפקד באופן מלא, מה שלא תמיד עובד תחת לחץ. המיניות מידרדרת וכך גם הסיכויים להרות. החוכמה היא על אף הקושי להמשיך לשמר את הזוגיות, את הרומנטיקה ואת האינטימיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם