העולם בכף ידם: על היתרונות של לימודים בסביבה ממוחשבת

האם שילוב הפייסבוק והיו טיוב בתוכניות הלימוד בבית הספר יגרום לילדינו הסחת דעת? או אולי בעצם יכין אותם לחיים האמיתיים? גילה בן הר עונה להורים המודאגים

גילה בן הר | 27/10/2011 11:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בעולם שבו אנו חיים, הילד אך חוזר מבית הספר וכבר רץ אל המחשב. כהורים, מיד נזעק ונשאל - אין לך שיעורי בית להכין? אבל השאלה האמיתית שעלינו לשאול היא, מדוע הנחת היסוד שלנו היא שאם הילד נמצא מול המחשב – הוא אינו עוסק בלמידה?
גילה בן הר.
גילה בן הר. יחצ

הילדים של היום הם אורייני מחשב: הם שולטים במיומנויות המחשב, אוהבים את הסביבה המקוונת המשלבת ויזואליזציות והמחשות, ומורגלים להיות מעודכנים בכל ובכל עת. השימוש בסביבה המתוקשבת יידרש מהם בהמשך חייהם – בין, אם באוניברסיטה, בצבא או במקום העבודה. כשמוסיפים לכך את העובדה שמטרת החינוך, כפי שבאה כיום לידי ביטוי בתכניות לאומיות שונות וכן בישראל, היא להכין את הילד לחיים במאה ה-21 – האם אין המסקנה היא כי עלינו להציג בפני התלמידים את עולם התוכן והאתגרים דווקא באמצעות המחשב?

האם אתם בעד שילוב המחשב והרשתות החברתיות בתוכנית הלימודים? שתפו אותנו בפייסבוק

אני שומעת הורים מודאגים רבים שואלים – האם השימוש במחשב בבית הספר לא יפגע לילדינו בחשיבה וביכולת ההבעה? האם לא יגלשו במהלך השיעורים לפייסבוק, ישוחחו בצ'ט עם חבריהם או יעדכנו אותם ב-140 תווים בטוויטר, במקום להקשיב למורה? זה נכון שאנו, כהורים, זקוקים לשקט כדי להתרכז ועושים בדרך כלל פעולה אחת בזמן נתון. אבל ילדינו כבר מזמן אינם כאלה – הם יכולים להאזין למוזיקה, להשאיר את הטלוויזיה דולקת ולעסוק גם בתכנים לימודיים. זו עובדה קיימת: הילדים נמצאים במספר עולמות בעת ובעונה אחת, וכך יהיה גם בעתיד, במקום העבודה שלהם. תפקידנו לאתגר אותם לדעת לתפקד בעולם גדוש בהסחות דעת, וללמוד להניח להן לזמן נתון על מנת לעסוק בנושאים רלוונטיים.

סטיב וודס
הילדים של היום הם אורייני מחשב. סטיב וודס

וגם: האם כבר שכחנו שגם אנו כתבנו פתקים קטנים בזמן השיעור? כשהשיעור היה מעניין הקשבנו, וכשקיבלנו מטלות מאתגרות – עסקנו בהן. דווקא בעולם החדש נוכל להפוך את השיעורים למעניינים מאי פעם. חישבו, לדוגמה, על שיעור מקרא – מקצוע שהילדים לכאורה אינם אוהבים: הילד יוכל לשמוע פרק תנ"ך מקוריין, לקרוא את פרקי הלימוד באתר מאתגר, לצפות באנימציה ביוטיוב. האם יכולות אלו פוגעות בחשיבה או בהבעה? נהפוך הוא! הילדים המופנים לסימולציות, למעבדות, לסרטונים, נדרשים להקשיב, לצפות, ללמוד ממקורות מידע מגוונים ואז ללמוד לבצע אינטגרציה ולהתמודד עם ניסוח התשובה.
  
טענה נוספת הנשמעת מצד ההורים – "התלמידים רק מעתיקים באמצעות 'קופי-פייסט' ואינם משקיעים בעצמם בחשיבה ובכתיבה". אני מבקשת לחלוק על טענה זו: אם נדע,

כהורים וכמורים, לאתגר אותם במשימות מורכבות הדורשות חיפוש, איתור והשוואה בין מקורות מידע שונים ובכתיבת עמדתם האישית – העובדה שהתלמיד לומד לחפש, למצוא, לכתוב, למחוק ולארגן את הכתיבה שלו מחדש מאפשר לנו להנחות אותו לכתיבה אישית יצירתית. האין תהליך זה תורם לו יותר מזה של דור ההורים, שהעתיק בזמנו מאינציקלופדיה אחת בכתב יד?...
  
לכן נראה לי, שבעת זו, תפקידנו כהורים וכמחנכים הוא להבין את המציאות שבה חיים ילדינו, ולהתאים את הציפיות מהם לעולם החדש – אם בגלישה ב-Google Earth למציאת "אור כשדים", המוזכרת בפרק במקרא; אם בסרטון שבו ניתן לצפות בסופת הוריקן אמיתית; אם בסימולציה במדעים ליצירת מימן כלורי. אין ספק, העולם כולו נמצא כמעט בכף ידנו. השאלה, אם נדע לנווט וללמוד בו יחד עם ילדינו.

גילה בן הר היא מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח).

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

עוד ב''ילדודס''

פייסבוק

טבורית

לקבלת מידע אודות שימור דם טבורי, מלאו פרטיכם
ונציג מקצועי של טבורית יחזור אליכם




/ /
שלח

פרטיך נשלחו בהצלחה
בזמן הקרוב נציג טבורית
יצור עימך קשר

מדורים