אם אינך יכול לנצח אותו: על ילדים ומחשבים
המחשב כאן כדי להישאר (ולהתמכר,( והוא רק נעשה קטן ונייד יותר מרגע לרגע. לצד הסכנות ותכני הזבל האורבים לילדנו, יש בו גם שלל יתרונות אם רק נדע לשלוט בו ולגייס אותו לטובתנו
שני בניי, כיום בני 15 וחצי ו,13- נהנו ללא ספק ממדיניות ליברלית בנושא, כמו גם בסוגיית הטלוויזיה. קשה לנסח אידיאולוגיה מוצקה שתתמוך במדיניות המתירנית שלי, אבל קשה גם להצביע על נזקים ניכרים (בשלב זה לפחות.(
אני נוטה, מסיבותיי, להסתכל דווקא על חצי הכוס המלאה. שניהם ילדים רחבי אופקים, בעלי ידע כללי רחב ושפה עשירה וגם האנגלית זכתה לשיפור באמצעות השימוש במחשב. הבן הגדול מתחזק חיי חברה מפוארים דרך הפייסבוק (וגם מחוצה לו). הצעיר הפך פריק מחשבים, פיתח מיומנויות בתחום המחשוב ואף מתלמד בשעות הפנאי אצל טכנאי מחשבים.
הם מוצאים זמן גם לחוגים, הם חברותיים, מי יותר ומי פחות (ולא בגלל שעות המחשב) והם תלמידים טובים. אבל אחותי קרן מתבצרת בעמדתה, הלוא היא עמדת הרוב: "במצב אידיאלי הם היו מוגבלים לשעת מחשב אחת ביום," היא אומרת, "אבל בשטח אני לפעמים נכנעת, בעיקר עם הבן ובעיקר כשאין לי משהו אחר להציע לו."
היא מאמינה שהמחשב הוא סוג של בריחה מהמציאות: "קודם כל, הילד לא זז, לכן פיזית זה מזיק. שנית, במקום להתאמץ להעסיק את עצמו, הילד הולך על הפתרון הקל. שישחק כדורגל, שיקרא ספר, שילך לסרט, אפילו סתם ישב עם חבר. כל דבר אחר עדיף מטלוויזיה, שם הילד עוד יותר פסיבי."
ואיך המגבלות שהצבת מתקבלות אצל הנוער?
"יש ויכוחים פה ושם, אבל לפעמים נדמה לי שהם שמחים שאני מגבילה אותם. הבן שלי יכול לשבת לילה שלם מול המחשב, אם לא מפסיקים אותו. אתמול למשל, באו לישון אצלו שני חברים ושלושתם ישבו מול המחשב במשך שעות, הם לא רצו אפילו לאכול.
ברגע שבאתי בשלב מסוים ואמרתי שמספיק, הרגשתי שהם ממש חיכו לזה. כאילו גאלתי אותם מהדחף הבלתי נשלט להמשיך עוד ועוד. הם נכנסו למיטות ונרדמו תוך שתי דקות. "מה שמטריד אותי זו ההתמכרות. זה כבר לא בהכרח הנאה, אבל זה פותר את הצורך להיות עם עצמך, להיות יצירתי, לחשוב. אין לי ספק שגם אני, אם הייתי בגילם, הייתי בעניין. אני לא באה אליהם בטענות, קל מאוד להישאב לזה, מה גם שזה נחשב אצלם ל'קול' להיות פריק מחשבים."
המלחמה שלנו נגד השתלטות עוינת מצד המחשב הופכת ללא ספק חסרת סיכוי, בעיקר ככל שהוא מקטין ממדים וצץ גם מתוך האייפוד, האייפד או הטלפון הסלולרי. עפרה רזאל, פסיכולוגית קוגניטיבית ומנהלת האתר "הסוד של מיה" מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית,( המיועד לגילאי ארבע עד שבע, חושבת שעדיף לרתום את המדיום לטובתנו. הוא יוכל להיות רב-תועלת, אם נדע להגביל את שעות השימוש ואת התכנים.
"אני לא מתקשה להבין את הפיתוי הרב שקיים עבור ילדים במחשב," היא אומרת. "קודם כל, זהו מדיום חווייתי מאוד ורב-חושי. הוא צבעוני, הוא קופץ, הוא משמיע מוסיקה. לא פחות חשוב מכך, הוא מספק חוויה של כוח. זה עולם שלם שנמצא בשליטתך, הוא מציב לך אתגרים שאתה יכול לגבור עליהם ולהרגיש מנצח. זה משכר ולכן גם ממכר."
להתמכרות עוד נגיע, אבל בינתיים רזאל מציינת שמשחק באתרים איכותיים יכול לפתח אצל ילדים מיומנויות כמו תיאום עין-יד, שליטה מוטורית, אבחנה חזותית ושמיעתית והבנת עיקרון הגירוי-תגובה. נוסף על כך, בכוחו להעשיר בין היתר את
לדבריה, רבים מאלה ש"נדלקים" במיוחד על המחשב הם ילדים לקויי למידה. "ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מגלים מול המחשב יכולת ריכוז מופלאה, כי העיסוק בו מגוון ואינטראקטיבי. לקות הלמידה לא באה כאן לידי ביטוי והם יכולים להגיע להישגים, בניגוד למה שקורה בלימודים למשל.
ילד שבבית הספר כל הזמן נכשל יכול למצוא במחשב סביבה שמספקת הצלחות. ילדים כאלה יכולים להיתרם גם מלימוד דרך המחשב או הקלדת שיעורים, עבודות ומבחנים על מחשב. זה עושה להם את החיים יותר מסודרים, השורות ישרות, אפשר למחוק ולתקן בלי להשאיר סימן, אפשר לסמן דברים חשובים בטקסט כדי לשפר את קליטת החומר."
גם ילדים שלא מסתגלים חברתית יכולים למצוא במחשב את עולמם: "יש בהם כאלה שמתגלים עם הזמן כאשפי מחשב, למרות שמעולם לא הצטיינו בתחומים אחרים. אצל ילדים חברותיים, המחשב הוא כלי תקשורת נגיש, שמאפשר להמשיך לקשקש עם החבר'ה, שהם ראו רק לפני שעה בבית הספר."
ועם כל זאת, גם רזאל מסכימה שיש לשמור על גבולות הטעם הטוב. "אני מאוד בעד להגביל את הישיבה מול המחשב," היא אומרת, "בוודאי בגיל הרך. לא שמעתי אמנם על התמכרות למחשב בגילאים האלה, אבל ילד שיש לו נטייה כבר בגיל צעיר לרצות את זה יותר מדי, צריך להגביל. זה חד משמעית התפקיד של ההורים, בדיוק כפי שצריך להגביל צפייה בטלוויזיה.
"ילד שמשחק במחשב לבד לא לומד לשחק עם חברים, לא לומד לשיר או לרקוד, לצייר או לגזור. הוא לא לומד איך מתפייסים אחרי ריב. את כל אלה עושים בעולם האמיתי ולכן הפעילות במחשב צריכה להיות רק עוד סוג של פעילות. צריך להגביל את משך הזמן על פי הגיל (חצי שעה ביום בגיל הגן) ולאפשר לילדים מגוון של פעילויות אחרות.בנסיבות מסוימות אפשר גם להתגמש, למשל אם יורד גשם ואי אפשר לצאת החוצה, או אם חבר לא בא ואמא עסוקה."
המחשב, מזכירה רזאל, יכול לשמש גם לבילוי זמן איכות משפחתי. "אפשר לשבת עם הילד או הילדים ביחד מול המחשב. לשחק במשחק משותף, ליצור ביחד, לגדל ביחד ירקות וירטואליים ולדבר על התהליך ולשמוח ביחד בחדוות הגילוי."
חשוב מאוד, לדבריה, להקפיד ככל שניתן על איכות התכנים שהילדים נחשפים אליהם. "כפי שאנחנו לא רוצים שהילדים שלנו ישחקו בצעצועים שנצבעו בצבעים רעילים, כך לא נרצה שייחשפו לתכנים 'רעילים' ואפילו לא לסתם זבל. חשוב להפעיל שיקול דעת ולבחור נכון. כמו שילדים אוהבים ממתקים שמזיקים להם, הם נמשכים לתכנים מזיקים."
גם בגילאים המבוגרים יותר, מבהירה רזאל, בואכה גילאי העשרה, צריכה להיות להורה מילה סמכותית. "אם מדובר על ילד שלא זז ימים מהמחשב, לא יוצא ולא עושה שום דבר, צריך לחשוב איך מונעים את התופעה. בגילאים האלה צריך להתייחס גם לסכנות ברשת. הילד מסתגר בחדר מול המחשב ואנחנו לא יודעים איפה הוא 'מסתובב.'
חשוב שניידע אותו לגבי הסכנות ונשמור גם כאן על מעורבות ושליטה." בשורה התחתונה, ככל שנקדים להבין שהמחשב כאן כדי להישאר, נדע לגייס אותו לטובתנו. "המחשב האישי שהילדים רבים עליו ועושים 'תורות' מפנה את הדרך למחשבים אישיים בטלפונים סלולריים. הילדים שלנו ימשיכו להשתמש בו. אנחנו רק נצטרך לוודא שהם נחשפים לתכנים שאנחנו בוחרים עבורם, ושהם עושים עוד כמה דברים בחיים".
1. הילד צריך להתיידד עם המחשב, אך בפיקוח שלנו, וצריך להגדיר מתחילת הדרך את מקומו במכלול תחומי החיים - משפחה, חברים, לימודים, יצירה, טיולים בטבע, ספורט.
2. הפואנטה היא לא הגבלת מספר השעות מול המחשב, אלא התאמה לאורח החיים של הילד לגיטימי שהמחשב ישמש להרגעה אחרי הגן או בית הספר, לפריקת מתח ועודף אנרגיות, בעיקר אם הילד לבד וההורה חוזר הביתה רק אחר הצהריים וממילא לא יוכל לאכוף את האיסור
3. אם הילד מסתדר בלימודים, נפגש עם חברים, עוסק בתחביבים וחוגים ויש לו קשר טוב עם המשפחה, אפשר להתגמש עם השעות.
4. את המחשב לא מומלץ להכניס לחדר, גם בגיל ההתבגרות. הוא צריך להיות ממוקם במתחם המשפחתי. כך יש עליו פיקוח, ניתן להגבילו מבחינת התכנים והזמן ולהפוך את הגלישה לחוויה משפחתית.
5. חשוב לברר מה קורה בבתי החברים מבחינת השימוש במחשב ולתאם עמדות עם ההורים האחרים בנוגע לתכנים ואופן ומשך השימוש.
6. חשוב להסביר לילד שבאינטרנט יש דברים נפלאים, חינוכיים ולימודיים, אבל יש גם כאלה שלא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם