מלחמת הפורמולות: המדריך השלם לתחליפי החלב החדשים
שוק הפורמולות לתינוקות תחרותי מאי פעם, עם כניסתה של פורמולה חדשה של חברת טבע, וכעת מדברים על מרכיבים כמו ,LC-PUFA לוטאין ופרה-ביוטיקה - אבל איך מתמצאים בסבך הפורמולות? האם יש הבדלים משמעותיים ביניהן? והאם עדיף בכלל לערבב ביניהן? מורה נבוכים לחלב שנשפך
איך אתם בוחרים את הפורמולה שלכם? האם רצוי לא לסמוך על אף אחת ולערבב? שתפו ותנו בפייסבוק
הכל מתחיל בפרשת רמדיה הזכורה לרע, שפרצה בסוף שנת :2003 שינוי בהרכב מזון תינוקות צמחי וחסר בוויטמין B1 גרם לפגיעה בלתי הפיכה ב23- תינוקות ולמותם של שלושה. ההשלכות היו חד-משמעיות: כעבור חמש שנים מתחילת הפרשה נמחקה רמדיה מהשוק והותירה את השליטה לשני מותגים: מטרנה וסימילאק. אליהם הצטרף לפני שלוש שנים וחצי מותג נוסף, אופטימיל. ולאחרונה, כאמור, הפציע מוצר חדש.
כ590- אלף משקי בית בישראל משתמשים בתמ“ל. מלבד הפורמולות החלביות, מוכרות החברות השונות מוצרים נוספים, כגון תמ“ל צמחי, תמ“ל נטול לקטוז ומוצרים נלווים. ישנם שני סוגים של מוצר חלבי: מוצר בסיסי (של מטרנה וסימילאק) ומוצר פרימיום (מטרנה, סימילאק, אופטימיל ונוטרילון.(
הראשון מכיל את אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים וכן רכיבים תזונתיים שונים המחויבים על פי תקנות משרד הבריאות ותקנות מקבילות באירופה ובארצות הברית. מוצר הפרימיום הוא מוצר "מתקדם“ ויקר יותר, שמכיל רכיבים נוספים, שאינם בגדר חובה על פי תקנות משרדי הבריאות.
לכל חברה יש את הרכיבים התזונתיים שייחודיים לה ושעליהם גאוותה. שני המוצרים החלביים, הבסיסי והמתקדם מחולקים לשלושה שלבים (מלידה עד גיל שישה חודשים, משישה חודשים ועד שנה ומשנה ועד שלוש שנים).
כניסתה לשוק של חברת טבע עם מוצר פרימיום בלבד גררה את השוק למלחמת מחירים, אבל עוררה גם שאלות חדשות, בעיקר משום שמוצר הפרימיום שלה אינו מכיל את הרכיב התזונתי המוכר שמככב בכל שאר הפורמולות, ,LC-PUFA שמו.
LC-PUFA הוא הכינוי לחומצות שומן מקבוצת אומגה 3 ואומגה .6 בחוזר שהתפרסם בשנת 2009 על ידי משרד הבריאות נכתבה הנחיה כי "תינוק שאינו יונק כלל, או יונק חלקית, יקבל השלמה מתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה, מועשרות בברזל וב- .“LC-PUFA
ואולם, חשוב להדגיש כי לא מדובר בהמלצה מחייבת, הגם ש- LC-PUFA הוא רכיב מוכר ומקובל בפורמולות ברחבי העולם. המתחרים טוענים כי שיקוליה של טבע להוציא את הרכיב הינם כלכליים גרידא.
"מבחינה טכנולוגית, מדובר ברכיב עדין, שעלול להתחמצן בקלות ולהפוך מזיק, והוא מייקר את המוצר משמעותית,“ אומרת רונית דוייב, מנהלת מדעית של חברת אבוט, יצרנית סימילאק העולמית. ואילו לדברי אורלי פיינה, המנהלת המדעית של מטרנה, עלות הרכיב מהווה כ-17 אחוז מעלות המוצר.
בטבע חושבים אחרת: LC-PUFA"
LC-PUFA" הוא רכיב חשוב מאוד לפגים אבל אין כל הכרח להוסיף אותו במקרים אחרים," מסכים ד“ר מיכאל פלדמן, מנהל מחלקת פגים וילודים במרכז הרפואי "הלל יפה.“ בטבע דווקא מתלהבים מהפטנט החדש והייחודי שלהם, וממליצים להורים להתחיל לשנן מושג חדש: אוליגוסכרידים, או בקיצור .GOS/FOS מדובר בסיבים פרוביוטיים, שעליהם משגשגים חיידקי המעיים ה“טובים.“
לדברי נציגי החברה, שילוב פרהביוטיקה בפורמולה הוכח במחקרים כמחזק את מערכת החיסון של התינוק, מפחית מחלות במערכת העיכול, בדרכי הנשימה העליונות ואלרגיות.
גם בסימילאק ובמטרנה מבטיחים תוספת של פרה-ביוטיקה במוצרים המתקדמים, בהרכב מעט שונה. בסימילאק מתהדרים גם בתוספת של אנטיאוקסידנט בשם לוטאין, ואילו גאוותה של אופטימיל היא על הרכב פחמימות ייחודי. לחלק מן המוצרים מוסיפים גם חיידקים פרוביוטיים.
אכן, הראש מסתחרר מרוב תוספים, וכל החברות מדגישות כי מדובר ברכיבים שנבדקו והוכחו במחקרים כתורמים לבריאות התינוק. השאלה היא, אם ההורה הממוצע יכול למצוא את דרכו בסבך ההבטחות המדעיות, ויש עוד שאלה מטרידה: האם כשמאכילים תינוק בפורמולת בסיס שמכילה פחות רכיבים מיוחדים, בריאותו או התפתחותו עלולות להיפגע?
ד“ר פלדמן: "קיים בלבול, זה נכון, אבל אין הבדל משמעותי בין הפורמולות השונות. מה שמשנה זו תכולת אבות המזון: פחמימות, חלבונים ושומנים ואנרגיה (קלוריות) ומבחינה זו כל הסוגים כמעט זהים. ההבדלים הם במה שאני קורא ’פיצ'פקס.‘ לפורמולה אחת מוסיפים רכיב כזה, לאחרת - רכיב אחר. אם יש אפשרות כלכלית לבחור במוצר פרימיום, שיש בו יותר ’פיצ'פקס,‘ זה כדאי. אבל זה לא אומר שללא ה‘פיצ‘פקס‘ הילד יהיה פחות בריא או יתפתח פחות טוב. אין מאמר מדעי שמוכיח את זה.“
"ילד לא נמצא בסכנת חיים משום שהוא מקבל את מוצר הבסיס, אבל מי שקונה פורמולה מסדרת פרימיום יכול להיות בטוח שהילד שלו מקבל רכיב שהוכח מחקרית כתורם לבריאותו והתפתחותו. זו הקידמה, והיא טובה,“ מוסיף ד“ר צחי גרוסמן, מזכ“ל האיגוד לרפואת ילדים.
למעשה, נוטרילון של נוטרישה אינו מוצר חדש בישראל. הוא כבר כיכב כאן בין השנים ,2009-2004 וייתכן שהילדים שלכם ניזונו ממנו, בלי שהייתם מודעים לכך. בתי החולים בישראל חתומים על אמנה בינלאומית לעידוד הנקה, לכן אסר משרד הבריאות על חלוקת דוגמיות תמ“ל ליולדות וקבע כי אפשר לתת תמ“ל לתינוק כאשר "קיימת הוראת נגד רפואית להנקה בגלל סיכון לאם או לתינוק או כאשר האם מביעה התנגדות מפורשת להנקה.“
מחלקות היולדות והתינוקות בבתי החולים מחויבות להיערך ולהזין בתמ“ל רק תינוק שאמו בוחרת שלא להניק אותו או נתקלת בקשיים. אולם למחויבות הזו יש השפעה עצומה על הבחירה במה להזין את התינוק שלכם במקום הנקה, או לאחר שהתינוק נגמל ממנה.
משום שאין לצפות שאחיות בחדרי התינוקות יצליחו להכין בקבוקים בו זמנית לעשרות תינוקות רעבים ופועים, חברות המייצרות או מייבאות תמ“ל מספקות בקבוקים מלאים בתמיסה מוכנה. המוצר קרוי בשם המקצועי .Ready To Feed את הענף הזה מחלקות ביניהן מטרנה וסימילאק, כמעט שווה בשווה.
בתי החולים בוחרים את החברה שתספק להם את המוצר במכרז שמתנהל אחת לכמה שנים, בשיטה הקרויה "מכרז הפוך“ (קופת חולים "כללית“ עושה בחירה אחידה לכל בתי החולים שבבעלותה). פירוש הדבר שהחברות נדרשות לשלם תשלום נאה (מדובר במיליונים) על הזכות לתת את המוצר שלהן לבתי החולים חינם. העלות הכוללת של המכרזים ההפוכים בישראל מוערכת בכ40-30- מיליוני שקלים בשנה.
ולמה שווה לחברות להוציא כל כך הרבה כסף ולספק את מוצריהן חינם?
"כי כך אנחנו נמצאים בצומת ההחלטה של ההורים,“ מודה אורלי פיינה, המנהלת המדעית של מטרנה. הנחת העבודה היא שהורים, שמטבע הדברים רוצים לתת לתינוק את הטוב ביותר, יעדיפו לתת את מה שניתן לו בבית החולים, או מה שראו שמשמש להאכלת תינוקות אחרים. אם זה מה שבית החולים בחר לתת - מדובר בגושפנקה רפואית למוצר טוב ואמין, ששווה להמשיך איתו.
האם זה תקין מבחינה ציבורית?
במשרד הבריאות, בכנסת ובארגוני הצרכנות קובלים כבר שנים שלא. השינוי, כנראה, בדרך. ואולם ישנו עוד סוד שמור אך גלוי לעוסקים בתחום: בעוד סימילאק מייבאת ומשווקת תמיסה שזהה בהרכבה לאבקת התמ“ל שנמכרת תחת השם סימילאק אדוונס - או סימילאק אדוונס פלוס, למטרנה, שמיוצרת בישראל, "אין את הטכנולוגיה לייצר תמיסות,“ אומרת אורלי פיינה, ומאשרת כי כיום מייבאת חברת מטרנה תמיסת Ready To Feed מתוצרת נסטלה העולמית.
גורמים אחרים אישרו באוזננו, כי בין השנים 2009-2004 ייבאה מטרנה את המוצר של נוטרישה (נוטרילון). אין עוררין על כך שמוצרי Ready To Feed של נסטלה או של נוטרישה הם איכותיים, אולם מדוע לא מיידעים את ההורים כי מה שמקבל תינוקם בבית החולים ומוגדר כתמ“ל של מטרנה אינו זהה למוצר שניתן לרכוש בחנויות ובפארמים?
בגלל כל הסיבות הללו, ואחרות, הודיע לאחרונה מנכ“ל משרד הבריאות, פרופ‘ רוני גמזו, כי בכוונתו לפעול לשינוי תנאי המכרז. צפוי כי בעתיד יציעו בתי החולים ליולדות שתי אפשרויות בחירה של תחליף מזון לתינוקות.
לחלופין, ייתכן שמשרד הבריאות יאמץ את הצעת החוק של ח“כ דני דנון, שלפיה אריזות התמ“ל שייתן בית החולים לא יהיו מסומנות בלוגו היצרן. מגמה נוספת היא לאסור על בתי החולים לקבל תמיסות תמ“ל חינם או בהנחה כדי לבטל את התחרות ואת כבילת היולדות לתמ“ל מסוים, מתוך ההבנה כי הורים נוטים להמשיך להשתמש באותו מותג לאחר יציאתם מבית החולים.
ד“ר פלדמן: "אישית, אני חושב שזו טעות. בזכות המכרז החברות מספקות שפע של מוצרים למחלקות הילדים והתינוקות ותורמות לקרן המחקרים של בית החולים. בתי החולים יפסידו מכך שזה ייפסק, ויפסידו מכך בעיקר תינוקות חולים שזקוקים לפורמולות מיוחדות ויקרות (שגם אותן מספקת החברה כחלק מן המכרז, א“ע).
נכון שזה משפיע על בחירת ההורים, אבל בעיניי, הפתרון הוא לחייב כל בית חולים לקחת מכל החברות, כדי שההורים יקבלו ייעוץ ויוכלו לבחור או לשנות את תנאי המכרז, כך שכל שנה תתחלף החברה שמספקת את המוצרים.“
אז איך בכל זאת בוחרים? הפננו את השאלה לחברי פורום "הורים ותינוקות“ ולפורומים נוספים בפורטל "תפוז.“ גילינו שעל אף הפרסומים והנחות היסוד השיווקיות של החברות, מה שמשחק תפקיד בשביל רבים הוא שאלת המחיר.
רק מעט אמהות הסבירו שהן מתעניינות במרכיבי התמ“ל, בפירסומי החברה ובפיקוח שהיא מקבלת. "אני מחפשת את התמורה הטובה ביותר למחיר,“ כתבה אם אחת, וחברתה הוסיפה כי לדעתה "אין הבדלים משמעותיים בין התמ“לים, ולכן אני קונה את מה שזול,“ ושלישית סיכמה כי החברה המועדפת עליה היא זו שמציעה מבצעים נוחים.
שלא לציטוט, מודים רופא ודיאטנית בכירים שהשיקול הזה הוא הגיוני כשמדובר בתינוק בריא, שלא נולד פג, שאוכל בתיאבון ואין לו הפרעות עיכול שמחייבות פורמולות מיוחדות.
נושא נוסף שעלה בדיוני ההורים הוא מה שהם כינו "טראומת רמדיה.“ "אחרי מה שקרה עם רמדיה, לא רצינו לפתח תלות בספק אחד, והשתמשנו בכל שלושת התמ“לים שיש. עכשיו, כשיש תמ“ל רביעי, חדש, אני בטוח שננסה גם אותו,“ טען אחד האבות.
מתברר ששיטת ה“ערבוב“ מקובלת על רבים. אבל היו שהעלו חשש שמא החלפת הפורמולה מדי פעם עלולה להזיק לקטנים. "זו לא ההמלצה הראשונית שלנו. אנחנו ממליצים לתת לתינוק את אותה הפורמולה, אבל אין בכך נזק אם מערבבים,“ אומר ד“ר גרוסמן.
"יש הגיון בערבוב,“ מודה ד“ר פלדמן. "אין ספק שפרשת רמדיה לימדה אותנו שצריך להיזהר, שמא יתגלה בעוד עשר שנים שלתינוקות שקיבלו מוצר מסוים יש נטייה למחלה או תופעה מסוימת. זו אינה המלצה רפואית, ואני מאמין שאם נמצאה פורמולה שמתאימה לילד אז צריך להתמיד בה, אבל אם להורים מסוימים יש ספק, שיתנו חודש אחד פורמולה מסוימת, ובחודש הבא פורמולה אחרת. זה לא יגרום לילד נזק,“ מוסיף ד“ר פלדמן.
שיקול נוסף, אולי חשוב אפילו יותר, הוא מה גורם נחת לבטנו של התינוק. כלומר, שאם נמצאה הפורמולה שלא גורמת לגזים ו/או לעצירות - זהו שיקול משמעותי, ואילו ד“ר פלדמן ממליץ להתחשב בטעם של הילד. "אם זה טעים לו, אם הילד גדל ומבסוט, אין לו גזים והוא עולה במשקל - עם זה ממשיכים. אם משהו משתבש, אם מתחילים כאבי בטן, אפשר להחליף. בסך הכל, כל הפורמולות דומות זו לזו.“
להורה הממוצע יש בכלל כלים לבחור את הפורמולה המתאימה?
"ההורה הממוצע לא יכול להבין מה ההבדל בין פרוביוטיקה לנוקליאוטידים, מה המשמעות של כל אחד מהרכיבים, מה לעשות עם המידע הזה,“ אומר ד“ר גרוסמן, וממליץ להתייעץ עם רופאי הילדים. "כרופאים אנחנו יכולים להבין מה הפלטפורמה המחקרית שעליה נשענת הפורמולה, מה יש בכל מותג. אנחנו אולי לא נמליץ על מוצר מסוים, אבל נוכל לומר להורים מה חשוב שיקנו ועל מה לוותר".
אז איך אתם בוחרים את הפורמולה שלכם? האם רצוי לא לסמוך על אף אחת ולערבב? שתפו ותנו בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם