עת לחלום: יומן ההריון של נועה סטרלינג
את מה שנועה סטרלינג לא חווה במהלך היום, היא חולמת בלילה. שבוע 31 מביא איתו מחשבות ופחדים לגבי העתיד הקרוב מאוד. האם תוכל להיות אמא מהחלומות?
לילה אחר. הפסקת פיפי באחת וחצי בלילה. קור מקפיא של סוף שבוע גשום במיוחד. אני מצליחה להירדם רק אחרי קריאה של כמה עמודים בספר שמונח על שולחן הצד ליד המיטה. מגיע עוד חלום. אני צופה בבעלי משוטט עם הקטנה בחצר ביתנו המשתפץ. הוא בחולצת טי דהויה שמשמשת לגינון והקטנה באוברול עבודה מדדה אחריו עם מעדר ביד. אני רצה אחריה, מפחדת שמשהו נורא יקרה אבל לא מצליחה לתפוס אותה. אני מתעוררת ומגלה שאני עדיין בעיר הגדולה ושאין לנו מעדר.
השיא הגיע לפני יומיים: בחלומי אני יולדת תינוקת יפיפייה. עיניה כחולות וגדולות, שיערה סמיך ופניה מתוקים כל כך. הבעיה היא שיש לה ארבע עיניים, שתיים במקום הרגיל, שתיים בצדדים, לא רחוק מהאוזניים. אני נבהלת אבל האחות בחדר הלידה מרגיעה אותי, "זה נורמלי", היא אומרת, "הן ינשרו בעוד כמה ימים".
חלומות מלווים כל שעה של שינה בלילה ההפכפך של אישה בשבוע 31. יש לכך הסברים לא מעטים: החששות מהלידה הקרבה, סיפורי הבעתה שקראת בכל מיני פורומים מטרידים, המעבר המהיר כל כך בין שינה ליקיצה, העייפות והבלבול הכללי שעוטף את הימים האלו.
זהו הרבע האחרון בדרך אל הלידה. לפני שאספיק לתפוס לילה אחד של שינה רצופה, בלי התעוררויות, חלומות והפסקות פיפי היא תגיע ותוכיח לי שחלומות כאלה לא ממש מתגשמים. בינתיים אני מנסה לשרוד את התקופה הזו, לא לקחת ללב את תת המודע שלי שמשדר לי פאניקה באמצע הלילה.
כל החלומות האלה גורמים לי לפחד ממה שיגיע אחרי הלידה, או יותר נכון, מהדרך שבה אתנהל. האם אהיה אמא היסטרית? כזו שרודפת אחר ילדתה הקטנה עם בננה ומרחיקה אותה מכל חפץ שעשוי להיות מפוקפק? הרי תמיד חלמתי להיות אחת מהאימהות האלו שנותנות לילדים שלהן ללמוד על בשרם את לקחי העולם הזה, עם פיקוח ודאגה כמובן, אבל עם המון חופש.
האם אהיה בדיוק מה שאני לא חולמת להיות? נותרו לי עוד תשעה
לידה ואחריה אמהות, שתיהן בדרך, שתיהן תכף מגיעות, בינתיים הן משהו לחלום עליו בין הפסקות הפיפי, לביים בראש סרט אימה קצר ולקום בבוקר ולנסות לתפקד אחר כך כאילו הכל בסדר.
כמו שקיבלתי את הבחילות, הצרבות, כאבי הגב, מיליון הבדיקות הפולשניות, החשקים המוזרים והבעיטות בשלפוחית השתן, אני מנסה לקבל גם את כל החלומות ולהבטיח לעצמי שמה שלא יגיע – לידה קשה או קלה, אמהות אידיאלית או לא חלומית בכלל - אני אלמד להתמודד עם זה.
1. אנשים מפסיקים לציין שלא העלית כמעט כלום במשקל. להפך, עכשיו הם כבר מציינים איך "גדלת" ו"התפתחת יפה".
2. השבוע את מרשה לבטטת הכורסא שתמיד שכנה בתוכך אבל התביישת בה לצאת החוצה לחופשי. זה כיף גדול.
3. ברגע שקבעת תאריך ליציאה לחופשת הלידה, את מרגישה הרבה יותר טוב בעבודה, במיוחד כשאת מרשה לעצמך לתפוס תנומה ב-11:00 בבוקר מול המחשב.
4. כן, אפילו שנדמה לך שקנית כבר ה-כ-ל, תמיד תמצאי עוד איזה ג'אדג'ט, כלי טיפולי או סתם בקבוק ששכחת בדרך.
5. תחביב חדש לימי שישי: בוקר כיף בחדרי הרצאות בבתי החולים – אוכל חינם, מתנות והרבה מיילדות ורופאים שמנסים לשווק לך את המחלקה שלהם. זוכרת שפעם היית מסתפקת בקפה עם חברה או שיטוט בין חנויות?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם