כך כתבתי ספר לנכדים: ספר ילדים חדש לאדיבה גפן
אחרי 41 ספרים למבוגרים, אדיבה גפן מוציאה ספר ילדים ראשון, על הזברה גאולה, ומגלה שזה לא היה פשוט כלל
האמת היא שכבר שנים רבות, מאז התפרסם ספרי הראשון, "רצח בקריאה ראשונה," אני משתעשעת ברעיון לכתוב ספר לילדים. משתעשעת, אבל הרעיון נשאר בגדר חלום בלבד.
הסיפור המופלא על הזברה גאולה. כריכת הספר
מי ששלח לי גלגל הצלה היה צמד יקר - שירה ועידו, להלן - נכדים אהובים. מדי פעם, כשספר חדש שלי היה יוצא לאוויר העולם, הייתי כורכת אותם סביבי ומביאה אותם לחנות הספרים, ושם מציגה בפניהם בלא מעט גאווה את יצירתי האחרונה. השניים, ללא בושה, לא הסתירו את אכזבתם. "עוד פעם ספר בלי נקודות"? נזרקה לחלל החנות התלונה. "למה את לא כותבת לילדים."? "כי אני עוד לא בוגרת מספיק. פעם, כשאהיה גדולה - אכתוב," ניסיתי להתבדח.
אותם זה לא הצחיק. "סבתא, בבקשה, את סופרת נכון? אז תכתבי לנו ספר," היו מפעילים עליי מכבש לחצים, עד שלבסוף הודיתי בפניהם - "אני לא יודעת איך."
השניים לא ויתרו ושלפו את הנדיבה שבהצעות. הם יעזרו לי. אמרו ועשו. וכך, אחר צהריים אחד, כששלושתנו יושבים מול המחשב ומפליגים על כנפי הדמיון, נולד הרעיון: יחד הרינו את הסיפור על גאולה, זברה יפהפייה שבוקר אחד מגלה כי הפסים שפיארו את גופה נעלמו או אבדו לה, או חלילה נגנבו. בעיה לא פשוטה, שכן זברה ללא הפסים היא בקושי סוס, או פוני, אבל לבטח לא זברה. אחרי שסיימנו לגלגל רעיונות, אמרו השניים שהם את שלהם עשו, וכעת עליי לכתוב.
הסיפור על גאולה התגלגל בראשי זה שנים רבות. טיוטות רבות נמחקו ונולדו מחדש, והזברה נשארה בתוככי המחשב כחלום ישן ומתוק. מדי פעם היו הנכדים מעלים את הנושא וכנראה שהתייאשו מסבתם הסופרת, או שפשוט בגרו ועברו לקרוא על טירות אנגליות מכושפות.
ולא שזנחתי את הרעיון, ולא שהזברה נשכחה, אלא שהיה לי קשה לפענח את סוד הכתיבה לילדים - כיצד להביא את הסיפור בפני הקהל המקסים והתמים הזה.
כתבתי כבר 14 ספרים למבוגרים, אבל ההתמודדות עם הכתיבה לילדים הייתה אתגר לא פשוט. עד שנפגשתי עם דנה. דנה אלון זיתוני, המאיירת, היא ידידה ותיקה. היא הציגה בפניי את ציוריה משובבי הנפש, ומיד ידעתי שהזברה ואני מצאנו שותפה לדרך. "האם תרצי לכתוב איתי ספר ילדים,"? שאלתי, ודנה הודתה שלכתוב ספר ילדים זהו גם חלום ישן שלה.
יצאנו לדרך משותפת. סופרת ומאיירת. יחד טיפלנו בזברה גאולה שאיבדה את הפסים ויצאה עם חבריה הטובים לחפש אחריהם. והיה לנו כיף. מלאכת היצירה עם דנה לימדה אותי כמה טוב לו, לסופר, לעבוד בצוותא. לגלגל את האותיות לקווים, את המילים לתמונות ואת התמונות לסיפור. וכבר דנה ואני חולמות על עוד ספר, ועוד אחד... וגם לשירה ועידו יש עוד רעיונות.
כעת שתינו מתפללות שהזברה תמצא לא רק את הפסים האבודים, אלא גם מסילות ללב הילדים, ושגם סבא וסבתא יאהבו את גאולה שהפסים אבדו לה, שהרי לשם כך נתכנסנו כאן מלכתחילה, ואין כמו הצירוף של סבים וספר כדי לחמם את הלב.
הסיפור המופלא על הזברה גאולה, כנרת זמורה-ביתן, כתבה: אדיבה גפן, איירה: דנה אלון זיתוני, 72 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם