זוגיות במבחן המציאות: מדוע נישואים בפרק ב' נכשלים?
זוגות שפותחים פרק ב' ומקימים משפחה חדשה מקווים להפוך למשפחה מאושרת. אבל במציאות, המספרים מלמדים שמרבית הנישואים נכשלים. מה קורה כשהילדים נכנסים לתמונה? ואיך שורדת הזוגיות במבחן המציאות המורכבת?
כן, גם כשאחוז הגירושים נוסק, גברים ונשים אינם מוותרים על החלום הרומנטי לשוב ולהקים משפחה, ובמקביל לעליה במספר המתגרשים גדל גם מספר הזוגות שפוסעים יחדיו אל עבר השקיעה, לפתוח בפרק ב' בחייהם. אלא שבפעם הזאת הם יותר בוגרים, פחות תמימים, ומביאים איתם לזוגיות החדשה, נדוניה יקרה: ילדים. הילדים שלו והילדים שלה, ולא רק. אל תוך ה'מיטה הזוגית' של הזוג הטרי פולשים גם ההיסטוריה האישית של כל אחד מהם, רגשות, דפוסי התנהגות, קשיים שלא נפתרו עם בני זוג קודמים, ועם הזמן גם ילדיהם המשותפים.
"זוגות בפרק ב' חיים בפנזטזיה שלמרות כל הקשים, הם יהפכו למשפחה מאושרת. זה מיתוס" אומרת אתי פז, מנהלת הקליניקה לטיפול בזוגיות, פרט ומשפחה במכון "אדלר".
כן, זה לא יפה לנפץ מיתוסים, אבל המספרים מלמדים כי מרבית הנישואים בפרק ב' נכשלים.
אחוז הגירושים בישראל ניצב כיום על 30-35% מכלל הזוגות, (הלמ"ס אינו מבחין בין גירושים מפרק א' או פרק ב'). ואולם הדמיון בתחום זה בינינו לעולם המערבי מבהיר גם את תמונת המצב באשר לגורלה של משפחת ישראלי בפרק ב'.
עו"ד אירית רוזנבלום מנכ"ל "משפחה חדשה", מציינת כי מדי שנה מתחתנים בישראל, 40 אלף זוגות, כ-10% מהם (4-000-5,000 בני זוג) אלה נישואים שניים.
מחקרים שנערכו בסוף המאה הקודמת בארה"ב מלמדים, כי 40% מכלל המשפחות, הן 'משפחות מורכבות', וידוע כי המספר גדל משמעותית בעשור האחרון. ואולם, עד מהרה, מסתבר על פי המחקרים כי נישואים שניים על כל מורכבותם, הם הכי לא אמריקה, וכ-65% מהנישואים בפרק ב' מסתיימים בגירושים.
"אחד ההסברים לגירושים בפרק ב' נעוצה בעובדה שבני זוג רואים בגירושים פתרון למצבם. הם הרי פירקו בעבר נישואים, ויודעים שזה אפשרי" מסבירה אתי פז ומוסיפה "על מנת שמשפחה בפרק ב' תתייצב ותהפוך באמת למשפחה עם בסיס איתן, נדרשות לה לפחות 5-7 שנים. יש ביטוי האומר כי 'נישואים שניים הם ניצחון התקווה על הניסיון'".
אז מה כל כך קשה בנישואים שניים?
"בני זוג מביאים למשפחה בפרק ב' מטענים מהעבר, ביניהם חבילות ועניינים לא פתורים מהמשפחה ממנה נפרדו. יש זכרונות, כאבים, התמודדות עם הסדרי ראיה ודמי מזונות, ועוד. וכך נוצר 'בוידם רגשי' עם ציפיות, קונפליקט נאמנויות, כעסים, רגשות אשמה ועוד" מסבירה אתי פז.
"בני זוג רבים מאמינים שבעזרת האהבה יצליחו להפוך למשפחה מלוכדת ומאושרת, בדומה למשפחה הטלוויזיונית 'משפחת בריידי' שבה ששת הילדים שלו ושלה היו מסיימים כל ויכוח וריב בנשיקות וחיבוקים. אבל במציאות חיבור של שתי משפחות יוצר קשיים והתמודדיות" אומרת פז.
לדבריה, מחולל מריבות בפרק ב' קשור לנושא המין."נושא המיניות בין בני הזוג החדש היא אישיו בתוך הבית ומשפיעה במיוחד על המתבגרים שגדלים בו. פן נוסף ואכזרי הוא נושא התעללות המינית במשפחות מורכבות. ידוע כי התעללות מינית של אבות חורגים בילדות של בנות זוגן, גדולה פי 7 מאשר
"למשפחה מורכבת יש וריאציות שונות" אומרת המדריכה והמטפלת הזוגית ד"ר הדס דורון, מרצה בכירה במכללה האקדמית תל חי, "למשל, רק אחד מבני הזוג הוא גרוש/אלמן ואב לילדים. ובת זוגו היא רווקה, שמקבלת משפחה מן המוכן. לא רק שהיא הופכת להיות 'אם חורגת' על כל ההשלכות שיש למונח הזה, היא אינה חווה את שלבי ההתפתחות של בניית הזוגיות ומוקפצת היישר לתפקיד ההורי ועוד לילדים שאינם שלה. הדבר יוצר קונפליקטים רבים, שכן זמן ההורות מתחרה בזמן הזוגיות וזה בסיס לקנאה לתחרות, האשמות ומריבות".
בגלל הילדים?
ד"ר דורון: "לדוגמה, כשהאב צריך ללכת לאסיפת הורים של ילדיו, או להשקיע בהם על מנת לפצותם על פירוק המשפחה ולטפח את הקשר, קורה שבת הזוג חשה מקופחת שכן הזמן ההורי מתחרה בזמן הזוגי. היא מתלוננת שהוא 'כל הזמן איתם, וכל הזמן קונה להם', ובעצם זאת הקנאה שמתפרצת.
בן הזוג מצידו, מצפה שבת זוגו תיקח עליה את תפקיד האם, ולו גם מהבחינה הפרקטית, של הכנת אוכל, הסעת הילדים לבית הספר, כביסה ועוד. כל אלה עלולים לגרום למריבות חיכוכים תסכולים ואכזבות להעמיד את הזוגיות במבחן קשה".
המצב מורכב עוד יותר כשבמשפחה החדשה בני הזוג עם ילדיהם מנישואים קודמים עוברים לגור באותו בית. "משפחה מפרק ב' היא משפחה גרעינית יותר גדולה. עם ילדי האשה, הגבר, וילדיהם המשותפים, פלוס המשפחה המורחבת שהיא גדולה יותר, כי יש יותר סבים ודודים, לעתים גם לכל אחד מההורים (בני הזוג הקודמים) יש זוגיות משלהם" אומרת אתי פז.
וואו, זה מבלבל.
ד"ר דורון: "לעתים הילדים חשים בלבול עצום בשל עודף קשרים משפחתיים, ותחושה של חוסר יציבות. במציאות המשפחתית המורכבת ילד שואל את עצמו למי אני שייך? כשהוא ניצב מול האשה החדשה של אבא, לא אחת הוא מטיח בה אמירות פוגעניות בנוסח 'מי את בכלל שתגידי לי מה לעשות'?
"לעתים הם רואים באשה החדשה אחראית לפרוק המשפחה שלהם, זו שגנבה את הלב של אבא. המצב חמור כשמדובר במתבגרים. קשרים בעייתים של ההורה החורג עם הילד של בן/בת הזוג משפיעים על טיב הקשר ועלולים לקבוע אם הקשר ישרוד" אומרת ד"ר דורון.
אבל לא הכל שלילי. לעתים הילד יוצר קשר טוב עם בן/בת הזוג של ההורה."הילד מתמודד עם קונפליקט נאמנות. הוא מתייסר בשאלה האם העובדה שיצר קשר טוב עם אשתו של אבא פירושה שהוא בוגד באמא? זו אחת הסיבות שילדים נוטים להסתיר מפני האם, סיפורים על בלוי מהנה בבית של אבא מחשש שיפגעו בה" אומרת אתי פז.
הנטל הכבד שנושא הילד מתבטא גם בסוגיית מקומו בבית. "הדבר נכון במיוחד כשמדובר בילדים שנודדים בין שני הבתים" אומרת ד"ר דורון. "יש משמעות גדולה לשאלה היכן הילד ישן כשהוא בביתו של ההורה שאינו משמורן. האם יש לו חדר או מיטה משלו בדומה לאחיו החורגים? או שמניחים עבורו מזרון על הרצפה? למצבים כאלה יש השפעה על התחרות ותחושת הקיפוח של הילד שממילא קיימת, מול אחיו החורגים. אגב, ככל שיש יותר אחים הקנאה פוחתת הילד מרגיש שאינו לבד, שיש לו קבוצת תמיכה".
ואז נולד לבני הזוג ילד משותף פרי אהבה המממש עבור הזוג תקוות ושאיפות לחיים אחרים, ותיקון. "קיים חשש שהילדים מנישואים קודמים יזכירו להורים את הקשיים והכישלון של נישואיהם הקודמים. אומרת ד"ר דורון. "הנטייה הטבעית היא כמובן להתמסר לתינוק שנולד. אבל צריך לשמור על מקומם של הילדים, האחים שלו מצד אבא ומצד אמא ולזכור כי בכוחו של הילד המשותף לחבר בין כולם" מבהירה אתי פז.
הוריה של מיכל אלדר סלמה, העיתונאי עקיבא אלדר ואשתו החוקרת ד"ר דורית אלדר אבידן, היו גרושים כשנפגשו בגן הילדים בירושלים בו התחנכו הבת של עקיבא והבן של דורית שהיו אז כבני ארבע. "אחיי אפילו זוכרים במעורפל את החתונה של ההורים" אומרת מיכל. "הם הפכו לאחים בעל כורחם, ונעשו החברים הכי טובים. אחי היה מגונן על אחותי ובבר/בת מצווה שניהם נסעו עם סבתא מצד אמא לטיול משותף" נזכרת מיכל.
שנתיים לאחר הנישואים נולדה מיכל, כיום בת 33. "לא הרגשתי ביחס שונה ומעדיף מצד ההורים, בהשוואה ליחס שהעניקו לאחי. להיפך ההורים בדקו את עצמם כדי להיות בטוחים שהם לא מקפחים את הילדים הגדולים בגללי.
"אני זוכרת את החלל שהיה בבית כשהאחים שלי היו הולכים לבקר את ההורים שלהם. במיוחד קינאתי באחי שהיו לו עוד ארבע אחיות שנולדו לאביו מנישואיו השניים".
- ממש אידליה משפחתית
"שאלת הסמכות היתה נתונה לשני ההורים. אבל כשאחים שלי רצו לבעוט, הם השתמשו בביטויים כמו 'את/ה לא אמא/אבא שלי'. אבל גם אם זה היה רק תירוץ זה פגע בהורים, ואני הרגשתי שעלי לפצות אותם. הייתי החוט המחבר בין כולם. היה לי מעמד ייחודי כי אני לא חורגת לאף אחד, אני שייכת ביולוגית לכולם. התפקיד המחבר שהועד לי בילדותי, עשה אותי בן אדם חזק ומאחד, ועד היום אני כתובת לחבר בין פרודים".
- מתי חשת בקושי?
"במשך השנים אבא שלי דחה את נסיעתו ככתב 'הארץ' בוושינגטון, כי הוא ואמא לא רצו להשאיר את האחים שלי בארץ כשהוריהם, באופן טבעי, לא הסכימו שיסעו לשלוש שנים. רק כשהם היו בצבא, נסענו שלושתינו לוושינגטון. כן, זה יצר בידול, אני עם אבא ואמא והם לא.
כיום הקשרים שלנו טובים מאד. הילדים שלי ושל אחותי הם בני דודים לכל דבר ואמא שלי היא סופר סבתא לבנות שלה. אין ספק, על גירושים כולם משלמים. אבל כשפרק ב' מצליח הוא מאפשר לילדים שחוו משפחה מתפרקת, להיות עדים לזוגיות טובה. ואילו הילד המשותף (כמוני) זוכה לאחים גדולים, וכולם לומדים להתמודד עם עולם מורכב".
אז איך מתמודדים?
ד"ר הדס דורון: "לפני הכל, נדרש טיפול זוגי לבני הזוג, מאחר ועליהם מוטל התפקיד ליצור מסגרת אחראית והגונה להם ולילדים. בטיפול הזוגי ניתן להציף את הקשיים להביא את הקשים והקונפליקטים לידי מודעות. לדוגמה, להביא לידיעת בן הזוג שאין זה טבעי שבת זוגו תאהב את ילדיו באותה עוצמה שהוא אוהב אותם".
אתי פז: "יש לערוך הכנה לפני האיחוד של שתי המשפחות. ללכת לטיפול מקדים במסגרתו יש לבחון, האם, לדוגמה, נכון לבצע מהלך כזה כשבני הזוג הם הורים למתבגרים. מומלץ לבחור דירה שלישית וניטרלית למגורים (ולא לגור בדירה שלו או שלה) ובה להקים את המשפחה החדשה.
"יש להגדיר את התפקיד של כל אחד מבני הזוג, לא לקחת אחריות על חינוך הילדים של בן/בת הזוג. אלא לבנות עם הילדים מערכת יחסים שמושתת על ערכים וכמובן לא להתערב ולא לבקר את מעשיו של בן הזוג מול ילדיו.
"בטיפול בקליניקה של מכון אדלר, אנחנו נותנים לגיטמציה למצבים שונים שקיימים במשפחה מורכבת. בני הזוג מגלים שרבים נוספים מתמודדים עם דילמות דומות והעובדה שהם אינם לבד עוזרת להם בהתמודדות.
בני זוג רבים רצים לחתום על הסכם ממון לפני שהם פותחים בפרק ב'. אבל לא פחות חשוב לבנות הסכם הורי וזוגי שיסייע לגבר ולאשה לטפח את הזוגיות ולדעת איך לגדל את הילדים שלי, שלך ושלנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם