מדברים על הקיר: ציורי קיר בחדרי ילדים
עננים על התקרה, סיפורי אגדה על הקירות, צבעים ייחודיים בציורים לילדים - קירות חדר הילדים נהפכים לחגיגה של צורות וצבעים המעשירים את חושי הילד. שני אמנים מובילים מספרים איך עושים את זה נכון
הלל לזרוב, אמן ציורי קיר מהמובילים בארץ, וחניתה בן ז'נו, ציירת, הם שני אמנים שפנו בתחילת דרכם המקצועית למבוגרים, אבל ברבות השנים רתמו את כישרונותיהם ליצירת ציורים מיוחדים לילדים. לזרוב, 45" אוטוטו", עסוק עתה בפרויקט ציור ענקי בקריות שליד חיפה, ובמקביל הוא מצייר על חומת קיר גן הברון רוטשילד במזכרת בתיה (250 מטרים) פרויקט שעלותו כרבע מיליון שקלים.
הוא נשוי למירב ואב לנועם (בת 14), עומר (בן 10) ומעיין (בת 7) ומתגורר ביישוב כפר אורנים בסמוך למודיעין. הוא מלמד בקורס מקצועי לאמנות הציור על קירות, ובקרוב יפתח קורס שנתי בבית הספר של אלון גל .
לזרוב החל לצייר חדרי ילדים לפני 12 שנה, אחרי שצייר ציורי קיר אמנותיים בבתים פרטיים או "תקרות שמים" בסגנון קפלות רנסנסיות, כמו שעשו בעבר באירופה. "זה התחיל מאמא אחת שהייתה שוב בהריון ושאלה אותי בדחילו ורחימו אם אהיה מוכן לצייר חדר ילדים. אמרתי 'כן', וכך נכנסתי לנישה של חדרי ילדים, וזה התחיל לעבור מפה לאוזן".
מה ההבדל בין ציורי קיר בחדר הילדים לציורים אחרים?
"מה שמעניין בזה הוא שלמעשה מציירים את הפנטזיה של ההורים, את מה שהם חלמו שיהיה להם כשהיו ילדים. הרי התינוק עוד לא נולד. ישנם הרבה ציורי אווירה, הרבה מעולם המים והים, שזה תחום מרגיע מאוד. לפעמים אני מצייר קיר אחד, ולפעמים מצייר את כל החדר, כולל תקרה מצוירת. יש מקרים שבהם ההורים רוצים שאצייר את הציור מול הכניסה, כך שהאורחים ייחשפו לציור מיד כשהם נכנסים לחדר, כי זה מרשים מאוד, אבל אני מנסה לשכנע אותם לצייר מעל מיטת התינוק, כדי שהתינוק ייחשף לציור. הרי הרעיון הוא לא רק שהאורחים יגידו 'וואו.' לא תמיד אני מצליח".
זה בטח תענוג לא זול, הציור מחזיק מעמד לשנים ארוכות?
"עלות ציור חדר היא כמה אלפי שקלים, תלוי במורכבות הציור, ואם מדובר בקיר אחד או יותר. זה מחזיק לא רק לשנים רבות, אלא לתמיד, כי הציור לא חשוף לדהייה. הציורים מבוצעים בטכניקה של 'אייר בראש,' זו התזה ברמת דיוק של קרן לייזר. זה מכחול אוויר, ואז המרקם הרבה יותר רך ומדויק מזה של מכחול או מברשת שנוגעת בקיר".
האם יש בציור על קיר החדר ערך מוסף בשביל הילד, מלבד האסתטיקה?
"הילד נחשף לגירוי החושי של צבעים. ההורים יכולים לשבת על פוף בחדר ולספר לו סיפור, ובזכות הרקע הילד ממש נכנס לסיפור שעל הקיר - היער, השביל. הילד מרגיש כמו באגדה. אפשר לצייר, למשל, חדר פיות, או חדר תחביבים לילדים קצת יותר גדולים. כך הילד גם אוהב יותר את החדר שלו, מרגיש בו יותר נוח, כי יש בו חותם אישי משלו. לפעמים אני מצייר חלונות לנוף קסום, או כאילו 'שבר בקיר' ואז אני יוצר משחקי עומק, כמו למשל סנאי שקופץ מהקיר. ויש משחקים של צבעוניות שמהם הילד לומד על פרספקטיבה".
מהי הצבעוניות המתאימה לילדים? האם יש צבעים שמגרים יותר מדי את החושים ומעוררים אי שקט?
"חשוב שתהיה צבעוניות רכה, שנוחה לעין המתבונן. הגוונים מאוד חשובים. אסור שהצבעים בחדרי ילדים יהיו כהים, אפורים, שייצרו מצב רוח לא נעים. המרגיעים הם הפסטלים והטורקיזים. ככל שהחדר קטן יותר, הצבע יהיה בהיר יותר והעננים, לדוגמה, יהיו יותר לבנים. בחדר קטן, תקרת שמים יוצרת תחושה של גובה ופרספקטיבה.
"מבחינת נושאים - רבים אוהבים גם חיות, כמו כלבים או סוסים. דווקא
כשאני שואלת את לזרוב אם נתקל במקרה מוזר ומצחיק במיוחד בעבודה על חדרי ילדים, הוא מספר שצייר פעם בגבעתיים חדר לתינוק, כשבעלת הבית הייתה בחודש התשיעי להריונה. "באתי וציירתי, וכשהיא נכנסה באותו ערב לחדר המוכן, היא עשתה כזה 'וואו', הייתה מבסוטה והתחילה לצחוק, עד שהיא קיבלה צירים. עזבתי את כל הציור והתקשרנו מיד לבעלה לומר לו שהיא יולדת. הם נסעו לבית החולים ואני נתקעתי שבוע, לא יכולתי לעבוד, כי הכלים שלי נשארו אצלם בבית".
בעקבות הציור בחדרי ילדים פנו אל לזרוב מקופ"ח מכבי וביקשו שיצייר ויעצב את חדרי ההמתנה וחדרי רופאי הילדים של הקופה בכל הארץ. "זה התחיל באסותא החדש. עכשיו אני עובד עם מכבי, מאוחדת וכללית. חדר הניתוח באסף הרופא כולו תתימי - דגים ודולפינים".
"מתברר שלא בכדי הזמינו אותי לצייר בבתי חולים", הוא מוסיף. "מחקרים הראו שצבעים וציורים מסוימים מרגיעים את הילדים, שיש להם ערך תרפויטי. בחדרים הפרטיים - כמובן, ובבית חולים - על אחת כמה וכמה, כי זה מקום של לחץ. הציורים המרגיעים הם המון טבע, פרחים ופרפרים, ובכלל חיות נעימות."
איך מחליטים מה לצייר על קיר בחדר?
"אני צריך להיות קצת פסיכולוג לפני העבודה, כדי שההורים והילד יגיעו לעמק השווה. למשל, אם ההורים רוצים נוף והילד מעדיף דמות ספציפית - אשתדל לעשות נוף, ואת הציור שהילד רוצה - משולב בקטן. אגב, בעקבות ציורי הקיר, יש הורים שמעצבים את כל החדר וקונים רהיטים בהתאם. למשל, אם מציירים חדר דולפינים, הם יקנו מצעים עם ציורי צדפים ודגים".
היו בקשות יוצאות דופן?
"אני מגשים לאנשים פנטזיות, אחת הבקשות שאני מקבל לפעמים היא לצייר את הילדים עצמם על הקיר, כחלק מציור, ואני מנסה לשכנע שלא תמיד כדאי, כי הילד גדל ומשתנה, ובכלל, הוא לא צריך לראות את עצמו כל הזמן...".
קירות חדרי הילדים שבביתך מצוירים?
"ציירתי לילדים שלי בחדרים כמה וכמה פעמים במהלך חיינו, מבחינתי זה להכניס את העבודה הביתה. כשעברנו דירה, הילדים רצו שאצייר שוב את כל החדרים. ציירתי בכיתה של הילדים בבית הספר, בסדנת אמן, תרמתי ציור קיר במשחקייה של כיתה א,' וזה פטר אותי מציור בבית. בהמשך, אגב, ציירתי ועיטרתי שבעה בתי ספר יסודיים בחולון, הפכתי אותם לפנטזיה מעולם האגדות".
ומהקיר עצמו אל מה שתלוי עליו - די להציץ בציורים לילדים של האמנית חניתה בן ז'נו, שצבעוניות עזה, חיות משק וחיות אגדיות מאפיינות אותם, כדי להבין מיד איך ציור התלוי בחדר הילדים יכול לרומם את מצב הרוח ולעורר שמחת חיים ואופטימיות.
בן ז'נו, בוגרת סמינר בית הכרם בירושלים ומכון אבני בתל אביב, ריכזה והקימה מגמת אמנות בבית ספר מקיף ו' בבאר שבע. היא הציגה עבודות בתערוכות יחיד והשתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות בארץ וברחבי העולם. בפברואר השנה עלתה תערוכת ציורי ילדים שלה, "ציורים קסומים," בגלריה גבי בן ז'נו בנוה צדק.
איך הגעת מאמנות למבוגרים לציורים לחדרי ילדים?
"לימדתי ציור, וכשנולדה הבת שלי, התלמידים עשו בשבילה מתנה, מובייל קטן, מאוד צבעוני. הבחנתי שמהרגע שבו היא פקחה עיניים - היא הסתכלה רק על המובייל הזה, ולא על המובייל המנגן היקר. קישטתי לה את החדר, ואז נולדה עוד בת, ובינתיים החדר הפך מלא ציורים. כשהבנות גדלו קצת, לימדתי אותן דרך הציורים על צבעים וגוונים. הבית היה מאוד גדול והמון ילדים היו באים אלינו הביתה, ועל הרצפה שמתי ניירות והם ציירו. רואים דברים מעניינים - למשל, מבוגרים מציירים על חלק קטן מהדף, ואילו הילדים מיד החלו למלא את כל הדף. ואחר כך הם החלו להתבונן בספרי אמנות."
"כשעברו שנים ונולד לי הנכד הראשון, מילאתי את החדר שלו בציורים, ואמהות אחרות ביקשו שאצייר גם לחדרי הילדים שלהן. כשהילד היה רק בן חצי שנה, ראיתי שבאחד הציורים הצבעים היו דומים לשמיכה שלו. ואז ראיתי את הקטנצ'יק הזה מסתכל על השמיכה ומסתכל על הציור, וממש מזיז עיניים מהשמיכה לציור וחוזר חלילה. אחר כך הוא הלך ללמוד במגמת אמנות....".
איך ציורים מיוחדים לילדים מעשירים את עולמם?
"קודם כל, הם מפתחים את עולם הדמיון. הדרכתי מפגש בשני גנים ליד הגלריה, ושאלתי את הילדים אילו צבעים יש בציור, אילו חיות. בציור המסוים ההוא היו חיות, אבל שתי חיות דמיוניות, שלא קיימות במציאות, כל אחד אמר שזה משהו אחר. הם לומדים שאפשר לעבוד עם הדמיון, לצייר דברים שלא קיימים. אחר כך דיברנו על גוונים של ירוק, וככה מפתחים את העניין של הראייה ותשומת הלב לפרטים ולגוונים, והעולם הופך להיות הרבה יותר עשיר. בחברה המודרנית ילדים נחשפים לדיבור שלנו, למוזיקה, לטלוויזיה - אבל אין חשיפה מספקת לצבע, פחות חשיפה מודרכת ומכוונת, וזה חבל, כי מהרגע שהילד מתחיל לראות, הסביבה שלו היא סביבה צבעונית."
מה הציורים נותנים לילדים מבחינה רגשית?
"זה הופך לחלק מהחדר שלהם וגם מהזהות שלהם. למשל, יש ילדה שיש לה ציור עם דובים בחדר, וכל בוקר הדבר הראשון שהילדה אומרת זה 'בוקר טוב, דובים!'. ילדים מחברים סיפור לציור. זה סיפור שהם ממציאים, לא שאמא מקריאה מהספר, וזה כשלעצמו מפתח את הדמיון. צבע מאפשר לילד להביע את עצמו, את מה שבאמת קורה איתו בפנים. הציור יכול להיות מאוד עליז, בעוד שהילד יכול לספר סיפור קודר, אם כך הוא מרגיש באותו רגע." כלומר, ציור בחדר של הילד הוא גירוי חושי וגם גירוי רגשי.
"בהחלט. וגם גירוי אינטלקטואלי. עבדתי שנים רבות בחינוך המיוחד, והיו ילדים שציירו בשחור-לבן ואז עברו לצבע, וזה השפיע באופן דרמטי על היכולת שלהם לקלוט אותיות. איך זה קורה? אלוהים יודע. לדעתי, משהו בציור משחרר ופותח את יכולת ההבנה והקליטה. בנוסף, העובדה שילדים נחשפים לציור ולאמנות בחדר שלהם משפיעה על ההתייחסות שלהם לציור ולאמנות. הם 'מתחילים לראות'.
"ילדים מתחילים להתעניין בציור, לשאול שאלות. למשל, בציורים שמורכבים מנקודות - פואנטאליזם - איך אחרת ילד היה נחשף לדבר הזה? אלמלא הציורים, הצבע היה מקושר רק לבגדים. כשנחשפים לציור ואמנות מגיל צעיר, כל העולם הפנימי הופך עשיר. דרך הציורים הילדים לומדים כבר מהגיל הרך על תורת הצבע, שילובי הצבעים וגם על ההיבט המרפא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם