מה הבעיה: התמודדות עם קונפליקטים בגיל הרך
קונפליקטים בגיל הרך הם כלי חשוב לרכישת מיומנויות חברתיות, אז כדאי לדעת איך ומתי להתערב. מדריכת ההורים נעמה סבג-שמש עם כמה טיפים שיעזרו לילד להתמודד
בגיל הרך, קונפליקטים הם חלק מהותי מהאינטראקציה בין הילדים. כששני ילדים רבים כי הם רוצים לשחק באותו משחק וילד אחד חוטף את הצעצוע מחברו, המחשבה שמובילה אותו היא: אני רוצה את המשחק שלו כי נראה שהוא מאוד נהנה לשחק בו. הייתי רוצה לשחק ביחד איתו. ברוב המקרים, הילד לא יתעניין כלל במשאית אם חברו יניח לה ויתעניין במשחק אחר.
קונפליקטים בגיל הרך מקנים לילד מיומנויות חברתיות, ערכים, כישורים רגשיים וכישורים חברתיים. דרך פתרון הקונפליקטים הילד לומד לבטא את רגשותיו וליישם אותם תוך תקשורת עם בני גילו.
קונפליקטים חברתיים בין ילדים מלווים בכעס, זעם ותסכול רב: כאשר איני משיג את מבוקשי אני כועס. תוקפנות מגיעה לעיתים מרצון להציב גבולות ברורים לאחר, ולהגדיר את מקומי ורצונותיי. כשילד אינו יודע להביע את חוסר שביעות רצונו, זוהי דרך לגיטימית עבורו לפתור את הקונפליקט.
לרוב, מסתיים הקונפליקט בין הילדים בהתערבות המבוגרים. המבוגר שומע את קריאות הילדים, מגיע, מעניש או לחליפין מתווך לילדים את הסיטואציה. למרות זאת, לילדים יש דרכים נוספות להתמודד עם הקונפליקט: בכי וצעקות שירתיעו את הילד האחר, שימוש באלימות, או לחילופין, ויתור ועזיבת הסיטואציה. הדרך האפקטיבית ביותר היא שימוש באסרטיביות - הבעת המצוקה שלי במילים והבעת תחושותיי.
הכילו את המצב:
כדי להפוך ילד לאדם המסוגל להתמודד עם אכזבה, סירוב ותסכול, נלמד ילד להכיל רגשית את המצב. למשל: "אני רואה שאתה ממש כועס עכשיו. התאכזבת ששי התגלש לפניך, נכון?" מה אתה חושב שאפשר לומר לו?". ילד בן שלוש, לדוגמה, יוכל ללמוד לומר לחברו: "אני ממש כועס שהתגלשת לפניי ודחפת אותי. זה לא יפה".
ברגע שילד יידע להביע במילים את האכזבה והתסכול, יוכל לפתור את הקונפליקט בצורה קלה יותר, ובוודאי להימנע מהחרפת הקונפליקט לסיטואציה אלימה.
שקפו את רגשותיו של הילד:
כבר בגיל צעיר יש לדבר עם הילדים ולשקף להם רגשות. ברגע שניתן שם לרגש, הילד יהיה מסוגל להבין את החוויה ובמקום תסכול - יוכל להתבטא במילים, לתאר את רגשותיו ולפתור את הקונפליקט.
התערבות בסיטואציה: לא מעט ילדים זקוקים לאינטראקציה של הצוות החינוכי או ההורים במצבים חברתיים. לדוגמה: כאשר ילד ניגש לנדנדה ומנסה להתיישב על חברו, נכון יהיה לתמלל את מעשיו ולומר: "נדב, אופיר אומר שהוא רואה שאתה מאוד נהנה וגם הוא היה רוצה להתנדנד קצת". כך, נדב יבין את אופיר ולא יכעס עליו.
למרות הגישה המקובלת, כי אין להתערב במריבות בין ילדים, צריך לזכור שתפקידנו הוא ללמד, לחנך ולהקנות כישורים רגשיים ויכולות חברתיות. ההסבר, התיווך והשיקוף הם כלים משמעותיים בעבור למידה חברתית. אכן, צריך לתת לילדים אפשרות
כאשר מתערבים בקונפליקטים בין ילדים, רצוי שהפתרון לא יתמקד בענישה בלבד. אנחנו צריכים להתייחס לעימות כדרך ללמד את הילדים מושגים כמו התחשבות, שיתוף ויכולת לחלוק. מבוגר לא אמור לשפוט ולברר מי האשם בסיטואציה.
זכרו, אנו מהווים דוגמה אישית משמעותית. רק כאשר נדע להתמודד עם קונפליקטים ולשלוט בכעסינו בתור בסופר, עם נציג חברת הסלולר או מול ילדינו, נוכל באמת ללמד ניהול כעסים מהו, כיסוד בסיסי של אינטליגנציה רגשית.
נעמה סבג שמש היא מנהלת רשת ומכללת עידן ההורות, יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית, מאמנת אישית, יועצת, מגשרת ומרצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם