איך זה אצלנו? מומחים מספרים איך זה עובד אצלם בבית
גורו הכושר ענת הראל לא מכריחה את הילד שלה לעשות ספורט, לבנים של הקוסמטיקאית חוה זינגבוים יש ערכות טיפוח משלהם והסקסולוג צחי בן ציון השאיר את נושא החינוך המיני לאשתו. עשרה מומחים ידועים בתחומם מספרים לנו איך זה עובד (או לא) אצלם בבית ונותנים גם טיפים שימושיים על הדרך. חלק א'
לכל הילדים של חוה זיגבוים יש מגיל צעיר ערכות טיפוח משלהם. ככה זה בבית שבו אמא היא כוהנת גדולה של קוסמטיקה רפואית.
שם: חוה זינגבוים
גיל: 45
מצב משפחתי: נשואה למוטי, אמא לשישה ילדים: בת אל (24), ספיר, (23), הודיה (15), נריה, (14), אמונה(12), אביצור (9), וסבתא של קרן-אור (בת שנה וארבעה חודשים).
מקום מגורים: רעננה.
מקצוע: בעלת בית ספר לקוסמטיקה רפואית ומפתחת קו מוצרים קוסמטי-רפואי.
איך זה אצלכם?
"מגיל מאוד צעיר אצלנו הדגש הוא על היגיינה אישית - צחצוח שיניים, רחיצה של הגוף, חפיפה. בערך מגיל 12 לכל הילדים יש את המוצרים שלהם, שכמובן אני מפתחת. לכל אחד יש סבון פנים, מי שצריך מקבל גם מי פנים, ויש לנו גם תכשיר נגד פצעונים. למי שיש נטייה לאקנה - אני עושה
האם את נותנת דוגמה אישית לילדייך?
"אני בכלל מאמינה שילדים לומדים מדוגמה אישית יותר מדיבורים. גם בתקופות היותר לחוצות יש דברים שאני מקפידה עליהם, כמו תזונה נכונה, התעמלות ברמה סבירה, הילדים יודעים שאמא מנקה כל יום את הפנים, שמה קרם הגנה מהשמש, ולכל הילדים יש בתיק מגיל צעיר קרם הגנה. ואני תמיד מאופרת כשאני יוצאת החוצה. בבית אני לא מאופרת - אני עם הטרנינג ועם קליפס בשיער, אבל כמובן שגם בבית העור נקי. אני תמיד מסבירה שבני אדם רואים אותנו קודם כל בעיניים".
האם יש גם חילוקי דעות?
"ברור, יש לי בנים שכל מקלחת זה מלחמה. אני בוררת מאוד בקפידה את המלחמות שלי, לפעמים גם מוותרת להם על איזו מקלחת למרות שזה מאוד קשה לי, אבל אני גם מוצאת דרכים לשכנע בנעימות. אני מוכנה לוותר על מקלחת אחת ביום כשהבן לא שיחק כדורסל, אבל בימים אחרים יש לי טריק. אני קונה קצף אמבטיה בכל מיני ריחות גבריים, ממלאה את האמבטיה בקצף ואומרת לו שהוא חייב את זה לשרירים. הוא פשוט לא עומד בזה. ואם צריך, אני מוכנה גם לפצות באיזה שוקולד".
האם אחד הילדים רוצה ללכת בעקבותייך?
"ברור. בתי ספיר לומדת הנדסת כימיה בטכניון וסופרת את הדקות עד שהיא מסיימת את התואר ומתייצבת אצלי. כל אחד מהילדים רואה את עצמו איכשהו קשור לעסק, מה שכמובן מאוד משמח אותי".
1. צריך מאוד להיזהר מייבוש יתר של עור התינוק. לא להגזים ברחיצות תכופות מדי, לפעמים לוותר על הסבון כדי לא לגרום לייבוש יתר לפעמים אני אפילו ממליצה לקלח בשמני אמבט צמחיים, במיוחד בחורף.
2. עד גיל שנתיים, כשהילדים עדיין עם טיטולים, חשוב להקפיד שהמגבונים יהיו מועשרים בלחות.
3. לא לנגב לילד נזלת עם נייר טואלט, יש היום מגבוני אף לחים. אם הילד מפתח נזלת, בערב לפני השינה רצוי למרוח טיפה קרם פנים באזור האף, כדי שהניגובים לא יגרמו לגירוי בעור.
4. ברגע שהילדים מתחילים ללכת לגן מתחיל הנושא של חפיפה, חול, כינים וגרד. אני ממליצה לקחת בקבוק מתז ולהכין מעין תרכיז שמכיל קונדישנר ומים. לערבב היטב, ופשוט להתיז על השיער ולסרק בעדינות. זה שומר על הקרקפת, פותח קשרים ומאפשר סירוק בלי בכי, ואם הקונדישנר מכיל רוזמרין זה גם מונע הידבקויות בכינים.
5. לאמהות שאין להן זמן לטיפוח עצמי: זה בסדר לקחת בערב מגבון לניקוי פנים ולהעביר על הפנים, ומספיק תכשיר אחד טוב ("מגה תכשיר") לבוקר ואחד לערב. זה חוסך זמן, צריך רק שני תכשירים ש'עושים את העבודה".
גורואית הכושר ענת הראל לא חושבת שצריך להכריח את הילדים לעסוק בפעילות ספורטיבית. במקום זה היא ממליצה להורים פשוט לתת דוגמה אישית
שם: ענת הראל
גיל: 41
מצב משפחתי: גרושה, אמא לתומר (בן 12), נמצאת בזוגיות עם אופיר פרימר, 42, גרוש, אב לשניים.
מקום מגורים: תל אביב.
מקצוע: מומחית לכושר ואורח חיים בריא.
איך זה אצלכם?
"אני מתאמנת ארבע-חמש פעמים בשבוע, קמה בסביבות חמש בבוקר, יוצאת לאימון, אחר כך חוזרת הביתה, מעירה את תומר לבית הספר. לאחרונה סיימתי לצלם די. וי. די חדש - ’להיכנס לכושר עם ענת הראל', שמורכב מאימונים קצרים לכל האמהות שעסוקות בקריירה ובגידול ילדים ואין להן יותר מדי זמן פנוי להתאמן.
הוצאת הדי. וי. די הזה הייתה כרוכה בהרבה מאוד עבודה מקדימה, בהרבה צילומים, והבן שלי היה עד לכל עבודת ההכנה, הוא ראה, התעניין, שאל. חוץ מזה אני גם מאוד עסוקה באתר חדש שהעליתי לאוויר בימים אלה - ’ענת הראל- סוד האיזון‘. בן זוגי מאוד דחף אותי להקים את האתר הזה, ובעבודה על האתר הרבה פעמים הייתי משתפת גם את תומר. תומר היה בא לראות מה אני כותבת, מה אני מצלמת. בפרק התזונה כתבתי על תזונת ילדים, וגם זה עניין אותו.“
באיזה אופן את נותנת דוגמה אישית לתומר?
"אני לא דוחפת את תומר לקטע של פעילות גופנית, בשום פנים ואופן לא מכריחה, רק דוגלת בלתת דוגמה אישית. אני משתפת אותו במה שעבר עלי באימונים, מספרת לו איך היה אם השתתפתי באיזשהו מירוץ, מסבירה לו למה חשוב להתאמן, אבל לא ’חופרת‘ לו."
האם תומר מסרב לפעמים לעשות פעילות גופנית?
"תומר הולך פעמיים בשבוע לחוג טאקוונדו, ואני גם משתדלת לצאת איתו יחד לפארק לסיבוב אופניים או לעשות הליכה משותפת. אני מחברת את זה תמיד למקום של כיף, עושה מזה זמן איכות של שנינו. אני לא לוחצת בעניין הזה, ואם תומר אומר ’לא בא לי', אז לא צריך. הקיטורים שלו דווקא באים יותר מהמקום של ’אוף, צריך ללכת עכשיו ברגל במקום לנסוע באוטו'. אני מסבירה לו שהעובדה שאנחנו מתגברים על העצלנות שלנו, זה אומר שאנחנו דואגים לבריאות שלנו".
האם הוא רוצה ללכת בעקבותיך?
"ממש לא, תומר לא מביע עניין בתחום הזה. הוא רוצה להיות זואולוג, הוא מטורף על חיות.“
1. אצל ילדים הרצון לפעילות גופנית וכושר צריך לבוא ממקום של כיף, ומשחק, וגם ריצה או רכיבה על אופניים אפשר לעשות בצורת משחק. לא צריך להגיד להם ש"יוצאים עכשיו לחצי שעה אימון," אלא לקחת את זה למקום של הנאה.
2. חשוב מאוד לחבר את הילד לפעילויות שמתאימות ליכולות שלו. למשל, לא לשלוח ילדה חסרת קואורדינציה לחוג בלט, כי אמא שלה מאוד רוצה, או לרשום ילד שלא אוהב כדורגל לחוג כדורגל, כי אבא שלו חולם שיהיה כדורגלן. צריך למצוא את החיבור של הילד לפעילות הגופנית ולא את החיבור של ההורים, אחרת זה עלול ליצור תסכול אצל הילד.
3. כדאי לנצל את זמן האיכות עם הילדים לפעילות גופנית שגם ההורים ירוויחו ממנה. קחו כדור וצאו עם הילדים לפארק, רכבו איתם על אופניים. זה גם כיף, גם יחבר את ההורים למקום של תנועה, וזה גם זמן איכות נטו עם הילד.
4. אם לילד יש איזושהי פעילות מאומצת, כמו למשל אימון כדורגל, או כל אימון אחר שכרוך במאמץ, חצי שעה-שעה לפני האימון צריך שיאכל מנת פחמימות. זה יכול להיות גם חטיף אנרגיה שילדים אוהבים.
5. ילדים לא כל כך מודעים לחשיבות של שתייה - מאוד חשוב להקפיד על השתייה כדי למנוע התייבשות. ילד שעושה פעילות של שעה, צריך לשתות שתי כוסות מים.
ד"ר מרב בר דיין מלמדת את ילדיה בעודם בריאים שיטות שיפחיתו את הפחד מנטילת כדורים ובליעת סירופ
שם: ד"ר מרב בר-דיין.
גיל: 39.
מצב משפחתי: נשואה לגלעד, אמא לענבל (9) וארז (6).
מקום מגורים: חיפה.
מקצוע: מומחית ברפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במרפאת בנימין בראון בחיפה.
איך זה אצלכם?
"מצד אחד אני הרבה פחות בלחץ כשיש לילדים חום, שלשולים, הקאות, שהם הדברים הפשוטים והקלים, ויכול לקחת לי גם כמה ימים עד שאבדוק אותם. אבל יש מצבים שבהם אני הרבה יותר בלחץ מהורים אחרים דווקא בגלל שאני יודעת יותר, ואז אני יכולה לעשות פרשנויות מתקדמות וללכת עם האבחנות רחוק מדי. למשל, אם יש תלונה ממושכת על כאבי בטן, אני כבר מיד אחשוב על צליאק.
"הילדים מאוד מעורבים בחיים שלי כרופאה, הם היו מבקרים אותי בבית החולים כשהייתי בתורנויות וכיום הם מבקרים אותי במרפאה. הם רואים איך אני מתייחסת לילדים חולים שמגיעים ואיך אני בודקת אותם, וזה תמיד מעורר אצלם יותר תגובות גופניות כתחליף לתגובות נפשיות. למשל, כשהם צריכים חיבוק, או כשהם מתגעגעים, אז זה פתאום 'אמא, כואבת לי הבטן'".
האם את נותנת דוגמה אישית לילדים?
"קודם כל מבחינת התזונה. אין אצלנו חטיפים וכמעט גם לא ממתקים בבית. כשהילדים רוצים משהו מתוק, אז קונים להם, לא עושים ערימות של מתוקים בבית. יש אצלנו הרבה פירות, ירקות, אנחנו משתדלים לתת להם קמח מלא כמה שיותר. הקפדתי גם תקופה מאוד ארוכה על פעילות גופנית, וחשוב לי שגם הם יקפידו. אני תמיד טועמת את כל הסירופים והתרופות לפני שאני נותנת להם, כדי לראות שהטעם לא מזעזע ושיראו שגם אני יכולה לבלוע אותם".
האם יש גם חילוקי דעות?
"הם בכלל לא פוחדים לקחת תרופות, וגם כשיש תרופות לא טעימות, הם יודעים שלפעמים אין ברירה. לבת שלי חסר ברזל, למשל, אז היא כבר יודעת שהיא צריכה לקחת את זה לבד, היא סופרת לעצמה את הטיפות. הבן שלי יודע שאם יש לו חום או כשהוא מרגיש לא טוב, הוא צריך לקחת סירופ גם אם זה לא טעים לו, כדי שירגיש יותר טוב אחר כך. מאוד חשוב ללמד את הילדים איך לקחת כדורים או לבלוע סירופ בעודם בריאים, כי כשהם יהיו חולים, זה יהיה קשה יותר. כמובן שזה נעשה בתור הדמיה ומשחק ולא באמת עם תרופות".
האם אחד הילדים רוצה ללכת בעקבותייך?
"הבת שלי מאוד רוצה, היא אומרת שהיא תהיה רופאה, אבל שאמא לא מרשה לה. אני חושבת שהחיים כרופאה מאוד קשים ואני מאחלת לה חיים פשוטים יותר. לענבל יש גם סטטוסקופ אמיתי בבית, ובפורים שעבר היא התחפשה לרופאה עם בגדים אמיתיים של רופאה. ארז לא מדבר על זה שהוא רוצה להיות רופא, יכול להיות שגם בגלל שהוא רואה את התגובות שלי כשהבת אומרת שהיא רוצה...".
1. יש שיטה מאוד טובה ללמד ילדים לבלוע כדור, כשהילדים נמצאים כבר בגיל המתאים. לוקחים סוכריית טיק-טק מתוקה, שמים אותה בחלק האחורי של הלשון ושותים כוס מים, תוך כדי שבולעים את הסוכרייה.
2. תמיד נותנים לילדים קטנים את התרופות עם מזרק כמויות, והם פוחדים מזה. לכן, כשהילדים בריאים אפשר לתת להם כוס מים, שישאבו מים עם המזרק וגם ישתו את המים ממנו. זה יפחית את הפחד שלהם מהמזרק.
3. חשוב שהילד יישב לארוחות מסודרות.
4. הרבה פעמים דלקות עיניים הן דלקות על רקע ויראלי ולא חיידקיות. הן אמנם מאוד מידבקות, אבל לא מצריכות מיד טיפול אנטיביוטי לעיניים. רק אם הדלקת לא עוברת כדאי ללכת לרופא, שיבדוק ויחליט אם זה אכן מחייב מתן טיפות.
5. צריך ללמד את הילדים את החשיבות של רחיצת ידיים כבר מגיל צעיר לפני שמושיבים אותם לאכול ואחרי שהולכים לשירותים, צריך לקחת אותם לברז ולשטוף להם ידיים, כדי להקנות להם את ההרגל החשוב הזה. כבר מגיל צעיר צריך להסביר להם שלא שמים ידיים לא רחוצות בפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם