סיפור אחד ודי: ספרי ילדים חדשים
ספר ילדים חדש לאמי רובינגר, מסעותיה של דרקונית גנדרנית וכל האמת מאחורי אגדות הילדים המוכרות בספר חדש של אפרים סידון. ספרי ילדים חדשים ומומלצים
כתבה ואיירה: מרדית באדג'ר מאנגלית: מאירה פירון, הוצאת ידיעות ספרים/ טל מאי. לגיל 8 ומעלה, 78 שקלים.
לא רק שאלי ספרייטלי המתוקה לא אוהבת להיות פיה, היא שונאת את זה. ההוויה הפייתית שסביבה, החל במתרחש בתוך ביתה ובקרב משפחתה וכלה בקרב חבורת הפיות האחרות, פשוט עושה לה רע בנשמה. בעוד פיות אחרות מתענגות על חצאיות הבלט שלהן ולימודי הכשפים בבתי ספר מיוחדים לכך, אלי שונאת לעוף, היא כבר סולקה משני בתי ספר, היא מרדנית ומעדיפה להגיע לבית הספר באמצעות הסקייטבורד שלה. בקיצור - ילדה שובת לב.
ויש דבר נוסף שעומד בעוכריה - כולם מצפים שהיא תצטיין בעשיית קסמים משום
ואיך הסביבה מתייחסת לבעיטה של אלי במוסכמות של עולם הפיות? לא בסלחנות מרובה, ובלעג. מזל שיש מי שמזהה את המקוריות שלה ומאפשר לה לעוף בדרכה שלה. ספר יפהפה, מחולק לפרקים, מנוקד וכתוב באותיות גדולות, המקלות את הקריאה, עם הומור ומוגש בתרגום קולח. ומי שרוצה להכיר עוד ילדה-קוסמת וקסומה שלא ממש מוכשרת בקסמים, מוזמן לקרוא את ספרה של נורית זרחי, "אמורי אשיג אטוסה".
הציון: מומלץ מאוד
מאת: אפרים סידון, איור דני קרמן, הוצאת כתר, מגיל 8 ומעלה, 84 שקלים.
הנה כמה שאלות פשוטות בשבילכם - מי הדמות הרעה באגדה "כיפה אדומה?" מי המרשעות ב“סינדרלה?“ ומי מצטיירים כטיפוסים הרעים ב“השועל והעורב", "עמי ותמי“ ו“זהבה ושלושת הדובים?“ נדמה כי את התשובות לשאלות האלה אפשר לענות גם מתוך שינה. הרי כולנו קראנו את האגדות והסיפורים הללו, שבהם הייתה הבחנה ברורה בין הטוב לרע. והנה יש מי שמחליט עתה לערער בלהט על ההבחנה הזאת, ולספר לנו מה באמת התרחש בסיפורים האלה. וכפי שמתריסה המכשפה הפותחת את הספר:
"במשך דורות על גבי דורות/, הורים, סבים, דודים ודודות/, כשהם מספרים לכם אגדות/ הם לא תמיד מדייקים בעובדות//. לכן קמנו אנו, ילדים יקרים/, לקרוא בקול גדול/, ’די לשקרים! /‘שימעו אותנו, את המכשפות והעורבים/, הדובים, האחיות החורגות והזאבים/, והחליטו אתם, ילדים חביבים/, מי הרעים ומי הטובים.“
וכך, בשצף קצף, מתייצב כל אחד מהגיבורים ה“רעים“ ומוסר את גרסתו למה ש“באמת“ התרחש בעלילה, ואף משמיע ביקורת נוקבת (ואפילו מוצדקת לעתים) נגד הדמויות האחרות באגדות, שהקוראים חונכו להתייחס אליהן כדמויות הטובות. למשל הזאב מ“כיפה אדומה, "כועס על אמא של כיפה אדומה, משום שהיא שולחת את בתה לבקר את הסבתא במקום ללכת לבקרה בעצמה.
המכשפה ב“עמי ותמי“ טוענת כי מי שאכזרי בסיפור הזה הם הורי הילדים שנטשו אותם ביער ולא היא, והדובים מ“זהבה ושלושת הדובים“ חושבים שזהבה היא ילדה חצופה ולא מנומסת - "מה מצופה, שנאכל ככה את הדייסה מפה לפה“? הם שואלים. אפרים סידון הטיב לכתוב ודני קרמן הטיב לאייר.
הציון: מומלץ מאוד.
מאת: יאנוש קורצ'אק, תרגום: אורי אורלב, הוצאת כתר, לגיל 10 ומעלה, 92 שקלים.
במלאת 100 שנים להיווסדו של בית היתומים שהקים יאנוש קורצ‘אק ו-70 שנים להירצחו בטרבלינקה, מוציאה "כתר“ מהדורה מחודשת של ספרו היפה, על נסיך בן עשר, יתום מאם, שבתחילת העלילה הוא גם מתייתם מאביו.
בזמן שהיה האב חולה אנוש מתייעצים שרי המלך בנוגע להמשך השלטון בממלכה, שעל פי חוקיה אמור הבן הבכור לקבל לידיו את השלטון. מתיא, בנו היחיד של המלך, שלעגם של השרים לאביו ולו הגיע לאוזניו, מקבל על עצמו את המלוכה ומגלה שעל אף רצונו העז לנקום בשרים על יחסם המשפיל הוא יהיה זקוק לשיתוף הפעולה שלהם, וזו לא תהיה האכזבה הראשונה שיחווה בזמן מלוכתו וגם לא התסכול היחיד. כי כזו היא המציאות, מתעתעת ולא תמיד מתאימה את עצמה לתוכניות ולרגשות.
מומלץ להתחיל את הקריאה בספר המיוחד הזה בהקדמתו של הסופר והמתרגם הנפלא, אורי אורלב, שבה הוא מספר על פגישתו הקצרה והמפתיעה עם יאנוש קורצ‘אק בילדותו.
הציון: מומלץ מאוד
מאת: חנה גולדברג, איור: כריסטינה קדמון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, לגיל 6 ומעלה, 68 שקלים.
אילואיזיה (האם שילוב של המילים אילוז‘ן וטלוויזיה?) מתעוררת מדי יום בשש בבוקר... ומיד מדליקה את הטלוויזיה בקולי קולות. מה שכמובן לא מוצא חן בעיני הוריה - "תכבי, תכבי, אנחנו משתגעים". הם מתחננים לקצת שקט. "אך אילואיזיה לא יכולה, ואין מה לעשות, כי אהבה כזאת איך אפשר לכבות".
אהבה? מדובר בהתמכרות קשה. ומההתמכרות הזאת אילואיזיה צריכה להיגמל, ומהר. לשם כך יצרה חנה גולדברג טוויסט בעלילה (הטלוויזיה התקלקלה) המחייב את היצורונת לפרוץ את דלת אמותיה ולצאת אל אוויר העולם האמיתי. ולא שזה לא מלווה ב“קריז", ואילואיזיה אכן עצבנית מאוד ומיואשת, אבל אז קורה דבר נוסף - היא מוצאת גור כלבים לבן עם עיניים גדולות ועצובות, שמעורר בה חמלה גדולה כלפיו.
משפחתה מחליטה לאמץ אותו ומעניקה לו את השם ספגטי. ומה בנוגע לטלוויזיה? היא תוקנה והושבה למקומה בסלון. ואילואיזיה, האם חזרה להתמכרותה? לא ממש, מה שאי אפשר לומר על ספגטי.
ספר מקסים, שמאויר נהדר בידי כריסטינה קדמון (כפולת העמודים המתארת את אילואיזיה בוהה בקיר שממנו הוסרה הטלוויזיה - יפהפייה).
הציון: מומלץ מאוד.
מאת: ליבי דאון, איור: רחלי שלו, הוצאת כנרת, לגיל 5 ומעלה, 74 שקלים.
"בין הדודים, על גג של בניין/ יש דלת סודית לבית קטן/. וגרה בבית הזה דרקונית/, דרקונית ורוד פוקסיה מאוד גנדרנית“ - כך נפתח ספרה היפה של ליבי דאון, על דרקונית עתירת אקססוריז - מזכרות חינניות שהיא מקבלת מנסיעותיה ברחבי העולם.
ואיך היא נוסעת? בדרך פשוטה מאוד: היא מסובבת טבעת קסמים צבעונית, סופרת עד שלוש, מוציאה לשון ונכנסת לענן של אבק "מנצנץ, ריחני ורוד מתקתק". כך היא מגיעה ממקום למקום, ואין מי שלא זוכר את רגע הגעתה, שהוא לרוב יוצא דופן ומותיר את רישומו על התושבים למשך זמן רב.
למשל כשהגיעה לכפר בהוואי, נחת ישבנה השמנמן של הדרקונית על לוע הר געש וכיבה את האש. ילדי הכפר שניצל מן הלבה הודו לה על כך בפריטה על יוקלילי. כשהגיעה לסהרה, צנחה הדרקונית על גמל, וזה המסכן כל כך נבהל, דהר במהירות ומצא לפתע מעיין במדבר. תושבי המדבר שמחו מאוד והעניקו לה טורבן. גם הנחיתות שלה בהודו, פריז, יפן וברזיל הן אירועים שהתושבים המקומיים זוכרים עד היום, ושבעטיים קיבלה עוד מזכרות ססגוניות, הממלאות את ביתה. סיפור יפה ומאויר נפלא בידי רחלי שלו, שגם מלמד בהומור על מאפייני תרבויות שונות.
סוף הספר מוקדש למילות התודה שנאמרו בארצות שהוזכרו בסיפור, ולהסבר תמציתי מעניין על המזכרות שהדרקונית קיבלה בהן. ויש גם בונוס יצירתי: חמישה עמודים הנושאים את הכותרת "מה דרקונית תלבש היום,“? שהם עמודי גזירה של תלבושות, שעוטים על בובת דרקונית ומעמד מצורפים. הנאה גדולה.
הציון: מומלץ מאוד
תקליטור שירי ילדים מאת שלום חנוך עבודה עברית בע"מ, 79.90 שקל.
שלושה-עשר שירים יפהפיים כונסו במארז המהודר הזה, שהוא כולו מחווה ליצירתו לילדים של שלום חנוך. שלום חנוך (שהלחין את שירי הדיסק, ושלחלק מהם אף כתב את המילים) יחד עם קובי בן-עטר (היוזם והמנהל האמנותי של האלבום) בחרו את מבצעי השירים (יהודה פוליקר, נינט טייב, יוני בלוך, מאיה בלזיצמן, אמילי קרפל, דני סנדרסון, ליבי, שרונה נסטוביץ, בוגי בלאגן, ברי סחרוף, מארש דונדורמה, מירי מסיקה, גידי גוב, רוני אלטר, יוני רכטר ואורן לביא), אשר מגישים עיבודים יפהפיים לשירי ילדים קלאסיים - "מדוע הילד צחק בחלום,“ "נוגה,“ "מכופף הבננות", "האדון הרופא", "לילה של כוכבים", "אמא שלי", "ברלה צא", "לישון לישון", "רוח רוח", "לילה", "אבשלום", "מאיה".
לדיסק מצורף ספרון, שעוצב בידי עדי רפופורט plain, הכולל את מילות השירים לצד ביוגרפיה קצרה שלהם. תענוג לאוזן.
הציון: מומלץ
מאת גלילה רון-פדר-עמית הוצאת מודן. 88 שקל. לגיל 15 ומעלה.
את הביוגרפיה של חיים נחמן ביאליק פותחת גלילה רון-פדר-עמית בשנת 1878, כשהיה כמעט בן שש, וכונה "נחמוני", ומסיימת בפרק כ“ו, עם מותו בשנת 1934. דרך ארוכה, יצירתית ועמוסת תלאות עבר נחמוני, שבתחילת הביוגרפיה מסתתר במקום מחבואו - כוך שמתחת לתנור - שבו הוא יכול למצוץ את אגודל ידו הימנית בלי להיחשף ולספוג סטירה מכאיבה בפניו. וטוב לו בכוך הזה, שם הוא נותן דרור לדמיון שלו ורוקם סיפורי הרפתקאות.
הוריו מתקשים בחייהם ומתקשים להבין את בנם - "מה יהיה עם הילד הזה?", תוהה האב למראה בנו החולמני שנוטה לדבר לעצמו, הבן שלימים יוכר כמשורר הלאומי של מדינת ישראל, "נביא הזעם של העם, האיש שכולם מעריצים ומייחלים למוצא פיו".
הסופרת מגוללת את קורות חייו של ביאליק בפרקים המוקדשים לתקופות משמעותיות בחייו, ומוסיפה בתום כל פרק הרחבה הכוללת את שירי וסיפורי המשורר (בקצרה) הקשורים לתקופה המתוארת בפרק, ביוגרפיות תמציתיות של הדמויות המוזכרות בו, הסברים על המקומות השונים בארץ ובעולם שבהם שהה ומושגים.
לרוב הקריאה בביוגרפיה קולחת והמסופר מתואר באופן אמין ומעניין, אולם לעתים רון-פדר-עמית מותחת מדי את יריעת התיאורים של מחשבותיו, הרהוריו וחרדותיו של ביאליק (בעיקר כשהם נוגעים לתקופת ילדותו), מה שהופך את המסופר לארכני וטרחני.
הציון: מומלץ
כתב ואייר: אמי רובינגר, הוצ' כתר. 68 שקל. לגיל 4 ומעלה.
אמי רובינגר "(פשפש מתלבש,“ "האו עד עשר", "בובי בוא בובי לך", "תזמורת מפלצות הקצב"), מפרסם ספר נוסף לקטנטנים - שירי נונסנס קצרצרים - הכתובים אף הם בהומור האופייני לו. למשל השיר "אריה רעב:“ אריה מסכן ורעב/ לא אכל כבר יומיים/. מחפש מתנדבים טעימים/ לארוחת צהריים", או השיר "גע-גע-גע": "הברווזה קצת השתגעה/ גע-גע-גע/. אין מקום לדאגה/ גע-גע-גע/. היא עוד רגע תירגע“
וגם "מטאטא": "אני ממושמע ולא חצוף/, כל האבק אצלי בפרצוף/, אני המטאטא שאוסף את הלכלוך/ גם אני צריך מילה טובה וחיוך". וזה בדיוק מה שקוראי הספר החביב הזה מקבלים.
הציון: מומלץ מאוד.
מאת: דרין טיילור, איור: אנדריאה פולוק, תרגום: הוצאת דני ספרים. לגיל 5 ומעלה, 79 שקל.
ספר משחק מוצלח המלמד זאטוטים לקרוא שעון, בעזרת שעון מחוגים גדול. הקוראים מצטרפים אל גדעון התנין, שסדר יומו דומה לשלהם - הוא מתעורר בבוקר לצליל השעון המעורר המכוון לשעה ,07:00 אוכל ארוחת בוקר, בשעה 08:00 הוא כבר כמעט מוכן לגן, שאליו הוא מגיע בשעה 09:00.
כל אחת מן הפעילויות הללו, וגם הפעילויות שבהן הוא משתתף בהמשך היום (זמן קריאה בגן, ארוחת צהריים, שיעור מוזיקה וסיום הגן), מוגדרות מבחינת הזמן - שעה עגולה שאותה הקוראים יכולים להציג בשעון בעזרת המחוגים. ההפעלה קלה, הספר עשוי קרטון ונוח לאחיזה והסיפור תמציתי וחביב.
הציון: מומלץ מאוד.
הוצ' בימת קדם, מגיל 10, 30 שקל.
גיליון מס‘ 23 של "הכיוון מזרח,“ כתב עת לספרות, תרבות ואמנות, מוקדש הפעם, ולראשונה מאז יוסד בשנת ,2000 לילדים.
כתב העת, העוסק ברב-תרבותיות ובזהות מזרחית וישראלית, שומר על ייחודיות נושאיו גם בגיליון המקורי הזה, שנערך בידי עמרי הרצוג ובת-שחר גורמזאנו גורפינקל. "היצירות שבחרנו", כותבים העורכים בהקדמה לגיליון, "מספרות על מה שדומה בין כל הילדים בעולם, אבל גם על השונה ביניהם: בצורת הדיבור, בצבע העור, במחשבות שלהם ובסביבתם. אבל המשותף להם, וגם לנו, הוא הרצון לחיות בחברה אכפתית ופתוחה יותר, גם בתוך עצמנו וגם מול השכנים הקרובים והרחוקים שלנו".
הכותבים והמאיירים בגיליון זה התמודדו עם הנושאים הללו באופן יצירתי, ללא שמץ של דידקטיות והתיילדות, והתוצאה בהחלט מרנינה, עתירת דמיון, מסקרנת ומעוררת מחשבה.
הציון: מומלץ מאוד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם