הילד לא משתף אתכם? כך תגרמו לו להפתח
הם חיים לצדכם, אבל בפועל, רחוקים מכם שנות אור. מה אתם באמת יודעים על החוויות שהילדים שלכם עוברים במשך היום? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעודד אותם לשתף ולחלוק
לפעמים הילדים שלנו לא רוצים לשוחח איתנו. השאלות המופנות לילד נענות בתשובות לאקוניות הנעות בין "טוב", ל"בסדר", ואנחנו נאלצים לחלוב את המידע.
אז איך גורמים לילד לשתף? או יותר נכון, לרצות לשתף?
"כדי לשמוע באמת על החוויות של ילדנו, חשוב שלא נסתפק בשאלות כלליות, כמו 'איך היה?', אלא שאלות ספציפיות, המחייבות תשובה אמיתית ולא רק 'בסדר' מנומס", אומרת טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית, מומחית בפסיכולוגיה קלינית של הילד, מאוניברסיטת תל אביב. "שאלות כמו - מה עשית בהפסקה, עם מי שיחקת בחצר, מה למדתם על החג המתקרב וכדומה, יחייבו את הילד להשיב תשובה של ממש ולא להסתפק בתגובה מינימלית.
"התעניינות מועטה מצד ההורים, או הסתפקות ב"בסדר", עלולה להעביר מסר שמעודד מידור בין עולם הבית לעולם בחוץ, והדבר יהפוך להרגל שמנציח את עצמו".
כדי לדעת מה לשאול את הילד, צריך להיות מעורבים באופן מלא בחייו, לדעת מי הם החברים שלו (לפחות בשם), לגלות עניין בתכנים המעניינים אותו. "כשמביאים את הילד למסגרת, כדאי לשהות איתו שם קצת", ממליצה איסרוב. "כך תוכלו לחוש את האווירה, להכיר את הילדים האחרים בשמותיהם, לזהות דברים שעשויים להיות נעימים עבור ילדכם ודברים שאולי מפריעים לו. המידע הזה יכול לשמש אתכם כאשר תרצו לדבר עם הילד על מה שעבר עליו במשך היום.
"כאשר הילד יחוש שאתם מעודכנים במה שנעשה איתו, יהיה לו קל יותר לספר על דברים שקרו. לחילופין, כשהילד חש שההורה מנותק, הוא מניח שההורה בכל מקרה לא יבין ואין טעם לנסות להסביר לו. גם אם ילדכם ממעט לדבר, ברגע שיש לכם קצה חוט לעולמו, נצלו זאת לשיחה סביב הנושא".
ישנם גילאים בהם מציאת קצה חוט שיוביל לחייו של הילד הוא עניין די קשה להשגה. גם אז ממליצה איסרוב לא להרים ידיים. "פנו למורה או לגננת ושאלו אותה על שגרת היום, עם מי הילד אוהב לבלות, ממה הוא נהנה והשתמשו בידע הזה על מנת לפתח עם ילדכם שיחה לאחר מכן".
חשוב מאוד להבין שהשיחה עם הילד צריכה להיות נעימה וזורמת, ולא כמו חקירת משטרה. "אם ילדכם מראה שלא מתחשק לו לשתף, המשיכו לגלות מעורבות ועניין והעבירו מסר שאתם סקרנים ומעוניינים לשמוע מה עובר עליו, אך הסתפקו בזה. ילדכם יוכל לבוא לשתף כשהדבר יהיה נכון עבורו", אומרת איסרוב.
1. כדי שהילד יבין את החשיבות שבשיתוף, הנושא צריך להיות דו צדדי. אל תצפו שהילד ישתף אתכם במה שעובר עליו אם אתם לא טורחים לספר לו מה קורה אתכם. לא מדובר בלספר על כל ישיבה משמימה או מייל מעצבן שקיבלתם, אבל כמה היי-לייטים לאורך היום יגרמו לילד להרגיש שחשוב לכם לשתף אותו, וגם יתנו לו מושג איך נראה העולם שלכם כשהוא בגן.
2. שלבו את השאלות שלכם בפעילות השגרתית – במקום לירות את כולן ברגע שהילד נכנס לאוטו, טפטפו אותן לאורך כל אחר הצהריים. כך למשל, בדרך לגינה שאלו עם מי שיחקת היום, ודברו על כך שאולי תפגשו אותו גם כן,
3. זמן ההשכבה לישון הוא זמן טוב לשיחה רגועה. רגע לפני שהילדים נכנסים למיטה, עשו עם הילדים תרגיל מחשבתי: כל אחד יספר מה הוא מתכנן לעשות מחר, עם מי הוא מתכנן לשחק, איזה מבחן הוא עתיד לעבור וכו'. בלילה הבא, ספרו על מה שהיה, והכינו תוכנית נוספת ליום הבא.
4. פעילות נוספת לפני השינה: לפני שאתם מכסים את הילד בשמיכה, ספרו כל אחד בתורו על רגע השיא של היום, ועל רגע השפל. זה כבר יגרום לדברים החשובים לעלות אל פני השטח ויתרום לאווירת השיתוף.
5. שירים – דרך שירים שהילד מפזם לעצמו אפשר לדעת אילו תכנים הוא לומד באותה תקופה. הצטרפו אליו לשירה והכירו לו שירים נוספים. גם אם אתם לא ממש יודעים את המילים, זה יכול לפתוח פתח לאינטראקציה נעימה.
6. קחו חלק בפעילויות בגן ובבית הספר – התנדבו. גם אם זה אומר להכין עוגה כושית ביום חמישי בערב. הילד ירגיש שאכפת לכם ובנוסף, תוכלו לראות מקרוב מי החברים שלו ואיך הוא מתנהג בטיולים ובשאר הפעילויות החברתיות.
7. התנתקו מהטלפון – אל תנהלו שיחה עם הילד בין סמס אחד לשיחת טלפון עם הבוס. הקדישו לו זמן איכות, בלי הסחות דעות מסביב, וחזקו את ההקשבה.
8. ציורים – נכון שהרבה מהציורים שהילד מביא הביתה הם לא ממש יצירות אמנות, אבל בכל זאת, הילדון השקיע וניסה להיות הכי טוב שאפשר. שבו איתו, ואחרי שתתפעלו מהיצירות, בקשו ממנו לספר מה הוא צייר. כך אולי יוכלו להופיע נושאים שונים שמעסיקים אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם