לישון עכשיו: המדור להורה המותש
מה עושים כשתינוק מסכים להירדם רק עם אמא? איך נלמד אותו להרדם גם עם אבא? ואיך מרדימים פעוט שמתאמן בעמידה על שתיים גם בלילה? יועצת השינה מורן בר טל עונה לשאלותיכם
מורן שלום,
בתי כמעט בת שנתיים. מאז ומתמיד רק אני, אמא שלה, משכיבה אותה לישון בלילה, כולל טקס שינה של אמבטיה, סיפור והרדמה. עובדה זו מאד מגבילה אותי ביציאה בערב מהבית, במפגשים חברתיים ובחזרה לתחביבים בהם נהגתי לעסוק. בעלי מאוד היה רוצה לעזור לי ולקחת חלק אבל הילדה מתנגדת בכל תוקף . איך מערבים את בעלי בטקס השינה? אנחנו מיואשים...
מורן בר טל משיבה:
שאלתך מתייחסת לכוחם של ההרגלים המתקבעים בסדר יומם של ילדינו ולעיתים אכן נראים כבלתי אפשריים לשינוי. הדרך לשינוי מתחילה בהחלפת הרגלים קיימים בחדשים, ולא רק בעקירתם של הקיימים.
המעבר מהיום והכניסה לעולם השינה הוא סוג של פרידה, כאשר בגילאים קטנים יותר נתפסת כסופית, ובגדולים יותר מעוררת פחדים וחרדות. אם בשנתיים האחרונות את הדמות היחידה המעורבת בטקס השינה, הווה אומר שאת היחידה הנותנת לבתך את הבטחון לו היא זקוקה כאשר נכנס הלילה.
הצורך הבסיסי של בתך בביטחון הוענק לה על ידך, ומנקודת מבטה נטרפו פתאום הקלפים.
מספר המלצות להכנסת בעלך לטקס השינה:
1. במשך כל התהליך עלייך לשדר מסר של חיבה לבעלך, לשדר לו שיש על מי לסמוך, שהוא אבא טוב ודואג שתמיד ישמור עליה וכו'. אם כך את חושבת על אבא, הרי גם היא תמיד תוכל לאמץ זאת.
2. כדאי שבעלך יבלה זמן איכות עם הבת בחדרה ובסביבת המיטה. כך היא תוכל לעשות קישור חיובי בין נוכחות אביה לחדר השינה.
3. טקס השינה: בתחילת הדרך ערכו את ובעלך, את טקס השינה ביחד. את תתפסי תפקיד פסיבי כמה שניתן, ובעלך ייקח תפקיד אקטיבי. למשל, תחילה את תהיי נוכחת באמבטיה, אך אט אט תצאי משם עם מסר ברור כי יש על מי לסמוך ואבא יודע לעשות אמבטיה כיפית ונעימה.
ניתן לאמץ משחק "שלהם", רק של אבא והילדה באמבטיה, כזה שיעשה חשק להיכנס לאמבטיה גם מחר. את הספר ניתן להקריא בתוך מיטתה של הילדה (במידת האפשר), או כאשר בעלך יושב לצידה והיא שוכבת.
4. ההרדמה: סביר שכאן תובע מחאה ובתך תרצה אותך לצידה. בתחילת השינוי את יכולה להיות נוכחת בחדר, רחוק עד כמה שניתן ממיטתה, ורק להשרות את בטחונך, כאשר בעלך מוביל את ההרדמה. אט אט התרחקי ממיטתה וצאי מהחדר.
גם בתהליך זה נדרשת התמדה ואסרטיבית, לצד אמפתיה והכלה רגשית של בתך. מחד, אנחנו מתווים שינוי לטובתה, ומאידך אנחנו שם בשביל לתמוך בה.
מורן שלום,
בני בן 9 חודשים. מזה כשבוע ימים למד לעמוד. אנחנו נהנים לראות אותו מתפתח ומתקדם אבל גם די סובלים מכך בטקס ההרדמה. טקס ההרדמה התארך להפליא ויכול להימשך גם חצי שעה, מה שלקח קודם כעשר דקות.
בכל פעם שאני משכיבה אותו, הוא מיד נעמד, מביט אל העולם מחייך ונהנה. אני מתלבטת האם וכיצד להגיב ומה לעשות כדי לקצר את תהליך ההרדמה.
מורן בר טל משיבה:
שאלתך נוגעת לקפיצה בשלב התפתחותי, שמביאה את בנך לאמן את יכולותיו בכל זמן המתאפשר לו .
בנך חווה גילוי חדש ביכולותיו ובגופו, על כן חוזר על הפעולה שוב ושוב. החזרתיות לכשעצמה הינה חיובית ומועילה להתפתחותו.
כיצד להגיב לאימונים הליליים?
ראשית כדאי לא להגיב להיעמדויות החוזרות ונשנות במיטה, ולראות מה ניתן להשיג. אם בסופו של דבר בנך ישים את ראשו על המזרן וירדם ללא התערבותך, הרי רב הרווח על ההפסד ולא כדאי למהר ולגשת אליו.
אם בנך "מקטר", זקוק לעזרה כדי לעבור לישיבה, קורא לך כדי להירדם, הרי שיש לשנות משהו באופן התגובה.
במידה וחזרתך לחדרו נדרשת, ולא הצליח להרגיע עצמו ולחזור לשכיבה, עלייך להחזיר אותו למצב שכיבה, מבלי לדבר, לאמץ מנטרה קבועה שתשמש אותך בעת ההשכבה שבלילות הראשונים יכולה להיות מתישה. משהו בדמות " "עכשיו לילה, X הולך לישון. לילה טוב".
בכל פעם שנעמד וקורא לעזרה, את ניגשת, משכיבה אותו בליווי המנטרה שבחרת, עם נוכחות מינימלית ככל הניתן כדי לא ליצור תמריצים נוספים להביא את אמא לחדר. בלילות הראשונים התהליך יכול לקחת גם 45 דקות אך עם תגובה עקבית, אסרטיבית ו"משעממת" תוכלו להשיג שינוי גם אחרי שלושה לילות.
במקביל כדאי לאפשר לבנך זמן לאימון במהלך היום כדי שיגיע "שבע" מצורך זה לשעות הלילה.
בהצלחה.
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית. מנהלת סניף צפון ברשת עידן ההורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם