הופ, נגמלתי! 6 דרכים להגמל מחיתולים
קיימות שיטות רבות ומשונות לגמילה מחיתולים. מהשיטה שגורסת שאפשר להגמל ביום אחד, עד לזו שמציעה להורים לגמול את הילדים מגיל 0. הנה כמה שיטות גמילה בטווח שבין הביזארי לסטנדרטי. כל מה שנותר לכם הוא לבחור מה מתאים לכם
ועדיין, הורים ואנשי מקצוע רבים עסוקים בשאלה החשובה: מתי הילד בשל להיגמל?
"תהליך הגמילה, היינו, הפרידה מהחיתול והמעבר לאסלה, מהווה שלב בהתפתחות הכללית של הפעוט, בדומה למיומנויות אחרות בהם הילד רוכש עצמאות ושליטה כמו הליכה, דיבור ואכילה" אומר הפסיכולוג הקליני ד"ר ברוך קושניר, מומחה בהנחיית הורים לגמילה מחיתולים וטיפול בבעיות שליטה בסוגרים אצל ילדים.
"למעשה, רוב הילדים נגמלים באופן טבעי בהגיעם לבשלות פיסיולוגית ונפשית המאפשרת זאת. כמו בתהליכי התפתחות אחרים, הילד מחקה את סביבתו וקולט מסרים התנהגותיים באשר לגמילה מהחיתול, ולומד לשלוט בצרכיו. כניסה לא רגועה לתהליך הגמילה מובילה להתנהגות המושתת על פחד, מעכירה את היחסים בין הילד להוריו ועלולה לפגוע בדימוי העצמי שלו" אומר ד"ר קושניר.
מאז נפתלי, הגיבור המתולתל מ"סיר הסירים" שלומד לעשות את צרכיו בשירותים ובסופו של דבר משגר את הקקי לים (לפני העידן האקולוגי) צצו לא מעט שיטות גמילה המתגייסות לעזור לפעוט להיגמל מחיתוליו. הנה כמה מהן:
>>> כל הספרים והקלטות שיעזרו לילד להגמל מחיתולים
סרטון האנימציה שמשווק ד"ר ברוך קושניר הוא מעין 'סיר הסירים' קולנועי חדשני, שמדריך את הפעוטות בתהליך הפרידה מהחיתול ועד המעבר לאסלה. תכני הסרטון מבוססים על ניסיונו של ד"ר קושניר במחקר ובהדרכת הורים בנושא הגמילה מחיתולים ושליטה בסוגרים. הסרטון הוא מעין מחזמר מונפש, רווי הומור, המלווה את יעל, נעמי ודניאל ברגישות, במצבי פרידה מהחיתול וגם בישיבה על האסלה הקסומה.
קושניר מתייחס בסרטון ללבטים, הקשיים והמכשולים שחווים ילדים והוריהם בתהליך הגמילה. בנוסף לסרטון, מצורף גם ספרון שכתב ד"ר קושניר. בחלקו הראשון מוקדש הספרון לשאלות ותשובות בנושא גמילה מחיתולים ובחלק השני - מדריך המפרט צעד אחר צעד כיצד לגמול מחיתולים פעוטות שאינם מגלים עצמאות ונדרשת יוזמה של ההורים להובילם עד לאסלה.
לפרטים נוספים: באתר.
דפנה תייר, יועצת חינוכית התפתחותית ופסיכותרפיסטית המשתייכת לאסכולה הסמכותית, מציגה תפיסה שונה לגמילה מחיתול, המפורטת במדריך שכתבה "היענות לצרכים".
השיטה מבוססת על שני עיקרים:
1. הקדמת גיל הגמילה של הפעוט מהחיתול - לדעת תייר, ראוי לגמול את הפעוט עד גיל שנה וחצי. "החתלה איננה דבר טבעי ומכאן שלא צריך לחכות שהילד יהיה 'בשל' להיגמל מהחיתול" אומרת תייר. "בנו תיאוריות פסיכולוגיות סביב נושא הגמילה מחיתולים שמקורן בשינויים הטכנולוגיים. וזאת טעות.
איך יודעים מתי לגמול?
"הקיצונים גומלים בגיל כמה שבועות או חודשים, אני מציעה לגמול בגיל שנה וחצי כשהתינוק עדיין כחומר ביד היוצר. קצת לפני הגיעו לגיל 'שנתיים הנורא' והמרדני".
2. האחריות הבלעדית לגמילה מוטלת על ההורים - גמילה מחיתולים היא תהליך חינוכי והאחריות לגביו מוטלת על ההורים. ההורים, ולא הילד, מחליטים מתי תתחיל הגמילה וכיצד תתקדם. כלומר, ההורים צריכים להיות בשלים לתהליך ולא הילד".
איך עושים את זה?
"ביום שנקבע על ידי ההורה לתחילת הגמילה מהחיתולים הוא מודיע לילד במלים אלה: 'חמודי, מהיום אין חיתול. רק תחתונים. פיפי או קקי עושים רק בסיר/ באסלה בשירותים'.
"הורדת החיתול היא חד משמעית וטוטלית, גם אם יש קשיים ופספוסים, ויהיו כאלה, לא מחזירים את החיתול, גם לא נוקטים בגישה מבלבלת כמו 'בבית בלי חיתול, בגן עם'. כשהורה יעביר לילד מסר החלטי, הילד יחוש בהחלטיות ויזרום עם ההורה. תפקיד ההורה להנהיג את הילד".
כיצד להגיב כשהילד מפספס?
"על ההורה להיות קשוב לילד ולהכיר את צרכיו בהתאם לשפת הגוף, והקולות שהוא משמיע. בנוסף, עליו ללמוד את לוחות הזמניים של צרכי הילד ולכוון לכך.
"כשהילד מפספס, וזה בהחלט לגיטימי, על ההורה להגיב כפי שרצוי להגיב להתנהגות בלתי רצויה. אין לומר: 'לא נורא לא קרה שום דבר', לא לכעוס או להשפיל את הילד אלא להגיד 'אוי, חבל, תראה מה קרה. בפעם הבאה שיהיה לך פיפי/קקי לך ותעשיה בסיר/באסלה'. אמירה כזאת משדרת לילד שלפיספוסים שלו יש קונוטציה שלילית.
"במקרים בהם ההורה קולט את הפעוט עושה את צרכיו "בזמן אמת", יש לגשת אליו במהירות (אבל לא להפחיד אותו) ולהגיד 'לא חמוד, לא עושים פיפי וקקי במכנסיים. בוא מהר לשירותים/לסיר' ואז להרים אותו ולקחת אותו לשירותים. כשהילד עדיין בבגדיו הרטובים, יש להדגיש באוזניו את אי הנעימות שבדבר".
לפרטים נוספים:באתר.
שיטת הגמילה שפותחה על ידי צמד הפסיכולוגים ד"ר נתן אזרין וד"ר ריצ'ארד פוקס בנות ה-70 זכתה לעדנה ולפופלריות בתוכניתו של מנחה הטלוויזיה ד"ר פיל.
השיטה שנקראת גם שיטת "הבובה המרטיבה", כוללת שימוש בבובה המדגימה לילדים איך עושים פיפי וקקי בשירותים.
אז איך גומלים מחיתולים ביום אחד? עקבו אחרי ההוראות:
מה דרוש? חטיפים, שתייה קלה, מאכלים המכילים מלח, תחתונים, פרסים קטנים, סיר (או ישבנון לשירותים), בובה (רצוי כזאת שיודעת לעשות פיפי), מטלית וחומרי ניקוי.
מה עושים? ביום הגמילה ההורים מקדישים את עצמם לנושא באופן מוחלט (מומלץ לקחת חופש מהעבודה ולמצוא סידור לילדים האחרים, אם יש).
בתום ארוחת הבוקר ההורה והילד הולכים לשחק עם הבובה. ההורה מראה לילד שהבובה לובשת רק תחתונים כי היא כבר 'ילדה גדולה' ולא זקוקה לחיתול. בשלב זה גם הילד עובר ללבוש תחתונים ללא חיתול.
במהלך המשחק הם מאכילים ומשקים את הבובה. כשיש לה פיפי לוקחים אותה לשירותים ומושיבים אותה על האסלה, כשהיא עושה פיפי מוחאים לה כפיים ונותנים לה פרס.
בשלב הבא, ההורה מושיב את הפעוט על האסלה ומעודד אותו לעשות צרכיו בשירותים. אם הוא מצליח, הוא יזכה לקריאות התפעלות ופרס. אפשר גם להציע לו להתקשר לסבא/סבתא או כל דמות משמעותית אחרת כדי לספר לה על הצלחתו.
במשך כל היום ההורה מתיר לילד לאכול ממתקים ומעודד אותו להרבות בשתייה כדי ליצור אצלו צורך תכוף ללכת לשירותים. מדי 15 דקות בודקים האם הבובה צריכה פיפי. לפספוסים של הבובה ושל הפעוט תגובת ההורה צריכה להיות עניינית: "לא עושים פיפי על הרצפה. עושים פיפי רק בשירותים".
ההתגברות על פספוסים תעשה בדרך אינטנסיבית: על ההורה להושיב את הילד על האסלה מספר פעמים ברציפות, כדי לאמן את מוחו לזכור את התהליך, עד שהחיבור בין הצורך לפיפי והליכה לשירותים יהפכו לדבר אוטומטי.
אפשר לגוון גם במשחקים, שירים ופעילויות שונות שקשורות להליכה לשירותים וזריקת החיתול.
ההמלצה הגורפת: לשמור על עקביות גם אם קשה. לא חוזרים לחיתולים אלא ממשיכים עד שהילד נגמל.
הגמילה: על הילד לגלות סימני בשלות. לבד מהיכולות לשלוט בסוגריו, צריך לבחון שלילד יש בשלות רגשית. שהוא יכול לדחות סיפוקים, ולהכיל את התסכול שלו.
אם הילד יודע לפשוט מכנסים ומטפס לאסלה/יושב על הסיר. על פי הבעת פניו על הסיר/אסלה כשהוא עושה את צרכיו אפשר לראות שהילד מודע, וכי הוא קורא קודים חברתיים.
חווית הגמילה צריכה להיות מעודדת ומחזקת את הפעוט כזאת שתעניק לו תחושה של מסוגלות, עצמאות ושליטה. המסר שצריך לעבור מהורה לילד הוא: 'אני סומך עליך, אתה יכול'. תהליך גמילה חיובי ילווה את הילד גם לתחומים אחרים בחיים.
פספוסים: יש לזהות מתי קורים הפספוסים. האם זה קורה רק בבית? האם בגן הילד מצליח להגיע בזמן לשירותים?
אין לנזוף בילד על פיספוסיו או להוכיח אותו בנוסח 'למה עשית לי את זה?', 'אתה מתנהג כמו תינוק'. יש להגיב בצורה עניינית לשקף לו את מה שקרה, לבקש את עזרתו בניקיון, להביא תחתונים נקיים מהארון ועוד.
לפרטים: 03-6023544, 052-7225533.
לריסה גינת, כימאית בהכשרתה, מלווה הורים בגמילה מחיתולים בשיטת "חיתולס".
לריסה מגדלת את בתה, אביגיל בת השנה, ללא חיתולים. "תתפלאו הבית שלנו לא מסריח מפיפי וקקי של תינוקות" היא אומרת.
השיטה נקראת במקור "Elimination Communication" ומספקת את הדרך הטבעית ביותר לתדרוך הרך הנולד בכל מה שקשור ליציאות שלו (שתן וצואה). היא מבוססת ברובה על קשב, או תקשורת וגורסת שתינוקות נולדים עם אינסטיקט לאותת על הצורך שלהם להתפנות. כשלא מקשיבים להם, הם בוכים. ההורים צריכים לזהות את הסימנים ולהגיב בהתאם.
"השאיפה שלי היא שהאחות בבית היולדות תשאל כל אם לאחר הלידה האם לשים לתינוק/ת חיתול. ממש בדומה לשאלה האם היא מניקה או תאכיל מבקבוק", אומרת גינת.
כאשר לא משמרים את האינסטינקט, הוא הולך ומתנוון מגיל שנה והילך, כך שתהליך הגמילה מחיתולים לילדים מעל גיל שנה הוא תהליך מלאכותי, אך לא בלתי אפשרי.
כדי לעזור לתינוק מעל גיל שנה להגמל צריך לקרב אותו כמה שאפשר לתהליך הטבעי. אז איך עושים את זה?
תקשורת ודוגמה אישית - ילדים לומדים על העולם מהתבוננות בהוריהם, כך גם על מיקום ואופן עשיית הצרכים. לכן, ההסבר אודות התהליך צריך להיות מלווה בהדגמה: "לאמא יש פיפי, אמא הולכת לעשות פיפי בשירותים', גם כשאתה תרצה לעשו פיפי נלך לעשות בשירותים". ככל שמדברים על הנושא הילד יפנים את המסר מהר יותר.
פיתוח מודעות - שימוש בטיטולים בעלי כושר ספיגה טוב, מונע למעשה מהילד לקשר את העובדה שפיפי הוא דבר רטוב ולא נעים. בהגיעו לתהליך גמילה, הפעוט אינו מבין מה הבעיה. מבחינתו לחץ בשלפוחית ושחרורו מלווה בתחושת חמימות ותו לא. החזרת המודעות לתהליך הטבעי היא הכרחית. יש לאפשר לילד להסתובב כחצי שעה עד שעה ביום בלי חיתול, בתוספת הסבר ואמירה שאם יחוש לחץ בשלפוחית - עליו להגיד לאמא.
סביר שבתחילת התהליך הילד יפספס כי לא יהיה מודע. בחלוף זמן מה הוא יבין את הקשר ויודיע על רצונו בפיפי. או אז אפשר להגדיל את משך הזמן היומי ללא חיתול.
העברת האחריות אל הילד - אפשרו לילד להיגמל בקצב שלו וסמכו עליו. אט אט האחריות עוברת אל הילד. לא כדאי לשאול אותו כל דקה 'מתוק שלי, יש לך פיפי?".
תיאום ציפיות עם הגננת - שתפו את הגננת וספרו לה שהפעוט מצוי בתהליך גמילה. מומלץ להתחיל את התהליך בבית בסביבה האינטימית של הילד, ורק כשברור שהילד פיתח מודעות מסוימת לגבי צרכיו (לדוגמא: שעתיים ביום ללא חיתול עם התרעות לפני עשיית צרכים ועשייתם בשירותים), אפשר לשלוח את הילד לגן ללא חיתול.
הורדת החיתול בלילה - על מנת לעשות צרכים בלילה, מבחינה פיזיולוגית הגוף אמור 'לצאת' משינה עמוקה. או אז המח מקבל תדר משלפוחית השתן שהגיע הזמן להתרוקן. ברגע שהמודעות של הילד לגבי ההקשר הטבעי בין הלחץ בשלפוחית לבין התוצאה – פיפי, קיימת במהלך היום, סביר שהיא תתקיים גם בלילה.
במקום להעיר אותו מספר פעמים במשך הלילה, העבירו לילד את האחריות לתהליך. לפני השינה אימרו לו שאתם מצפים שיקום לעשות פיפי כשיצטרך ושאתם סומכים עליו שכך יקרה.
לפרטים נוספים: לריסה גינת: 054-6609815, larissa@hituless.co.il.
"שיח הטבע", שהוקמה על ידי חגית כהן, אם לשני ילדים, היא חברה בתחום החיתולים והמוצרים האקולוגים למשפחה, שקמה מתוך רצון לקיים שיח עם הטבע מתוך הקשבה לצרכיו ולצרכינו.
החיתול שמיצרת החברה הוא חיתול בד מודרני כביס בגזרת טיטול. הפריט המוחלף הוא נייר אורז המוצמד לחיתול ומושלך לשירותים.
הגמילה: החתלה אקולוגית מקדימה את תהליך הגמילה. תינוקות המחותלים בחיתולי בד נפרדים מהחיתול עד גיל שנה וחצי.
שימוש בטיטול הרב פעמי גורם לילד להיות מודע לתחושת חוסר הנוחות והרטיבות ולכן מקדם גמילה מוקדמת. הילד מפתח הבנה בדבר הקשר בין עשיית פיפי וקקי לתחושת חוסר הנוחות בגופו. וכך, בגיל שנה- שנה וחצי ילדים מצהירים בקול 'יש לי פיפי/קקי', מה שמעיד על בשלות לגמילה.
לפרטים נוספים: hagit@chitulim.com. 073-7372757, 057-7723323.
לכתבות נוספות בנושא גמילה מחיתולים:
>>> המוצרים השווים שילוו אתכם בדרך אל הגמילה
>>> מדריך לגמילה מחיתולים: איך מתחילים?
>>> כל הספרים והקלטות שיעזרו לפעוט להגמל מחיתולים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם