השיחה האחרונה בגינה: לנפוש עם "עם ישראל"

הצעקה האחרונה. השיחה בגינה. והפעם: לא קל לצאת לנופש כשאתה מוקף בעם של מגעילים, דוחפים וצעקנים. צוות ההורים משחרר קיטור

כרמית ספיר ויץ  | 24/7/2012 14:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
החודש הראשון של החופש הגדול מתקרב אל קצו, והורי הגינה טרם נכנעו לחום. האמא העצבנית התיישבה על ספסל, פשטה רגליים והודיעה: "טוב, אני חייבת הפסקה מהחופש הזה. אני גמורה. כמה בנאדם יכול לסבול בחיים האלה?".

"אני רואה שקשה לך", עשתה האמא הפסיכולוגית שיקוף, בדיוק כמו שלמדה בשנה א' באוניברסיטה.

"יופי ווטסון, עלית על זה לבד?", התרגזה האמא העצבנית ממילא.
כשסוף סוף רוצים לצאת לחופשה, זה הופך לעונש
כשסוף סוף רוצים לצאת לחופשה, זה הופך לעונש יהודה בן יתח

"תירגעי", אמרה הפסיכולוגית, "אני באמת מבינה אותך. לא קל להיות עם הילדים בחופש ארוך שמתחיל אחרי חופש ארוך עוד יותר. הרי בתכלס גם במהלך השנה הם לא ממש לומדים במסגרות שלהם".

"הילדים שלי סבבה", קפצה האמא העצבנית, "אין לי שום בעיה איתם. יש לי בעיה אחרת, אם את כבר מתעניינת. קוראים לה 'עם ישראל'. עם של מגעילים, דוחפים, מסריחים וצעקנים".

לפני שמישהו הספיק להשחיל מילה, העצבנית המשיכה לשטוח את המניפסט הנרגז שלה: "אני מסתכלת סביב ורואה ערמה של אנשים די דוחים. אם הם לא סתם גסי רוח, הם קפוצי תחת ואנטיפתים. כמעט אי אפשר למצוא פה אנשים נורמלים. ואתם יודעים איפה זה הכי בולט?"

"איפה", ניסה אבא של עודד להשתלב במונולוג הטעון.

"אני אגיד לך איפה. בנופשים בבתי מלון. אני עובדת כמו חמור כל השנה, וכשסוף סוף אני רוצה לצאת לחופשה, זה הופך לעונש הכי גדול שיש. זה שחזרנו מבית המלון בחיים זה היה סוג של נס. אני צריכה להגיד ברכת הגומל. רמסו אותנו, חטפו לנו את האוכל מהיד, החלקתי על פחיות של משקאות אנרגיה, הייתי צריכה לישון עם אטב על האף בגלל שהבהמות מהחדר ליד עשו על האש בלילה בחדר והגלאי עשן צפצף בטירוף. להמשיך?".

"תמשיכי", אמר אבא של עודד.

"חוץ מזה, חטפנו קלקול קיבה מהאוכל שלא הספיקו לחטוף לנו מהיד, וחטפנו חררה מזה שאנשים לקחו איתם עציצים של בית המלון הביתה. אה, ועוד לא אמרתי מילה על זה שרוב הישראלים אומרים פעם בשנה את ההגדה, מודים לאל על זה שהוא הוציא אותנו מעבדות אבל טורחים לשמר אותה בכל הזדמנות. ראיתם איך מתייחסים פה לנותני שירות? מתעללים בהם. אם הייתי מלצרית בבית מלון הייתי מורידה למישהו מגש בראש".

"תעשו כמונו", אמרה האמא הפסיכולוגית בעליצות. "קחו את הילדים לבית ספר שדה, ותגידו להם: הנה, הגענו למלון. ממילא הם לא מבדילים. גם פחות כסף וגם

אוכלוסייה הרבה יותר נחמדה. הכל בסיסי וחביב".

"הבנו את הרעיון. אולי לך זה מתאים. לנו פחות", אמר אבא של עודד בביטול.

"אז מה המסקנה?", שאלה הפסיכולוגית.

"המסקנה? לא לצאת מהבית. הבית זה הנופש הכי טוב. לא לבוא במגע עם הגועל הזה", אמרה העצבנית.

"לי דווקא יש מסקנה אחרת", ענה אבא של עודד. "אם אתם שואלים אותי - כל הסיפור של 'העם הנבחר' הוא טעות בזיהוי. כולם פה נורא דומים זה לזה במזרח התיכון. אני מסתכל על תמונות שמתפרסמות בעיתון, והכל מתבהר: בתכלס, ישמעאל זה יצחק משופם. לכו תדעו, בטוח היה שם בלבול".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

השיחה האחרונה בגינה

על מדברים הורים בגינה הציבורית? כרמית ספיר-ויץ מקשיבה ומדווחת על ענייני השעה

לכל הכתבות של השיחה האחרונה בגינה

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

עוד ב''השיחה האחרונה בגינה''

פייסבוק

מדורים