השיחה האחרונה בגינה: קשה להיות אמא
הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והפעם: האם אנחנו מפקירים את ילדנו לטיפולם של אחרים כי אנחנו לא מסוגלים לבלות איתם יותר משעה? אימהות הגן עושות אחת לשניה מצפון
"סליחה", זינקה מהקרוסלה האמא הטרגית בנאום "יש לי חלום בלהות": "את אזרחית מדינת ישראל וברור לך ששני ילדים זה לא מספיק, כי לכי תדעי מה יקרה כשהם ילכו לצבא. הם הרי בסכנה".
"אז מה שאת מציעה זו תוכנית מגירה? להביא ילד אקסטרה למקרה שאחד ייפול?", שאלה המהורהרת בהבעה שמרמזת על החשק שהתעורר בה לחבוט בטרגית באמצעות דלי של קרח בראש.
"סתם שטויות. תתעלמי ממנה", אמרה האמא השיפוטית. "הסיפור האמיתי הוא הפינוק שלנו. העובדה שאנחנו בכלל לא בנויים לגדל ילדים, והכל מופקד בידיים של סוכני משנה. משפחתון בבוקר, צהרון בצהריים, פראיירון בלילה. אנחנו בכלל לא מסוגלות לבלות עם הילדים שלנו יותר משעה. האמת היא שאנחנו כל הזמן חיות בהנחה שמימוש עצמי מגיע רק אם אנחנו עושות הרבה כסף או קריירה. שאין סיכוי שנממש את עצמנו אם רק נגדל ילדים ומשפחה".

"זה, יקירתי, בגלל שאנחנו כל הזמן מאוימות במקומות העבודה", אמרה הטרגית. "ברור לנו שאנחנו, הנשים, אכלנו אותה לגמרי בעידן החדש. מצד אחד מצפים מאיתנו לצאת לעבודה ולדפוק משכורת, לעשות שעות נוספות ולהיות עובדות מצטיינות. מצד שני מצפים שניצמד לתפקיד המסורתי ונהיה אמהות טובות, נשים טובות ועקרות בית מצטיינות. למי בכלל נשאר כוח עם כל כך הרבה משימות?".
" אני דווקא מצאתי דרך מצוינת לפצות את הילדים שלי על אובדן הזמן", אמרה המהורהרת. "זה אולי לא חינוכי, אבל בגלל שהמצפון הורג אותי קניתי להם
" זה באמת נראה לך פיצוי הולם לזה שאת לא מסוגלת לשבת עם הילד שלך חצי שעה בלי לענות ל-20 שיחות מהעבודה?", התרעמה השיפוטית, "נראה לך סביר שאת משחדת אותו כדי להשתיק את המצפון שלך?".
" לא יפה מה שאת אומרת", אמרה המהורהרת. "אני ממש מקפידה לשבת איתם לארוחת ערב, כל יום".
לפני שמישהו הספיק להתפעל, אמרה השיפוטית: "כן, שמענו על ארוחת הערב המפורסמת שלך. נקניקיות במיקרוגל וצ'יפס מופשר. בריאות".