השקעה לעתיד: פעילות גופנית בילדות מונעת מחלות עתידיות
אסתמה, סיבוכי השמנה וסכרת הן מחלות עתידיות שאפשר למנוע, אם עוסקים בפעילות גופנית קבועה מגיל צעיר. הנה כמה סיבות טובות לשלוח את הילד לחוג ספורטיבי ולא לעוד חוג מחשבים
כיום אנו מבינים כי מחלות רבות של הגיל המבוגר מקורן דווקא באורח חיינו בגיל הצעיר. לכן לפעילות גופנית דווקא בגיל הצעיר חשיבות רבה בטיפול ומניעת מחלות עתידיות. אלו מחלות ניתן למנוע כבר בגיל הילדות בעזרת פעילות גופנית סדירה? הנה כמה מצבים שכיחים:
השמנה - לפעילות גופנית חשיבות רבה במניעת השמנה וטיפול בסיבוכיה. פרט להשפעה הברורה על ירידה במשקל או האטת קצב העלייה במשקל, בילדים בעלי עודף משקל העוסקים בפעילות גופנית חל שינוי בהרכב הגוף עם ירידה באחוזי השומן ועליה המסת השריר. גם ללא ירידה משמעותית במשקל, העיסוק בפעילות גופנית יכול למנוע את סיבוכי ההשמנה.
הסינדרום המטבולי - הסינדרום המטבולי מתאר אוסף של גורמי סיכון למחלת לב טרשתית וכולל השמנה, יתר לחץ דם, עליה ברמת הטריגליצרידים וירידה ב- HDL כולסטרול (הכולסטרול ה"טוב") ועמידות לאינסולין (מצב טרום סוכרתי שבו יעילות האינסולין ירודה ולכן הלבלב מפריש כמות גדולה יותר של אינסולין על מנת למנוע את עליית רמת הסוכר בדם). פעילות גופנית היא הטיפול היחיד אשר עשוי לשפר את כל אחד ממרכיבי הסינדרום המטבולי.
פעילות גופנית משפרת את הרגישות לאינסולין ויכולה למנוע התפתחות סוכרת. פעילות גופנית מורידה רמות טריגליצרידים, ומעלה רמות HDL כולסטרול, הכולסטרול הוא בעל ההשפעה המגינה מפני התפתחות מחלת לב טרשתית. פעילות גופנית אף מסייעת לירידה בלחץ הדם בבני נוער הסובלים מיתר לחץ דם.

אסתמה - אסתמה היא מחלת הילדים הכרונית השנייה בשכיחותה. עד לפני מספר שנים נהגו למנוע מילדים הסובלים מאסתמה לבצע פעילות גופנית בשל העובדה שפעילות גופנית עלולה לגרום להתקף אסתמה. כיום אנו יודעים כי בילדים הסובלים מאסתמה ומטופלים כיאות, אין מניעה ואף מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להביא לירידה במספר התקפי האסתמה, לירידה בחומרתם ובמקביל לירידה בצורך בשימוש בתרופות. חשוב לציין כי ספורטאים רבים מהשורה הראשונה בעולם בתחומי ספורט רבים סובלים מאסתמה.
אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) – תפקיד הפעילות הגופנית בבניית מסת עצם בילדים ומתבגרים למניעת אוסטיאופורוזיס במבוגר הופך בשנים האחרונות ברור מאליו. אמנם אוסטיאופורוזיס היא מחלה של הגיל המבוגר, אך עם הבנת מנגנוני בניית חוזק העצם מסתבר כי דווקא בגיל הצעיר ניתן לפעול על מנת למנוע את המחלה וסיבוכיה.
צפיפות העצם הולכת ועולה בשנות החיים הראשונות ומגיעה לשיא בעשור השני והשלישי לחיינו. לאחר מכן עם חלוף השנים צפיפות העצם הולכת ופוחתת והדבר בולט בעיקר
אמנם למרכיב הגנטי חשיבות ראשונה בסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס, אך תזונה נכונה ופעילות גופנית בגיל צעיר יכולים למנוע תחלואה משמעותית הקשורה לאוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר.

תוספת של שיעורי חינוך גופני למערכת השיעורים הקבועה תורמת לשיפור היכולת האקדמית. יכולת זו נמדדת ישירות על ידי ציונים, מבחנים סטנדרטים או בעקיפין על ידי מדדים של ריכוז, זיכרון ומדדי התנהגות. מספר מחקרים בילדי בית ספר הדגימו כי גם במקרים בהם הוסיפו שיעורי חינוך גופני על חשבון שיעורים אחרים, לא הייתה ירידה בציונים באותן מקצועות אשר שעות הלימוד בהם קוצצו.
מחקרי חתך אף מדגימים קשר ישיר בין מידת ההישגים האקדמיים לבין מידת הפעילות הגופנית והכושר הגופני (רמת פעילות גבוהה מלווה הישגים אקדמאיים טובים יותר).
מה משך הפעילות מומלצת לילדים?
קיימות מספר המלצות בנוגע למשך הפעילות הגופנית המומלצת לילדים. לרוב מומלץ לבצע 60 דקות או יותר של פעילות גופנית בינונית – מאומצת ביממה. חשוב לזכור שמדובר בזמן מצטבר של פעילות גופנית הכולל פעילות בשיעורי חינוך גופני, בהפסקות, פעילות בחוגים, פעילות משפחתית ועוד. ילדים אשר אינם מורגלים לבצע פעילות גופנית יעשו זאת בהדרגה עד הגעתם לכמות הפעילות המומלצת.
במקביל לעליה בפעילות גופנית, חשוב לנסות ולהגביל את השעות בהן הילד צופה בטלויזיה, משחק במחשב, או בגיל מבוגר יותר משוחח בטלפון. לאור העובדה כי קיים קשר ישיר בין אורח חיים היושבני (sedentary) לבין השמנה וסיבוכיה, ההמלצה כיום היא לצמצם את כל אלה לכדי מקסימום שעתיים ביום.
לסיכום, קיימות די עדויות כי הגברת הפעילות הגופנית בילדים היא בעלת אפקט מקדם בריאות ומונע מחלות. חינוך הילדים והנוער מוקדם ככל האפשר לאורח חיים בריא ובטוח, לתזונה נכונה ולפעילות גופנית עשוי להפכם למבוגרים פעילים יותר גופנית ולהעניק לילדינו חיים בריאים יותר.
המאמר באדיבות פרופ' דני נמט, מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער, מחלקת ילדים, בי"ח מאיר וחבר "סגל הזהב" של פרוקטר אנד גמבל לאולימפיאדת לונדון 2012.