איך להפסיק לסבול ולהתחיל ליהנות מהחופש הגדול?
בתקופת החופש, הורים רבים מרגישים מחוייבים "למלא את הזמן" ולבלות עם הילדים "זמן איכות", מה שפוגם בחוויה המשותפת. האם הורה טוב הוא מי שדואג מלא את הזמן באטרקציות? או שאפשר להסתכל אחרת על התקופה הכי אינטנסיבית בשנה?
גם הסביבה מקרינה לחץ עצום: בכל מקום מופיעים פרסומים על תערוכות, מופעים ופסטיבלים. אירועים נוצצים ומקומות בילוי מציפים אותנו במגוון אפשרויות מרגשות. המסר הסמוי הוא: "בואו נעזור לכם למלא את הזמן עם הילדים", "בואו נתרום לכם ביצירת זמן איכותי ומהנה עם הילדים". לצד אלה עובר מסר נוסף וברור לפיו "הורה טוב הוא מי שדואג למלא את החופש כראוי".
האם גם אתם מרגישים לפעמים שזה נכון, שעליכם לבלות יותר עם הילדים? לפצות על הזמן האבוד בשל עודף עיסוקים (של שני הצדדים - ילדים והורים)? יש לכם המון ציפיות מעצמכם: להכין את הילד לקראת... לקחת אותו לטיולים... לבלות איתו זמן 'איכות', אך מי הוא המחליט מהו זמן איכות? ועל פי אילו מדדים נזהה האם מדובר ב'איכות' או לא?
מעודף הציפיות נוצר לחץ, שמוליד את המשפטים המוכרים מסוג "החופש הוא סיוט". הרבה מאד הורים מעמיסים על עצמם משימות רבות ומתישות. יחד עם החום הכבד זה אכן יכול להפוך לסיוט.
הרבה הורים חוששים להעביר יום שלם עם הילדים, שכן חלקם כלל לא התנסה בכך ולא מורגל לזה. הרבה אמהות אומרות לי: "הפחד הכי גדול שלי הוא מה יקרה אם אני לא אצליח, אם זה 'ייהרס' ואני אהיה חסרת סבלנות. כל השנה הילדים מחכים לחופש, ואני עלולה לפגוע בהנאה".
כל מה שתואר כאן עד כה מוכר לכם. השאלה היא האם אפשר לחשוב על החופש גם באופן אחר, ולראות בו הזדמנות פז. האם זו רק שאלה של זווית ראיה? לפעמים זה אכן כך – הדרך שבה אנו חושבים על המצב יכולה לשנות אותו מהקצה אל הקצה. הנה כמה דוגמאות:
1. הזדמנות למפגש
בניגוד לימים רגילים בשנה, בחופש אנו נפגשים עם הילדים לאורך זמן, באינטנסיביות. מפחיד לפעמים להיפגש עם כל מצבי הרוח, כל הרצונות וכל התנודות, ומאידך – יש כאן מקום להיפגש עם הילדים במלוא אורכם ורוחבם. זאת יכולה להיות חוויה מעניינת, בעיקר אם ניגש לכך ללא ציפיות גדולות.
חופש לא אמור להיות רק "זמן של הנאה זה מזה",
הזמן המשותף מפגיש בין צרכים ודילמות שצריך ללמוד להתנהל איתן, מדגיש את הצורך לאזן בין צרכים שונים של הילדים ושלכם, אך יש לו חשיבות גדולה בלימוד של להיות ביחד.
2. הזדמנות לשעמום
שעמום הוא הבסיס הטוב ביותר לפיתוח היצירתיות. כאשר ילד אומר "משעמם לי", אין צורך להיבהל. זוהי מתנה שעוזרת לו לפגוש את האפשריות שטמונות בו. אפשר להעלות רעיונות ביחד, אבל אפשר גם לשהות בתוך "הכלום": יום שלם על חוף הים, יום שלם בבית 'סתם'. ליצור יש מאין, ללמוד לחיות באווירה של רוגע במקום במשימתיות היום- יומית. להבין מה יכול לצמוח מתוך ה"כלום", ומה אפשר לעשות בכוחות עצמנו, בלי תיווך של משימות ופעילויות.
3. הזדמנות ליצור יחסים
זמן משותף עם הילדים בבית, מציע אפשרות ללמוד מהי המהות העמוקה של מערכת יחסים. מה קורה כשילד אחד רוצה ללכת למקום אחד והילדה לא מוכנה לבוא? איך יוצרים משא ומתן ואיך מאפשרים חופש לצד גבולות?
הורים מרבים לבטא את הקשיים שהם חווים במהלך החופש בוויסות היחסים בין הילדים. מה שיכול לעזור היא ההבנה שהורות היא תהליך נלמד. החופש יכול להיות בית ספר ליחסים ולהבנה חדשה.
4. הזדמנות ליצירה משותפת
הורים לילדים קטנים (פעוטות וקטנטנים) מודאגים במיוחד מהחופש. אמהות מספרות שהן חוששות לאבד סבלנות. כמו שאמרה אמא אחת "אני לא גננת וגם לא רוצה להיות". היא צודקת שזה לא פשוט, אבל אימוץ דרך ראייה אחרת יכול להפוך את החוויה מכבדה לקלה ואפילו מענגת.
שעמום בהחלט עשוי לפתח יצירתיות, גם אצל הילד וגם אצל ההורה. אפשר להשתמש בה לפעילות יצירתית משותפת. פעילות זו תעניק לנו מלבד הנאה, גם הזדמנות להכיר עולמות נוספים בדמיונו של הילד שלנו, את מה שמעסיק את מחשבותיו. גם הילד יוכל להכיר כך להכיר צדדים נוספים בהוריו, שיאפשרו לו לראות אותם כבני אדם.
הנה כמה רעיונות ליצירה משותפת שיכולים להוות מתנה עבור הורים וילדים גם יחד:
1. זמן בישול משותף - יצירת רשימת קניות, הכנת החומרים, בישול והכנת ארוחה חגיגית.
2. בחימר, בצק או פלסטלינה אפשר לבנות ולפסל יצורים ועולמות דימיוניים.
3. חותכים, מדביקים צובעים קרטונים ריקים וגלילי נייר טואלט ובונים מהם טירת אבירים. אפשר להכניס דמויות מפלסטלינה כחלק ממשחק שנבנה יחדיו.
4. יצירה עם צבעי ידיים על בריסטולים, צביעה וציור על קיר מיוחד בחדר הילדים שאותו נקדיש לציורי הילדים.
5. כתיבת סיפורים במשותף, איורים לסיפור ויצירת ספר אישי בצורה עצמאית.
6. טיול מצולם - יוצאים לטייל עם מצלמה, בוחרים את התמונות היפות ביותר ומדפיסים חוברת צילומים ביתית.
7. הכנת כרטיסיות עם ציורים של הילדים כחלק ממשחק זכרון משפחתי.
כאמא לילדים גדולים יותר, אני כבר יודעת שהפרספקטיבה משתנה כל הזמן. היום, כשהם כבר גדולים, קורה שאני רוצה בקרבתם, להיות איתם, 'להריח' אותם – סתם כך, בלי מטרות גדולות, אבל הם כבר לא ממש בסביבה. כך שכדאי לזכור גם את זה: כשאתם ביחד, זו הזדמנות נהדרת להיות ביחד. התענוג לא נמשך לנצח...
רננה מישורי-צימבליסטה היא מנחת קבוצות הורים במכון אדלר.
מכון אדלר פותח במיוחד לתחילת השנה "קו חם" לטובת הורים לילדי הגן ובית הספר שחוזרים ללימודים. הורים מודאגים שרוצים לקבל תשובות או מידע יוכלו להתקשר בתאריכים: 12, 15, 16 לאוגוסט בין השעות 19:00 – 22:00 למספר – 1-700-700-820 ולקבל מענה לשאלותיהם על ידי מומחי המכון – בחינם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם