איך להתכונן להנקת תינוק שני כבר במהלך ההיריון?
גם אם לא הצלחת להניק בהריון הראשון, עם קצת נחישות וידע מוקדם, תוכלי להניק בהצלחה את הילד השני. הנה כמה טיפים מיועצת הנקה מוסמכת שיעזרו לך להתכונן
חווית ההנקה הראשונה שלך לא הייתה פשוטה כלל וכלל. הפטמות כאבו בזמן ההנקה; כל חיבור של התינוק לשד היה סיוט עבורך; כעבור מספר ימים חווית גודש נוראי בשד; בשלב מסוים החלטת להאכילו בבקבוק וכמות החלב שלך הלכה וירדה. כבר אז אמרת לעצמך שאת והנקה לא הולכים יחד ואת הילד הבא לא תניקי. אין מצב שאת חוזרת על אותו תסריט אימים. אבל הנה שוב צצה לה המשאלה הכמוסה, להניק ואפילו להצליח ליהנות מכך כדי שגם את וגם התינוק החדש תוכלו להפיק את המירב מכך.
לא מעט נשים מתמודדות עם חווית הנקה שגורמת להן לתחושות אכזבה, חוסר אונים ותסכול. הקשיים יכולים להיות הן פיזיים והן נפשיים – התינוק בוכה בכל פעם שהאם מקרבת אותו אל השד או שאינו מתחבר נכון לשד וגורם לכאב במהלך ההנקה ולפציעת הפטמות, הגוף אינו מייצר מספיק חלב והאם נאלצת לשלב תרכובת מזון מלאכותית למרות שהבטיחה לעצמה שהיא תניק הנקה בלעדית. בעיה שכיחה נוספת היא התינוק הנצמד כל היום אל השד, אך אינו שבע ואינו עולה מספיק במשקל.
האם המניקה מאוכזבת מעצמה על שאינה מצליחה למלא את תפקידה הבסיסי כאם. התחושות מתעצמות בביקור בטיפת חלב שם נראה כי "כל האימהות" מניקות בהצלחה, מתפארות בתינוקות מדושני לחיים והיא רק מתפללת שהאחות לא תוכיח אותה שוב על זה שהתינוק לא עולה מספיק במשקל.
כאן המקום גם להזכיר את הסבתא, הדודה, השכנה ממול והחמות שמרגישות דחף בלתי מובן להביע את דעתן ולהעיר הערות בכל הזדמנות: "התינוק שלך אכל מספיק?!"; "הוא בוכה כל הזמן"; "בטח רעב"; "את כל-כך רזה, בטח אין לך מספיק חלב"; "תאכלי בשביל שניים"; "אני נתתי רק פורמולה לילדים שלי והם עלו מצוין במשקל " ועוד.

הנה כמה טיפים:
1. הכנה קדם לידתית להנקה – קריאת ספרים בנושא, גלישה באתרי אינטרנט בהם ניתן לקבל המון מידע שעשוי לעזור לדוגמה: אלו תנוחות הנקה מתאימות לשבועות הראשונים עד לביסוס ההנקה, מהו חיבור אופטימלי של התינוק לשד ומה חשיבותו, ניהול נכון של הנקה במהלך היממה, סימנים להנקה מוצלחת, כיצד ניתן לזהות שהתינוק באמת יונק ולא רק יושב על השד, מתי חשוב לפנות לייעוץ מקצועי ועוד טיפים חשובים.
2. חדר הלידה – לבחור חדר לידה שהוא "ידידותי להנקה", מאפשר ואף מעודד הנקה כבר לאחר הלידה.
3. ערכי בדיקה וברר בבית החולים בו את מחליטה ללדת:
א. האם ישנם חדרי ביות ומהי מדיניות הביות הנהוגה שם – ביות מלא, חלקי, גמיש (באופן רגיל, לאחר הלידה, תינוק מתאשפז במחלקת ילודים והאם במחלקת יולדות).
"ביות" – מלשון בית. פירושו אימא ותינוק המאושפזים יחד ובאופן רצוף לאחר הלידה בחדרים המיועדים לכך במחלקת יולדות. מעבר לכך שבזמן ביות האם לומדת להכיר את תינוקה, להיענות לצרכיו באופן מיידי ובכך לתרום לתחושת ביטחון ורגיעה לתינוק, שניהם מצויים באותה סביבת חיידקים, האם יוצרת נוגדנים בגופה ובמהלך ההנקה מעבירה אותם לתינוקה.
מחקרים מעידים כי ביות מלא תורם להצלחת ההנקה מאחר והשהייה יחד מאפשרת לאם לתרגל הצמדה וחיבור נכון אל השד אשר תמנע מצב של גודש בעתיד, תניע את מנגנון יצור החלב ותאפשר לתינוק לעלות במשקל.
ב. כאשר היולדת בוחרת לשהות בחדר רגיל במחלקה - מה קורה בזמן שהיא ותינוקה מופרדים והיא בכל זאת מעוניינת להניק בלעדית?
ג. האם יש במחלקת יולדות הרצאות בנושא הנקה והאם ניתן לקבל ייעוץ הנקה ראשוני על ידי האחיות במחלקה?

4. יועצת הנקה – הכיני מבעוד מועד מספר טלפון של יועצת הנקה שתוכל להיות לך לעזר בבוא העת, כאשר את משתחררת הביתה.
5. משאבת הנקה חשמלית – הכיני מראש מספרי טלפון של סניפי יד שרה הקרובים לאזור מגורייך, בהם ניתן יהיה לשכור משאבת הנקה חשמלית. מיותר לרכוש משאבת הנקה באופן פרטי.
6. המנעי ממתן מוצצים ובקבוקים לתינוק - בששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה עד לביסוס ההנקה בכדי למנוע בלבול פטמות.
7. האכלה בכפית – בבית החולים, במקרה ואינך מצליחה לחבר את תינוקך לשד לאחר מספר ניסיונות, את יכולה לבצע סחיטה ידנית של השד ולתת את החלב לתינוק באמצעות כפית חד פעמית. (החלב המופיע בימים הראשונים לאחר הלידה קרוי "קולוסטרום").
8. תמיכה של הסביבה הקרובה – נהלי שיחה עם בן הזוג וודאי שגם הוא בעד הנקה, בקשי את תמיכתו המלאה בעניין. מחקרים מעידים כי סיכויי האם להחליט להניק גבוהים פי עשרה, אם בן הזוג שלה תומך בהנקה.
9. תיאום ציפיות – ערכי תיאום ציפיות עם בן הזוג בנוגע לביקורי אורחים לאחר הלידה. החליטו מי הקרובים שיבקרו - ולפרק זמן קצר ביותר. חשוב לדעת כי המבקרים שמגיעים, עם כל רצונם הטוב לשמוח בשמחתכם, עשויים לשהות זמן רב משתכננתם; זמן שבו את אמורה להקדיש להעמקת הקשר (Bonding), עם התינוק שלך, להניח אותו עלייך עור לעור, להתאמן בחיבורו לשד ופשוט להיות אתו, ברגעי חייו הראשונים.

10. העזרי בקרובים – הכיני את עצמך לקבל עזרה מהקרובים אלייך, אם על ידי קבלת ארוחות חמות, ניקיון הבית, העסקת האח הגדול וכדומה.
11. תשומת לב – בהתאם גילו של האח הגדול, מומלץ להכין עבורו הפתעות קטנות במידה ויגלה קינאה לנוכח האם המניקה. ניתן גם לשתף אותו ולהיעזר בו במהלך ההנקה (כמובן בהתאם לגילו) לדוגמה: לבקש שיביא לאימא כוס מים או את הכרית ועוד.
12. תחזוקת הגוף – כמות החלב מושפעת ממצבה הפיזי והרגשי של האם ולכן יש לתחזק את הגוף על ידי מנוחה, שתייה ותזונה שהם חשובים לעין ערוך בתקופת ההנקה.
13. ניתוח קיסרי – אינו אמור להוות מכשול בהצלחת ההנקה אולם יש להתייחס לכמה עניינים:
א. בשל הניתוח, ייתכן וכניסת החלב הבשל תתעכב במקצת בשל השפעה הורמונלית. לא להילחץ שאין חלב..
ב. מגע "עור לעור" עם התינוק לעיתים תכופות, יסייע בהפרשת ההורמונים הלוקחים חלק בייצור ושחרור החלב.
ג. מומלץ להתחיל את תהליך ההנקה כמה שיותר מהר ולחבר את התינוק לשד בהקדם.
ד. במידה ואין אפשרות לחבר את התינוק לשד, שחררי את החלב על ידי סחיטה ידנית או שאיבה.
ה. העזרי באחיות המחלקה למציאת תנוחת הנקה מתאימה ונוחה תוך שימוש בכרית לתמיכה כגון: תנוחה צידית, תנוחת שכיבה.
ו. אל תוותרי על קבלת משככי כאב המותאמים להנקה.
14. לשון קשורה - לפני השחרור מבית החולים זכרי לבקש שרופא ילדים או יועצת הנקה מוסמכת יבדקו האם לתינוק יש "לשון קשורה" ומהי דרגתה. ללשון קשורה השפעה על אופן יניקת התינוק.
שירה נעורים- קורן, היא מיילדת M.N ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC באֶמְבּרִיָא- בית חם ומפנק לנשים בהריון. שדרות רוטשילד 49, תל אביב. 03-5608050.