שלום כיתה ז': על המעבר המלחיץ לחטיבת הביניים
כולם מדברים על העליה לכיתה א', אבל מעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים מלחיץ לא פחות. מה מחכה לילדים העולים לחטיבת הביניים וכיצד ניתן להקל עליהם?
"הזהירו אותי שהלימודים עומדים להיות קשים, הרבה יותר קשים ממה שהכרתי," אומרת קרין דוידסון, שסיימה את שנתה הראשונה בחטיבה ועולה לכיתה ח' בחטיבת הביניים "עלומים" ברמת השרון. "ניסיתי בעיקר לחשוב על הצד המרגש, למשל על הילדים החדשים שאכיר כי לחטיבה מגיעים מכל בתי הספר היסודיים".
ואיך היה בפועל?
"החומר הלימודי היה חדש וזה היה מאוד קשה ומבלבל, אבל בגלל מה שסיפרו לי, לא ציפיתי להשתפר בלימודים. המורים היו הרבה יותר קשוחים והיו הרבה יותר איסורים מאשר ביסודי. למשל, ביסודי היה מותר לנו להגיע לבית הספר עם סוודר חלק מעל התלבושת האחידה ובחטיבת הביניים, מי שלא הגיע עם סמל בית הספר קיבל אזהרה או השעיה. הכל היה מאוד שונה ממה שהכרתי ביסודי, ולמרות שהכרתי בזכות החטיבה חברות מדהימות, הפסדתי גם הרבה חברות טובות שכבר לא לומדות איתי".
"כל שינוי או מעבר הוא לא עניין של מה בכך, גם אצל מבוגרים ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים", מבהירה פנינה פרץ, בעלת תואר בהוראה וחינוך, מנהלת מרכז "יסודות למידה", הנותן מענה להוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה. "אולם, בעוד שלמבוגר יש יכולת לזהות מה עלולים להיות הקשיים שלו במעבר, והוא מכיר את החוזקות והגבולות שלו, לילדים אין את הכלים הללו, ושינויים עבורם הם לא פעם הרבה יותר מורכבים".
לדבריה, הקושי שבמעבר לחטיבת הביניים נובע מכמה סיבות. "ראשית, מדובר במעבר ממסגרת לימודים קטנה לגדולה יותר, מאווירה מוכרת מאוד ובטוחה למשהו שהילד אינו מכיר, במבנה אחר, עם צוות מורים חדש והמון פרצופים זרים בכיתה. יתרה מכך, הילד שהיה הגדול בבית הספר היסודי, מוצא את עצמו שוב קטן בין גדולים. שנית, בחטיבת הביניים הדרישות הלימודיות עולות, הציפיות מאוד גבוהות ועל הילד להסתגל להרבה שינויים בו זמנית. ואם לא די בכך, כל השינוי הזה מתרחש בגיל ההתבגרות, גיל שיש בו הרבה שינויים פיזיים ורגשיים. לא פעם ילד נדרש, ברמה האישית, להעריך את עצמו מחדש. למשל, ילד שבבית הספר היסודי נחשב כמחונן בספורט עלול לגלות בחטיבת הביניים שישנם ילדים עם הישגים טובים יותר וההערכה שלו לגבי היכולות שלו משתנה".
בעוד שאצל ילדי הגן יש סקרנות ורעב
את העזרה הזו ניתן למצוא, בין היתר, בקורסי הכנה לחטיבת הביניים, הנערכים במהלך הקיץ ובתחילת שנת הלימודים. "הרעיון העומד בבסיס ההכנה הוא, כאמור, להקל על המעבר", מבהירה פרץ. "אנחנו מאפשרים לילד להיות פנוי רגשית להתמודדות חברתית ולשינויים שחלים בו, על ידי כך שאנו מקנים לו אסטרטגיות ומיומנויות ללמידה יעילה".
למה הכוונה?
"כאשר לילד יש 'ארגז כלים' שאיתו הוא ניגש לחומר הנלמד בחטיבה, הוא משפר את הישגיו והביטחון העצמי שלו גדל. אבל, בעיקר, כיוון שהוא מיומן מבחינת יכולות לימודיות ויודע לקראת מה הוא הולך, הוא פנוי רגשית לפיתוח ההיבטים החברתיים. ה'צידה הלימודית' והידיעה מה מצופה ממנו בתחילת השנה מאפשרות לו להתמקד בהיבט החברתי אבל לא על חשבון הישגים לימודיים".
"לא עשיתי הכנה מוקדמת", משחזרת קרין, "חוץ משני שיעורים במתמטיקה שבהם הראו לי מה אנחנו הולכים ללמוד בחטיבה. כשהגעתי ללימודים בכיתה ז', זה היה מאוד מבלבל כי זו רמה שונה של חשבון שאינה דומה למה שלמדתי ביסודי. אמנם עשו לנו חזרה על החומר של יסודי למקרה שהכל נשכח בחופש הגדול, אבל פתאום מחלקים את הכיתה לרמות ועורכים מבחני ניפוי - זה היה שוק".
מאז "דנה נמה" מערך הלחצים הלימודיים הולך וגדל מדי שנה, ובחטיבת הביניים הוא עולה מדרגה. "פתאום הילדים נחשפים לנושא ההקבצות", אומרת פרץ. "עליהם להכיל חומר הרבה יותר נרחב ולהתמודד עם עומס חדש. בבית הספר היסודי החומר מוגש לך בצורה יותר ממוקדת, ואילו בחטיבה אתה זקוק ליותר משאבים על מנת להתמודד איתו".
כיצד נעשית איתם ההכנה המוקדמת?
"מדובר בשבוע מרוכז של שעתיים וחצי למידה מדי יום לאחד מהמקצועות העיקריים, היינו, שפה, אנגלית או חשבון. הילדים מחולקים לפי רמות, עד עשרה ילדים בכיתה, והם יכולים להגיע לקורס אחד או לכולם. בכל קורס הילד מקבל כלים ללמידה יעילה - ארגון, תכנון, אסטרטגיות למידה, כלים כיצד לסכם חומר בכמות גדולה וכדומה. בדרך זו, הוא יוצא לדרכו החדשה עם פחות חששות, הוא יותר בטוח בעצמו וזה משפיע על כל המעגלים".
לא חשבתי שאומר זאת, אבל בזמני לא היו הכנות מוקדמות והסתדרנו.
"אנחנו בדור אחר, הרבה יותר מפונק. אנחנו עושים הכנות לפסיכומטרי ולצבא, והכנה כזו מוכיחה את עצמה כמסייעת. ילד שצולח מעבר מסוג כזה יהיה לו הרבה יותר קל".
ה"פינוק" הזה עולה בין 1,200 ל-2,100 שקלים (תלוי בכמות הקורסים) וכל ילד יכול להפיק ממנו תועלת, כך לפחות טוענת פרץ. "גם ילד שאין לו קשיים בלימודים יכול להרוויח מארגז הכלים שהוא מקבל בהכנה. מדובר ביסודות למידה שהם כלי לחיים. ארגון נכון של המחברת משפיע על ארגון נכון של התיק, של החדר וכדומה, זו מתנה לחיים. גם כמנהל אתה צריך לדעת להתארגן, כסטודנט עליך להיערך לבחינה, להגיש עבודה או לדעת כיצד לעבור משפה דבורה לשפה כתובה. הדרישות האקדמיות רק גדלות עם השנים ותפקוד יעיל מגיל צעיר יכול להקל בכל שלב במעגלי החיים".
למשל...
"כאשר ילד מקבל בתחילת סמסטר את לוח המבחנים שלו, אנחנו מלמדים אותו לקחת את מועדי המבחן ולכתוב אותם ביומן כדי לדעת איך להיערך להם לצד העבודות והפעילויות הנוספות שלו. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל יש ילדים שלא רושמים ביומן בגיל הזה בכלל".
מה שלא נשמע טריוויאלי הוא, שילדים יעדיפו במהלך החופש הגדול לתרגל משוואות עם נעלם במקום להיפגש בים עם חברים. "עוד לא נתקלתי בילד שהגיע בכפייה", מחייכת פרץ. "ילדים בעלי מודעות, שחשוב להם להצליח חברתית ולימודית, ושההורים מכוונים אותם למקום הזה, מגיעים בשמחה ובין היתר נהנים מחוויה חברתית. הם פוגשים ילדים נוספים בני גילם, וכאשר הם מסיימים את שתי השעות הלימודיות הם נשארים לשוחח, ונוצרת גם אינטראקציה חברתית מנותקת מהלמידה. הם יודעים מראש שזה משהו מאוד ממוקד, בלי שיעורי בית ולשבוע אחד בלבד, ולכן מוכנים להקריב זמן חופש גדול".
הם לא מתביישים בכך שהם צריכים הכנה?
"נהפוך הוא, הם יודעים לנהל את עצמם נכון והם נערכים לקראת הצפוי, בניגוד לילדים אחרים שייאלצו לעשות הכל במקביל - להתאקלם חברתית ולימודית בו זמנית".
נדבי טיפ טוב לדרך.
"חשוב שההורים ידעו שהכניסה לחטיבת הביניים היא תהליך, ודברים לא תמיד מסתדרים מיד. זו תקופה הדורשת זמן הסתגלות, חשוב לתת לילדים המון תמיכה ולא לחשוב שילד בכיתה ז' יכול לעשות הכל לבד. הכוונה וליווי של הורה בהתאם לאישיות ולצרכים של כל ילד מאוד משמעותית. יש כאלו שרצוי ללחוץ עליהם ויש כאלו שיותר נכון להרפות ולהכיל".
"הכי חשוב לא להתרגש מדברים כמו, למשל, שאחד החברים מפסיק להיות איתך, כי אתה הולך להכיר עוד ילדים", אומרת קרין. "בנוסף, אני ממליצה לא להילחץ מהילדים בכיתה ט', שנראים לפעמים גדולים ומאיימים. עם הזמן מתרגלים לכל השינויים. אצלנו בחטיבת הביניים יש הרבה חבורות, ואני מאוד ממליצה לילדים לא לנסות להיות בחבורה שלא מתאימה להם, לא לנסות להיות מישהו שהם לא. בכיתה ו' היינו יותר מגובשים ככיתה, אבל בכיתה ז' הגיבוש הוא שכבתי ולפעמים הולכים לאיבוד".
את מצטערת שלא עשית הכנה מראש?
"הייתה הכנה קצרה כאשר היינו בכיתה ו', הביאו אותנו לסיור בחטיבה והיועצת באה לספר לנו על השינויים החברתיים והלימודיים. אני חושבת שזה היה עוזר לי לא להילחץ כי ההתחלה מלחיצה נורא. אבל היום אני יכולה להגיד שסך הכל התרגלתי מהר, זה לא כזה מפחיד כמו שזה נראה, ואפילו יש צדדים חיוביים".
למשל?
"בחטיבה מותר להגיע עם כפכפי אצבע ולק, וביסודי לא... ".
עשרה טיפים לקראת הכניסה לחטיבת הביניים:
1. שמרו על קשר רצוף עם סגל ההוראה והעבירו מידע רלוונטי לצוות החינוכי (אבחונים, קשיים חברתיים, קשיים רגשיים, מידע רפואי ועוד).
2. מצאו דרך יעילה שתעזור לילד לזכור מטלות, עבודות, פרויקטים, בחנים ומבחנים כדוגמת תזכורות בפלאפונים, כתיבה על גבי לוח מחיק, כתיבה ביומן וכדומה
3. מצאו מקום מרכזי בחדרו של הילד ותלו בו לוח מחיק, שבו ייכתב סדר היום ויסומנו המטלות שכבר בוצעו.
4. פנו זמן בשבוע לשיחת עם הילד, התעניינו במצבו החברתי, הלימודי והרגשי.
5. הכינו תוכנית שבועית מפורטת, אשר תכלול חלוקת זמן למבחנים, לחברים לפעילויות ופנאי.
6. דאגו לתלות את לוח המבחנים בחדרו של הילד ובמקום מרכזי נוסף בבית, למעקב.
7. שדרו לילד שאתם מאמינים ביכולותיו וסומכים עליו.
8. זכרו שתקופת המעבר היא זמן שנדרש להסתגל לו.
9. גלו עירנות לתנודות במצבי הרוח של הילד וקבלו בהבנה התנהגויות חדשות.
10. דאגו לחבק, לפנק, לתמוך ולהיות זמינים בשבילו.
הטיפים באדיבות פנינה פרץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם