בקטריה בקפטריה: מה באמת מגישים לילדים שלכם במזנוני בית ספר?
קוליפורמים בכמות מדאיגה, עובש, מזון לא מכוסה, זוהמה ועישון סיגריות אגב ערבוב סלט. ככה זה כשלמשרד הבריאות אין כוח אדם, משרד החינוך לא עוסק בתברואה והעיריות לא מתערבות. סדרת בדיקות מעבדה מגלה מה באמת עובר על הסנדוויץ' שהילד שלכם קונה בקיוסק של בית הספר
תחקיר "סופשבוע" בדק כיצד מתנהלות הקפטריות הללו, ועד כמה המזון הנרכש בהן עומד בתנאי תברואה בסיסיים. מעבדת המזון "בקטוכם" - המוסמכת לבצע בדיקות במזון מטעם משרדי הבריאות והחקלאות - בחנה במהלך שנת הלימודים הקודמת כריכים שנמכרו בקפטריות של בתי ספר בשמונה ערים ומועצות מקומיות, ובנוגע למחציתם נקבע כי אינם ראויים למאכל אדם; שיעור החיידקים והקוליפורמים בכריכים אלה הגיע עד לרמה הגבוהה פי 23 מהתקן. באחת הקפטריות עובדת עישנה סיגריה תוך הכנת מזון, למרות איסור מפורש, ובאחרות נראתה זוהמה בכל מקום. במקרים אלה תוצאות המעבדה רק איששו את מה שנראה בשטח.
הניסיון להתחקות אחר הסיבות שהובילו להזנחה הקיימת במזנונים ובקפיטריות בבתי ספר ברחבי הארץ, מוביל לשני הגופים האחראים לפיקוח התברואתי: משרד הבריאות והרשויות המקומיות. משרד הבריאות סובל ממחסור בכוח אדם, מקיים מעט ביקורות וממעט בבדיקות מעבדה למזון המוגש לילדים. גם אלה שכן מתקיימות נעשות בדרך כלל בהתראה הנמסרת לבית הספר מראש, כך שלמפעיל הקפטריה יש די זמן להתכונן. הרשויות המקומיות, מצדן, לא עורכות בדיקות כלשהן עד לשלב שבו התלמידים מתלוננים על הרעלה.
הבדיקות שממצאיהן מופיעים בכתבה נעשו לבקשת אחד הגורמים הבכירים בתחום המזון במוסדות החינוך - רשת שיש לה זיכיונות להפעלת מזנונים בבתי ספר, ולא רק בהם, ברחבי הארץ. הרקע לכך הוא טענת בעלי הרשת לחוסר שוויוניות בין מפעילי הקפטריות, ולצד זה פיקוח לקוי היוצר מוטיבציה נמוכה להשקעה באיכות המזון המוגש לתלמידים.
חשוב להבהיר כי לרשת זו יש אינטרס ברור להיכנס לקיוסקים ולמזנונים נוספים במוסדות חינוך. יחד עם זאת, הפרט הזה לא יכול לכסות על העובדה שבכמה מהמקומות שנבדקו - על ידי מעבדה מוסמכת ולא תלויה - המזון הוגדר "לא ראוי למאכל אדם".
הכללים הקיימים מקשים על היכולת לבקר ולשנות. משרד החינוך, שבסמכותו להתערב כמעט בכל מה שמתרחש בבתי הספר, אינו רשאי לעשות כן כשמדובר בקפטריות. המשרד אינו קובע מי יפעיל את המזנונים וגם לא אחראי להליך הפיקוח עליהם. התלונות הרבות נופלות לפיכך על אוזניים ערלות ואינן מטופלות. בהעדר פיקוח, מזנונים רבים פועלים ללא רישיון עסק. גם במקרים שבהם נמצאו תיקנים במזון הקפטריות המשיכו לפעול כמקודם.
לא רק המצב התברואתי אמור להדאיג את ההורים, אלא גם זהותם של חלק מהאנשים העומדים מאחורי הדלפק. ברשויות מקומיות רבות זוכים אסירים משוחררים להפעיל את הקפטריות, תוצאה של מדיניות שמבקשת בכנות לשקם את האסירים.
הבעיה היא שלא פעם מפעילי מזנונים שלא השתקמו ומורשעים בתוך תקופת עבודתם בביצוע עבירות - ממשיכים לעבוד כרגיל. במקרה אחד מפעיל קפטריה שידל תלמידות לזנות וסיפק להן סמים, אבל גם זה לא הספיק בשביל שיאבד את עבודתו בבית הספר.
ברוב הקפטריות אין היצע מזון מגוון המאפשר חופש בחירה, וברבות מהן נמכרים בעיקר מוצרים שאינם בריאים - בורקס, ממתקים ומשקאות ממותקים ומוגזים הם הפריטים הפופולריים ביותר. לפני שש שנים הגדיר משרד החינוך נהלים האוסרים מכירת משקאות ממותקים ומאכלים שאינם בריאים בחוזר מנכ"ל.
התעלמות בתי הספר, הרשויות המקומיות ומפעילי המזנונים מהנהלים, הביאה לפני כחודש את הממשלה, ביוזמת שר החינוך גדעון סער, לעגן את ההוראות האלו בחקיקה. גורמים שונים פנו לשר סער ולמשרד הבריאות וביקשו להסדיר בחוק גם את סוגיית הפיקוח התברואתי, אולם ניסיונותיהם עלו בתוהו. גם בשנת הלימודים הקרובה לא תוכלו לדעת מה עבר על הסנדוויץ' של הילד שלכם לפני שנכנס אל פיו.
למרבה האירוניה, הנושא שנבחר לככב בשנת הלימודים שהסתיימה לפני חודשיים היה אורח חיים בריא. לא בכדי קבע שר החינוך כי מדובר בסוגיה רבת משמעות ברמה החינוכית והערכית. ביולי 2011 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח בנושא התזונה במערכת החינוך. כמעט רבע מהתלמידים (22.5 אחוז), שנבדקו בין השנים 2010-2008, סבלו מעודף משקל. מסקר שערכה המועצה לצרכנות ב-2008 עולה ש-80 אחוז מפריטי המזון הנמכרים בתיכונים ובחטיבות הביניים הם משמינים ולא בריאים, כאלה שחוזר מנכ"ל משרד החינוך אסר את מכירתם.
החוזר המדובר, שיצא בשנת 2006 בשם "מכירת מזון במוסד חינוכי", קבע כי במכונות המוצבות בשטח בית הספר ניתן יהיה למכור פירות, סלטים וכריכים, אולם לא משקאות ממותקים וממתקים. המזנונים והקיוסקים נדרשו לשנות את התפריט שלהם ולהימנע ממכירת מאכלים מטוגנים ועשירים בשומן כמו צ'יפס, חטיפים מלוחים ובורקס; מזון מעובד כנקניקיות ושניצלים; מזונות עשירים בסוכר כעוגות ועוגיות; ומשקאות ממותקים. דוח מבקר המדינה שהתפרסם ב-2008 קבע כי החוזר אינו נאכף, וכך גם קבע דוח מעקב שפורסם ב-2010.
במשרד החינוך היו נחושים לשנות את המצב. מגוון פעילויות ותוכניות שעסקו בבריאות, בפעילות גופנית ובמודעות תזונתית הציפו בשנה החולפת את הכיתות. אקורד הסיום של מהלך זה התרחש כאמור בחודש שעבר, אז אישרה
החוק קובע כי ספקי המזון לא יוכלו למכור בבתי הספר אוכל שאינו עומד בתנאים שהגדיר שר החינוך להרכב המזון ולערכו התזונתי. אי עמידה בהוראות החוק תגרור קנסות כספיים שינועו בין 1,500 שקלים עבור אי פרסום ערך תזונתי של מוצר ועד 6,000 שקלים עבור מכירת מזון שאסור למכירה. החוק קבע כי לצורך כך ימונו מפקחים מטעם משרד החינוך שסמכויותיהם יוגבלו להיבט התזונתי בלבד. דגימות המזון שיורשו לקחת, כך נקבע, מיועדות לבקרת הערכים התזונתיים ולא התברואתיים. מבחינת משרד החינוך, אפשר למכור בבתי הספר סלטים עתירי חיידקים, כל עוד הם נטולי שומן וסוכרים.
הצעת חוק בנושא הפיקוח על הקפטריות הונחה על שולחן הכנסת לפני שלוש שנים על ידי ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי). זו כללה גם את הפיקוח התברואתי, וקבעה כי הקפטריות יבצעו בדיקות מעבדה מכספן ויצטרכו להציג את האישורים המתאימים כדי להיכנס לבית הספר. אורלב ביקש שהחוק יחול גם על מזנונים הממוקמים ברדיוס של עד קילומטר מבית הספר. לעניין זה חשיבות רבה, כי מזנונים רבים ממוקמים בסמוך לבית הספר ולא בתוכו, כך שאינם כפופים לו, אך בפועל ניזונים כמעט בלעדית מהתלמידים. בחלק מהמקרים, המזנון אמנם נמצא מחוץ לשער בית הספר, אולם דלפק המכירה שלו פונה אל תוך המוסד החינוכי.
משרד החינוך התנגד בזמנו לחוק, אולם החלטת המשרד לאמץ את סוגיית הפיקוח הפיחה תקווה בקרב רבים שהוא ייקח אחריות גם על הסוגיה התברואתית. פניות שנעשו למשרדי החינוך והבריאות ברוח זו לא נענו. הצעת החוק התמקדה בערכים התזונתיים, לא בבשר פיגולים או בהימצאות חרקים במזון. כל מרכיבי הפיקוח התברואתיים שהופיעו בהצעת החוק של ח"כ אורלב הושמטו מהחוק הנוכחי.
בשנים האחרונות, בביקורות שכן נעשו על ידי משרד הבריאות או הרשויות המקומיות, בדרך כלל בעקבות תלונות, התגלו ממצאים מדאיגים. באחד מבתי הספר במרכז הארץ התגלו תיקנים, בבית ספר אחר הבשר נשמר בטמפרטורת החדר ולא בקירור כנדרש.
הרשות המקומית, הנהלת בית הספר וההורים מעדיפים כי מחירי המוצרים הנמכרים במזנון יהיו נמוכים ככל האפשר. בעל המזנון הניגש למכרז, מציע את המחיר הנמוך ביותר שהוא יכול לעמוד בו כדי לשפר את סיכוייו, והפיקוח הקיים - או העדרו - מאפשר לו להשקיע פחות באיכות המזון ובהיגיינה שלו.
בשל כך, גורמים אחרים בתעשייה, שמחויבים לתו תקן מחמיר יותר של איכות, חשים מקופחים. הם עורכים דגימות מעבדה על חשבונם, משקיעים סכומי כסף באיכות המזון הנקנה ובסטריליות של מקום ההכנה וההגשה. מצד שני, הם לא מסוגלים להתחרות במחירים הנמוכים של מוכרי הנקניקיות.
עכשיו הם דורשים כי במסגרת הצעת החוק, יוסיף שר החינוך סעיף המסדיר אלמנט של פיקוח, יחייב לבצע דגימות מזון פעם בחודש או בחודשיים, יקבע תנאי בקרה מסודרים ויגדיר מי יכול למכור מזון בבית הספר ומי לא. על ידי כך, הם מאמינים, יתאפשר פיקוח אפקטיבי שייאלץ את בעלי המזנונים ליישר קו או לחדול מפעילות.
"משרד החינוך סירב להכניס את סוגיית הפיקוח התברואתי לחקיקה, אני יכול לעשות בשר פיגולים ואין פיקוח", אומר גורם בענף שמבקש שלא להזדהות בשמו. "יש קפטריות שבהן הכריכים לא נבדקו עשר שנים במעבדת מזון. מי שמשקיע כסף בבדיקות מעבדה, בסניטריה, בכיסוי של המוצרים בוויטרינה - נאלץ להוציא יותר כסף".
הבדיקות שנעשו לצורך כתבה זו, נערכו במהלך שנת הלימודים הקודמת בשמונה רשויות מקומיות שונות. בכל אחת נבדק מזנון או קיוסק הנמצאים בבית הספר או הצמודים לו באופן אקראי. משרד חקירות ביצע את הליך רכישת הכריכים, תוך תיעוד של הקנייה, ואחריה את ההובלה המהירה בתנאי קירור למעבדה.
ההליך כולו, מרגע ההגעה לבית הספר ועד הבאת הכריך למעבדה, מגובה בתצהיר חתום על ידי עורך דין. דוחות המעבדה נחתמו על ידי ד"ר עדי פלג, מנהלת תחום מיקרוביולוגיה במעבדות "בקטוכם", ועל ידי בודקת נוספת מטעם המעבדה. הדוחות נמסרו לד"ר משה חיימוביץ', מומחה לרפואה ציבורית, לשעבר ראש השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שניתח את הממצאים.
על פי תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים בבתי אוכל), אסור להכין תבשילים, להחזיק או למכור מאכלים המכילים מזון מן החי, לרבות דגים, בשר ועוף, ולמעט נקניק או נקניקיות. כמו כן, התקנות מחייבות הפרדה בין המטבח לבין חדר המכירה ועומדות על כך שהמאכלים יוכנו במטבח. הגשת מזון בלתי עטוף תיעשה בעזרת מכשיר נקי וללא מגע יד. עוד נקבע כי לא יעשן אדם במטבח של בית אוכל ולא בזמן הגשת האוכל. רוב הקפטריות שנבדקו לצורך התחקיר לא עמדו בתנאים אלו.
בדוח פיענוח הבדיקות הבקטריאליות הסביר ד"ר חיימוביץ' כי "המושג הרעלת מזון מתייחס לשני סוגי מחלות המועברות באמצעות מזון: הראשון הוא הרעלת מזון הנגרמת מאכילת מזון המכיל רעלן שנוצר מחיידק מסוים שזיהם את המזון והתפתח בו; הסוג השני נגרם על ידי אכילת מזון שמכיל חיידקים המתפתחים ומתרבים בגוף האדם.
"ספירת החיידקים הכללית היא אחד המדדים החשובים לאיכות המזון", ממשיך ד"ר חיימוביץ'. " היא מושפעת ממצב הניקיון במערכות שבהן מכינים מזון, משמירה על המזון, מהעברת המזון, מטיפול במזון בזמן המכירה (היגיינה אישית של העובדים), מהיגיינה של המקום ומתחזוקה. ספירה כללית של חיידקים במזון נותנת אינדיקציה להימצאותם של חיידקים במנה ומעידה על ניקיונה. ככל שכמות החיידקים גדולה יותר, כך יש סיכוי גדול יותר לקלקול המוצר. התקן מתיר נוכחות כללית של חיידקים ברמה שבין 100 אלף למיליון חיידקים לגרם".
בדוח שהוציא, מסביר ד"ר חיימוביץ' כי "קוליפורמים הם חיידקים שרובם שוכנים דרך קבע במערכת העיכול של בעלי חיים. הקוליפורמים משמשים כמדד למצב ההיגיינה של המוצרים ושל משטחי העבודה. התקן קובע שהרמה הסבירה היא 100 עד 1,000 חיידקים בגרם המוצר".
עוד כתב כי "עובש הוא שם כללי לפטריות המכסות, בדרך כלל, מזונות או משטחים לחים ויוצרות קרום אוורירי העשוי מסיבים דביקים. ניקיון הוא הגורם החשוב ביותר למניעת עובש".
ליקויים: מבנה הקפטריה הנמצאת בתוך מתחם בית הספר נראה מוזנח ומלוכלך מבפנים ומבחוץ. המזון מוגש בידיים חשופות וללא כיסוי ראש, בניגוד לתקנות. במהלך הקנייה לקח העובד את הכסף ששולם לו בידיים חשופות וטיפל במקביל במזון, גם זאת בניגוד לתקנות. כמו כן, לא שטף ידיים בין הפעולות.
טוסטים עם גבינה הוכנו מבעוד מועד והוצגו ללא כיסוי על הדלפק. בדלפק ההגשה מונח מחם מלוכלך מאוד שמסכן את הקונים. על פי תקנות רישוי עסקים למזנון, הוא אינו רשאי להכין תבשילים. למרות זאת, במקום מוגשת שקשוקה. לפי התקנות, במזנון אסור למכור מאכלים המכילים מזון מן החי לרבות בשר.
בשלט התפריט מופיעים המבורגר ושניצל. לפי התקנות על פחי אשפה להיות תמיד מכוסים, אך הפחים במקום נטולי מכסה. בנוסף לזה, נמכרים מאכלים ומשקאות בניגוד להוראות משרד החינוך.
הדגימה: סנדוויץ' סלט ביצים, שהועבר בצידנית בעלת קירור ברכב למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 20,000,000 ב-1 גרם; קוליפורמים- 30,000 ב-1 גרם; סטפילוקוקים אאוראוס - (+) קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם- 40; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': "הספירה הכללית שמצאנו היא פי 20 מעל התקן. גם נוכחות קוליפורמים חריגה הרבה מעל למותר. התוצאות האלה מצביעות על מצב תברואתי ירוד וכי ההיגיינה האישית של העוסקים בהכנת הכריכים אינה תקינה. הכריכים אינם ראויים למאכל אדם ועשויים לסכן את הצרכנים".
מפעיל המזנון: "הקפטריה שלי בסדר גמור, עומדת בכל הסטנדרטים. הכל נקי, מסודר. משרד הבריאות הגיע, העירייה הגיעה, הילדים לא מתלוננים, המנהלת אוכלת, הפועלים מבחוץ באים לאכול".
ליקויים: המזנון נמצא מחוץ למתחם בית הספר. העובדים הכינו את הכריכים בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. העובדים לקחו את הכסף ששולם בידיים חשופות ולאחר מכן טיפלו במזון ולא שטפו ידיים. על פי תקנות רישוי עסקים קיים איסור מוחלט על עישון במטבח של בית האוכל. למרות זאת, בזמן הקנייה, העובדת הסתובבה במטבח ללא כפפות, בסיגריה דולקת בפיה, והמשיכה לעשן אותה גם בעת שהגישה מזון.
על פי תקנות רישוי עסקים למזנון, קיים איסור להכין תבשילים. למרות זאת, במקום מוגשת שקשוקה. לפי התקנות, על פחי האשפה להיות תמיד מכוסים. למרות זאת, הפחים במקום, בשטח ההגשה ובשטח הישיבה, ללא מכסה.
הסלטים והנקניקיות בתוך הדלפקיות אינם מכוסים מפני מזיקים או זיהום. הרטבים אינם נמצאים באזור קירור.
הדגימה: כריך שקשוקה שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 11,000,000 ב-1 גרם; קוליפורמים- 30,000 ב-1 גרם ; סטפילוקוקים אאוראוס -(+) קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם- 170; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': " ספירה כללית פי 11, נוכחות קוליפורמים חריגה ביותר מעל המותר ועובשים מעל המותר. כל אלה מצביעים על מצב תברואתי (של מקום ההכנה) ירוד ועל היגיינה אישית נמוכה של העוסקים בהכנת הכריכים. מקום זה מייצר מזונות שאינם ראויים למאכל אדם ועלולים לסכן את הצורכים מזונות ממקומות אלו".
מפעיל המזנון: "לא היו אצלי אף פעם בעיות. אני 37 שנה משרת את התלמידים, ולא הייתה שום תלונה. משרד הבריאות בודק את הכל אצלנו מבחינה תברואתית, ועושה בדיקות. עוד לא קיבלתי הודעה שאסור למכור תבשילים, אני עובד לפי תכתיבים של בתי הספר, ולפי רשימת כריכים ומחירים".
ליקויים: הקפטריה מופעלת בשטח חיצוני לבית הספר בתוך מבנה מוזנח ומלוכלך מבפנים ומבחוץ, והגישה אליו היא מדרך עפר. פח אשפה פתוח בשטח המזנון מהווה מקור משיכה לחרקים. כלי אוכל רבים על דלפקי המזנון נמצאו ללא מכסים. בתוך הדלפקית מיני מאפה ללא כיסוי ובורקס מוכנים המוחזקים ללא קירור. בנוסף לזה, המזון הוגש בידיים חשופות, ללא כפפות. העובד לקח את הכסף ששולם בידיים חשופות וטיפל במקביל במזון ולא שטף ידיים.
הדגימה: כריך עם סלט ביצים שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 31,000 ב-1 גרם; קוליפורמים-2,200 ב-1 גרם; סטפילוקוקים אאוראוס (+) - קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם - קטן מ-10; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר משה חיימוביץ': " תקין".
מפעיל המזנון: "אני שמח שבדיקת המעבדה הראתה כי המזון שלנו עומד בתקנים התברואתיים המתאימים. העובד במקום יקפיד לשים כפפה במגע עם האוכל, המזון נשמר בקירור בסלטייה, ניקיון המקום מוקפד. אנו משיקים בימים אלה ליין מוצרים שיותאמו לנהלי משרד החינוך".
ליקויים: הקפטריה נמצאת בתוך שטח בית הספר. משטח ההגשה מלוכלך מאוד. התנורים מלוכלכים מאוד ועומדים זה על זה בצורה מסוכנת. במקום מגישים בורקס מוכנים וכריכים עם תוספות רגישות כמו גבינה וביצים המוחזקות בוויטרינה ללא קירור. על גבי התנורים עמד מגש עם בורקס חשוף, ללא כיסוי. על פי תקנות רישוי עסקים למזנון, קיים איסור להכין תבשילים. למרות זאת, במקום מוגשת שקשוקה. המאכלים המוגשים במקום נמכרים בניגוד להוראות משרד החינוך.
העובדים הגישו את המזון בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. העובדים לקחו כסף ששולם בידיים חשופות וטיפלו לאחר מכן במזון בלי ששטפו ידיים. בזמן הבדיקה לא נראו פחי אשפה.
הדגימה: כריך סלט ביצים שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 47,000 ב-1 גרם; קוליפורמים-3,500 ב-1 גרם; סטפילוקוקים אאוראוס (+) - קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם - קטן מ-10; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': " תקין".
מפעיל המזנון: "החוק על מכירת מאפים עדיין לא יצא אל הפועל".
ליקויים: בזמן הביקור היו שני עובדים (גבר ואישה) בדלפק ועוד אישה במטבח. קיים דלפק הגשה שפונה לשטח בית הספר. דלפק חלון ההגשה הוא משטח שיש ועליו דלפקנית זכוכית מקורה. פנים המבנה נראה לא טוב, מוזנח. העובדים הכינו את הכריכים בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. העובדים לקחו את הכסף ששולם בידיים חשופות וטיפלו לאחר מכן במזון ולא שטפו ידיים. קרואסון הונח על הדלפק ללא כל כיסוי. במקום מוגשים משקאות ממותקים ומאפים בניגוד להוראות משרד החינוך.
הדגימה: כריך עם שניצל שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 14,000,000 ב-1 גרם; קוליפורמים- 30,000 ב-1 גרם; שמרים- 9,500; סטפילוקוקים אאוראוס (+) - קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם-170; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': "ספירה כללית פי 14 מהמותר, כמות קוליפורמים שנמצאה חריגה ביותר מעל המותר. כל אלה מצביעים על מצב תברואתי ירוד מאוד, כמו כן מעידים על תנאי היגיינה אישית ירודה של מכיני הסנדוויצ'ים. כריכים עם כמות חיידקים כזו אינם ראויים לאכילה ועלולים לסכן את בריאות הצורכים".
מפעיל המזנון: לא התקבלה תגובה.
ליקויים: פנים המבנה נראה רע, מוזנח, יש קורי עכביש בכמה מקומות. דלת הכניסה למבנה שבורה, מלוכלכת ומוזנחת. הכריך הוגש בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. בורקס מוכנים עם תוספות רגישות כמו גבינה מוחזקים ללא קירור. העובדים לקחו את הכסף ששולם בידיים חשופות וטיפלו לאחר מכן במזון בלי ששטפו ידיים. במקום נמכרים מאפים ומאכלים בניגוד להוראות משרד החינוך.
הדגימה: כריך עם טונה שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית - 23,000,000 ב-1 גרם; קוליפורמים - 30,000 ב-1 גרם; שמרים- 29,000; סטפילוקוקים אאוראוס (+) - קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים ב-1 גרם - קטן מ-100; ליסטריה מונוציטוגנס-שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': "ספירה כללית פי 23 מעל התקן, כמות קוליפורמים חריגה ביותר. כמו כן קיימת נוכחות של שמרים. ממצאי הבדיקה מצביעים על תנאים תברואתיים ירודים, ההיגיינה האישית של העובדים ירודה, המקום מזוהם. הכריך לא ראוי למאכל אדם ועשוי לסכן את בריאות הצרכנים".
מפעיל המזנון: "אני עובד כבר 23 שנים באותה קפטריה ואף פעם לא הייתה תלונה. התלמידים שאכלו כאן יום יום נהיו טייסים ושייטים. משרד החינוך קובע לילדים מה לאכול? הילדים קובעים בעצמם מה הם אוכלים, מה הם שותים. אני אספק לילד מה שהוא רוצה, זה התפקיד שלי. יש משרד בריאות שהוא פעם עד פעמיים בשנה בא לבדוק, גם העירייה באה. אז מה הבעיה?".
ליקויים: יש דלפק הגשה קטנטן מכוסה בסורגים לאורך פתח ההגשה שפונה לשטח בית הספר. פח אשפה מאולתר גלוי היה על הכיסא במרכז הקפטריה. הכריך הוגש בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. העובדים לקחו את הכסף ששולם בידיים חשופות וטיפלו לאחר מכן במזון, בלי ששטפו ידיים.
הדגימה: כריך עם שניצל שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 2,000 ב-1 גרם; קוליפורמים - קטן מ-10 ב-1 גרם; סטפילוקוקים אאוראוס - (+) קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים - קטן מ-10; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': "תקין".
מפעיל המזנון בחר שלא להגיב.
ליקויים: המקום מלוכלך ומוזנח. שטח רחיצת הידיים לקונים והכיור מלוכלכים ומוזנחים מאוד. כל פחי האשפה ללא מכסים, הן בשטח הקפטריה והן בשטח אזור הישיבה. כלי האוכל בכל רחבי המטבח אינם מכוסים וכך גם הסלטים. הכריך הוגש בידיים חשופות, ללא כפפות וללא כיסוי ראש. העובדים לקחו את הכסף ששולם בידיים חשופות וטיפלו לאחר מכן במזון, בלי ששטפו ידיים.
הדגימה: כריך עם ביצה קשה שהועבר בצידנית בעלת קירור למעבדה.
תוצאות: ספירה כללית- 8,100 ב-1 גרם; קוליפורמים - 40 ב-1 גרם ; סטפילוקוקים אאוראוס -(+) קטן מ-50; סלמונלה - שלילי; עובשים - קטן מ-10; ליסטריה מונוציטוגנס - שלילי; אשריכיה קולי - קטן מ-10. שמרים - קטן מ-10.
ד"ר חיימוביץ': " תקין".
מפעיל המזנון: "אנו מקפידים על שימוש במוצרים טריים ועל עמידה בתקנים התברואתיים. מדי יום אנו מגישים אוכל שהוכן באותו יום בלבד. בכוונתו ללמוד את הליקויים שמצאתם, לחדד את הנהלים בפני כל עובדי הקפטריה ולתקן אותם".
רמת הפיקוח על המזון שמוגש בבתי הספר שונה אצל ילדים בגילים נמוכים מאשר בקרב גילים בוגרים יותר. בבתי הספר היסודיים בדרך כלל אין מזנונים או קיוסקים. ברבים מהם יש מערך הזנה, הזוכה לפיקוח הדוק ובקרה תברואתית תכופה. גם על עניין זה נמתחה ביקורת קשה, בשל הפרטת מערך הבקרה, אולם הכללים ברורים מאוד לכולם.
בבתי הספר העל יסודיים מחליפים את מפעל ההזנה או הכריך של אמא המזנונים והקפטריות, ובדרך כלל אין לתלמידים מרחב תמרון: יש זכיין יחיד המוכר להם מזון. בחלק מבתי הספר נאסר על התלמידים לעזוב את מבנה המוסד במהלך יום הלימודים, כך שמרכולתו של מפעיל הקפטריה היא במקרים רבים המקור החיצוני היחיד לארוחות הבוקר והצהריים שלהם, אם לא הביאו איתם מזון מהבית. למרות זאת, תנאי הרישיון של הקפטריות בבתי הספר העל יסודיים זהים לאלה של כל בעל עסק המגיש מזון. הזנת הצעירים אינה זוכה להתייחסות מיוחדת של משרדי הממשלה.
בדיון בוועדה לזכויות הילד הציג זאב פיש, מפקח ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, את אופני הפיקוח גם בבתי ספר שמחוץ למפעל ההזנה. "אנחנו עושים את הפיקוח על הכל, כולל על המזון, על התברואה ועל הסביבה", אמר.
יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין, שאלה אותו אם הפיקוח חל גם על המזנונים ועל הקיוסקים בבתי הספר העל יסודיים, ופיש השיב כי "מזנונים וקיוסקים לא מפוקחים במסגרת הזאת. מזנונים וקיוסקים מפוקחים על ידי חוק רישוי עסקים. על קיוסקים משרד הבריאות אפילו לא נותן אישור, אלא רק הרשות המקומית. מזנונים מפוקחים כמו כל מסעדה".
משרד הבריאות, האחראי לפיקוח לטובת חידוש רישיון העסק, סובל באופן קבוע ממחסור בפקחים, וכמות הבקרות שהוא מבצע נמוכה. גם כך בקרות אלה מתקיימות רק במזנונים ולא בקיוסקים. מאחר שאין הפרדה בפיקוח בין המזנונים בבתי הספר לבין כל מסעדה אחרת בעיר נתונה, לא ברור כמה בקרות מתקיימות בפועל. העניין נתון לשיקול דעתן של הרשויות האחראיות על הפיקוח השוטף, אולם רובן אינן מקצות לכך תקציבים משמעותיים. כך, למשל, בתגובה לדוח מבקר עיריית חיפה בסוגיה זו בשנת 2008, השיבה העירייה כי אין לה כלל תקני פיקוח על המזנונים בבתי הספר. באותה שנה קבע דוח הביקורת של עיריית בת ים כי הרשות כמעט אינה מפקחת על המזנונים.
בשיחות שקיימנו עם מנהלי בתי הספר ומפעילי הקפטריות, התברר שמה שמטריד אותם בעיקר הוא העובדה שנעשתה בדיקה בלי ליידע אותם מראש. "זו לא התנהגות אתית לעשות בדיקות פתע", אמרה מנהלת, ואילו אחד מבעלי הקפטריה הסביר כי "כשיש ביקורת מודיעים לי מראש ואני מתכונן".
אתי בנימין מהנהגת ההורים הארצית מסבירה כי "אין פיקוח כמה פעמים טיגנו באותו שמן, האם מי שעובד שם כובע על הראש, שוטף ידיים, עובד בכפפות. מי שאמור לפקח זה משרד הבריאות והם לא מפקחים".
יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, מוסיף כי "לא צריך להמתין עד שמגיעים למקרים חריגים של אוכל מקולקל, התלמידים זכאים לאוכל נקי וצריך לדאוג לכך".
ח"כ אורלב, שביקש להסדיר את הנושא בחקיקה, אמר ל"סופשבוע" כי "יש הפקרות מוחלטת בכל נושא המזון בבתי הספר. כל רשות מקומית עושה מה שהיא רוצה, כל בעלות עושה מה שהיא רוצה. העניין התברואתי הוא באחריות משרד הבריאות, והמשרד כושל ביכולת הפיקוח והאכיפה, אין לו מספיק פקחים ואין לו יכולת לפקח. האוצר נטרל את יכולת הפיקוח האמיתית בנושא תברואה, ויש רבים שמנצלים זאת היטב".
יו "ר התאגדות מנהלי בתי הספר, אריה לוקר, מוסיף כי "בבתי ספר השייכים לרשויות המקומיות לא דורשים לעשות ביקורת תברואה כדי לקבל את הרישיון בדרך כלל, לא תמיד באים לבדוק".
נושא נוסף שלא זכה להסדרה הוא זהותם של האנשים המפעילים את הקפטריות בבתי הספר. לפני שלוש שנים הורשע גבר שהפעיל מזנון בבית ספר בבית שמש, בשורה של עבירות חמורות. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי במבנה הקפטריה עסקו שתי תלמידות בנות 16 ו-17 בזנות, והלקוחות היו חבריו של האיש. עוד נקבע כי הוא הדיח אותן לשימוש בסמים. מקרה זה זעזע את מערכת החינוך כולה. אלא שבמקרים פחות זוהרים מבחינה תקשורתית לא ננקטות סנקציות נגד בעלי מזנונים העוברים על החוק.
מזנון הפועל באחד מבתי הספר בתל אביב מנוהל על ידי אסיר משוחרר, עבריין סמים, כחלק מהליך השיקום שלו, כבר יותר מ-15 שנה . אלא שבמקום להשתקם, בעל המזנון המשיך להסתבך עם החוק שוב ושוב. למרות גיליון ארוך של מעצרים והרשעות, הוא המשיך להפעיל את המזנון.
בשנת 2010 הורשע האיש בעבירות סמים ולפני כן באחזקת סכין. בנוסף לזה הורשע בעבירות תעבורה חמורות ונידון למאסר בפועל. המזנון עצמו פעל בחלק מהזמן ללא רישיון עסק. בביקורת שערך משרד הבריאות לפני קרוב לעשור, בעקבות תלונות של הורי התלמידים, נמצא שהמזון מקולקל ושהמצב התברואתי במקום חמור. בדוח של העירייה נכתב כי עובדת היותו של בעל המקום משוקם סמים עלולה לסכן את התלמידים, ונכללה בו בקשה לסגירה מיידית של העסק. למרות כל אלו והעובדה שלמקום אין רשיון עסק, המזנון ממשיך לפעול גם כעת.
"סופשבוע" פנה לכמה רשויות מקומיות בשאלה על מדיניותן בנושא. מירושלים, מחולון ומדימונה נמסר כי עבריינים לשעבר אינם מורשים להתמודד במכרזים של העירייה. עיריית נתניה דורשת תעודת יושר מהניגש למכרז, אך לא מעובדי המזנון המועסקים על ידו. באשקלון, ברעננה, באשדוד, בהרצליה ובמקומות נוספים יכולים לגשת למכרז אסירים לשעבר, פרט לעברייני מין.
"בעבר היה הרבה יותר מקובל להעסיק אסירים משוחררים בבתי הספר, בעיקר בתיכונים השייכים לרשויות המקומיות", מסביר גורם בכיר במערכת החינוך. "זה קיים פחות, כי עניין המכרזים מקשה על העיריות. בדרך כלל הסיבה היא לא ניסיון שיקום, אלא קומבינה וסגירת דילים פוליטיים".
"בעיריות רבות אין שום דבר בקריטריונים של המכרז האוסר על אסירים משוחררים להתמודד", אומרת בנימין. "במקרים אחרים הרשויות נותנות להם לפתוח בצמוד לבית הספר, ואז אין בעיה להעביר את העניין הזה". יו"ר התאגדות המנהלים לוקר מוסיף כי "נתקלתי במקרים שבהם ראשי רשויות מסדרים אסירים משוחררים ונותנים להם זכיינות בקפטריות".
משרד הבריאות: המזנונים עובדים בפיקוח העיריות העיריות: רק למשרד הבריאות יש סמכות לסגור עסק
משרד החינוך: "הצעת החוק לפיקוח על איכות המזון תחייב לספק ו/או למכור במסגרת מערכת החינוך מזון העומד בהרכב התזונתי שייקבע על ידי משרדי החינוך והבריאות, לפרסם את ההרכב התזונתי הנמכר או מסופק ולהטיל קנסות על מוכרים וספקים שלא יעמדו בתנאים אלה. הצעת חוק זו נוספת לסעיף הפיקוח התברואתי המצוי בחוק רישוי עסקים ומחויב בפיקוח משרד הבריאות. משרד החינוך מוסמך לאכוף מכירת מזון לא בריא הנמכר במזנונים המצויים בתוך שטח בית הספר בלבד".
משרד הבריאות: "מזנונים בבתי ספר הם עסקים שעובדים ברישוי ופיקוח ישיר ושוטף של הרשויות המקומיות. משרד הבריאות מבצע פיקוח לצורך אישור הבקשה לרישיון לחלק מהעסקים על פי צו רישוי עסקים, בין השאר נבדק בפיקוח זה אם המוצרים הנמכרים תואמים את שאושר ברישיון. במסגרת הפיקוח השוטף במוסדות חינוך נבדקים גם התנאים בקיוסקים ובמזנונים. במידה שנמצאים ליקויים, הגורמים האחראים מתבקשים לתקנם. כל תלונה המתקבלת בלשכת הבריאות המחוזית מטופלת באופן מיידי על ידי מפקחי הלשכה".
עיריית אשדוד: "בשנים האחרונות בחרו רוב בתי הספר לא לקיים מזנון באמצעות זכיין, לאור העובדה כי במקרים של מחלוקת יש קושי בהוצאת הזכיין ממתחם בית הספר. כאשר קיימת ביקורת, היא מגיעה מבית הספר, ואם יש חשד לבעיות תברואה נשלחים פקחי משרד הבריאות לטיפול בבעיה, בדיוק כמו בכל עסק מזון. למשרד הבריאות, שלהם הסמכות וזהו תפקידם, יש את היכולת לסגור עסק שאינו עומד בתנאי חוק הבריאות".
עיריית אשקלון: "על פי חוק רישוי עסקים, הפיקוח על קפטריות ומזנונים הינו באחריות לשכת הבריאות המחוזית-בריאות הסביבה. לשכת הבריאות המחוזית הנה הגורם הממליץ למתן היתר לגורמי רישוי אלה".
עיריית חולון: "לכל המזנונים בחולון יש רישיון, והמזון מוכן בהם בהתאם לתנאי הרישיון. בנוסף, מתקיימת בהם בקרה ויש בדיקות שוטפות. המכרז למזון יצא קודם לחוזר מנכ"ל, ואכן במכרזים החדשים המפרטים שופרו והותאמו לחוזר המנכ"ל. יש ביקורות שוטפות של מנהל החינוך ברשות המקומית בשיתוף ועדי הורים, וכן נערכות בדיקות על ידי האגף לרישוי עסקים ומשרד הבריאות. העירייה מפעילה מנגנון ענישה, הכולל הפסקת עבודת הזכיין במקרים של אי עמידה בהוראות. העדר עבר פלילי הוא תנאי יסודי בחוזה ועל הזוכה במכרז להמציא אישורים על רישום פלילי מכל סוג".
עיריית נתניה: "מדובר בזכיין המחויב בכל אמות המידה המקצועיות והקפדניות, החתום על חוזה שכירות לשנה. בחוזה מתחייב הזכיין לשמור על הניקיון ולהציג לבית הספר תעודת יושר, וכן כל עובדיו מעבירים אישורי משטרה לגבי העדר עבירות מין. החוזה שנחתם עם הזכיין לקראת שנת הלימודים החדשה דורש למכור מוצרים על פי חוזר מנכ"ל, וכך יהיה. לפי מידע שנמסר לנו מהנהלת בית הספר, הודגש כי מעולם לא התקבלה ביקורת מצד התלמידים, המורים או העובדים על תפקוד המזנון. העירייה תבדוק את הטענות המועלות מול הנהלת בית הספר ותפעל לתקן את כל הדרוש תיקון".
עיריית הרצליה: "בכל הקשור לתברואה, אנו מבצעים בדיקות מקצועיות עתיות על פי חוק רישוי עסקים על ידי תברואן. העירייה נוהגת לדרוש במכרזים הרלוונטיים )מזנונים בבתי ספר, שימוש בכיתות וכדומה ( אישור המצהיר כי לזכיין ומועסקיו אין הרשעות בעבירות מין".
עיריית רעננה: "בהמשך לתוצאות הבדיקה של'סופשבוע', הנחה ראש העירייה, נחום חופרי, את מחלקת רישוי עסקים לבצע מיידית ביקורת תברואתית מקיפה בחטיבת ביניים השרון, ובהמשך תבוצע אף בדיקה בכל המזנונים והקפטריות בבתי הספר בעיר, זאת בנוסף לבדיקות התקופתיות הקבועות. עיריית רעננה פועלת על פי חוק, ובכל המכרזים למוסדות חינוך מחויב הזכיין בהצגת אישור משטרתי בדבר העדר מניעה להעסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים".
עיריית ירושלים: "המקרה המדובר ייבדק ויתוקן במידת הצורך. העירייה מעסיקה חברה המבצעת בדיקות תקופתיות בקפטריות בבתי הספר. במידה שנמצא כי מפעיל מזון מפר באופן שיטתי את החוק ו/או את תנאי החוזה, יינקטו נגדו כל הצעדים האפשריים. עיריית ירושלים לא מאפשרת לזכיין בעל עבר פלילי לגשת למכרז".
בעלי המזנונים הקטנים חוששים: מי שירוויח מהגברת הפיקוח הן דווקא הרשתות הגדולות
המודעות ההולכת וגוברת לאורח חיים בריא והדאגה למזון שאוכלים ילדינו, עומדות בבסיס הדרישה להגביר את הפיקוח על המזנונים. רוב הקפטריות בבתי הספר מופעלות על ידי בעלי עסקים קטנים, שלהם זה מקור הפרנסה היחיד. רבים חוששים שאם יוקשחו התנאים, הם לא יהיו מסוגלים לעמוד בדרישות וייאלצו לפנות את מקומם לטובת גורמים חזקים יותר - בעיקר רשתות גדולות.
ח"כ אורלב סבור דווקא שחקיקה מתאימה תקל על בעלי הקפטריות הפרטיות. "אין צורך שהמזנונים עצמם יעשו את בדיקות המעבדה היקרות, צריך להסדיר בחקיקה שמשרד הבריאות מבצע בדיקות מדי תקופה מסוימת, ומי שמקפיד על הכללים וקונה מספקים מתאימים יעבור את הבקרות בהצלחה", הוא אומר.
"אני לא בעד קידום העסקים הקטנים על גב התלמידים, אותי מעניינת בריאותם של הילדים. מי שמסוגל לעמוד בתנאים התברואתיים, ייגש למכרז ויוכל לעבור אותו".
עם זאת, ח"כ אורלב מציע ליצור תנאים מסוימים כדי להגן על אותם מפעילי קפטריות. "המדינה יכולה להגדיר הגבלות, שלפיהן זכיין אחד לא יכול להחזיק יותר מעשרה מזנונים בבתי ספר. כך תהיה תחרות שלא תפגע בבריאות התלמידים".
שמעון אסולין, יו"ר ועד ההורים העירוני בדימונה, אומר: "אצלנו כל בעלי הקפטריות הם אנשים פרטיים, וזו הקפטריה היחידה שלהם, ככה הם מתפרנסים. יכול להיות שאם היינו הולכים לרשת גדולה היינו מוזילים קצת את המחירים, אבל צריך לחשוב גם על האנשים שמפעילים את הקפטריות. ברוב המקרים הם מתפרנסים באופן מכובד, זה עסק שמכניס כסף".
אבנר ביטון, יו"ר ועד ההורים העירוני בבאר שבע, טוען כי "משרד החינוך והעיריות מעדיפים רשתות כי זה מקל על הפיקוח, לא צריך להתמודד אחד אחד עם כל מקום, לצאת למלחמה נגד מישהו שלא עמד בכללים כדי להוציא אותו החוצה. הסכם מול רשת הרבה יותר נוח, כי רשת היא גורם יותר מסודר מאדם פרטי, ואם היא לא עמדה באחת ההוראות אתה מודיע לה שהיא יוצאת מהעסק וזהו".
מנגד, הוא אומר כי "לרשתות ולחברות גדולות זו מערכת בירוקרטית בלי סנטימנט. יש לנו בית ספר בבאר שבע עם הרבה ילדים שמגיעים ממצוקה כלכלית, והאדם שמפעיל את הקפטריה נותן להם מעשר מתוך טוב לב, לא יכול לראות ילד רעב. ברשת היו יכולים לעשות דבר כזה. ככלל, עדיף שהרבה אנשים קטנים יתפרנסו מאשר גוף אחד גדול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם