הגזמולדת: על חגיגות יום הולדת מושקעות
הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והשבוע: יומולדת, חגיגה מטרדת. חבורת ההורים מקטרת
בזמן שההורים של אריאל הסתובבו נרגשים בין חבריו של חתן השמחה, להורי הילדים האחרים לא נותר אלא לשבת ולבהות ביצירות הפאר שלהם מקפצות בעליצות על מתנפחים ומתרוצצות בין המתקנים.
"אני ממש מזועזעת מהדבר הזה", אמרה אמא של נגה. "מה יש, אי אפשר לחגוג יומולדת בחצר האחורית של הבניין עם 'חפש את המטמון'? למה כל הפומפוזיות הזאת?".
"פומפוזיות זו המילה", הנהן אבא של עודד לאות הסכמה, "נראה כאילו לאף אחד אין באמת כוח לחגוג את יום ההולדת של הילדים שלו. אפילו את המאורע הזה, שקורה בדיוק פעם בשנה, אנחנו מפקידים בידיהם של סוכני משנה. כבר אי אפשר לארח כמה ילדים בבית ולעשות להם הפעלות כיפיות? או לצאת איתם לטיול נחמד?".
כבר אי אפשר לארח כמה ילדים בבית ולעשות להם הפעלות כיפיות?
איור: ענת בלזם
"מילא זה", אמר אבא של יאיר בשעמום גלוי, "למה אנחנו צריכים להתייבש פה שעתיים?".
"סליחה?", אמרה אמא של אורי, "מה בדיוק החלופה? להשאיר פה את הילדים וללכת? אני לא מבינה על מה התלונות שלכם. הילדים נהנים ואתם נחים. בעיניי זה רוחב לב והשקעה עצומה בילד".
"איזו השקעה את מזהה פה בדיוק?", התרגז אבא של יאיר, "סתם דרך להיפטר מהמשימה הזאת של לחגוג יום הולדת".
"ממש מגעיל מצדך לדבר ככה", המשיכה אמא של אורי. "אנחנו חגגנו לאורי בדיוק באותה הדרך".
"אני יודע, ואולי
הגיע הזמן לפתוח את זה", אמר אבא של יאיר.
אמא של אורי לא הספיקה לקחת חצי נשימה, והוא אמר: "אתם קמצנים. הזמנתם 30 ילדים והבאתם 30 לחמניות עם נקניקיות ו-30 קרטיבים בדיוק. אפילו עוגה מספיק גדולה כדי לכבד את ההורים של הילדים לא ארגנתם. מה בדיוק חשבתם שההורים יעשו? מה אנחנו, כלבים?".
"אין גבול לחזירות", אמרה אמא של אורי במבט מאשים, ואמא של נגה שלחה מבט של הזדהות. "נכון מאוד", אמרה, "בהחלט יכולתם לחשוב גם עלינו. מה יש, קפה וערגליות כבד עליכם?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם