ראשי » להיות הורים » השיחה האחרונה בגינה

השיחה האחרונה בגינה: נלחמים בהתעללות

הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והשבוע: חבורת ההורים מודאגת מהסטטיסטיקות. האם מספר הילדים הגבוה שסובל מהתעללות מינית הוא סיבה מספיק טובה ללא לשלוח את הילד לישון אצל חבר?

כרמית ספיר ויץ | 28/8/2012 14:54

"מה התוכניות שלכם בימים הקרובים?", שאלה האמא הפסיכולוגית בגינה, בזמן שהבן שלה נגח להנאתו בילד אחר. "שאלה מצוינת", אמרה האמא ההיסטרית. "לכי תדעי מה יקרה".

"יש לי רעיון", אמר אבא של עודד. "אלה חוזרת מחו"ל ביום שני, אז עומרי ועילאי מוזמנים לבוא לישון אצלנו. אתן יודעות, הם נורא רוצים לבלות יחד, שלושת המוסקטרים. החופש לא הספיק להם".

"אהההה", גמגמה האמא ההיסטרית, "אני באמת לא יודעת. יש לנו המון סידורים".

"כן, גם אנחנו בעומס לא רגיל", אמרה האמא הפסיכולוגית.

אבא של עודד שלח מבט בוחן לכיוונן. "תראה", אמרה ההיסטרית, "זה לא אישי. זה לא קשור אליך חס ושלום, אבל אני מעדיפה שעומרי יארח חברים בבית. אני לא אוהבת את זה שהוא ישן במקומות אחרים. זה לא שאני רומזת משהו, אבל אני יותר שקטה כשהוא בבית".

"אני לא מבין על מה את מדברת", אמר אבא של עודד. "את לא סומכת עליי?".

האמא הפסיכולוגית לא יכלה להמשיך לנצור את לשונה ואמרה לו: "אם אני מבינה אותה נכון, היא מרגישה בדיוק כמוני. תסתכל סביבך. יש פה 30 ילדים. על פי הסטטיסטיקה, חלק לא מבוטל מהם עובר התעללות או יעבור בעתיד. מה שהיא אומרת בעצם זה שהיא מעדיפה את הילד שלה מתחת לאף, במקום שבו היא מרגישה באמת בטוחה".

ההיסטרית, שלראשונה זה זמן רב הגיעה חמושה בנתונים, פירטה. "תראה", אמרה , "על פי נתוני משרד הרווחה, בישראל חיים כ-330 אלף ילדים שנמצאים בסכנת אלימות והזנחה. כ-70 אלף מתוכם הם נפגעי התעללות ו-20 אלף הם נפגעי התעללות מינית. 18 אחוזים מתוך הילדים בסיכון הם מתחת לגיל 6 ו-50 אחוזים בטווח הגילים 17-12. הבנת?".

זו הפעם הראשונה שאבא של עודד איבד את ההומור שלו. הא הפנה את הגב, צעק: "עודד, הביתה", ואמר : "אתן צודקות. עדיף שהילדים ינהלו מערכות יחסים וירטואליות. בפעם הבאה שתצעקו עליהם לכבות את המחשב ב-2 בלילה וללכת לישון, תזכרו מי הביאו אותם לשם".

יותר שקטים כשהם בבית. איור: ענת אלזם

לגזור ולשמור: סימנים מחשידים לפגיעה מינית

הילד חווה פחדים שקשורים במגע גופני, ומפגין התנהגות ילדותית והערכה עצמית נמוכה. כמו כן יש לשים לב למיעוט חברים, להימנעות מהשתתפות בשיעורי התעמלות, לידע מיני בלתי רגיל, לנסיגה לשלב התפתחותי מוקדם, לקשיים בהליכה או בישיבה, לבגדים תחתונים מוכתמים וקרועים ולתלונות על כאב באזור איבר המין.

באל"י,

האגודה להגנת הילד, מציעים להאמין לילד ולשמור על קור רוח. יש לאפשר לו לספר מה שהוא רוצה ובקצב שהוא בוחר. באגודה מדגישים לא לכעוס עליו ולהסביר כי האשם הוא רק הפוגע. במקרה של חשד לפגיעה, מדווחים לפקידת הסעד או למשטרה. מומלץ לקבל ייעוץ מאיש מקצוע אובייקטיבי כדי להיות פנוי רגשית לילד.

>>> עוד באותו נושא:לילה ראשון בלי אמא: על שינה אצל חברים