להפר את קשר השתיקה: איך מדברים עם ילדים על מין?
בעידן שבו הילדים חשופים ללא הרף בטלוויזיה ובאתרים באינטרנט למסרים מיניים בוטים ולתפיסה מעוותת של מיניות, להורים יש תפקיד חשוב מאי פעם בחינוך המיני של ילדיהם, ומגיל צעיר בהרבה מבעבר. נבוכים? מתביישים? תתגברו ותתגייסו, אומרים המומחים להורים, כי רק כך אולי תמנעו את האונס הבא
במשפחות רבות היטשטשו כיום הגבולות בין ההורים לילדים וההורים הפכו למעין "חברים של הילדים", אבל מסתבר שבכל הקשור לנושא של חינוך מיני, רבים מהם מרגישים לא נוח לדבר על הנושא עם ילדיהם.
למרות תחושת אי הנוחות הזו, מומחים טוענים שדווקא בעידן האינטרנט ו"האח הגדול", כשהילדים בטוחים שהם כבר יודעים הכל על תורת היחסים, להורים ישנה חשיבות מכרעת בחינוך המיני של ילדיהם: "הורים חייבים לדבר עם הילדים, להרתיע, להצביע על מה שמסוכן ומה לא מסוכן", אומר ד"ר דן שרון, פסיכותרפיסט, סקסולוג ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לעבודה סוציאלית ובבית הספר לרפואה.
"כיום בני נוער חשופים למסרים סביבתיים שגורמים להם לעיוותי תפיסה בכל בקשור למיניות, לתפיסה שמנתקת בין רגש, מין ואינטימיות. הגבולות אצלם מיטשטשים, ישנה יותר חשיפה לסיכונים וחוסר סבלנות לתהליכים. צריך להגיע לסיפוק מידי - זה המסר שהם מקבלים בכל מקום, ולכן להורים יש תפקיד חשוב בתיקון המסרים המעוותים האלה".
"האפשרות להיכנס באופן חופשי לאתרי פורנו גורמת נזק רב", ממשיך ד"ר שרון, "בני הנוער רואים שם דברים לא ריאליים, והצפייה בהם יכולה ליצור מגוון של בעיות - החל מחרדות ביצוע, כי הם לא עומדים ב'סטנדרטים' של הסרט הפורנוגרפי, כל שכן בניסיון הראשון הבתולי שלהם, ועד לתפישה מעוותת של האקט המיני לכשעצמו, כי הסרטים הללו מוצגים ללא שום קשר בין רגש ומיניות. פעמים רבות רואים שם גם מין קבוצתי, לפעמים גם מין שמלווה באלימות, ומכאן הדרך להתלהמות קבוצתית ולאונס היא קצרה. יש איבוד גבולות ועכבות בסרטים האלה".
- ומה לגבי תכניות הריאליטי? "האח הגדול" למשל?
"החשיפה הבוטה לחיים של אחרים מעוותת את כל מושג הפרטיות - אפשר להציץ במה שקורה שם 24 שעות ביממה, וב'אח הגדול' עוברים בקלות מבן זוג אחד לשני. מדובר ב'משחק מלוכלך', העיקר להישאר בתכנית ולהגיע למטרה בכל מחיר, מה שפוגע בתפיסה הערכית של זוגיות, נאמנות ופרטיות".
גם לפרסומות השונות אליהן נחשפים בני הנוער ישנה השפעה על התפיסה המינית של הדור הצעיר. "היום כמעט בכל פרסום יש מיזוג של שני אלמנטים - מין ואלימות", אומר ד"ר שרון.
"מדובר אפילו בפרסום של הדברים הכי טריוויאליים שקשה אפילו להבין מה הקשר בין המוצר למין. ישנן גם כל מיני סדרות מטומטמות על זוגיות שהילדים
"גם לתרבות הברים והמועדונים ישנה השפעה על בני הנוער", ממשיך ד"ר שרון, "גבר ואשה נכנסים לבר, שותים, שניהם נמצאים במצב מנותק לגמרי עם כל מיני חומרים פסיכואקטיביים, הם נכנסים לנוחיות, מקיימים יחסים על הקרש, לפעמים עם קונדום, לפעמים בלי. אחר כך בא קטע של התפכחות, הבחורה אומרת 'מה עשיתי'? ומגישה תלונה על אונס. והבחור יטען שהוא בכלל לא זוכר מי זאת. הדרך להסתבך הרבה יותר קלה".
- ואיך אתה רואה את הפייסבוק?
"בפייסבוק ובאינטרנט הרבה פעמים מדובר בדמויות וירטואליות. אתה יכול לשים איזו תמונה שאתה רוצה, להתחזות למי שאתה רוצה. כפי שראינו, זה יכול גם להוביל לסיטואציות מאוד מסוכנות".
מצד שני, טוען ד"ר שרון, "יש גם משהו חיובי במצב שבו כל המידע נגיש, כי לצעירים יש כיום יותר ידע לגבי דברים הקשורים במיניות. אבל דווקא במצב הזה, שבו הכל נגיש וזמין, צריך להתחיל בגיל צעיר יותר את ההסברה המינית גם בבית וגם במוסדות החינוך, וליצור משקל נגד הסברתי שיתקן את העיוותים. לא מספיק לתת הדרכה על אמצעי מניעה. צריך גם להסביר את כל נושא הסיכונים, העיוותים בתפיסות והסיכונים להסתבכויות".
גם ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג, פסיכיאטר ראשי בלאומית שרותי בריאות, מודע להשפעת הסביבה על התפיסות המיניות של בני הנוער ומדגיש את הצורך בהסברה מינית נכונה. "הצעירים רואים את 'האח הגדול' ולצערנו זה המודל שלהם", הוא אומר.
"הם רואים את הזמינות הזו, של אלה שאתמול נכנסו לבית 'האח הגדול', היום יש להם רומן, ומחר חוזרים לחבר הקודם. באינטרנט, למשל, כל מה שהם צריכים לעשות כדי להיכנס לאתרי סקס זה ללחוץ ולאשר שהם מעל גיל 18. זה גורם לתפיסה מעוותת של מין וגם לתפקודים מעוותים, כי כל מה שהם רואים שם מתבסס על חדירה, מציצה, או אורגיות עם תשעה אנשים.
"נוסיף לכך גם את העובדה שכיום גיל ההתבגרות המינית יורד כמעט בשנה. היום יש ילדות בנות 10 וחצי 11 שמקבלות מחזור, ויש דוגמניות בנות 14-12 שנראות כנשים לכל דבר. העניין הוא ש'מערכת ההפעלה' שלהן היא עדיין של ילדות בנות 14.
"אחת הבעיות הקשות היא ירידה בגיל שבו מתחילים לקיים יחסי מין. אני רואה כבר ילדים בני 14-13 שמקיימים יחסי מין באופן חופשי, אבל הרבה פעמים לא יודעים לעשות 'נעים בגב'. כלומר, מתחילים לקיים יחסי מין כולל חדירה ומין אוראלי, כשאין עדיין כל בשלות ושום הבנה לצורך הרגשי במגע. בגלל כל הסיבות האלה החינוך המיני צריך להתחיל הרבה יותר מוקדם. צריך לדאוג לכך שתהיה התאמה בין התפקוד הנפשי והרגשי לתפקוד הפיזי".
- מאיזה גיל לדעתך צריך ללמד את הילדים את הדברים הללו?
"חינוך מיני לא מתחיל מגיל מסוים, אלא כשהילד עומד על דעתו, כשהוא מבין מה מסבירים לו. זה תלוי מאוד בהתפתחות המינית והרגשית של הילדים. יש, למשל, בנות שצריך להסביר להן כבר בגיל 9 ויש כאלה שרק בגיל 17. מה שחשוב להדגיש הוא שאם ההורים לא יודעים לעשות את זה - שיסתייעו באנשים שכן יודעים לעשות את זה".
- מה בעצם צריך להסביר לילדים?
"אנטומיה, פיזיולוגיה, שזו מערכת שמופעלת ללא לחץ, ללא מתח, שלא חייבים לעשות שום דבר, שעושים רק מה שכיף לעשות. פעמים רבות ילדים לא רוצים לשמוע, ודווקא אלה הם אותם דברים שלא מדברים עליהם. זה יוצר איזשהו קשר של שתיקה - להורים לא נוח לדבר עם הילד ולילד לא נוח לדבר עם ההורה. הילד חושב 'מה כבר ההורה הזה יודע'?', אבל זה לא נכון כמובן, כי לנו יש ניסיון חיים, אנחנו יכולים ללמד, להסביר. צריך לזכור שהסברה מינית מתאימה היא חלק מהורות טובה, כמו שמלמדים ילד לצחצח שיניים, או לאכול עם סכין ומזלג".
- ואם ההורים נבוכים לדבר עם ילדיהם על הנושאים האלה?
"קודם כל להודות בזה שאני נבוך. גם אני הייתי נבוך כשדיברתי עם הילדים שלי על הנושאים הללו, אבל עדיין אמרתי שצריך לדבר על זה".
"כיום מעמד ההורים מאוד התרופף, וכתוצאה מזה אין סמכות, אין גבולות. ההורים רוצים להיות חברים של הילדים," אומרת ד"ר איריס בראון, סקסולוגית, בעלת קליניקה ליעוץ זוגי ומיני.
"ילדים כיום הם משועממים, מעט מאוד מהם חברים בתנועות נוער, ואת ההדרכות המיניות שלהם הם חווים בדרך כלל או מחברים, או מערוצי האינטרנט הפתוחים לכל. יתרה מכך, רוב ההורים לא נותנים להם שום הדרכה וסומכים על מערכת החינוך. אבל מה שיש בבית ספר זה לחלוטין לא מספיק, כי לשבת בכיתה עם 20 ילדים זה לא כמו לשבת עם אבא ואבא.
"החדשות, תכניות הפריים טיים, סרטים - כולם רוויים במין ובאלימות שלא ראויים לצפייה, אבל הילדים כן צופים, וההורים בוחרים להתעלם. לא חסרות להורים הזדמנויות לדבר על הנושאים הללו עם הילדים - למשל כשמדברים בטלוויזיה על אונס אפשר להעלות את הנושא - מה זה אנס? האם מותר לגעת בגוף של אישה? חובת ההורים גם לקנות לילדים ספרים על מיניות. יש ספרות נפלאה בנושא, ואפשר להתאים את הספרות לגיל הילדים ולדבר על זה".
- מתי הכי נכון לדעתך להתחיל את ההדרכה?
"אני טוענת שהדרכה מינית מתחילה בגיל 4-3, כי חלק מהילדות מאוננות כבר בגיל 4. יש למשל, סרט אנימציה מצוין בנושא בשם 'ילד בא מאהבה'. יושבים, צופים ביחד, מסבירים לילד איך בא תינוק לעולם. באותה הזדמנות מסבירים לילד למי מותר לגעת ובמה, למי אסור. פעמים רבות ילדים נוגעים באברי מין שלהם וההורים גוערים בהם - 'פוי, זה אסור, זה מלוכלך' - וגם זו טעות, כי ככה הם מסדרים לי פציינטית לעתיד שלעולם לא תהיה לה אורגזמה. צריך להסביר לילדים שמותר להם לגעת בגוף שלהם, אבל בחדרם הפרטי ולא בפרהסיה. צריך גם להסביר להם שאם מישהו נותן להם יד בגינה, בשום אופן לא ללכת איתו, כי כיום אנחנו חשופים להרבה פדופילים. צריך להסביר שלא נותנים אמון בכל אחד, אבל להסביר זאת בצורה מאוזנת".
- ומי עדיף שידבר עם הילדים בנושא? האם או האב?
"בגיל ההתבגרות, 12-11, עדיף לדעתי שהשיחה תעשה דווקא בין אבא לבן, ובין אמא לבת. אם ההורים לא יודעים איך לעשות את זה, שיקבלו הדרכה מסקסולוג. זה לא פחות חשוב מלקנות לילד בגד ממותג או לשלוח לעוד חוג.
"לבנים, למשל, חשוב להסביר שאיבר המין חווה גדילה. חלק מהקשיים בגיל זה נובעים מנושא הגודל, כי הילד חושב שמה שיש לו בין הרגליים זה 'גזר גמדי' לעומת מה שהוא רואה באינטרנט. כמו כן צריך להסביר שאם יש פליטת זרע בחלום, זה טבעי ובסדר, לנהל שיחות של מה כן ומה לא. להסביר כמה חשוב לקיים יחסי מין מתוך אהבה ולא מתוך לחץ חברתי. חשוב להסביר שצריך לכבד נשים, שאם בחורה אומרת 'לא', אז זה לא, להבהיר שסקס זה דבר מכובד, שסקס עושים בצורה מוגנת, ובגיל הנכון אבא גם יכול לשים קונדומים במגירה של הבן כדי שיהיו לו לשעת הצורך".
- ומה אמא צריכה להסביר לבתה?
"את הנושא של המחזור החודשי, איך אפשר להיכנס להיריון. אם אנחנו ההורים נדבר באופן בריא ונכון, הילדים לא יהפכו את זה למשהו זול וסוטה. בשום אופן לא להפוך את הנושא למשהו חשאי וסודי, אלא להיפך. זה יוצר גישה בריאה אצל הילד וגם נותן הזדמנות לדבר עם ההורים. אולי זה גם יציל את כל הבנות שנאנסות, כשהאחרונה שיודעת זו אמא שלהן, כי הבת התביישה לדבר עם אמה על נושאים כאלה. רצוי מאוד גם שכשאמא רואה שלילדה יש חבר, היא תלך איתה לגניקולוג ותסביר שדברים יכולים לקרות וכדאי להיזהר, כדי לא לעבור הפלות מיותרות".
- ומה לעשות אם הילדים מסרבים לשתף פעולה?
"לפחות לשים להם בצד המיטה ספרים בנושא, אולי יהיה להם יותר נוח לקרוא את זה בספרים. הבעיה היא שבארץ אין להורים הדרכה בנושא של חינוך מיני", מדגישה ד"ר בראון.
"במערכת החינוך מדברים עם הילדים, אבל לא עושים שום דבר עם ההורים. אני חושבת שצריכה להיות הדרכה הורית בנושא, שחלקה גם תמומן על ידי הרשויות המקומיות. זה יגביר את הערנות של ההורים כלפי ילדיהם, זה יצמצם את האלימות המינית, יהיו פחות מקרי אונס, ימנעו הרבה אסונות. אני טוענת שזה גם יצמצם את צריכת האלכוהול בקרב הנוער. מסתבר שהרבה מבני הנוער לא מתפקדים מינית ללא אלכוהול, שנותן להם תחושה אשלייתית של ביטחון עצמי. אבל הם לא יודעים שאלכוהול גם יכול לגרום לאימפוטנציה, כי לא מדברים איתם על זה".
"לדעתנו כבר בגן הגננות צריכות ליצוק תכנים של חינוך מיני, כמובן לא אותם תכנים של בית הספר, אבל כן לדבר על סוגי משפחות, וכיצד בא תינוק לעולם", אומרת נטע ידיד, מדריכה ארצית ביחידה למיניות באגף שפ"י (השרות הפסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך.
"בסביבות גיל 4 כבר מלמדים את הילדים להיכנס לבד לשירותים, לשמור על הגוף, לא לגעת באיברים אינטימיים אחד של השני, לא לחשוף איברים. בעצם מתחילים ללמד אותם על הגבולות של הגוף. מכיתה א' כבר אמורים להרחיב את הנושא. כיום יש תכנית חובה במערכת החינוך בשם 'כישורי חיים' שעוסקת בכל הכישורים שחשוב שהילדים ירכשו במהלך תקופת בית הספר. מדברים על ערכים, על חרדות, בגילאים בוגרים יותר מדברים גם על אלימות, אלכוהול, סמים ויש גם את נושא המיניות כמובן. מיניות מופיעה בכל שלבי החיים, ולכן התכנית מתחילה מכיתה א' ונמשכת עד סוף יב', כשהרעיון הוא להתאים את התכנית לשלב ההתפתחותי של הילד".
בכמה שיעורים מדובר?
"30 שיעורי חובה בשנה של 'כישורי חיים' עד כיתה ח', ובהמשך 15 שיעורים בשנה. ישנם בתי ספר שנותנים הרבה יותר שיעורים בנושא, בהתאם למה שמעסיק את בני הנוער באותו מוסד. המחנכים מעבירים את השיעורים הללו והיועצות של משרד החינוך מעניקות למחנכים הדרכה מידי שבוע. לעיתים היועצות גם נכנסות לכיתה כתוספת לשעות שהמחנכת אמורה להעביר".
לדברי ידיד, התכנים מותאמים למציאות היומיומית שבה ילדים חשופים לאתרים ולתכניות טלוויזיה שיש בהם תכנים הקשורים לסקס.
"אנחנו גם בונים בכל פעם תכנים חדשים, ומעבירים למחנכות הרבה מאוד השתלמויות בנושא. חלק מהתכנים מטפלים גם בנושא של פורנוגרפיה, זוגיות נורמטיבית ולא נורמטיבית, נורות אדומות בקשר זוגי, זוגיות ללא אלימות".
- ומה עם הדרכה להורים?
"היום אנחנו שוקדים על חשיבה איך לקדם שיתופי פעולה עם ההורים, כי אנחנו יודעים שזה הדבר הכי משמעותי והכי חשוב בתהליך ההתבגרות. צריך שתהיה תקשורת זורמת בין ההורים לילדים, ואנחנו גם רוצים לעזור להורים, כי ידוע לכולנו שיש בעיה בתקשורת בין ההורים לילדים, ולא רק בנושאים הקשורים למיניות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם