ראשי » להיות הורים » ילדודס

זה לא אני, זה הם: איך יודעים שהגן לא מתאים לילד?

כניסה לגן חדש מלווה במקרים רבים בקשיי קליטה, אבל מה קורה כשלהורים יש תחושה שמשהו לא בסדר בגן? מתי כדאי להסיק מסקנות ולחפש מסגרת אחרת? המדריך למתלבטים

אומרים שאינטואציה של אמא חזקה מאוד בכל מה שנוגע לילדיה. כך גם כשמגיעים לגן חדש. כשטלי פרחן הכניסה את בנה אלון כשהיה בן שנתיים וחודשיים לגן חדש, היא הבינה מהר מאוד שהמקום לא מתאים לו. "ביום הראשון היה בלגן ומוזיקה בקולי קולות. אלון החזיק אותי והגננת ישבה בצד ולא התייחסה אליו", היא מספרת. "ביום השני מנהלת הגן ביקשה שאלך אחרי חצי שעה והיה נראה שלא נוח לה שאני שם, אבל התעקשתי להישאר. כשהילדים יצאו לחצר, הסייעות היו מרוכזות בשיחה, כל מה שראיתי הדליק לי נורה אדומה".

בשבוע הראשון אלון פתח את השפה והסייעת אמרה שכנראה נפל מהבימבה. "הרגשתי שלא טוב לו שם. למרות שהוא ילד סתגלן, הוא לא הסכים לשחק". אחרי כמה ימים הודיעה פרחן למנהלת הגן שהיא עוזבת והעבירה את בנה לגן אחר. היא לא התייעצה עם אף אחד וגם לא הרגישה צורך להסביר לילד על השינוי, פשוט החליטה לשכוח את הימים האלה ולהמשיך הלאה. 

"הבירור הראשוני צריך להיות עוד הרבה לפני תחילת השנה", אומרת דורית סיון, יועצת חינוכית, מנחת הורים אדלריאנית. "חשוב לדעת מי הגננת, מהו היחס שהיא נותנת לילדים והאם היא אישה חמה, מכילה ותקשורתית. תחושת הבטן של ההורים צריכה להיות טובה בקשר להשארת הילד היקר שלהם בידיה. הרגשה טובה תסייע להורים בקשיי הפרידה מהילד והפחתת ייסורי המצפון ('איך עשיתי לו את זה', 'אולי הייתי צריכה להשאיר אותו בבית עוד שנה, הוא כל כך סובל' וכו'). הורים ששולחים את ילדם לגן מתוך תחושה שהם סומכים על הגננת, וסומכים גם על הילד שידע להסתדר, מעבירים תחושה בטוחה זו לילד".

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ויועצת חינוכית-התפתחותית בגנים, בעלת "הפיל הצבעוני - מרכז טיפולי למשפחה", מציינת כי כאשר ילד נכנס לגן חדש נצפה לראות אחת או יותר מתופעות המרמזות על קושי בהסתגלות כגון קשיי שינה, בכי, הזדקקות מוגברת למוצץ וחפץ מעבר ותלות פיזית בהורים בשעות שאחרי הגן. "תופעות אלה אמורות להסתיים תוך שבוע-שבועיים, לרוב אחרי החגים, כשנכנסים לרצף של פעילות יום-יומית".

יטיב מפרטת אלו התנהגויות עשויות להוות נורות אזהרה:

• הילד בוכה מאוד בפרידה מההורים בגן ולא נרגע במהלך היום, והדבר קורה לאורך זמן וללא שיפור.

• כאשר אשת צוות מתקרבת לילד, בכיו מתגבר והוא אינו מביט בה או נענה אליה כלל, אלא נלפת בהורה ומסרב לשחרר (לאורך זמן בלי שנראה שיפור בנושא).

• הילד אינו משתתף בפעילויות הגן ויושב בצד לאורך זמן וללא שיפור.

• הצמדות למוצץ ולחפץ מעבר בלי יכולת לעזוב אותם. כשהם אינם, הוא בוכה מאד ולא נרגע.

• הילד בוכה גם בבית לפני ההליכה לגן וגם כשבאים לאסוף אותו מהגן בסוף היום. במידה והילד מדבר, הוא חוזר ואומר שהוא אינו רוצה ללכת לגן.

•

שביתות רעב של הילד שמסרב לאכול במסגרת הגן וייתכן שגם בבית.

• רגישות פיזית ונפשית גבוהה בגן, שמלווה בבכי, בכל פנייה או נגיעה בילד.

• רגרסיה בהתנהגותו של הילד במישורים שונים, שלא נעלמת בחלוף החודש הראשון לקליטתו בגן.

• התנהגות פורצת גבולות בבית - כעס, אלימות, צעקות, עשיית דברים אסורים, חוסר הקשבה, חוצפה קיצונית שלא עוברת או מתמתנת.

• תחושה שהילד לא יכול לשחרר את ההורה מטווח הראייה שלו, גם בבית. חזרה אל "חרדת הנטישה" והצמדות רבה אל ההורים תוך סירוב לשחרר אותם, לאורך זמן וללא מגמת שיפור.

"חשוב לשים לב ליחסו של הילד כלפי עובדת זו או אחרת", ממליצה סיון. "האם הוא נרתע ממנה? האם אתם קולטים זיוף בהתנהגות שלה כשהיא רואה אתכם? וכן תופעות חריגות שלא היו קודם (תינוקי, בוכה, חרד)". סיון מוסיפה כי "אין כללים גורפים כדי לדעת האם המסגרת לא מתאימה, או שאלו הם קשיי הסתגלות. כשמכירים את הילד הפרטי שלנו, יודעים מתי הוא במצוקה. למשל הסתגרות, חוסר תיאבון, קוצר רוח, בכי רב יותר מהרגיל, גם על דברים פעוטים שקודם לא גרמו להתפרצות".
 

כחודש לאחר כניסת הילד לגן אפשר כבר להסיק מסקנות, בהנחה שדיברתם עם מנהלת הגן וניסיתם להבין ממנה כיצד היא רואה את השתלבות הילד. בסופו של דבר, ממליצה יטיב להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלכם ובמידת הצורך להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים, מנחת הורים או יועצת חינוכית שבקיאים בתחום ויוכלו לעשות אבחנה מבדלת בין קשיי התאקלמות רגילים ונורמליים לבין חוסר התאמה של המסגרת לילד.

במידה ומעבירים את הילד לגן אחר, כיצד עלול להשפיע עליו המעבר?

יטיב: "במסגרת חדשה רצוי לאפשר תקופת הסתגלות הדרגתית שמשכה תלוי בילד. יש כאלה שמספיקים להם ימים ספורים, ויש ילדים שזקוקים לשבועיים ואף יותר. בדרך כלל רצוי לקחת בחשבון לפחות שבוע או שבועיים של הסתגלות הדרגתית למסגרת חדשה.

"ילדים יכולים להגיב על מעבר לגן חדש במגוון דרכים: ישנם ילדים שיסתגלו מהר, ללא קשיים מיוחדים ואילו אחרים יכולים לבכות ולהיצמד להורים, להזדקק מאוד למוצץ ולחפץ המעבר שלהם, להיות עצובים בבוקר ולבכות מאוד בפרידה מההורה, לדבר על כך שאין להם חברים בגן החדש, ולהרבות לדבר על הגן הישן ועל מה שהיה בו".

ומה כדאי להסביר לילד על סיבת המעבר?

"במידה והחלטתם להעביר את הילד למסגרת אחרת, חשוב להסביר לו את הסיבה בשפה שיוכל להבין, על פי גילו", אומרת סיון. "לא להרבות במילים, כדי לא להעצים את החוויה. ילדים מבינים הכי טוב מעשים ולא מילים. יטיב מוסיפה כי מומלץ לא ליצור מזה עניין גדול ולא לשדר חשש ובהלה, אבל גם לא להגיע בהפתעה לגן חדש. מספר ימים לפני המעבר כדאי להראות לילד את הגן החדש, לומר לו שבקרוב הוא ילך לגן הזה, ושיהיה לו כיף בגן והוא יכיר חברים רבים.

טיפים לקליטה מהירה בגן חדש מאת קרן יטיב:

• העבירו לילדכם את התחושה שהוא עובר לגן הטוב ביותר עבורו. היו שלמים עם ההחלטה על המעבר והעבירו את התחושה הבטוחה שיהיה לו טוב בגן ושיהיו לו חברים חדשים.

• לילדים יש יכולת קליטה מעולה והם יקלטו את החששות שלכם, גם אם לא תגידו אותם במילים, ולכן חשוב שתשדרו מסרים ברורים של חיזוק ובטחון בנושא הזה.

• אם עוברים איתו עוד חברים מהגן הנוכחי כדאי לציין זאת מפני שזה יקל עליו.

• אמרו לו שאתם ההורים תהיו שם כדי לעזור לו להתרגל בימים הראשונים.

• ציינו בפני הילד את שם הגן, שמות הגננת והסייעת, מיקום הגן, סדר היום בגן וכו', כדי לתת לו מידע שיפחית את רמת החששות שלו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...