ראשי » להיות הורים » השיחה האחרונה בגינה

מי צריך חטיבה? מכתב לשר החינוך גדעון סער

הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והשבוע: חטיבת הביניים היא המצאה איומה. מכתב גלוי לשר החינוך גדעון סער

כרמית ספיר ויץ | 18/12/2012 6:51

שלום שר החינוך, בעקבות אינספור שיחות עם חברים רבים השותפים לתחושותיי, החלטתי לפנות אליך. הפעם אין לי כוונות לכתוב על החופשות המיותרות של המערכת שבראשה אתה עומד, אם כי נס חופשת החנוכה עדיין עמנו. אין לי גם כוונות לכתוב על האלימות בבתי הספר ובמסגרות החינוך, כי כמוך אני יודעת שלא המורים אשמים בזה ושהכל מתחיל בבית.

אז מה כן? הפעם אני רוצה להעלות בפניך סוגיה שמערכת החינוך בישראל נוהגת לטאטא במיומנות רבה: כישלון ההמצאה האיומה העונה לשם חטיבת ביניים. העניין הוא כזה: יואב, בננו הבכור, יסיים השנה את לימודיו בבית הספר היסודי ועכשיו, עם פתיחת ההרשמה לחטיבות הביניים, אנחנו עומדים מול השאלה: מי צריך את כאב הראש הזה ומה הוא וחבריו עוללו שזה מגיע להם.

מעבר לשאלה הבסיסית ביותר - כלומר "מה זה הדבר הזה" - לרשותך עומדים כמה וכמה מחקרים שנערכו במימון משרד החינוך ובהזמנתו. מהממצאים עולה אותה מסקנה: חטיבות הביניים הן המצאה כושלת. יצור כלאיים שלו בעיקר חסרונות.

אף אחד לא מת על שינויים קיצוניים. איור: ענת אלזם

קח לדוגמה את המחקר שנערך על ידי ד"ר יזהר אופלטקה וד"ר דורית טובין במסגרת המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. אתה וחבריך למשרד יודעים מה באמת נעשה עם המסקנות. אז למקרה שהמחקר נקבר תחת ערימות אבק, הנה תוצאותיו: הממצאים מראים באופן ברור שחזרה למודל שבו אתה ואני למדנו, בית ספר יסודי שמלווה את התלמידים מכיתה א' עד כיתה ח', הוא בעל כל היתרונות שהתבטלו עם אימוץ מודל חטיבות הביניים - השלכת בוגרי כיתות ו' אל תוך הלוע העצום של בתי הספר התיכוניים.

אז מה יש לנו בבית ספר יסודי? הישגים גבוהים, יחס אישי, אקלים בטוח המפחית אלימות, זמן התפתחות והכנה לתיכון,

מורים מתאימים לאתגרים שגיל ההתבגרות מביא איתו וחיסכון במעבר בין בתי ספר.

אף אחד לא מת על שינויים קיצוניים, ומעברים בין בתי ספר, איך שלא נסתכל על זה, הם שינויים קיצוניים. נכון, עכשיו אנחנו ערב בחירות, ולמי יש כוח להתעסק בקטסטרופות ובשינויים מרחיקי לכת כשיש כל כך הרבה על הראש. יש המון נאומים לנאום והרבה הבטחות לשגר לאוויר, אבל אולי כדאי להסתכל על הילדים האלה, שהבטיחו להם מיליון הבטחות. ואם לא, זה גם בסדר. תמיד נוכל לחזור לשיטת החינוך הביתי. בינינו - כמה חודשים של לימוד אינטנסיבי בבית, בלי איומים המרחפים מעל הראש, ויש לילד בגרות בממוצע 10.5.