השיחה האחרונה בגינה: מיהו יהודי?
הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והשבוע: כך מנציחה ההרשמה לחטיבות הביניים את המרחק בין דתיים לחילונים
"לא הבנתי מה הבעיה שלכם. למה כולכם עם פרצוף תשעה באב?", שאל אבא חדש שהצטרף לחבורה. "תעשו כמו כולנו. כבר הבנו שחטיבת ביניים זו המצאה מיותרת. תבלעו את הצפרדע לשנתיים, תתמכו בילדים שלכם והכל יסתדר", אמר וניגב את טיפות הטחינה שניגרו מזוויות פיו.
"אתה לא מבין", אמרה אמא של טל, "אם חשבנו שהבעיה הגדולה היא חטיבת ביניים, עכשיו גילינו דבר חדש".
"תסבירי", ביקש האבא החדש, ואמא של טל השיבה: "תראה, שלחנו את הילדים שלנו לחינוך ממלכתי-דתי למרות שאנחנו לא דתיים כי רצינו לקבל מעבר למה שהחינוך הממלכתי נותן. כילדה לא למדתי בבית ספר דתי אבל למדתי את כל מה שנראה לי סביר שילמדו בבית ספר יהודי במדינת ישראל. פעם קראו לזה 'תושב"ע', 'אהבת הארץ', 'מולדת' ו'היסטוריה של עם ישראל'. כשבדקתי את המצב בבתי ספר ממלכתיים גיליתי שכל זה די נעלם מתוכניות הלימודים ונראה לי נכון שהילד שלנו יידע קצת יותר".
"תגידי שמה שמצא חן בעינייך באמת הוא העובדה שבבית הספר הזה לא אילצו את הילד שלכם לתייג את עצמו - דתי או לא דתי", הוסיפה האמא הפסיכולוגית נדבך משלה, "כולם לומדים יחד, בלי שיצטרכו להודיע מה הם עושים בבית בשבת ובלי לצאת בהכרזות סקטוריאליות".
דתי או לא דתי?
איור: ענת אלזם
"אז איפה הבעיה?", שאל האבא החדש.
"אני אסביר לך", אמרה הפסיכולוגית. "עכשיו אנחנו מגלים שכל הורה צריך לבחור שלוש חטיבות ביניים לפי סדר עדיפויות. עד פה זה בסדר, אבל יש עוד דבר - אם בחרת בעדיפות אחת בית ספר ממלכתי, לא תוכל לבחור בעדיפויות הנוספות בית ספר ממלכתי-דתי".
"זה מטורף", אמרה אמא של טל. "למה בעצם? מה לא בסדר לרצות גם וגם? מה הדחף הזה להינעל בתוך משבצות?".
"יופי,
פתחת עכשיו את הפה של הטוקבקיסט הבא, שיכתוב שאנחנו חבורה של מתחסדים", אמרה האמא הפסיכולוגית.
"מה מתחסדים? מה זה קשור בכלל?", שאל האבא החדש. "אתם הרי מדברים על בעיה אמיתית שהיא חלק בלתי נפרד מהמרחק הקיצוני שנוצר פה בין קבוצות שכולן שייכות לאותו עם. למה להנציח את הפערים האלה? מה הרווח מהמצב המיותר הזה?".
ההורים הסתכלו זה על זה וחיכו לתשובה שאין לאף אחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם