חדר כושר לפעוטות: מדריך מצולם להתעמלות תינוקות
התינוק לא מפסיק לבכות? הגזים מציקים? השינה קצרה וטורדנית? יוסי יונגמן, מטפל בשיטת שלהב Child'Space, מציע שמונה תרגילים שיסייעו לפעוט (ולכם) קצת רוגע ושקט, המתאימים החל מגיל אפס ועד גיל שנה. מדריך מצולם
יוסי יונגמן, מדריך מוסמך לליווי התפתחותי לתינוקות, פעוטות והוריהם בשיטת שלהב Child'Space, מנדב כמה תרגילים פשוטים שניתן לבצע עם התינוק בבית על מנת להרגיע, לחזק חולשות מסוימות וגם לעזור לפיתוח הקשר שבין ההורה לתינוק.
"השיטה מתבססת על התיאוריה של פלדנקרייז, אבל מותאמת להתפתחות של תינוקות ופעוטות ונותנת מענה להתפתחות המוטורית, קוגנטיבית, רגשית וחברתית של התינוק", מסביר יונגמן. "השיטה מיועדת לתינוקות שיש להם עיכוב התפתחותי, כמו למשל כאלה שלא זוחלים, מתמהמהים להתהפך או לא מגיעים לישיבה באופן עצמאי. היא עוזרת גם לתינוקות שיש להם נתונים מולדים שדורשים יותר התייחסות, כמו טונוס מוגבר/מוחלש של השרירים בגוף או א-סימטריה של הראש, וגם לאלה המקבעים הרגלים לא יעילים, כמו הליכה על ברכיים או על כריות של האצבעות. כשמדובר בתינוק עם עיכוב התפתחותי, מומלץ מאוד להגיע לבן אדם מקצועי כדי לקבל יעוץ, הכוונה והדרכה.
"מאידך, שיטה זו מצוינת גם לתינוקות ללא כל בעיה התפתחותית. השיטה תומכת בהתפתחות שלהם, לא מאיצה אף תהליך, אלא פוגשת את התינוק במקום שבו הוא נמצא ומעשירה את הרפרטואר התנועתי שלו, מתוך הידיעה שככל שיתנסה ביותר דברים - כך גם יהיו לו יותר אפשרויות לבחור. כל הורה יכול לעשות את התרגילים האלה בבית וליהנות ביחד עם תינוקו".
המטרה: הרגעת התינוק.
א. עומדים ומחזיקים את התינוק כשגבו נמצא מול החזה של ההורה. ראשו של התינוק נוגע בסנטר של ההורה, כדי שלא יחליק מטה.
ב. יד אחת או שתיים מונחות מתחת לרגליים של התינוק, שמעט מועלות מעלה, כך שהאגן שלו נמצא בתנועה מעוגלת.
ג. ההורה רוקע ברגליו במקום, או תוך כדי סיבוב בחדר. מקפידים על כך שהרקיעות תהיינה כלפי מטה ולא קפיצות כלפי מעלה.
ד. מומלץ לעשות את התרגיל תוך כדי דיבור, שירה או זמזום. אין הגבלת זמן למשך ביצוע התרגיל. תנועת הערסול שהתינוק מצוי בה ותהודות של הריקוע ושל הקול מאוד מרגיעות אותו.
המטרה: הרגעת התינוק.
א. ההורה עומד ומניח את התינוק על האמה שלו. מקפידים שפני התינוק יהיו כלפי מטה.
ב. משחילים את כף היד בין רגלי התינוק.
ג. ושוב (כמו בתרגיל מספר 1) רוקעים, מדברים וכדומה.
ד. מומלץ עם היד השנייה לכופף ולקרב את ברכי התינוק כלפי הבטן. הפעולה גורמת לו להיות בתנוחה יותר נינוחה.
המטרה: ללמד לקום ולשכב.
א. מניחים את התינוק על המיטה, הרצפה או השטיח דרך הצד, ומשם מגלגלים אותו לכיוון הבטן או הגב.
ב. או הפוך: תמיד כשמרימים אותו מהמיטה, מהשטיח או מהרצפה, מגלגלים אותו הצדה ואז מרימים אותו.
ג. מקפידים לא להרים אותו ישירות דרך מרכז הגוף וגם לא להניחו דרך המרכז, אלא דרך הצד, כי זו הדרך היעילה לקום ולהישכב. כדאי להרגיל תינוק כבר מגיל אפס למהלך תנועתי זה, כדי שיוכל לעשות זאת בהמשך לבד.
המטרה: מיפוי הגוף.
א. התינוק שוכב על המזרן על הגב או על הבטן, או בכל תנוחה אחרת, וההורה טופח עם כף ידו על כל גופו, כשההתמקדות היא תמיד בחלק אחד של הגוף, ואז עוברים לחלק אחר.
ב. טופחים ממשית, לא טפיחות קלות, אלא כאלה שמורגשות. הטפיחות צריכות להיות כלפי מטה ולא טפיחות עולות ויורדות.
ג. ברגע שטופחים על חלק מסוים של הגוף, התינוק מרגיש את החלק הזה ואז הוא גם יכול "למקם" אותו במוח, להיות מודע לקיומו וגם ללמוד להשתמש בו. זה גם עוזר לו להרגיש את גבולות הגוף, וזה גם מאוד מרגיע.
ד. אפשר ללוות את הטפיחות בצליל, בשירים ובקולות.
המטרה: ליצור חיבור עם התינוק.
א. התינוק שוכב על גבו, ההורה יושב לידו במרחק אפס ויוצר קשר עין.
ב. מדברים אל התינוק, מסתכלים, מציגים את עצמנו. לא אומרים "פוצי מוצי", אלא "אני אבא/אמא שלך", מדברים אליו רגיל ושרים.
ג. מומלץ מאוד גם להשתמש במימיקה של הפנים. זה מאוד מרתק את התינוק, ולכן חשוב להיות מודעים למבט עיניים שלנו, לדיקציה של הפה, לתנועת הלשון, אפילו להשתמש בזה בכוונה. התינוק מרוכז בזה, מהופנט, דבר שמחזק את קשר העין שנוצר בינו לבין ההורה.
המטרה: לגרות את התינוק להתהפך.
א. התינוק שוכב על גבו, ההורה מתחיל לגלגל אותו הצדה תוך כדי טפיחות קלות, על מנת שיתרגל למצב החדש.
ב. ברך התינוק קצת מכופפת, בעצם עובדת כ"משקולת" ומביאה את משקל הגוף לכיוון המזרן. ואז מטים את התינוק לכיוון המזרן עד שהוא נשכב על הבטן.
ג. את היד הנגדית של התינוק, הלכודה מתחת לבטן, לא מוציאים, אלא עוזרים לתינוק ללמוד בעצמו להוציא אותה וזאת על ידי כפיפת הברך התואמת ליד היד הצידה, בכיוון 90 מעלות. זה גורם לאגן התינוק להתרומם, וכך הוא יכול להוציא בעצמו את ידו.
המטרה: לפתח את שרירי הצוואר.
א. התינוק שוכב על הבטן, ההורה טופח בגבו ומדבר אליו כדי שירגיש את נוכחותו ואת המגע שלו.
ב. עוזרים לו למקם את ידיו מתחת לכתפיים, ואפילו פורשים את כפות ידיו על הרצפה, כדי שיהיה לו משטח מייצב להרים את הראש.
ג. מגרים את התינוק עם צעצוע, רעשן מול העיניים, או דרך קשר עין, כדי לגרום לו להרים את הראש.
ד. מפנים את ראשנו ימינה, שמאלה, משנים את כיווני הגירוי. כל זאת משפר את יכולתו של התינוק להחזיק את ראשו ולהרימו.
המטרה: שקט לכולם בבית.
א. התינוק שוכב על גבו, ההורה מכופף את שני ברכיו לכיוון הבטן ומצמיד למספר שניות כשכפות הרגליים של התינוק נוגעות זו בזו.
ב. הברכיים צריכות להיות מכופפות בפיסוק מול הבטן ואז מצמידים למספר שניות, ועוזבים. וכך שוב ושוב.
דוגמניות: נינה ושירה אפנר–קפלן.
צולם ב"צוציגן מאיר", מרכז פעילות להורה ולילד, גן מאיר, תל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם