 |
|
|
|
|
|
יין, יאנג והומוסקסואליות |
|
|
|
|
התפיסה הסינית המסורתית אמנם מעולם לא התייחסה אל הומוסקסואליות כחטא, אבל כן יחסה לה חוסר איזון אנרגטי חמור. ד"ר ניר עמיר על רפואה סינית, טאואיזם ויחסים חד מיניים |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
ד'ר ניר עמיר
5/7/2004 9:37
|
|
|
|
|
|
|
|
הרפואה הסינית מבוססת על ההנחה שבטבע פועלים כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה. לכוחות אלו קראו הסינים יין ויאנג, כאשר יין מיצג את האלמנטים החשוכים, עמוקים, פנימיים וקרים ואילו יאנג מייצג את האלמנטים המוארים, הגבוהים, החיצוניים והחמים. כל הפרה באיזון בין מערכות ייניות ליאנגיות בגוף עלול להביא למצב של מחלה.
הומוסקסואליות בסין היתה מוכרת לאורך שושלות רבות. המושג המנדריני מתייחס ל-Tongzhi ולרוב הוא נחשב למילת סלנג מעליבה, כאשר המושג הרשמי הוא Tongzhixinglian (שמשמעותו הליטרלית היא קשר מין מאותה זהות). המסורת הקונפוציוניסטית התבטאה נגד הומוסקסואליות משום שעל פי תפיסתם גבר צריך להתנהג כגבר ואשה כאשה. כך שטרנסוויסטיזם היווה מצב לא תקין בראייה קונפוציוניסטית - גישה שמדגישה את הצורך להוליד ילדים כחלק מייעוד הזכר.
גם הגישה הטאואיסטית הדגישה את מיקומו של הגבר כגבר ושל האשה כאשה בגלל מאזן היין-יאנג, שבו כידוע הזכר הוא היאנגי והאשה יינית. מאידך, התפיסה הסינית המסורתית מעולם לא ראתה את ההומוסקסואליות כחטא. הקוד הקונפוציאני הציג חטאים רבים, אך אינו מזכיר כלל את ההומוסקסואליות כחטא אלא יותר כהמלצה טכנית. שלא כמו הדתות המונותיאיסטיות, אהבת אדם לבן מינו נחשבת ללגיטימית כל זמן שהוא ימלא את חובתו להוליד צאצאים, ובה במידה, זכר סטרייט יעבור על חטא גדול אם הוא יבחר שלא להשאיר צאצאים. פעילות מינית או אהבה עם בן זוג מאותו סוג לא נחשבו לחטא או איסור דתי (ולו מפני שהסינים לא ממש מאמינים באלוהים והדת שלהם היא יותר פילוסופיה מדת).
גם הגישה הטאואיסטית מתייחסת לתופעה בהיבט פרקטי רפואי. זכר אמור לקבל אנרגיות ייניות מהנקבה והנקבה אמורה לקבל אנרגיות יאנגיות מהזכר. מכאן שביחסים חד מיניים קיימת דיסהרמוניה בהעברת האנרגיות ובאינטראקציה המשותפת. יחד עם זאת, התפיסה הסינית מכירה בכך שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש יין. כאשר כוחות היין בתוך היאנג חזקים מדי, יש להוסיף יאנג (בתזונה או צמחים למשל) ולהפך. יתרה מכך - אם הזכר אינו סובל מחסר יאנג אך הוא מעדיף להיות עם גברים, התפיסה הרפואית הסינית מפרטת סדרת תרגילים טאואיסטים לקליטת יין מהסביבה (בעיקר תרגילים המבוצעים על האדמה ושואבים ממנה את אנרגיית היין). אשה, לעומת זאת, תזדקק לתרגילים המאפשרים לה העשרת אנרגיית יאנג. זאת ניתן לבצע על ידי ביצוע תרגילים (מעין התעמלות) מול השמש היאנגית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
גם לקיסר הואנג די היה מאהב
|
|
|
|
|
ניתן אם כן לראות כי הגישה הרפואית הסינית בנושאים אלו נושאת היבט פרקטי ולא תפיסה דתית היונקת את שורשיה מספרות דוגמאטית עתיקה. בספרות הסינית העתיקה הומוסקסואליות יכולה להתפרש כתופעה טבעית ונורמלית. כמו למשל במקרה של אלים טאואיסטים כמו Shanshen אל ההרים ו-Tudi אל האדמה, הנחשבים לכוחות זכריים אשר מקיימים בניהם לעתים מערכת יחסים זהה לשל זכר ונקבה.
עם זאת, להיסטוריה הסינית היבטים רבים, ולא תמיד מה שמבוצע בפועל הוא המדיניות הפילוסופית-רפואית הרשמית. בנוסף, יש לזכור כי בתקופות מסוימות ההומוסקסואליות קיבלה מעמד מכובד כיוון שהיא היתה חלק מהאפליה כלפי נשים, כאשר האווירה הכללית תמכה בסוג אחווה גברית מעין זו.
הומוסקסואליות היתה מוכרת עוד בסין העתיקה. לפי המלומד Ji Yun משושלת Qing, גם הקיסר האגדי Huang Di שנחשב למייסד התרבות הסינית והרפואה הסינית, החזיק במאהבים גברים. אם כי מובן שטיעון זה אינו יכול להיחשב כעובדה היסטורית משום שקיימות ספקות אפילו לגבי קיומו של אותו קיסר מיתולוגי זה. עם זאת, הספרות המתארת תקופות אלו מפרטת מקרים רבים של קיסרים שהחזיקו מאהבים זכרים.
המלומד Pan Guangdan הגיע למסקנה כי כמעט כל קיסר מתקופת שושלת Han, הנחשבת לגדולה ולמשפיעה ביותר על התרבות הסינית עד היום, קיים קשר מיני קבוע עם זכר אחד או יותר. קיימים גם מקורות ספרותיים על קשרים בין נשים, אם כי בצורה פחות מודגשת מכיוון שמעמדן של נשים בתקופה ההיא היה נמוך יותר והן פרסמו פחות ספרים.
אחד הספרים הנודעים בשושלת Han למשל (מ-260 לפנה´ס-220 לספירה) מספר על הקיסר Ai וחברו החביב עליו Dong Xian בספר: Passions of the cut sleeve. בספר מתואר דונג שיאן שנרדם על שרוולו של הקיסר. כאשר הקיסר רצה לקום הוא חתך את שרוולו כדי שדונג שיאן לא יתעורר.
מקובל להניח שהומוסקסואליות היתה מאוד נפוצה בשושלות Song Ming ו-Qing. עם זאת, בתקופות אלו לא נודעו תופעות של רדיפה אחר הומוסקסואלים כפי שהיה מקובל באירופה בתקופותיה החשוכות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הומוסקסואלים יורדים למחתרת
|
|
|
|
|
ב-1740 חוקק החוק הראשון בסין נגד הומוסקסואליות. לא היו לו השלכות מעשיות אך אלו ללא ספק הצעדים הראשונים של ייבוא ההומופוביה מן המערב. עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ירדה הומוסקסואליות למחתרת. המשטר הקומוניסטי רדף אחר הומוסקסואלים בעיקר בתקופת המהפכה התרבותית. סיבה אחת לכך נחשבה העובדה שההומוסקוסואלים בסין נחשבו לאנשי תרבות, השכלה גבוהה ומדע והיוו איום על המשטר המתגבש. סיבה שנייה היתה דרישתו של מאו, עבור כלל הסינים, להוליד כמה שיותר ילדים על מנת להפוך למעצמה הגדולה בעולם. תוך עשר שנים גדלה אוכלוסיית סין פי שלושה, תוצאה שממנה סובלים הסינים עד היום (היום אגב ישנה הגבלת ילודה בסין).
בתקופה זו נפלו ההומוסקסואלים למסע רדיפות, מעצרים ואשפוזים כפויים המלווים במכות חשמל וטיפולים תרופתיים קשים.
בתקופת החלת הרפורמות ב-1979 הרדיפות שככו מעט אך הומוסקסואליות המשיכה להיות מוגדרת כניוון קפיטליסטי. המדיניות הסינית הקומוניסטית "משכה" את התפיסה הקונפוציוניסטית לפוריטניזם מוקצן, ולמעשה כל קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים נחשב לאסורה.
עד 1994 הומוסקסואליות הוגדרה כמחלת נפש. רק ב-1997 הוסרה רשמית הגדרת מחלת הנפש מההומוסקסואליות אך הממסד הסיני עדיין מסרב להעניק זכויות אזרח להומוסקסואלים (לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא מסרב לתת זכויות לכל אזרח ללא קשר להעדפתו המינית). היום הממסד מעדיף להתעלם מהתופעה. מעצרים ורדיפות מבוצעים על סמך מדיניות משטרתית מקומית באזורים שונים של סין, אך בערים הגדולות, בעיקר בעקבות השפעת חדירת האינטרנט, התופעה הולכת ותופסת לגיטימציה.
לעומת סין הקומוניסטית יש לציין כי טייוואן, הנחשבת לסין הדמוקרטית, היא המדינה הראשונה באסיה שהכריזה על תוכניתה לאפשר לזוגות מאותו מין להינשא ולהכיר באופן מלא בזכויותיהם. גם הונג קונג, הנמצאת בשליטתה של סין העממית, מקיימת מדיניות ליברלית וסרטים הומו-לסביים רבים מוקרנים שם, אך המדיניות הרשמית, נכון לעכשיו, היא של התעלמות והכחשה.
יחד עם זאת, תרבות הרדיפה וההסתתרות, חוסר היכולת הכלכלית של הסינים לבקר במקומות מפגש ממוסדים והמדיניות הסינית הרשמית המוצהרת, מונעים מכלל הסינים מודעות לגבי זהירות בקיום יחסי מין, ולמרות שאין נתונים רשמיים, ידוע שמחלת האיידס נפוצה בצורה דרמטית ברחבי סין, גם בקרב ההומוסקסואלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טאואיזם והומוסקסואליות
|
|
|
|
|
על פי תפיסת הטאואיזם, אם הטבע יצר את ההומוסקסואליות באופן כה נפוץ, סימן שהוא חלק מתופעת הטבע. עם זאת, התפיסה הטאואיסטית תופסת את ההומוסקסואליות כמגבלה מסוימת בהקשר של האנרגיות ההדדיות שבין הזכר לנקבה, כלומר הפרת ההרמוניה בין היין ליאנג. מאחר ואנרגיה יאנגית נוטה להתפשט, הבעיה במין בין שני זכרים היא יותר משמעותית מאשר בין שתי נקבות, מכיוון שהאנרגיה נוטה להתפשט וללכת לאיבוד. מצבים אלו דורשים השלמת האנרגיה המנוגדת בדרכים אלטרנטיביות ליחסי מין.
הזכר צריך לשאוף לקבלת אנרגיה יינית ממקורות חיצוניים, למשל על ידי אכילת מזון מאוזן הכולל גם אלמנטים יינים, שהייה בסביבתן של נשים כדי לספוג את האנרגיה היינית שלהן (מקובל במערב, אך פחות מקובל במזרח, שם גם סטרייטים מעדיפים חברת גברים) וקבלת צ´י מן האדמה הנחשבת לכוח ייני. שכיבה, נמנום או מדיטציה על האדמה (לא חול ים הצובר את אנרגיית השמש היאנגית) או על עשב יכולה להיות נקודת פתיחה טובה. ביצוע תרגילי התעמלות, מדיטציה או יוגה, טאי צ´י או צ´י קונג ברגליים יחפות וקרוב ככל האפשר לאדמה ממלא חסרים אלו ומאפשר להומוסקסואל לאזן את הרכיבים האנרגטיים החסרים לו. קיום יחסי מין על האדמה (בקמפינג או בגינה פרטית למשל) יכול להיות פתרון מקובל נוסף.
אצל זוגות נשים הבעיה פחות מורכבת, הן משום שאין אובדן אנרגיה בעת שפיכת הזרע והן משום שאנרגיות ייניות אינן מתפשטות אלא מתכנסות, ולכן לא קיים איבוד אנרגיה בזמן שצריך דווקא לקבל אותה. משום כך, הפסד האנרגיה נחשב למועט ביותר והתרגילים המוצעים להן משמשים, לרוב, כל אשה המעוניינת לתרום לבריאותה.
יש לזכור שכל ההמלצות הללו נולדו בתקופות עתיקות וייתכן שאין בהן שום תועלת. הנקודה המעניינת היא ההתייחסות המעשית ליחסי מין ללא נקיטת גישה מוסרית כלשהי. כמו כן, חשוב לציין שהתפיסה הסינית לגבי יחסי מין מורכבת בהרבה מזו המוצגת כאן. זוהי תפיסה כוללנית של רווח והפסד אנרגיה, כך שתרגילים אנרגטיים מומלצים לא רק להומוסקסואלים אלא גם לזוגות הטרוסקסואלים. עקרונות של נשימה, משחק מקדים, תנאים סביבתיים ופליטת זרע פותחו מתוך הפילוסופיה הסינית העתיקה ונחשבים למרכיבים חיוניים בכל מערכת יחסים אפשרית.
קישורים נוספים:
תמורות
אתר הבריאות של קהילת ההומוסקסואלים, לסביות וטנרנסקסואלים
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|  | | | על פי הטאואיזם, אם הטבע יצר הומוסקסואליות באופן כה נפוץ, סימן שזהו חלק מהטבע. עם זאת, התפיסה הטאואיסטית תופסת את ההומוסקסואליות כמגבלה מסוימת בהקשר של האנרגיות ההדדיות שבין הזכר לנקבה. מאחר ואנרגיה יאנגית נוטה להתפשט, הבעיה במין בין שני זכרים היא יותר משמעותית מאשר בין שתי נקבות, מכיוון שהאנרגיה נוטה להתפשט וללכת לאיבוד. מצבים אלו דורשים השלמת אנרגיה. הזכר למשל צריך לשאוף לקבלת אנרגיה יינית ממקורות חיצוניים, על ידי אכילת מזון הכולל אלמנטים יינים, שהייה בסביבתן של נשים כדי לספוג את האנרגיה היינית שלהן ועוד | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
