 |
|
/images/archive/gallery/134/429.jpg איור: גילה קפלן 
|
|
|
|
כמה תרצו להוריד? |
|
|
|
|
נעה אפשטיין פשפשה בים הדיאטות, כדי לדוג את עשר תוכניות ההרזיה המובילות של הקיץ |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
איור: גילה קפלן
7/7/2004 11:26
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
דיאטה לפי סוג דם
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: פיתוחו של הנטורופאת ד"ר פיטר דאדאמו, שגורס כי מה שאוכל אדם בעל סוג דם אחד, יכול להזיק לאדם בעל סוג דם אחר, וצריכה של מזון מועיל, עשויה לשפר את הבריאות ובין השאר, לגרום להורדה במשקל. ההנחה מתבססת על כך שסוגי הדם היו קיימים לאורך כל שנות האנושות, והתפתחו בהתאם לצריכת המזון של כל תקופה.
דבר המומחים: אולגה רז, דיאטנית קלינית: "מדובר על מדע בדיוני מעניין ולא מזיק, שאין לו שום הוכחה. עם זאת, אין סיבה שהדיאטה לא תעבוד, היות שכל אחד מהתפריטים הוא דל בסוכרים ובשומנים. היתרון הוא שלא צריך לספור קלוריות, ואנשים שאוהבים חוקים וכללים ימצאו כאן שפע של חומר להתעסק איתו".
רחל גרנות, דיאטנית קלינית: "הדיאטה אינה נכונה. הרי לאדם בצרפת, בסין ובישראל לא מתאימה אותה דיאטה. אם מישהו יורד בשיטה הזו, הוא צרך פחות קלוריות. אין כאן ניסים".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
דיאטה דלת שומן
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: כיוון שבגרם שומן יש 9 קלוריות, בעוד שבגרם פחמימה או חלבון יש 4 קלוריות, מנסה הדיאטה הזו, על סוגיה השונים, לחסל את הבעיה, ולאפשר רק מזונות דלים מאוד בשומן. רוב הדיאטות שמתבססות על הנחה זו, מאפשרות רק אכילת מזונות שהשומן המצוי בהם הוא בשיעור נמוך.
דבר המומחים: ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית: "הדיאטה מתאימה בעיקר לאלה שעושים הרבה ספורט, כי הם מנצלים היטב את הפחמימות, וכדי לבנות את הגוף, עליהם להקטין את רמות השומן הנצרכות. הדיאטה פשוט לא יכולה להתקיים ברמה הטכנית, כי היא מכתיבה אכילה של ירקות ופחמימות נטולי שומן בלבד, וזה סיוט. אם לא נעשית הגבלה קלורית, הדיאטה תגרום להשמנה".
רותי אבירי בר-אל, דיאטנית קלינית: "לשומנים תפקיד חשוב, ואי אפשר לחיות בלעדיהם. הגוף לא יודע לייצר חומצות שומן, והוא חייב לצרוך אותן. גם רבים מהוויטמינים מסיסים בשומן, ולא ייספגו בגוף בלעדיו. לכן, גם דיאטה כזו צריכה לאפשר כמות שומן סבירה וחיונית. הדיאטה הצליחה יותר בארצות הברית, שם יש נטייה לאכול כמויות אדירות של שומן. בארץ, הבעיות בהרגלי האכילה הן שונות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אקופונקטורה
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: האקופונקטורה (דיקור) היא שיטה סינית עתיקה לטיפול בבעיות שונות. בבסיס התורה עומדת ההנחה שהאדם מרושת בתעלות, דרכן זורמת אנרגיית החיים. על ידי דיקור, ניתן לאזן את זרימת האנרגיה ובכך לדכא את התיאבון. טיפול זה נעשה בדרך כלל לצד תפריט הרזיה, ולרוב נושא האדם מחטים קטנות על גופו, לרוב באפרכסת האוזן, לאורך הטיפול.
דבר המומחים: ד"ר רוני חרמון, רופא מומחה למחלות אף-אוזן-גרון, ועוסק באקופונקטורה ובהרזיה: "בשיטה שלנו, 'חרמון-מן', יש 4 אלמנטים, שהדיקור הוא אחד מהם. הדיקור נותן תחושה של שובע גם אחרי כמות קטנה של אוכל, וכך המטופל מסתובב כל היום בתחושה שלפני שעה הוא סיים לאכול".
גרנות: "אם המטופל יורד במשקל, מקור הירידה הוא בדיאטה ולא בדיקור הנלווה אליה. אנשים רבים מבצעים דיקור ומספרים שזה השפיע עליהם, אבל כשהם עוברים דיקור לאחר תקופה, התגובות שלהם הן אחרות. גם אני נתתי פעם לאדם עם משקל עודף סוכרזית, ואמרתי לו שזו תרופה מדכאת תיאבון. הוא חזר מאוד מרוצה. תרופת הפלא שלי מאוד עזרה לו לרזות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דיכוא התיאבון בעזרת איזון זרימת האנרגיה
|
|
|
|
|
|
דיאטת האושר
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: דיאטה שפיתחו ד"ר רייצ'ל הלר וד"ר ריצ'ארד הלר, המבוססת על הפרשת האינסולין. ההנחה היא, שרובם הגדול של בעלי עודף המשקל, מכור לפחמימות. מדובר במנגנון פשוט: כשאדם צורך כמות מסוימת של פחמימות, רמת הסוכר בדם עולה, הגוף מפריש אינסולין כדי להוריד אותה ומעצם הירידה, החשק לפחמימות גובר.
הדיאטה מאפשרת לאכול ארוחות דלות בפחמימות לאורך היום, כדי שהפרשת האינסולין תהיה זניחה, ולצרוך פעם ביום ארוחה אחת גדולה ועשירה בפחמימות, שבה ניתן לאכול מה שרוצים. בארץ, הדיאטה זכתה לעיבוד ישראלי של מירי קריז' נר-רובינשטיין, דיאטנית ראשית בבית החולים "מאיר". היא כינתה את הדיאטה "דרך המלך", והגבילה את צריכת הקלוריות בשעת האושר ל-1,000-700 קלוריות אצל נשים ו-1,200-1,000 אצל גברים.
דבר המומחים:
דוד רוכים, דיאטן קליני: "מדובר בדיאטה עם ירידה מתונה, בערך חצי קילו בשבוע אצל נשים, וקילו בשבוע אצל גברים. אין שום מזון שחייבים לוותר עליו, ואפשר ליישם את השיטה גם מחוץ לבית". אבירי בר-אל: "השיטה לא מתאימה לאלה שיש להם צורך בנשנושים, ולאלה שלא מכורים לפחמימות, קשה לעמוד בארוחות דלות בפחמימות במשך היום לאורך זמן, ובסופו של דבר מדובר בעוד דרך להגביל את צריכת הקלוריות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| פעם ביום אפשר להפגיז בפחמימות. צילום: יוסי אלוני | /images/archive/gallery/123/884.jpg  |
|
|
|
|
|
|
דיאטת אטקינס
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: דיאטה שאינה מגבילה את כמויות המזון, את צריכת הקלוריות ואת השעות שבהן מותר לאכול, אלא רק את כמות הפחמימות שניתן לאכול ומדובר, כמובן, במעט מאוד. גם כאן מבוסס הרעיון על עלייה וירידה ברמת האינסולין. כלומר, ככל שאוכלים פחות פחמימות, כך מופרש פחות אינסולין, ומכיוון שהאינסולין מקשה על פירוק השומן בגוף, טוב לשמור על רמות נמוכות שלו.
דבר המומחים: ד"ר חרמון: "בעיניי, מדובר בדיאטה טובה שאין בה נזק, אבל הבעיה העיקרית היא שקשה להתמיד בה לאורך זמן. לתקופות מוגבלות, אני ממליץ עליה מאוד". חוברה: "כמות שומן בלתי מוגבלת מזיקה לגוף, ועומס החלבון מקשה מאוד על הכליות. עם זאת, רוב האנשים יורדים בדיאטה הזו מצוין, ולכן אני ממליצה להתמיד בדיאטה בין שבוע ל-10 ימים, ולחזור אליה רק כעבור 3 חודשים או יותר".
רז: "דיאטת חלבונים מזיקה בצורה שקשה לתקן בהמשך. היא מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לאוסטאופורוזיס, מחוסרת בוויטמינים ובמינרלים, מורידה את רמות הסרוטונין ובמיוחד מייאשת לנשים, כיוון שרמות הסרוטונין אצלן נמוכות מאשר אצל גברים. לדעתי היא פסולה מהיסוד".
אבירי בר-אל: "אף ארגון בריאות בעולם עוד לא מצא את הדיאטה הזו ראויה. מלבד זאת, המחקרים מוכיחים שאלה שאימצו את השיטה אומנם ירדו יפה בשנה הראשונה, אבל לא עומדים בכך בהמשך, ומעלים את משקלם בחזרה".
עוד מידע על דיאטת אטקינס
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דיאטת סאות ביץ'
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: גרסה מרוככת לדיאטת "אטקינס". הדיאטה דלה בפחמימות, אבל מאפשרת עלייה הדרגתית בהן, וצריכה מבוקרת של קלוריות, תוך הימנעות ממזונות מתוקים.
דבר המומחה: רז: "זו דיאטה טובה יותר מדיאטת'אטקינס', ויכול להיות שכדאי להשתמש בה כפוש ראשוני, אבל הדיאטה מומלצת גם למי שלא עוסק בספורט וזו טעות, כי תמיד יש צורך בפעילות גופנית".
עוד מידע על דיאטת סאות ביץ'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דיאטת הלחם
|
|
|
|
|
שיטה שפותחה על ידי אולגה רז, ונשענת על ההנחה שיש קשר בין אכילת פחמימות לעלייה בסרוטונין, האחראי על תחושת השובע. הסרוטונין מושפע מרמות האינסולין, וכאשר האינסולין יורד, גם רמת הסרוטונין נמוכה. פחמימות מורכבות, כמו לחם, פסטה ואורז, שומרות על רמה קבועה של סרוטונין במשך כמה שעות. הדיאטה מבוססת תחילה על אכילת כריכים בשילוב עם פרי אחד ביום ובשר בתדירות של 3 פעמים בשבוע ובהמשך, כאמור, על הפחמימות המורכבות.
דבר המומחים:
גרנות: "הדיאטה הזו מוכיחה סופית שהלחם הוא לא אויב. הדיאטה מעניקה תחושת שובע ורוגע, היא מאפשרת מגוון גדול של מאכלים, ומורידה את רמות הסוכר והטריגליצרידים. והכי חשוב - היא בריאה ואפשרית לאורך זמן". אבירי בר-אל: "אומנם מדובר באחת הדיאטות המאוזנות והבריאות ביותר, המבוססת על מחקר טהור ומוכח, אבל יש אנשים שהתיאוריה לגבי סרוטונין לא עובדת עליהם. ברוב המקרים, לא מערבבים בדיאטה הזו חלבונים עם פחמימות, כדי לשמור על ארוחות קטנות, ויש אנשים שזה מאוד חסר להם".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| לחם, בשביל הסרוטנין. צילום: קוקו | /images/archive/gallery/106/279.jpg |
|
|
|
|
|
|
ספירת קלוריות
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: ההיגיון הפשוט גורס שאם נצרוך פחות קלוריות, נרד במשקל. מחליטים על תקציב קלורי יומי, וברגע שמגיעים למכסה, מפסיקים לאכול עד למחרת.
דבר המומחים: גרנות: "אני מאוד אוהבת את האפשרות הזו, כי היא נותנת חופש. כל אדם יכול לבנות את התפריט שלו לפי רצונותיו ולפי צרכיו, ואין שום מאכל'אסור', או כללים נוקשים. השיטה הזו לא מתאימה לאנשים אובססיביים, כי הם עלולים להתחיל לספור קלוריות בודדות ולהיכנס לסחרור של התעסקות לא בריאה באוכל. אם הדיאטה מנוצלת באופן נכון, היא יכולה להיות דרך חיים נעימה ונוחה".
חוברה: "מדובר בדיאטה מתישה ובדרך כלל מפוספסת. אנשים לא סופרים נכון, ולרוב עושים לעצמם הנחות. אפשר גם להגיע למצב שבו עוגה תחליף ארוחת צהריים, ואחר כך יבוא צום מענה, שקשה לעמוד בו. הרי לא חשוב רק כמה קלוריות אוכלים, אלא גם ממה הן מורכבות, ולמי יש את משמעת הברזל שתאפשר לו גם לספור קלוריות וגם להקפיד על התפריט. זו עבודה במשרה מלאה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| גם לספור קלוריות זה בסדר. צילום: יחצנות | /images/archive/gallery/109/885.jpg |
|
|
|
|
|
|
שיטת הנקודות
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: שיטה שפותחה באנגליה לפני כמה שנים, והיא מתבססת על עיקרון, לפיו יש מאכלים שיותר משתלם לאכול, וכאלה שפחות. כיום היא מיושמת בארץ על ידי "שומרי משקל". לכל אדם מוקצבות מספר נקודות יומיות, שהחישוב שלהן נעשה על פי משקל הגוף. לכל מזון יש ערך נקודתי, שמצוין בחוברת המצורפת לדיאטה, וניתן להרכיב את התפריט היומי לפי מכסת הנקודות.
דבר המומחים: נאווה שלו, דיאטנית קלינית: "הדיאטה הזו בריאה ונכונה. אפשר להחזיק בה מעמד לאורך זמן, ולאמץ אותה לכל החיים. חשוב, כמובן, להקפיד, שבתקציב הנקודות יוכנסו כל אבות המזון בצורה מאוזנת".
גרנות: "השיטה דומה מאוד לספירת קלוריות פשוטה, אלא שכאן נוסף גם אלמנט של שומן, שנכנס לשקלול הנקודות. אני לא רואה טעם לסבך את הדיאטה בעוד עניין. נראה לי שזה נעשה, כי המידע שמור אצל "שומרי משקל", ובכדי לפסוע בדרך שלהם, צריך לשלם. הקלוריות כתובות בבירור על המוצרים, ולדעתי, אפשר להסתפק בזה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרדת חלבונים ופחמימות
|
|
|
|
|
על קצה המזלג: השיטה הומצאה לא כדיאטה, אלא כדרך חיים, אבל קיבלה את צורתה כאמצעי הרזיה עם יציאת הספר "רזה לתמיד" של בני הזוג דיימונד. לפי השיטה, הגוף מתקשה לפרק פחמימות וחלבונים באותה ארוחה, ולכן חלק גדול מהמזון הופך לשומן. כך, אם נפריד בין ארוחות הכוללות פחמימות לאלה הכוללות שומנים, נקל על חילוף החומרים ונגרום להרזיה. הדיאטה כוללת הרבה חוקים שמקשים על החיים, ביניהם צריכה גבוהה של מזונות עשירים במים ובסיבים תזונתיים, ריבוי בפירות ובירקות, חלוקת סוגי מזון שונים לשעות היום השונות, איסור על צריכת חלב ומוצריו, והרשימה עוד ארוכה.
דבר המומחים: גרנות: "מבחינה מדעית, אין לזה ביסוס. הגוף מעכל את האוכל בלי בעיה, בכל צירוף, ומסתדר מצוין. היתרון בדיאטה הוא, שהיא מכריחה את האדם לחשוב על מה שהוא מכניס לפה, ולא לזלול ללא שיקול דעת. יש גם הגבלה מאוד גדולה מבחינת הכמויות והאפשרויות, ולכן לא מתאפשרת זלילה גדולה. הרי מה אפשר למרוח על הלחם? ריבה או טחינה, זה הכל. אנשים שלא חשים צורך שהארוחה שלהם תכלול גם חלבונים וגם פחמימות, עשויים להסתדר היטב עם החוקים".
אבירי בר-אל: "בכל דיאטה שבה מקפידים על החוקים, מרזים. כאן אין לחוקים משמעות מיוחדת, מלבד הגבלת כמויות לפי חוקים שרירותיים. התיאוריה שלפיה האנזימים של הפחמימות מפריעים לאנזימים של החלבונים, היא פסולה מיסודה, וגם לו היתה נכונה - חלק מהאוכל לא היה מתפרק בגוף, והיינו מרזים יותר. מספיק לבדוק את המרכיבים של קטניות או של חלב אם, כדי להבין שהפחמימות והחלבונים קיימים כצירוף במזון הבסיסי שלנו, ואין שום משמעות לניסיון העקר להפריד אותם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|  | | | על דיאטת הפרדת חלבונים ופחמימות: "בכל דיאטה שבה מקפידים על החוקים, מרזים. כאן אין לחוקים משמעות מיוחדת, מלבד הגבלת כמויות לפי חוקים שרירותיים. התיאוריה שלפיה האנזימים של הפחמימות מפריעים לאנזימים של החלבונים, היא פסולה מיסודה, וגם לו היתה נכונה - חלק מהאוכל לא היה מתפרק בגוף, והיינו מרזים יותר" | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
