השבוע לפני
השבוע שחלף נראה כמו שנה: הקומנדו השתלט על ספינת נשק בלב ים, צה"ל יצא למבצע בעזה וגם מי זה הסילבסטר הזה שכולם מדברים עליו
בלילה שבין ה-2 ל-3 לינואר בשנת 2002, במסגרת המבצע שכונה "תיבת נוח", השתלט חיל הים הישראלי על ספינת הנשק הפלסטינית קארין איי. תפיסת הספינה זכתה להד רב, ואף השפיעה על התהליך המדיני עם הפלסטינים.
הספינה, ששטה עם דגל של טונגה, נשאה כ-50 טונות של אמצעי לחימה שיועדו לרשות הפלסטינית, והיא נתפסה במבצע משולב של הקומנדו, יחידות נוספות של חיל הים ומטוסים ומסוקים של חיל האוויר, כ-500 קילומטרים דרומית מזרחית לאילת.
לאחר מעקב של כמה חודשים, הוחלט על היציאה למבצע. לוחמי שייטת 13 השתלשלו בחבלים ממסוקי בלק
לאחר סיום ההשתלטות, הונף על תורן הספינה דגל ישראל והיא הובלה למפרץ אילת. טהרן והפלסטינים הכחישו כל קשר לספינה, אך בעקבות חקירת צוות הספינה, התברר כי הרשות שבראשה עמד יאסר ערפאת מימנה את רכש הנשק ובהמשך גם התברר כי היא הועמסה באחד מנמלי איראן.
ב-31 בדצמבר בשנת 335 הלך לעולמו האפיפיור סילבסטר הראשון, הבישוף של רומא בתקופתו של קונסטנטינוס, הקיסר הרומאי הראשון אשר גילה יחס אוהד לנצרות. על פי המסורת הנוצרית, סילבסטר היה זה שהטביל את הקיסר קונסטנטינוס לנצרות, ואף ריפא אותו ממחלת הצרעת. אולם אין בסיס למסורת הזו.
קונסטסנטינוס הוטבל לנצרות כשהיה על ערש דווי, על ידי הבישוף אאוזביוס מניקומדיה, כשנתיים לאחר מותו של סילבסטר. ייתכן שהמקור לאגדה זו הוא הרצון לטשטש את העובדה שקונסנטינוס קיבל על עצמו את הנצרות רק בסוף חייו.
סילבסטר נקבר בעיר רומא ולכן זהו היום המוקדש לו על ידי הכנסייה הקתולית. בהתאם לכך, חגיגות ערב ראש השנה האזרחי, המתקיימות באותו תאריך, נקראות על שמו בכמה מדינות, ביניהן גם ישראל, כ"ליל הסילבסטר", וזוהי כנראה הסיבה המרכזית שבזכותה שמו נזכר כיום.
יש הרואים בסילבסטר צורר היהודים, ושמועות שנפוצות בישראל מייחסות לו האשמות בהמרת יהודים לנצרות בכפיה, כמו גם ברציחתם ובעינויים. למרות זאת, לא ידוע על שום יחס מיוחד של סילבסטר כלפי היהודים, לטובה או לרעה, ואין ראיות לרדיפת יהודים בידי הכנסייה בתקופתו.
מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בכרוזים שונים המביעים התנגדות לחגיגות ליל הסילבסטר וגם ביחס הכנסייה הקתולית בשנים מאוחרות יותר כלפי היהודים.
ב-30 בדצמבר בשנת 2006, כמה ימים לאחר שנדחה ערעורו, הוצא סדאם חוסיין להורג בתלייה על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי החדש ואיש דת מוסלמי.
ב-19 באוקטובר בשנת 2005 נפתח משפטו וכשנה לאחר מכן בתחילת חודש נובמבר, בתום משפט פומבי, גזר בית המשפט על העריץ העיראקי עונש מוות. סדאם הורשע בביצוע פשעים נגד האנושות, על חלקו בהוצאה להורג של 148 אזרחים שיעים תושבי העיירה דוג'ייל בשנת 1982.
ב-29 בדצמבר בשנת 1901 נוסד הארגון הציוני קרן קיימת לישראל (קק"ל). תחילה שימש הארגון אמצעי לאיסוף כספי תרומות מיהודים למען קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן לקראת התיישבות יהודית.
עם קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי מינהל מקרקעי ישראל ידאג לצד הניהולי ושיווק הקרקעות, בעוד שקק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.
מאז הקמת המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנותיה הראשונות של המדינה עבדה קק"ל על פרויקט ייבוש החולה. בשנים האחרונות היא פועלת גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים בעלי מוגבלויות.
ב-28 בדצמבר בשנת 1953 הוחלט בצה"ל על הקמת אגף המודיעין – אמ"ן. אמ"ן הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית והוא האחראי על איסוף וניתוח מודיעין, בעיקר צבאי. כמו כן, הוא פועל בתיאום ובשילוב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם.
כמו כן, אמ"ן הוא שנושא באחריות למתן התרעה מפני מלחמה ומפני פעולות וטרור, להערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, לביטחון המידע ולמודיעין המסכל בצה"ל.
מה שנבחר להיות סמלו של אגף המודיעין הוא פרח החבצלת. הבחירה בחבצלת נבעה מהעובדה שבימי קדם היו כותשים את בצל הפרח, ובחומר שהתקבל מהכתישה השתמשו מרגלים כדיו סתרים. יש גם כאלו הטוענים שפרח החבצלת נבחר לסמל המודיעין מסיבה אחרת או נוספת. פרחי החבצלת סגורים ביום ונפתחים בלילה, מה שמזכיר את עבודתם של אנשי המודיעין, אשר פעמים רבות נעשית בחסות הליל - המודיעין, כמו החבצלת, "פורח" בחשיכה ולא ניתן להבחין בו ביום.
צבעיו של סמל אגף המודיעין הם ירוק ולבן לסירוגין. צורת ההופעה לסירוגין של הצבעים בסמל מטרתה להמחיש את ההיגד "החבוי שבגלוי והגלוי שבנסתר". היגד זה כמובן, מגלם את הוויית עבודת המודיעין. החל משנת 2002, משולב בסמל גם מגן הדוד. בשנה זו עוצב הסמל מחדש בעיגול, מתוך מטרה ליצור אחידות עם סמליהם העגולים של יתר הזרועות והאגפים בצה"ל.
ב-27 בדצמבר בשנה שעברה יצא צה"ל למבצע צבאי ברצועת עזה שכונה "עופרת יצוקה". מטרת המבצע הייתה לפעול נגד תשתיות חמאס ברצועת עזה ולגרום להפסקת ירי הרקטות לעבר יישובי דרום ישראל.
המבצע חולק לשני שלבים. הראשון כלל תקיפה אווירית ובשלב השני כניסת כוחות קרקעיים לרצועה. במהלך המבצע נהרגו לפי צה"ל כ-1,160, מתוכם כ-700 מחבלים. ב-17 בינואר, הסתיים המבצע לאחר שישראל הכריזה על הפסקת אש חד צדדית.
השבוע במלאת שנה למבצע סייר שר הביטחון אהוד ברק באוגדת עזה. "אנחנו מציינים שנה ל'עופרת יצוקה' ובאיזור יש שקט שלא היה כדוגמתו שנים", אמר ברק, "במובן הזה תוצאות המבצע הושגו במלואן".
לדברי שר הביטחון, "מדינת ישראל חזקה וצה"ל מרתיע, אבל הסכנות לא חלפו. חמאס ממשיך גם להתעצם וגם להתכונן".
מנגד, גם סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אבו-מרזוק התייחס לנושא, ואמר כי ארגונו לא מעוניין במלחמה נוספת עם ישראל, "אך אנו מוכנים לכל תרחיש".
בראיון לעיתון הסעודי אל-וטן לציון שנה למבצע ברצועת עזה, אמר אבו-מרזוק: "זה לא האינטרס שלנו להיכנס למלחמה עם הישות הציונית, אך אם לא יהיה מנוס, גדודי אל-קסאם ותנועות ההתנגדות יהיו מוכנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם