אצות מיקרוסקופיות בכנרת

אחד המדדים החשובים בניטור איכות מי הכנרת הוא ריכוז אוכלוסיית האצות המיקרוסקופיות (פיטופלנקטון) שבאגם. אולם "עד כה ההסתכלות שלנו על ריכוז האצות הייתה דרך חור המנעול," אומר ד"ר גדעון טיבור, מומחה בעיבוד תמונה וחישה מרחוק במכון הלאומי לאוקיינוגרפיה של חקר ימים ואגמים לישראל. הוא מתייחס לשיטה שבה הנתונים על איכות המים מתקבלים מאנליזה של דגימות מים בתחנות אחדות ולא מכל שטח האגם. השנה, לאחר מחקר שנמשך כמה שנים ומומן על ידי רשות המים, שולב בתוכנית הניטור הלאומית של הכנרת שימוש בנתוני לוויין של סוכנות החלל האירופית.

"האצות המיקרוסקופיות הצפות בעמודת המים הן המרכיב הצמחי החשוב בכנרת, כמו גם בגופי מים עמוקים אחרים," מציין ד"ר יוסף יעקבי, ביולוג במעבדה לחקר הכנרת של חקר ימים ואגמים לישראל. לדבריו, מגוון האצות המיקרוסקופיות הוא גדול (בכנרת זוהו יותר מ-200 מינים) ובשל כך כימותן באמצעות אבחון מיקרוסקופי כרוך בהשקעת עבודה רבה ומצריך ידע. אולם, יש קיצור דרך לקבלת אומדן על צפיפות האצות באגם: על ידי מדידת ריכוז הכלורופיל שלהן בדוגמאות מים. "הכלורופיל מצוי בתאי כל מיני האצות

(כמו גם בצמחי יבשה), והוא קל להפקה ולמדידה באמצעות כלים אופטיים ויכול להתבצע אחרי אימון קצר על ידי כל אדם המוכשר לעבודה מעבדתית," מסביר יעקבי. באמצעות אנליזה של צילומי הלוויין ניתן למפות את ריכוזו במים של הכלורופיל שבתאי האצות וכך החוקרים יכולים לקבל כמעט בזמן אמת מדידות המלמדות על ריכוז האצות על פני האגם כולו. טיבור: "בזכות המידע הזה אנו יכולים לצפות בפריחות אצות נקודתיות הנעות עם הזרמים ולחשב עלייה וירידה בריכוזי הכלורופיל בכל נקודה נתונה."

"האצות המיקרוסקופיות מתמירות מים ופחמן דו-חמצני (CO2) לחומרים אורגניים ומפיקות חמצן בתהליך הפוטוסינתזה," מסביר יעקבי. "מכאן שיצורים אלה הנם בסיס שרשרת המזון במרבית גופי המים, ובלעדיהם לא יהיו על פי רוב חיים במים. אולם, אם האצות צפופות מדי, יש סכנה של ייצור יתר, שאמנם יכול להתקיים רק זמן קצר, אך הוא קטלני. ריבוי האצות מוגבל בעיקר על ידי זמינות האור ויסודות הנחוצים לבניית תאים כגון חנקן וזרחן שריכוזם השגרתי במים הוא לרוב נמוך. העשרת מים ביסודות כאלה, למשל על ידי הזרמה של ביוב, עלולה להביא ל'פיצוץ אוכלוסין' של אצות, ובעקבותיו להקטנת האור בתוך עמודת המים, התמוטטות אוכלוסיית האצות, האצת צריכת חמצן על ידי חיידקים החיים על החומר האורגני במים ובשלב הבא חנק דגים וחסרי חוליות."

בצילומי לוויין עדכניים נראית בבירור השפעת גשמי החורף האחרון על מי הכנרת. לדברי החוקרים, בטווח הקצר העלייה במפלס גורמת לפריחת אצות ולירידה באיכות המים, בעיקר בשל זרימת חומרי דשן וערבול עמודת המים, אך בטווח הארוך ההשפעה על איכות המים היא חיובית.   

לקריאת כל התגובות ברצף