סחלב כוכב

"ההתמדה השתלמה," אומר משה פרי, גנן הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, על אחד הסחלבים הוותיקים בגן. לפני כמה שבועות, אחרי שנים שבהן התעקש לא לפרוח, פרח לפתע הסחלב בפעם הראשונה מאז הובא לגן לפני 13 שנים. לפני שפרח לא היה ידוע באיזה מין של סחלב מדובר, אבל עם פריחתו הוא זוהה כשייך למין אנגרקום משוטי (Angraecum sesquipedale), או בשמו העממי המפורסם "סחלב דרווין".

בשנת 1798 התגלה הסחלב הזה לראשונה במדגסקר על ידי בוטנאי צרפתי, שהעניק לו את הכינוי "כוכב בית לחם" על שום פרחיו הבהירים דמויי הכוכב. התכונה שריתקה אל הפרח ביולוגים ובוטנאים היא הדורבן הארוך שלו, שמגיע לאורך של כ-30 סנטימטרים. הצוף נמצא בתחתית הדורבן. "איזה בעל חיים מסוגל להאביק סחלב עם דורבן כה עמוק?" תהו החוקרים.

גם צ'רלס דרווין עסק בשאלה הזאת. הוא קבע כי האבולוציה ודאי דאגה למאביק מתאים לסחלב, וכי במדגסקר קיים עש בעל חדק באורך של כ-30 סנטימטרים שמאביק אותו. 21 שנים לאחר מותו של דרווין, ב-1903, נפתרה התעלומה כאשר גילו שני חוקרים רפרף שחדקו אכן באורך המתאים.

הסחלבים בחממה של אוניברסיטת תל אביב מושקים במי גשם או במי מזגנים ומדושנים אחת לשבועיים. פרי דואג לשנות מדי פעם את מיקומם, כדי שייחשפו לעוצמות אור מיטביות. הוא מבטיח כי הסחלב המפורסם ימשיך לקבל תשומת לב מיוחדת, "בתקווה שיפרח מעתה בכל שנה."   

לקריאת כל התגובות ברצף