מפעל המים העלום של גזר

תל גזר שוכן בשפלת יהודה, מצפון ליישוב כרמי יוסף. שטחו 130 דונמים וגובהו כ-90 מטרים, והוא אחד התלים הגדולים והעתיקים בארץ. ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים על יישוב משגשג שהתפתח לכדי עיר׀מדינה מרכזית בארץ ישראל. החפירות בתל גזר מתנהלות זה יותר ממאה שנים, מאז החל אותן הארכיאולוג האירי, רוברט אלכסנדר סטיוארט מקליסטר, לראשונה בשנת 1907-1908. בחפירותיו חשף מקליסטר מפעל מים קדום, אך החוק העותמאני באותה התקופה חייב לכסות כל חפירה ארכיאולוגית, וכך נהג מקליסטר, אגב שהוא מותיר אחריו דוחות מפורטים שזכו לפרסום רב.

"מבקר שמגיע למקום רואה תצפית מרהיבה למרחקים וארבעה מכלולים," אומר ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים. המכלול הראשון כולל ביצורים, מגדלים מסיביים, אזור מגורים ומערות קבורה. המכלול השני כולל מבנה מגורים מרשים שהוא מעין ארמון, ולידו אזור מגורים של בתים רגילים מהמאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, וכן שער הקרוי "שער שלמה", המיוחס לדעת רבים לימי שלמה המלך. המכלול השלישי הוא מרכז פולחן מהתקופה הכנענית (1550-2000 לפני הספירה), ויש בו במת מצבות, שהגבוהות שבהן מתנשאות לגובה של כשלושה מטרים. "ייתכן שהיה כאן פולחן של כריתת ברית בין שבטית או בין ערים שונות מהסביבה," מציין צוק. המכלול הרביעי הוא מפעל המים הקדום, שלאחרונה החל להיחפר שוב.

זה שנתיים פועל באתר צוות בראשות ד"ר צביקה צוק מטעם רשות הטבע והגנים וד"ר ג'ים פרקר, חוקר מקרא וסגן נשיא הסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס, העובד לצד חוקר המקרא ד"ר דניס קול והארכיאולוג ד"ר דן וורנר. החפירות נערכות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובחסות רשות העתיקות. "החפירות המחודשות במפעל המים "נועדו לנקות אותו מעפר, אבנים, סחף ופסולת שהצטברו בו, במטרה להגיע למיקום המדויק של מקור המים בתחתית המנהרה ולהבין את אופן פעולתו," מסביר פרקר. הוא מתאר מפעל מים מרשים וייחודי, המורכב ממנהרה אלכסונית חצובה בסלע בעלת גג מקומר, בגובה של כשבעה מטרים ורוחב של כארבעה מטרים, אשר יורדת בשיפוע של 38 מעלות לאורך 50 מטרים אל מקור המים ואל פתחה של מערה טבעית שנסתמה לחלוטין, ואשר רק בחפירה האחרונה שהתקיימה השנה התגלתה במלואה. רובה עדיין סתום, אך בקצה שלה נמצא חלל שרוחבו ואורכו כתשעה מטרים וגובהו כשני מטרים.

"נכון להיום אנחנו למדים כי רוחב המנהרה וגובהה איפשרו מהלך חופשי של אנשים עם כדים על ראשם בתנועה דו-סטרית, כנראה לאור לפידים או נרות שמן," מסביר צוק. לדבריו, מפעל המים איפשר ליושבי המקום הקדומים ליהנות ממי תהום טריים בעתות שלום וגם בעת מצור. מי היו האנשים שחצבו בסלע את אחד ממפעלי המים האדירים בארץ ישראל? לדברי פרקר, מקליסטר הציע את התקופה הכנענית כזמן החציבה, "והעריך כי המפעל היה בשימוש במשך 400-500 שנים ואז ננטש." גומחה פולחנית בקיר המנהרה, ובתוכה מעין תבליט מיניאטורי של מצבה הדומה לאלה שבבמת המצבות ושער העיר, מעלים גם הם את ההשערה כי המפעל שייך לתקופה הכנענית.

בחפירות הבאות החוקרים מקווים להגיע לתחתית החציבה הקדומה ואולי אפילו למצוא שם חרסים שיסייעו בתיארוך. לדברי פרקר, אם אכן יתוארך מפעל המים בגזר לתקופה הכנענית, "הוא יהיה קדום ב-800 שנים ממפעלי מים דומים שנמצאו בחצור ובמגידו."

כיום אתר תל גזר הוא חלק מהגן הלאומי תל גזר. שביל מסודר ומשולט הוכשר למבקרים על ידי רשות הטבע והגנים, והסיור באתר כולל בין היתר תצפית במפעל המים הקדום מרמפה שנבנתה במקום. הכניסה לתוך מפעל המים עצמו מסוכנת ואסורה מטעמי בטיחות.   

לקריאת כל התגובות ברצף