לאן מעופף העטלף?
מעבדה חדשנית המוקמת באוניברסיטת תל אביב תוכל להתחקות על אורחות חייהם של העטלפים בעזרת מגוון אמצעי מעקב
14/8/2012 14:09 | מאת: עדי ויינברגר
אף שבעולם קיימים יותר מאלף מיני עטלפים, היונקים המעופפים הללו אפופי מסתורין. מעבדה חדשה בראשותו של ד"ר יוסי יובל מוקמת בימים אלה באוניברסיטת תל אביב, בשאיפה ללמוד יותר על התנהגותם של בעלי החיים המרתקים הללו, הנעזרים בסונר לניווט ולשם איתור עצמים.
בקרב המתקנים הצפויים להיות מוכנים באוקטובר הקרוב ייכלל מתחם שיאכלס מושבה מוחתמת של עטלפי פירות. לדבריו של יובל, עטלפי פירות ייאספו מהטבע, יתרבו במעבדה ואז ינוטרו באמצעים שונים. העטלפים "יהיו חופשיים לצאת," מספר יובל. "אנו מקווים שהם יגורו אצלנו, ובכל לילה יצאו [מהמעבדה] ויתנהגו כמו עטלפי בר לכל דבר." לעטלפים יוצמדו מכשירי GPS זעירים השוקלים כחמישה גרמים בלבד – מכשירי ה-GPS במעבדתו של יובל הם הקטנים בעולם - אך אין זה הכל: "אנחנו מפתחים ארסנל של שיטות מעקב – כבר יש לנו מיקרופון זעיר, ומצלמת הווידיאו בדרך," אומר יובל. "אף אחד לא עקב אחר העטלפים ממש לעומק."
לדברי יובל, לא מוכרת לו בעולם מושבה מוחתמת מעין זו. "אנו שואפים להסתכל על מנגנוני הניווט של העטלפים, על החיים בקבוצה. אחת השאלות, למשל, היא האם יש תקשורת בין פרטים מנווטים?" יובל מציין כי יהיה אפשר להשליך ממצאים ממחקר זה גם על בעלי חיים אחרים, "אך יש לזכור כי פה מדובר בניווט בתלת-ממד, השונה מאופן ניווטם של בעלי חיים יבשתיים." בנוגע לחיים בקבוצה, הוא מסביר כי זו שאלה גדולה מאוד, אשר ניתן ללמוד ממנה גם על בעלי חיים רבים אחרים, בהם האדם.
היתרון הבולט בשימוש דווקא במין של עטלף הפירות למחקר הוא גודלו (כ-150 גרמים), המאפשר הצמדה של ציוד מעקב לגופם של העטלפים. יובל מציין גם את ראייתם הטובה, המסייעת "להשוות בין החושים השונים שבהם הם נעזרים בניווט."
מתקן נוסף שיוקם הוא חדר תעופה אקוסטי, שיצויד ביותר ממאה מיקרופונים ובמערך של מצלמות אשר יקליטו ויתעדו את העטלפים שישהו בו. מדובר בחדר הקלטות לחקר עטלפים, אחד מיני בודדים הקיימים בעולם.
שיטה מעניינת נוספת לחקר העטלפים נעשית באמצעות אילוף. כדי לאלפם, משימה האורכת בין חודש לחצי שנה, "אנו נותנים להם משימות טבעיות כמו לנחות על ענף או בתוך קופסה," מסביר יובל. "אם הם מבצעים את המשימה, נותנים להם פרס, עד שהם לומדים." כך, לדבריו, במחקר מסוים עטלף ממין יזנוב גדול אולף לנחות בתוך קופסה קטנה. בטבע העטלפים האלה נכנסים למערות בעלות פתחים קטנים מאוד, ובמעבדה יהיה ניתן לתעד את הפעולה ולגלות כיצד הם עושים זאת.
מעבדתו של יובל היא הראשונה לחקור את העטלפים באמצעות הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI). בשיטה זו "שמים עטלף במכשיר ומשדרים קולות סונר של עטלפים," אומר יובל. כך ניתן לבדוק אילו אזורים במוח פעילים במצבים שונים. "בודקים שאלות כמו: האם אני מזהה את הקול שלי? אילו אזורים מסוימים במוח משמשים לזיהוי קולות? וכן שאלות חברתיות ואחרות העוסקות בסונר."
לכל החדשות »
להצטרפות למינוי »בקרב המתקנים הצפויים להיות מוכנים באוקטובר הקרוב ייכלל מתחם שיאכלס מושבה מוחתמת של עטלפי פירות. לדבריו של יובל, עטלפי פירות ייאספו מהטבע, יתרבו במעבדה ואז ינוטרו באמצעים שונים. העטלפים "יהיו חופשיים לצאת," מספר יובל. "אנו מקווים שהם יגורו אצלנו, ובכל לילה יצאו [מהמעבדה] ויתנהגו כמו עטלפי בר לכל דבר." לעטלפים יוצמדו מכשירי GPS זעירים השוקלים כחמישה גרמים בלבד – מכשירי ה-GPS במעבדתו של יובל הם הקטנים בעולם - אך אין זה הכל: "אנחנו מפתחים ארסנל של שיטות מעקב – כבר יש לנו מיקרופון זעיר, ומצלמת הווידיאו בדרך," אומר יובל. "אף אחד לא עקב אחר העטלפים ממש לעומק."
לדברי יובל, לא מוכרת לו בעולם מושבה מוחתמת מעין זו. "אנו שואפים להסתכל על מנגנוני הניווט של העטלפים, על החיים בקבוצה. אחת השאלות, למשל, היא האם יש תקשורת בין פרטים מנווטים?" יובל מציין כי יהיה אפשר להשליך ממצאים ממחקר זה גם על בעלי חיים אחרים, "אך יש לזכור כי פה מדובר בניווט בתלת-ממד, השונה מאופן ניווטם של בעלי חיים יבשתיים." בנוגע לחיים בקבוצה, הוא מסביר כי זו שאלה גדולה מאוד, אשר ניתן ללמוד ממנה גם על בעלי חיים רבים אחרים, בהם האדם.
היתרון הבולט בשימוש דווקא במין של עטלף הפירות למחקר הוא גודלו (כ-150 גרמים), המאפשר הצמדה של ציוד מעקב לגופם של העטלפים. יובל מציין גם את ראייתם הטובה, המסייעת "להשוות בין החושים השונים שבהם הם נעזרים בניווט."
מתקן נוסף שיוקם הוא חדר תעופה אקוסטי, שיצויד ביותר ממאה מיקרופונים ובמערך של מצלמות אשר יקליטו ויתעדו את העטלפים שישהו בו. מדובר בחדר הקלטות לחקר עטלפים, אחד מיני בודדים הקיימים בעולם.
שיטה מעניינת נוספת לחקר העטלפים נעשית באמצעות אילוף. כדי לאלפם, משימה האורכת בין חודש לחצי שנה, "אנו נותנים להם משימות טבעיות כמו לנחות על ענף או בתוך קופסה," מסביר יובל. "אם הם מבצעים את המשימה, נותנים להם פרס, עד שהם לומדים." כך, לדבריו, במחקר מסוים עטלף ממין יזנוב גדול אולף לנחות בתוך קופסה קטנה. בטבע העטלפים האלה נכנסים למערות בעלות פתחים קטנים מאוד, ובמעבדה יהיה ניתן לתעד את הפעולה ולגלות כיצד הם עושים זאת.
מעבדתו של יובל היא הראשונה לחקור את העטלפים באמצעות הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI). בשיטה זו "שמים עטלף במכשיר ומשדרים קולות סונר של עטלפים," אומר יובל. כך ניתן לבדוק אילו אזורים במוח פעילים במצבים שונים. "בודקים שאלות כמו: האם אני מזהה את הקול שלי? אילו אזורים מסוימים במוח משמשים לזיהוי קולות? וכן שאלות חברתיות ואחרות העוסקות בסונר."
תגובות