בר בעיר

צמחי בר עונתיים רבים - פרגים, ניסניות וחרציות, וגם מעוג כרתי, עולש מצוי, חסת מצפן וחלמית מצויה - הצצים במקומות שונים בשטחים עירוניים, נתפשים לעתים קרובות בעיני הרשות המקומית כעשבייה ומטופלים בחומרי הדברה כימיים. "רבים סבורים שבעיר פשוט לא גדלים צמחי בר. במשך שנים הורגלנו לראות שטחים שוממים," אומרת עו"ד גלית סמואל, מייסדת ומנהלת פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות סביבה בתל אביב.

פרויקט "בר בעיר" שיזם הפורום, פועל זה ארבע שנים, ומטרתו לעצור את הריסוסים בשטחים הציבוריים בעיר ולשמר בהם את צמחי הבר הטבעיים. עד כה גרם הקמפיין להפסקת הריסוסים בשלוש חורשות ברמת אביב

- כפר יונה, רדינג ושדרות אבנר - ובשטחים נוספים בהיקף של כ-200 דונמים בחורשת ילין בהדר יוסף ובחורשת ההסתדרות בקריית שלום. "הפרויקט זוכה לתמיכה רחבה של התושבים," מספרת סמואל.

מסקרי צמחייה שנערכו בשטחים הלא מרוססים עולה כי זוהו בהם יותר ממאה מיני צמחי בר, בהם מינים נדירים, צמחי בר למאכל ומינים המצויים בסכנת הכחדה, כמו האספסת האיטלקית, צמח בר בסכנת הכחדה בישראל, שככל הנראה לא תועד בגוש דן זה עשרות שנים. "ריסוס, שחלק מהשלכותיו הוא צמצום מגוון המינים, הוא מוצא אחרון," אומר ד"ר יובל ספיר, מנהל הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, המסייע לפורום בסקרי הצמחייה. "יש אמצעים אחרים, אגרו-מכניים, כגון גיזום ועבודה עם חרמשים, או שתילה מתוכננת של צמחי בר ליצירת חיץ המונע התפשטות שריפות בקיץ. אפשר גם להניח לטבע ורק לנטר את השטח."   

לקריאת כל התגובות ברצף